המומחים של Infomed מסבירים:
הוושט הוא צינור שרירי באורך של כ-25 ס"מ המחבר בין הגרון לקיבה, ועובר דרך בית החזה והסרעפת. במצב רגיל אנחנו לא חשים בו בכלל, אלא אם כן אנו בולעים מזון או כמויות גדולות של נוזלים. ברגע שהציפוי הפנימי של הוושט הופך למודלק מדובר בדלקת הוושט (esophagitis).
הוושט מורכב משלוש שכבות: שתי שכבות פנימיות המצפות את הוושט: הרירית, התת-רירית, ושכבה שרירית נוספת.
במקום המפגש בין הגרון לוושט יש טבעת שרירים הנקראת: הסוגר העליון של הוושט. מתחתיה, במפגש הוושט עם הקיבה, יש טבעת שרירים נוספת הנקראת: הסוגר התחתון של הוושט.
התפקיד העיקרי של הוושט הוא להעביר מזון מהפה לקיבה. המזון מועבר דרך הוושט בגלים ריתמיים של תנועה שרירית הנקראים גלי ניע (פרסטלטיקה). כאשר המזון עובר בסוגר העליון ובסוגר התחתון של הוושט, שרירים אלו נרפים והמזון יכול להמשיך בדרכו. אחרי שהמזון עבר, השרירים מתכווצים, כדי שהמזון ומיצי הקיבה לא יוכלו לחזור לוושט. תפקיד נוסף של הוושט הוא הפרשת רוק המסייע בלעיסת המזון ולהגנה על הרירית.
הפרעות ומחלות של הוושט :ההפרעות והמחלות מסווגות לשלוש קבוצות: הפרעות בהתפתחות מלידה, הפרעות בתנועות הוושט ומחלות אורגניות. התסמינים לכל ההפרעות בוושט הם: צרבת, קושי בבליעה (דיספגיה), כאב בעת הבליעה (אודינופאגיה) וכאבים בבית החזה.
לדלקת הוושט (esophagitis) ישנן 3 סיבות עיקריות:
צרבת (Acid reflux): הסיבה הראשונית והנפוצה ביותר לדלקת הוושט. צרבת היא תחושת צריבה או כאב בבית החזה המקרינה לעתים לכיוון הצוואר. צרבת מתרחשת כתוצאה מחזרת תוכן מהקיבה לוושט.
הפרעות אכילה: הקאות חוזרות ונשנות גורמות לכוויות חומציות על פני הוושט. דלקת הוושט (esophagitis)נפוצה ביותר בקרב חולים עם הפרעות אכילה.
נטילת תרופות מסוימות יכולה לתרום להיווצרות של דלקת הוושט (esophagitis): אנטיביוטיקה, קפסולות אשלגן, אספירין במינון גבוה, תרופות אנטי דלקתיות (לא על בסיס סטרואידים, תרופות נגד אוסטופרוזיס (Osteoporosis) או תוספי ברזל.
הקרנות טיפולי כימותרפיה (טיפולים אלו פוגעים ברקמת הציפוי של פנים הוושט ויכולות לגרום לדלקת הוושט).
זיהומים ממקור וויראלי או חיידקי בוושט. זיהומים מסוג זה בוושט לא נפוצים באנשים בריאים עם מערכת חיסון תקינה. במידה וחולה בעל מערכת חיסון ירודה הוא עלול לפתח דלקת הוושט (esophagitis). הווירוסים האחראים למחלה זו הם cytomegalovirus (CMV) או הרפס.
תרופות לטיפול בדלקת הוושט:
אומפרדקס
הוושט מורכב משלוש שכבות: שתי שכבות פנימיות המצפות את הוושט: הרירית, התת-רירית, ושכבה שרירית נוספת.
במקום המפגש בין הגרון לוושט יש טבעת שרירים הנקראת: הסוגר העליון של הוושט. מתחתיה, במפגש הוושט עם הקיבה, יש טבעת שרירים נוספת הנקראת: הסוגר התחתון של הוושט.
התפקיד העיקרי של הוושט הוא להעביר מזון מהפה לקיבה. המזון מועבר דרך הוושט בגלים ריתמיים של תנועה שרירית הנקראים גלי ניע (פרסטלטיקה). כאשר המזון עובר בסוגר העליון ובסוגר התחתון של הוושט, שרירים אלו נרפים והמזון יכול להמשיך בדרכו. אחרי שהמזון עבר, השרירים מתכווצים, כדי שהמזון ומיצי הקיבה לא יוכלו לחזור לוושט. תפקיד נוסף של הוושט הוא הפרשת רוק המסייע בלעיסת המזון ולהגנה על הרירית.
הפרעות ומחלות של הוושט :ההפרעות והמחלות מסווגות לשלוש קבוצות: הפרעות בהתפתחות מלידה, הפרעות בתנועות הוושט ומחלות אורגניות. התסמינים לכל ההפרעות בוושט הם: צרבת, קושי בבליעה (דיספגיה), כאב בעת הבליעה (אודינופאגיה) וכאבים בבית החזה.
לדלקת הוושט (esophagitis) ישנן 3 סיבות עיקריות:
צרבת (Acid reflux): הסיבה הראשונית והנפוצה ביותר לדלקת הוושט. צרבת היא תחושת צריבה או כאב בבית החזה המקרינה לעתים לכיוון הצוואר. צרבת מתרחשת כתוצאה מחזרת תוכן מהקיבה לוושט.
הפרעות אכילה: הקאות חוזרות ונשנות גורמות לכוויות חומציות על פני הוושט. דלקת הוושט (esophagitis)נפוצה ביותר בקרב חולים עם הפרעות אכילה.
נטילת תרופות מסוימות יכולה לתרום להיווצרות של דלקת הוושט (esophagitis): אנטיביוטיקה, קפסולות אשלגן, אספירין במינון גבוה, תרופות אנטי דלקתיות (לא על בסיס סטרואידים, תרופות נגד אוסטופרוזיס (Osteoporosis) או תוספי ברזל.
הקרנות טיפולי כימותרפיה (טיפולים אלו פוגעים ברקמת הציפוי של פנים הוושט ויכולות לגרום לדלקת הוושט).
זיהומים ממקור וויראלי או חיידקי בוושט. זיהומים מסוג זה בוושט לא נפוצים באנשים בריאים עם מערכת חיסון תקינה. במידה וחולה בעל מערכת חיסון ירודה הוא עלול לפתח דלקת הוושט (esophagitis). הווירוסים האחראים למחלה זו הם cytomegalovirus (CMV) או הרפס.
תרופות לטיפול בדלקת הוושט:
אומפרדקס
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
שאלה: אני בת 42. זה שלושה חודשים שיש לי תחושה של גוש בגרון. עשיתי כמה בדיקות כמו בדיקת גסטרוסקופיה, בדיקת אף-אוזן-גרון וצילום ושט, ובכולן התוצאות היו תקינות. קיבלתי מרופא גסטרואנטרולוג נירבקסל, ומרופא כללי קיבלתי ציפרלקס. המצב אינו משתפר ויש לי תחושה של
שאלה: אילו בדיקות רפואיות עלי לבצע על מנת לוודא כי מחלת הבולימיה ממנה סבלתי לא פגעה בי בנזק חמור?
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
תרופות קשורות
-
אומפראזול (אומפרדקס, לוסק)
-
אזומפראזול (נקסיום, Nexium)
-
פאנטופראזול
טיפולים וניתוחים קשורים
-
טיפול תרופתי
מחלות קשורות
-
שיעול עם ליחה
-
טיפואיד
-
כאב בבית החזה שמקורו אינו בלב
-
כאב תפקודי ממקור אנורקטאלי
-
אנגיודיספלזיה