סרטן הרחם

ככלל ישנו איזון מתמיד בגופנו בין כמות התאים המתים לכמות התאים הנוצרים, באמצעות חלוקה, המחליפים אותם. כאשר חלוקת התאים נעשית בצורה לא מבוקרת ונוצרים יותר תאים חדשים מהדרוש נוצר גידול סרטני. תאים אילו עלולים לנדוד ולהגיע לאברים אחרים ולפגוע בתפקוד שלהם וכן לפגוע בתפקוד הרקמה בהם הם נמצאים. עוד לא ברור לגמרי מהו המנגנון המדויק בו נוצר סרטן הרחם אך ככל הנראה ישנו קשר מובהק לעליה בכמות ההורמון, אסטרוגן, ביחס להורמון אחר- הפרוגסטרון. ישנם מספר גורמים הגורמים לחוסר האיזון ההורמונלי הזה:

•    משך תקופת הפוריות – ככל שמועד קבלת המחזור הראשון הוא מוקדם יותר או לחלופין הגעה של גיל הבלות בגיל מבוגר יותר כך האישה הייתה חשופה במהלך חייה לכמויות גדולות יותר של אסטרוגן.

•    מספר  הריונות- עדיין לא ברורה הסיבה לכך אך ככל הנראה ריבוי הריונות מפחית את הסיכון. במהלך ההיריון רמות האסטרוגן גבוהות אך גם רמות הפרוגסטרון כך שככל הנראה השילוב של העלייה בשני ההורמונים דווקא מוריד את הסיכון.

•    מחזור חודשי לא סדיר- מחזור חודשי שאינו סדיר מבטא גם עליות שאינם תקינות בכמות האסטרוגן לעומת הפרוגסטרון כך שבמהלך החיים אישה הסובלת מבעיה זו תיחשף לכמויות גדולות יותר של אסטרוגן.

•    השמנה- האסטרוגן מופרש מהשחלות אך גם מרקמת השומן כך שככל שיש יותר רקמת שומן כך רמת   האסטרוגן גבוהה יותר. בנשים הסובלות מהשמנה הסיכון לסבול מסרטן ברחם הוא פי 2 עד 3.

•    טיפול הורמונלי באסטרוגן- ישנן נשים המקבלות טיפול הורמונלי על מנת להפחית את תופעות גיל המעבר. במידה ויש צורך בטיפול הורמונלי חשוב לשלבו עם פרוגסטרון.

בנוסף ישנם גורמים אחרים המעלים את הסיכון שאינם קשורים לאסטרוגן. כגון: גיל מבוגר יותר, סרטן שד, שחלה או מעי בעבר וטיפול בטמוקסיפן.


חשוב לציין שגם אם קיימים גורמי סיכון לא בהכרח תופיע המחלה.

בשלב הראשון הרופא יבצע בדיקה וגינאלית על מנת למשש הימצאות של גושים או שינוי אחר בצורה של הרחם. ניתן לבצע גם בדיקת הדמיה על- קולית (ultrasound) במהלכה ניתן לראות ולמדוד את עובי הרחם. במידה וישנו אזור חשוד ניתן לבצע ביופסיה שבאמצעותה ניתן לאפיין את סוג התאים של הרקמה החשודה.

לאחר האבחנה של סרטן הרחם יש לבצע בדיקות נוספות על מנת לאבחן את סוג הגידול ודרגת ההתפשטות שלו באזור הרחם או בכלל הגוף.

בדרך כלל הטיפול הנדרש הוא טיפול ניתוחי במהלכו מבצעים כריתה של הרחם, השחלות, החצוצרות וכן בלוטות הלימפה האזוריות. למרות שמדובר בצעד משמעותי עם השלכות נרחבות לעיתים רבות זהו הצעד הטיפולי היחיד. את בלוטת הלימפה האזוריות יש לבחון על מנת  לראות האם הגידול התפשט והאם יש צורך בטיפולים נוספים. כאשר במצבים בהם הגידול התפשט לבלוטות הלימפה האזוריות וישנו חשש שהגידול התפשט למקומות נוספים בגוף יש לשלב יחד עם הניתוח טיפול באמצעות קרינה, כימותרפיה או טיפול באמצעות ההורמונים פרוגסטין או גונדוטרופינים במינון גבוה.
למרות שכריתת הרחם הוא הטיפול היעיל ביותר, טיפול ההורמונלי יכול לשמש כאופציה טיפולית לאישה צעירה שמעוניינת להימנע מכריתת רחם וסרטן הרחם שלה. ניתן לעשות זאת רק במידה והגידול הינו בשלב מוקדם אם כי יש בכך סיכון של התקדמות המחלה.

למרות שישנו חשש חמור של גרורות של סרטן הרחם במידה והוא מתגלה במצב מוקדם  הטיפול בו יעיל כך שכ-95% יחלימו מהמחלה.

למרות שאת סרטן ברחם ברוב המקרים לא ניתן למנוע ישנם מספר צעדים שהוכחו כמורידים סיכון לחלות בסרטן הרחם:

1.   במידה ומשתמשים בטיפול הורמונלי חליפי לאחר גיל הבלות יש צורך להשתמש בטיפול המשלב אסטרוגן   ופרוגסטרון.
2.    שימוש בגלולות למניעת הריון.
3.    משקל גוף תקין ופעילות גופנית.

לסיכום:

בסרטן הרחם גילוי מוקדם הוא משמעותי ומציל חיים לכן במידה ומופיעים התסמינים יש חשיבות לפנות לרופא. במידה וקיימים גורמי סיכון רבים להתפתחות של סרטן הרחם מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן הרחם.