תסחיף

תשובה: זה בסדר גמור, רמת ה- INR צריכה להיות בין 2 ל-3. השינוי המזערי אינו חשוב כמו שחשובה השמירה על הטווח הרצוי והקפדה על ביצוע הבדיקה מדי שבוע. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: אם לא נמצאה כל מחלת רקע הגורמת לקרישיות יתר, נראה שעליך פשוט להקפיד על אורח חיים בריא ככל האפשר, גם במשך הטיול: הימנעי מעישון, השתדלי להימנע מאכילת מזונות שומניים, ודאגי לעשות פעילות גופנית - גם הליכה היא פעילות נהדרת. למען הסר ספק, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל, להערכת מצב כללית ולייעוץ. שמרי על עצמך ושיהיה טיול מהנה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: אני שמח על שאלה חשובה זו. החששות בחשיפת העובר המתפתח במהלך ההריון הם מובנים לגמרי. בכל חשיפה לקרינה במהלך ההריון ישנו סיכון פוטנציאלי לפגיעה בתינוק, אולם עובדה זו מתגמדת, או יותר נכון כמעט מתבטלת, כאשר מביאים בחשבון את הסיכון שהיה יכול להיגרם לאם, ולפיכך גם לתינוק, אם לא הייתה נעשית הבדיקה האבחנתית, במקרה שלך - סקירת ה- CT. לפי המלצות האקדמיה האמריקאית לרדיולוגיה שפורסמו ב-2007 - "כמות הקרינה שאליה נחשף העובר בסקירת CT בודדה אינה משמעותית דיה כדי להשפיע על התפתחותו של העובר. עובדה זו מושפעת מאוד מגיל ההריון בה נעשית הבדיקה; ככל שהחשיפה נעשית בשלבי הריון מוקדמים יותר (בשבועות ה-10 עד ה-16), עולה הסיכון לפגיעה בעובר". עוד כתוב בהמלצות האקדמיה, "ככלל, סקירות CT אינן מומלצות במהלך ההריון, אלא אם התועלת בבדיקה זו עולה על הסיכון הפוטנציאלי בבדיקה זו". המלצות אלו מגובות במחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם, בהם נבדק הקשר בין חשיפה לקרינות שונות במהלך ההריון לבין הנזק הפוטנציאלי לעובר. העובדה שילדת תינוק בריא וחיוני היא בוודאי עובדה חשובה שיש בה להסיר חלק גדול מהחששות המובנים שאת מציינת. רוב הסיכויים שאם אומנם נגרם נזק לילדך, הוא היה מתגלה בשבועות הראשונים לאחר הלידה. ככל שעובר הזמן והתינוק מתפתח כרגיל, הסיכוי שנגרם לו נזק הולך ויורד. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה: ישנם מקרים מסוימים בהם יש צורך בטיפול באספירין בנוסף לטיפול בקומדין. במחקר שנעשה על מנת לבדוק את היעילות והבטיחות שבשילוב תרופות אלה (אספירין במינון של 100 מ"ג ליום וקומדין עם ערכי INR של 3-4.5), בחולים שעברו החלפת מסתם ובנוסף לכך סבלו מאירוע תסחיף פקיקי (ראי ערך זה במילון המונחים של אינפומד) נמצאו הממצאים הבאים: ירידה משמעותית בסיכון לאירוע תסחיף פקיקי (כגון אירוע מוחי) או מוות מסיבה וסקולרית (1.9% לשנה לעומת 8.5% לשנה) עליה בסיכון לדימום (35% לעומת 22%) אך לא דימום מסכן חיים (12.9% לעומת 10.3%) ממצאים דומים אושרו במחקר גדול נוסף. ההמלצות: בשל הסיכון המוגבר לדימום, ההמלצה ליטול אספירין בנוסף לקומדין היא רק בחולים בסיכון גבוה שסבלו מאירוע תסחיף פקיקי למרות טיפול בנוגדי קרישה. לפיכך מומלץ למי שעבר החלפת מסתם למסתם מכאני ולמרות טיפול בנוגדי קרישה עבר אירוע של תסחיף פקיקי, ליטול גם אספירין בנוסף לקומדין. סיבות נוספות לנטילת אספירין בנוסף לקומדין הן: מסתמים מלאכותיים מסוג ישן אשר כרוכים בסיכון מוגבר לתסחיפים של קרישי דם. החלפת המסתם המיטראלי למסתם מלאכותי. מחלה טרשתית בעורקים הכליליים של הלב (מחלת לב איסכמית). פרפור פרוזדורים. על מנת להקטין את הסיכון לדימום מומלץ ליטול מינון נמוך של אספירין (100 מ"ג ליום). לסיכום, הטיפול שבעלך מקבל הוא הטיפול המומלץ כיום לאור המחקרים. בשל העובדה כי הוא עבר החלפת מסתם, ולמרות שקיבל טיפול בנוגדי קרישה הוא עבר אירוע מוחי, ישנה המלצה לקחת גם אספירין במינון נמוך (100 מ"ג ליום) בנוסף לקומדין. המלצה זו היא בגלל שתוספת האספירין מורידה את הסיכון לאירוע תסחיפי נוסף בצורה משמעותית ולעומת זאת אינה מעלה בהרבה את הסיכון לדימום מסכן חיים.