FMF, קדחת ים תיכונית משפחתית

ישנן 40 מוטציות שונות אשר יכולות לגרום לליקוי בגן הקשור במחלת ה-FMF, שהוא גן ה-MEVF, אשר אחראי על יצור חלבון מסוים בגוף הגורם לתהליכי הדלקת בגוף. ברוב המקרים יתגלו שתי מוטציות שונות. 

ישנם אנשים להם אין מוטציה כלל בגן הנ"ל והם עדיין סובלים מהמחלה, מה שהוביל מדענים למסקנה שככל הנראה ישנם גנים נוספים האחראים למחלה.

גורמי הסיכון למחלה, מעצם היותה תורשתית, כוללים בן משפחה הלוקה במחלה, ומוצא משפחתי ים תיכוני.

אבחון FMF נעשה בצורה קלינית, ולא ניתן לבצע בדיקת מעבדה אחת אשר תאשר את הימצאות המחלה. המחלה במקרים רבים מתבטאת באופן כל-כך טיפוסי, שהתמונה הקלינית מאוד ברורה ומקלה על האבחנה. תופעות שיובילו לאבחנה כוללות התקפים חוזרים ונשנים, אשר דומים אחד לשני וממוקמים באזורים הטיפוסיים, וכן בזמן ההתקף ניתן לאבחן כי למטופל דלקת באזורים אלו עזרת בדיקות דם שיראו האצה של שקיעת הדם, ספירת תאי דם לבנים ופיברינוגן גבוהה. בין ההתקפים החולה מרגיש בריא לחלוטין, וכך גם עולה מבדיקות הדם. 

בחלק קטן מהמקרים, נשארים סימני דלקת כרונית בבדיקות הדם.

עמילואידוזיס, מתרחשת כתוצאה משקיע של חלבון מסוים (עמילואיד A) ברקמות הגוף השונות ובעיקר בכליות. עם הזמן, מתפתחת פגיעה כלייתית שמתבטאת בהפרשת חלבון בשתן, התפתחות של אורמיה, ואי ספיקת כליות סופנית. הרקמות האחרות בהן שוקעה חלבון העמילואיד A נפגעות גם הן, אך תסמיני הפגיעה בהן מופיעים לאחר שנים רבות. תסמינים אלו יכולים לכלול שלשול או תסמונת של אי ספיגה של מערכת העיכול, ירידה בתפקוד בלוטת התריס ובלוטת האדרנל, ופגיעה בתפקוד של הלב והריאות.

לצד התסמינים המלווים את מחלה ה-FMF, סיכוני המחלה כוללים מחלות המקושרות אליה. מחלות אלו אינן נגרמות כתוצאה מהמחלה עצמה. מדובר במחלות כמו דלקת כלי דם מהסוגים הנוך-שונליין פורפורה (Henoch Schoenlien purpura), דלקת רב-עורקית קשרית (Polyarteritis nodosa), וסינדרום בכצ'ט (Bechet’s syndrome), דלקות כליה כמו נפרופתיה IgA , ופיברומיאלגיה, שהיא תופעה של כאבי מפרקים ושרירים מפושטת.

הדלקת הנגרמת ממחלת ה-FMF עשויה להשפיע על מערכת הרבייה הנשית ולגרום לבעיות פוריות.

הטיפול בקדחת ים תיכונית משפחתית מתבסס על תרופה ישנה מאוד בשם קולכיצין. מדובר בתרופה נוגדת דלקת שמצליחה לסייעה ב-60% מהמקרים באופן מוחלט, ובאופן חלקי ב-35% מקרים נוספים. כאמור, מטרת התרופה היא למנוע התקפי דלקת, ועל כן היא ניטלת באופן יומי וקבוע, כאשר המטופל אינו חווה התקף. באם מתקיים התקף, אין התרופה יכולה לעצור את הכאב, ולכן יש ליטול תרופות לשיכוך כאבים ותרופות נוגדות דלקת מסוג NSAIDs.

בנוסף למניעת ההתקפים, קולכיצין עוזר במניעה של עמילואידוזיס במידה והתרופה ניטלת באופן קבוע. גם אם התרופה לא הצליחה למנוע את ההתקפים של המחלה, נטילת מינון יומי קבוע של 2 מ"ג ומעלה תעזור במניעה של עמילואידוזיס.

חולים שאינם מגיבים לקולכיצין, יכולים לקבל טיפול תת-עורי של Interpheron alpha, אשר מדכא את ההתקף כאשר הוא מתרחש או מונעת אותו בשלב הראשוני שלו, כאשר הוא עוד "מתבשל".

אי אפשר למנוע את המחלה או להבריא ממנה, אך נטילת הטיפול המתאים של מנת קלוכיצין ביום, ברוב המקרים עשויה למנוע התקפים וסיבוכים של הדלקת. החיים עם מחלת ה-FMF, ברוב המקרים יכולים להיות רגילים ונטולי סבל כאשר נוטלים את הטיפול כנדרש.