המומחים של Infomed מסבירים:
דימום ממערכת העיכול אינו מחלה בפני עצמה אלא הוא סימפטום והוא יכול להופיע בעקבות מגוון רחב של מחלות. את הדימום במערכת העיכול מחלקים לדימום ממערכת העיכול העליונה שכוללת את הושט, הקיבה והתריסריון ולדימום ממערכת העיכול התחתונה שכוללת את המעי הדק (בלי התריסריון) והמעי הגס. הדימום יכול להיות קל בלבד ולחלוף ללא טיפול רפואי אבל ישנם מצבים בהם הדימום חמור ומסכן חיים.
בכל מקרה של דימום יש לפנות לקבלת טיפול רפואי.
דימום ממערכת העיכול תסמינים
כאמור דימום במערכת העיכול הינו סימפטום ולא מחלה בפני עצמו. הדימום יכול לגרום לתןפעות נלוות שונות כתלות במיקום הדימום ובכמות הדימום:
- אנמיה- דימום ממושך יכול לגרום להתפתחות של אנמיה בדרך כלל בעקבות חוסר בכמות מספיקה של ברזל ליצור של המוגלובין האובד בדימום.
- דם סמוי- הדימום הוא בכמות נמוכה ולכן אי אפשר לראות אותו אבל בבדיקת מעבדה פשוטה ניתן לזהות עקבות אפילו של דימום קטן יחסית.
- מלנה- הצואה היא במבע שחור הנגרם בגלל הופעה של דם מעוכל בצואה.
- המטוכזיה (hematochezia) - צואה בצבע דמי, בעקבות דימום מהחלקים התחתונים בהם הדם לא מספיק להתעכל או דימום בכמות גדולה.
- המטואמזיס (hematoemesis) – הקאה של דם בעקבות דימום ממערכת העיכול העליונה.
- סימפטומים כלליים של דימום כמו חולשה, עייפות, קוצר נשימה, חיוורון וירידה בלחץ דם.
סיבות וגורמי סיכון
הסיבות הנפוצות לדימום ממערכת העיכול העליונה הם:
· כיב פפטי (אולקוס) בקיבה או בתריסריון - כיב נגרם בעקבות החומציות הגבוהה בקיבה באנשים בהם יש עודף בחומצה או ירידה בהגנה הטבעית של רירית הקיבה או התריסריון בגלל חיידק או תרופות. הכיב יכול להעמיק ולפגוע בכלי הדם בדופן האיברים ולגרום לדימום.
· דלקת בקיבה - דלקת של הקיבה נגרמת ממצבים שונים הגורמים לגירוי של רירית הקיבה שעלולה להתפתח לדימום.
· דליות בוושט – דליות הינם ורידים בהם יש גודש של דם. דליות בוושט נוטות להתפתח אצל אנשים הסובלים מיתר לחץ דם בשער הכבד. הווריד שאינו בנוי להתמודד עם לחצים גבוהים מתנפח ליצירת דליות ובסופו של דבר הוא יכול להתפוצץ ולהוביל לדימום משמעותי בוושט שעלול להסתיים במוות. · קרעים בוושט - נגרמים במצבים של גירוי חוזר של הוושט בעקבות הקאות חוזרות נפוץ אצל אלכוהוליסטים, אנורקטיות בעקבות שיעול ממושך ובמצבים נוספים.
הסיבות הנפוצות ביותר לדימום ממערכת העיכול התחתונה הם:
· מחלת סעיפים (diverticulosis) – מחלה זו נפוצה מאד ושכיחותה עולה עם הגיל. במחלה זו, נוצרת הרחבה מקומית של הדופן בנקודות חולשה שעלולות לגרום לדימום.
· אנגיודיספלזיה – מצב בו יש כלי הדם אינם נמצאים במצב הנורמאלי במרכת העיכול ולכן יש להם נטיה לדמם.
· טחורים – הרחבות של ורידים באזור המעי הישר (רקטום) יכולים לגרום לכאבים עזים ובעלי נטייה לדמם.
· פוליפים – צמיחה של רקמה מעבר למצב התקין. חלק מהפוליפם הינם התחלה של גידולים סרטניים.
אבחון ובדיקות
לאחר שבוצעה האבחנה הראשונית של דימום במערכת העיכול בעזרת בדיקת דם סמוי או כאשר ישנו דימום נראה לעין, מציאת המקור לדימום עשויה להיות קשה ומסובכת במיוחד כאשר המקור במעי הדק. לצורך האבחנה של מקור הדימום קיימים כלים שונים שחלקם גם משמשים לטיפול בעת הצורך.
אנדוסקופיה- האנדוסקופ הינו צינור פלסטיק שבקצהו מצלמה המחוברת למסך חיצוני. את האנדוסקופ ניתן להכניס דרך הפה למערכת העיכול העליונה (גסטרוסקופיה) או דרך החלחולת למערכת העיכול התחתונה (קולונוסקופיה) וכך לזהות את מקור הדימום. היתרון של בדיקה זו טמון בכך שדרך האנדוסקופ ניתן לבצע פעולות שונות לעצירת דימום פעיל ובנוסף אפשר לקחת דגימות מפוליפים חשודים לגידולים סרטניים.
אנדוסקופיה באמצעות קפסולה- החיסרון המרכזי של האנדוסקופיה הרגילה היא חוסר היכולת להדמות את המעי הדק. בעזרת קפסולה המכילה מצלמה ניתן לבצע הדמיה של המעי לכל אורכו.
כאשר הדימום לא נמצא בשיטות הללו מבצעים CTתלת פאזי, הזרקה של חומר שניתן לעקוב אחריו בזרם הדם ומציאת אזורי הדימום (gastrointestinal nuclear scan) וכאשר יש כלי דם מסוים החשוד כמדמם אפשר לעשות בדיקת אנגיוגרפיה.
טיפולים ותרופות
בכל מקרה של דימום במערכת העיכול יש לפנות לרופא. ברוב המקרים הדימום מפסיק מעצמו ואז יש צורך בהשגחה ולאחר מכן מבצעים אבחון הסיבה לדימום וטיפול בסיבה הראשונית.
כאשר קיים דימום משמעותי שאינו נפסק יש צורך בטיפול התערבותי מיידי להפסקת הדימום שעלול להיות מסכן חיים. את הדימום אפשר לעצור בעזרת אנדוסקופיה, או באמצעים בתוך כלי הדם המדמם (endovascular treatment) האופציה הטיפולית האחרונה היא ניתוח. לצד הטיפול לעצירת הדימום החולה יקבל נוזלים או מנות דם על מנת להימנע מנפילה משמעותית של לחץ הדם.
מניעה
הפסקת עישון והפחתת צריכת אלכוהול מורידים את הסיכון להתפתחות כיב עיכולי ודמם בעקבותיו. תזונה עשירה בסיבים מגבירה את נוזליות הצואה וכך מונעת היווצרות טחורים ודימום ממחלת סעיפים.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ראניטידין (זנטק, זרידקס) 
בדיקה אנדוסקופית באמצעות אולטרסאונד 
ניתוח פוליפים 
הפרעות במטבוליזם של חומצות אמינו 
מאת: מערכת אינפומד 19/10/2014
מאת: אמילי האודי, מערכת אינפומד 06/11/2014
