דלקת המעי

תשובה: קרוהן היא מחלה דלקתית כרונית מסיבה לא ידועה, ולא מחלה חיידקית. היא יכולה לפגוע בכל חלק של מערכת העיכול, אך בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק. הקטע הפגוע נעשה דלקתי, מעובה ומכוייב. המחלה הכרונית גורמת לעיתים לחסימה חלקית של המעי, המתבטאת בכאב, בשלשול, ובספיגה לקויה. הטיפול במחלה כולל מנוחה, מתן קורטיקוסטרואידים, מדכאי מערכת החיסון ואנטיביוטיקה, שינויים בתזונה, ולעיתים כריתה של החלק הפגוע במעי. לא ברור לי אם התכוונת באמת לקרוהן, או למחלה חיידקית של המעיים, שכן אופי המחלות והטיפול בהן שונה. בנוסף, לא ציינת מה הטיפול שאחיך קיבל. אם אכן התכוונת לקרוהן, המחלה היא כרונית, ומהלכה המאופיין בהתלקחויות מעת לעת, לאחר תקופות שקטות ללא תסמינים. הסתמנות המחלה משתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן - ממחלה קלה עם תסמינים ספורים בלבד ועד מחלה קשה המצריכה אשפוזים חוזרים, הזנה תוך-ורידית, תרופות לווריד וניתוחים. הטיפול העיקרי למחלת קרוהן קלה עד בינונית מושתת על תרופות ממשפחת ה- 5-ASA כדוגמת פנטזה (שהיא בעלת פרופיל תופעות לוואי פחות בהרבה מהסולפאסאלאזין, המשתייכת אף היא לקבוצת תרופות זו). במחלת קרוהן בינונית עד חמורה, כאשר טיפול זה אינו מספיק, מוסיפים טיפול בסטרואידים, אך עיקר השימוש בהם הוא בעת התלקחות, ולא כטיפול אחזקתי, וכאשר מושגת רמיסיה, מפחיתים את מינונם בהדרגה. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: קמפילובקטר הוא חיידק הפוגע ברירית המעי, ויכול לגרום לכאבי בטן עזים, לשלשולים, וכן לשלשול דמי. הסימפטומים מופיעים עד 10 ימים לאחר ההדבקה. החיידק יכול לעבור לבני אדם דרך אכילת בשר שאינו מבושל היטב. למחלה זמן חיים מוגבל (3-5 ימים בדרך כלל) ולכן לא חובה לתת טיפול אנטיביוטי. במקרים קשים ניתן לתת ציפרופלוקסאצין. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

תשובה: אלו הוראות ההכנה לקראת קולונוסקופיה. יומיים לפני הבדיקה אסורה אכילת מאכלים עשירים בסיבים ותאית, כמו פירות, ירקות, לחם חי, סובין, קוואקר. מותר לאכול מוצרי חלב, לחם לבן, ביצים, דגים, עוף, פסטה, תה, מים ממותקים, מיצי פירות מסוננים (אך לא מיץ סלק), מרק עוף או בקר צלול, ואין הגבלה על כמות השתיה. ביום הבדיקה מותר ומומלץ לשתות הרבה מים צלולים, אך יש להפסיק לשתות 3 שעות לפני הבדיקה. חולי סוכרת צריכים להקפיד על ארוחות קלות (לחם לבן, מרק צח). בנוסף, יום לפני הבדיקה יש לבצע הכנה על ידי תמיסות משלשלות כגון סופודקס תכשיר מרוקן חדש. מצבים בריאותיים שונים יכולים להצריך שינוי בהוראות, ועל כך יש להתייעץ עם רופא. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: בשאלתך אתה שואל על שני נושאים. אנסה לתת ההסבר על כל אחד מהם. דימום בצואה. דם בצואה הוא מצב שאינו תקין (פתולוגי) שיש לבררו. דם בצואה יכול להיות בצבע שחור, אם מקורו במערכת העיכול העליונה והוא הספיק לעבור עיכול בצינור העיכול; או אדום, אם מקורו מהמעי הגס, חלקו הסופי של צינור העיכול. מקור הדם יכול להיות גם מאזור פי הטבעת, למשל באדם הסובל מפיסורה, פצע באזור פי הטבעת. פרטים חשובים נוספים הם כמות הדם בצואה, ואם היציאה הדמית מלווה בכאבי בטן. יש סיבות אפשריות רבות לדימום טרי בצואה. הסיבות השכיחות הן פיסורה בפי הטבעת, טחורים פנימיים, מחלת סעיפים (דיברטיקולוזיס), טראומה (פציעה) מקומית, מחלות מעי דלקתיות (מחלת קרוהן או קוליטיס כיבית), זיהומים שונים במערכת העיכול ועוד. העובדה שגם לפני כשנה סבלת מדימום בצואה מעידה על בעיה כרונית: זיהום כרוני, דלקת כרונית, טחורים או פציעה מקומית. אדם המדמם ממערכת העיכול צריך לעבור בירור יסודי, ואכן, ברובם הכמעט מוחלט של המקרים, בירור מקיף מזהה את מקור הדימום. הבירור כולל בדיקת צואה לטפילים, קולונוסקופיה (בדיקת המעי הגס), לעיתים נחוצה גם בדיקת צורך בגסטרוסקופיה (בדיקת הקיבה והתריסריון) או בדיקה באמצעות קפסולה הנבלעת על ידי הנבדק ומכילה בתוכה מצלמה המצלמת את כל צינור העיכול מבפנים. לאחר זיהוי סיבת הדימום מחליטים על טיפול מתאים. בדיקת קולונוסקופיה. כאמור, בבדיקה זו מסתכלים, באמצעות סיב אופטי המוחדר דרך פי הטבעת, על המעי הגס. בודקים בה אם ישנה פתולוגיה כלשהי במעי הגס, כגון כיבים, דלקת, פוליפים, גידולים, פצעים וכדומה. מלבד זיהוי הפתולוגיה ניתן גם לקחת ביופסיה(דגימת רקמה), אם יש בזה צורך. הואיל והמעי הגס של האדם מלא תמיד בצואה, לפני הבדיקה יש להכין את המעי הגס, כלומר לנקותו. ניקוי המעי הגס מבוצע על ידי שתיה של חומר אותו תקבל, הגורם לשלשול מימי רב ומנקה את המעי. קיימים שני תכשירים הניתנים כיום, לא אכתוב כעת פרטים עליהם, אך התוצאה שהם משיגים דומה (תוכל לקרוא על כך עוד כאן). בעבר, בבוקר הבדיקה היו מבצעים חוקן, אולם כיום מרבית הגסטרואנטרולוגים המבצעים את הבדיקה מסתפקים בהכנה על ידי החומר המשלשל בלבד. את הבדיקה עושים תוך כדי טשטוש הנבדק. בדרך כלל משתמשים בחומר הרדמה קל המוביל לשינה עמוקה וגורם לכך שהנבדק כלל לא יזכור כלל את הבדיקה. הואיל והבדיקה נעשית בטשטוש, אין צורך לחשוש. החלק הפחות נעים בבדיקה הוא כאמור ההכנה, ניקוי המעי, בה הנבדק משלשל במשך מספר שעות. בשעות אלה כדאי להיות בבית. ייתכנו סיבוכים בבדיקה, אולם הם נדירים ביותר. הסיבוכים האפשריים הם דימום (בעיקר אם בוצעה ביופסיה) או קרע של המעי. זהו סיבוך קשה, אולם נדיר מאד. בשל העובדה שמדובר באירוע שני של דימום, למרות שהבדיקה אינה נעימה, בעיקר ההכנה לבדיקה, ולמרות האפשרות לסיבוכים, אני ממליץ לך לעבור אותה על מנת להגיע לאבחנה, ובהתאם לכך לטיפול המתאים לך. רפואה שלמה ד"ר אמיר בר-שי - אינפומד