דלקת חניכיים

נסיגת חניכיים , מחלת חניכיים | Gingivitis and Periodontal Disease ,Gum Disease

המומחים של Infomed מסבירים:

דלקת חניכיים, המכונה לעיתים גם מחלת חניכיים או מחלה של מיסב השן, היא מחלה המתארת מצב של הצטברות חיידקים בחלל הפה וזיהום, אשר יכולים להביא בסופו של דבר (בהיעדר טיפול ראוי של רופא שיניים) לאובדן השיניים כתוצאה מן ההרס אשר נוצר ברקמה שעוטפת את השיניים.

דלקת חניכיים היא מצב שכיח, אך ניתנת למניעה במידה רבה. הגורם לדלקת הוא בדרך כלל היגיינת פה לקויה. צחצוח פעמיים ביום לפחות, שימוש בחוט דנטלי מדי יום וביצוע בדיקות שיניים על בסיס קבוע, יכולים לשפר מאוד את הסיכויים לטיפול בדלקת חניכיים ובהפחתת הסיכוי ללקות בה. לצד זאת, מדובר בדלקת הפוגעת ברקמה הרכה שלצד השן וללא טיפול, דלקת חניכיים עלולה להרוס את העצם התומכת בשיניים, להוביל להתרופפות השן ולבסוף אף לאובדן שיניים[1].

יד עם כפפה חושפת מתחת חשפה כיב כתוצאה מדלקת חניכיים חריפה
צילום: shutterstock | Svetlana8Art

עד כמה נפוצה דלקת חניכיים?[2]

כמעט מחצית מאנשים בני 30 ומעלה סובלים מדלקת חניכיים.
שבעה מתוך 10 מבוגרים בני 65 ומעלה סובלים מדלקת חניכיים.

דלקת חניכיים תסמינים
בראשית התהליך, דלקת חניכיים יכולה להתרחש ללא הופעתם של תסמינים כלשהם כגון כאבים. ייתכן כי גם השלבים המתקדמים יותר של דלקות חניכיים יהיו מלווים בתסמינים מועטים וקלים בלבד.

למרות זאת, במרבית המקרים ייתכנו תסמינים אחרים הכוללים:
- דימום מהחניכיים בזמן צחצוח שיניים.
- חניכיים אדומים, נפוחים ורגישים.
- ריח רע או טעם רע בפה על בסיס קבוע.
- נסיגת חניכיים.
- הופעתם של מעין כיסים עמוקים בין החניכיים למשטח השן.
- אובדן שיניים או תזוזת שיניים.
- שינויים במיקום השיניים ובצורה שהן יושבות אחת על גבי השנייה בזמן הידוק הלסת, או שינויים במיקום תותבות חלקיות או כתרים.
אצל חלק מהאנשים, מחלת חניכיים יכולה לפגוע רק בחלק מן השיניים, כגון רק בשיניים הטוחנות.
רופא שיניים או רופא מומחה למחלות מסב השן (פריודונט) יכול לאבחן ולקבוע את רמת החומרה של דלקות חניכיים.
סיבות וגורמי סיכון

היווצרות רובד חיידקים על גבי השיניים (פלאק) היא הסיבה העיקרית להתפתחות דלקת חניכיים, אך ישנם גורמים נוספים אשר יכולים לגרום להופעתה של דלקת חניכיים, ואלה כוללים שינויים הורמונאליים, כגון אלה המתרחשים במהלך היריון, גיל ההתבגרות, גיל המעבר, מחזור חודשי ועוד, אשר גורמים לחניכיים להיות רגישות יותר, ולהביא לידי התפתחותה של מחלת חניכיים.

בנוסף, מחלות אחרות יכולות גם הן להשפיע על מצב החניכיים, כגון סרטן או איידס, אשר משפיעות על מערכת החיסון. מכיוון שסוכרת משפיעה על יכולת הגוף לספוג את הסוכרים הנמצאים במזונות השונים, חולי סוכרת נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר ללקות בזיהומים שונים, ובהם גם דלקת חניכיים.

תרופות שונות יכולות גם הן להשפיע על בריאות חלל הפה מכיוון שחלק מהן גורמות לירידה בייצור הרוק, שמספק הגנה על החניכיים והשיניים. תרופות נגד פרכוסים כמו פניטואין יכולות להביא לידי התפתחותה של רקמת חניכיים חריגה.

הרגלים רעים כגון עישון, יכולים לפגוע ביכולת השיקום של רקמת החניכיים.

הרגלי ניקיון והגינה לקויים כגון אי צחצוח שיניים וחוסר שימוש בחוט דנטאלי על בסיס יום יומי, מקלים על התפתחות הדלקת בחניכיים.
היסטוריה משפחתית של מחלות חניכיים יכולה לתרום להתפתחותה של דלקת חניכיים על בסיס תורשתי.
אבחון ובדיקות
במהלך בדיקה שגרתית אצל רופא שיניים, ייבדקו הדברים הבאים:
- דימומים בחניכיים.
- נפיחות.
- חוזק והימצאותם של כיסים (ברווח אשר נמצא בין החניכיים לשן, ככל שהכיס גדול ועמוק יותר, כך גם מחלת החניכיים חמורה יותר).
- תזוזה של שיניים.
- רגישות השיניים.
- המערך התקין של השיניים.
- עצם הלסת על מנת לסייע באיתור הידלדלות ופריכות העצם.
סיבוכים אפשריים
במקרה של התפתחות דלקת חניכיים, אם שכבת הפלאק או האבנית לא הוסרו מהשיניים, המצב עלול להחמיר ולהוביל לזיהום, מה שבתורו יכול לגרום להתפתחות של סיבוכים נוספים כגון[3]:

מורסות (הצטברויות כואבות של מוגלה) חוזרות בחניכיים.

הגדלת הנזק לרצועה הפריודונטלית (הרקמה המחברת את השן לשקע).

הגדלת הנזק והאובדן של עצם המכתשית (העצם בלסת שבה שקועים שורשי השיניים).

נסיגת חניכיים.

דימום חניכיים.

שיניים רופפות.

אובדן שיניים.

דלקת חניכיים כיבית-נמקית.

במקרה של דלקת חניכיים כיבית חריפה שאינה מטופלת, קיים סיכון להתפתחות של סיבוכים חמורים יותר, שכן הזיהום יכול להתפשט לכל אזורי החניכיים ולעצם המכתשית, ובסופו של דבר להגדיל את הסיכוי למצבים הבריאותיים הבאים[3]:

הרס מוחלט של החניכיים בין השיניים.

כיבים גדולים (פצעים פתוחים) המשאירים חורים קבועים בחניכיים.

הישנות המחלה.

נמק המתפשט גם לשפתיים וללחיים (במקרים נדירים).

דלקת חניכיים קשורה גם לסיכון מוגבר למספר מצבים בריאותיים אחרים, כולל[3]:

מחלת לב וכלי דם.

דלקות ריאות.

במהלך הריון - צירים מוקדמים ולידה של תינוק עם משקל לידה נמוך.

חשוב לציין שלמרות שלאנשים עם דלקות חניכיים יש סיכון מוגבר לבעיות אלו, אין כיום הוכחה ברורה לכך שדלקת חניכיים גורמת למצבים אלו באופן ישיר.
טיפולים ותרופות
מטרת הטיפול בדלקת חניכיים היא לקדם את החיבור מחדש של רקמת החניכיים, להביא לצמצום הנפיחות, להפחית את עומקם של הכיסים ואת הסכנה להתפתחותה של דלקת חניכיים, כמו גם לעצור את התקדמות המחלה. אפשרויות הטיפול תלויות בשלב שבו נמצאת הדלקת, תגובות המטופל/ת לטיפול קודם ומצב הבריאות הכללי.

השלבים של דלקת חניכיים הם[4]:
- דלקת חניכיים מוקדמת - בשלבים הראשונים של דלקת חניכיים, החניכיים נסוגות או מתרחקות מהשיניים ונוצרים כיסים קטנים בין החניכיים והשיניים. הכיסים מכילים חיידקים מזיקים. המערכת החיסונית מנסה להילחם בזיהום, ורקמת החניכיים מתחילה לסגת. שלב זה בדרך כלל מלווה בדימום במהלך צחצוח ושימוש בחוט דנטלי, ואולי גם כרוך במעט איבוד עצם.
- דלקת חניכיים מתונה (נקראת גם מחלת חניכיים) - אם הדלקת המוקדמת אינה נרפאת, ייתכן ויופיעו דימום וכאב סביב השיניים, ותחל נסיגת חניכיים. השיניים יתחילו לאבד את תמיכת העצם והן עלולות להיות רופפות. הזיהום יכול גם להוביל לתגובה דלקתית בכל הגוף.
- מחלת חניכיים מתקדמת – בשלב זה, עלולים להופיע כאבים עזים בזמן לעיסה, ריח רע מהפה וטעם לא טוב בפה. רקמת החיבור שמחזיקה את השיניים במקומן מתחילה להינזק - החניכיים, העצמות ורקמות אחרות התומכות בשיניים נהרסות, וסביר להניח שעם הזמן השיניים ינשרו.
בדלקת חניכיים בשלב מוקדם הטיפול הטוב ביותר הוא ניקוי - הסרה של פלאק ואבנית, גם מאזורים שקשה להגיע אליהם. ברגע שהשכבות הללו יוסרו, החניכיים יחלימו מעצמם ולא יהיה צורך בטיפולים נוספים. בנוסף, יינתנו הנחיות על ידי רופא/ת שיניים כיצד לשמור על היגיינת הפה בבית כדי למנוע הישנות של דלקת חניכיים[2].

במקרה של מחלת חניכיים ייערך ניקוי מעמיק של פלאק ואבנית שהתפשטו לשורש השן. במרבית המקרים, זהו הטיפול היחיד הדרוש. במקרים אחרים, ייתכן שיהיה צורך בהליכים מורכבים יותר כגון הסרת השיניים הנגועות, וזאת כדי לעזור בריפוי מחלת החניכיים ובנייה מחדש של העצם התומכת בשיניים, אשר אבדה[2].

במקרה של אובדן שיניים, ישנן אפשרויות, כגון השתלת שיניים, שיכולות להשיב את המראה האסתטי של הפה. שתלים דנטליים נראים ומרגישים כמו שיניים רגילות, לא ניתן להסירם והם מתמזגים עם עצם הלסת[2].
מניעה
כמעט בכל המקרים, ניתן למנוע התפתחותה של דלקת חניכיים על ידי בקרה וטיפול ברובד חיידקי השן (פלאק), זאת באמצעות ניקוי מקצועי אצל השיננית פעמיים בשנה, וכן על ידי שימוש בחוט דנטאלי והקפדה על צחצוח השיניים על בסיס יום יומי.

הקפדה על צחצוח שיניים מונע מרובד חיידקי השן להתפתח על גבי משטח השן, שימוש בחוט דנטאלי מסייע להסיר שאריות מזון וחיידקים מן הרווחים שבין השיניים ומתחת לקו החניכיים.
על פי איגוד רופאי השיניים האמריקני, יש באפשרותן של שטיפות פה אנטי בקטריאליות לסייע בצמצום כמויות החיידקים בפה אשר גורמים להיווצרות רובד חיידקי השן ומחלות חניכיים.
שינויים נוספים בהרגלי היום יום ושינויים בריאותיים, יכולים לסייע לצמצם את רמת הסיכון, החומרה ואת התפתחותן של דלקת חניכיים, ואלה כוללים בין השאר:

הפסקת עישון.

הפחתת לחץ ומתח נפשי.

הקפדה על תזונה מאוזנת.

הימנעות מהידוק יתר של השיניים וחריקת שיניים.

האקדמיה האמריקאית לפרידונטולוגיה גורסת כי כ-30% מכלל בני האדם אשר נוהגים להקפיד על כללי הגינה של הפה, ואשר שומרים על אורח חיים בריא, נמצאים בסבירות גבוהה ללקות במחלות חניכיים על בסיס גנטי.

אנשים אשר להם נטייה גנטית לחלות במחלות חניכיים, נמצאים ברמת סיכון הגבוהה פי שישה מכלל האוכלוסייה.

לאנשים בעלי נטייה ללקות בדלקת חניכיים, מומלץ לבצע בדיקות במרווחים קצרים יותר, לבצע ניקוי שיניים אצל השיננית לעיתים תכופות יותר, ולבצע טיפולים על מנת להשאיר את המחלה תחת ניטור ופיקוח מתמיד.

[1] https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/periodontitis/symptoms-causes/syc-20354473

[2] https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/21482-gum-periodontal-disease

[3] https://www.nhsinform.scot/illnesses-and-conditions/mouth/gum-disease#complications-of-gum-disease

[4] https://www.healthline.com/health/periodontitis#stages

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

כירורגיה פלסטית

ד"ר בתיה יפה

3.7

( 3 חוות דעת )

"רופאה מקצועית, יחס נהדר והשירות במרפאה מאוד נעים ומסביר. תודה רבה."

קראו עליי עוד

נוירולוגיה

ד"ר דוד אוריון

5.0

( 12 חוות דעת )

"לעיתים רחוקות נפגשים עם רופא בעל שם, אשר ככל שיהיה עסוק יקדיש לך את מלוא תשומת הלב, יסביר לך בפרוטרוט את מצבך מחד , ומאידך גם יסביר היטב כיצד הוא יטפל בבעיתך הרפואית. בכל משך הטיפול בי, דר' אוריון דאג לי במסירות ובמקצועיות שאין למעלה מהם. כיום מצבי הרפואי השתפר בהרבה תודות לדר' אוריון עד כי אינני צריך לבקר אצלו בעתיד הקרוב. כן ירבו רופאים כמוהו. בברכה פרופ' אריה בראונשטיין"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בהריון בשבוע ה-24, הריון שלישי. מתחילת ההריון אני סובלת מדימום מן החניכיים שרק הולך ומתגבר, ולאחרונה התווסף לכך דימום מהאף. בבדיקות דם והעמסת סוכר שביצעתי לפני כחודש עלו התוצאות החריגות הבאות: RBC 3.79 Hemoglobin 11.2 Hematocrit 33.7 Neutrop

תשובה: ההמוגלובין שלך מעט נמוך (צריך להיות בין 12 ל-16) ובהתאם לכך גם כמות תאי הדם האדומים (RBC) וההמטוקריט (צריך להיות בין בין 36 ל-46). הסיבה הסבירה ביותר היא חסר קל של ברזל, שנובע גם מהדימומים הבלתי פוסקים, כפי שאת מתארת, וגם מהעובדה שאת בהריון. עלייך ליטול כדורי ברזל, דבר שאת וודאי כבר עושה. ספירת תאי הדם הלבנים שלך קצת גבוהה. את תוצאות העמסת הסוכר לא כתבת. עלייך לברר אצל הרופא המטפל שלך מהי סיבת הדימום. הריון הוא מצב שבו הנטיה לקרישיות עולה, ולא הנטייה לדמם. עליך לעבור בדיקת תפקודי קרישה ובדיקות נוספות, עליהן עליך להתייעץ עם הרופא המטפל שלך. בנוסף עליך לקחת ברזל אם עדיין אינך עושה זאת. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 23, סוכרתית זה 12 שנה, ערכי ה- A1C שלי בין 8.1 ל-9.5. כמו כן, בגיל 18 וחצי אובחנו אצלי בעיות קשב וריכוז, המטופלות בקונצרטה. יש לי גם דלקת חניכיים. בחודשים האחרונים חלה אצלי עליה בלחץ הדם, הן הסיסטולי והן הדיאסטולי, ועליה בדופק במנוחה. לפני כ

תשובה: הסיבות ליתר לחץ דם (יל"ד) נחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: יתר לחץ דם ראשוני ויתר לחץ דם משני. יתר לחץ דם ראשוני מהווה מעל 90% ממקרי יתר לחץ הדם, הסיבה לו אינה לגמרי נהירה, והוא נצפה במיוחד במבוגרים מעל גיל 50 ובבעלי נטייה משפחתית. יתר לחץ דם משני אחראי ליתר המקרים, הוא מופיע יותר בצעירים, ובו יש איזושהי סיבה אורגנית אחרת הגורמת לעליית לחץ הדם. הסיבות העיקריות ליתר לחץ דם משני הן כלייתיות (בעיה בכליה עצמה, כלי דם, גידולים); אנדוקרינות (גלולות למניעת הריון, פאוכרומוציטומה [גידול מפריש הורמונים] ועוד); או סיבות אחרות, כמו היצרות אבי העורקים, קלציום גבוה בדם, ותרופות, כולל גלולות למניעת הריון. האם את נוטלת גלולות למניעת הריון? ציינת כי את נוטלת קונצרטה (Methylphenidate). זוהי תרופה מקבוצת האמפטמינים הפועלים על מערכת העצבים המרכזית, וחלק מתופעות הלוואי הלא נדירות שלה הן יתר לחץ דם ודופק מהיר. אני מניחה שאת סובלת מסוכרת נעורים תלויית אינסולין ולא מסוכרת מבוגרים, אשר בה יש רמות גבוהות של אינסולין בדם ונטייה ליתר לחץ דם. ערך ההמוגלובין A1C שאת מציינת גבוה. ערך המטרה אליו אנו שואפים בסוכרתיים הוא מתחת ל-7%. ערך זה הוא המנבא העיקרי של סיבוכים עתידיים. אחד מסיבוכי הסוכרת הוא סיכון גבוה להסתיידות העורקים, היכול להוביל ליתר לחץ דם כלייתי וסקולרי - היצרות כלי דם כליתיים. בסוכרתיים עם יתר לחץ דם שאינו מתאזן תחת תרופות, יש לשלול סיבה זו כגורם. לסיכום, יש לשלול בראש ובראשונה שמדובר בגורם תרופתי. היוועצי במי שרשם לך את הקונצרטה, אם ניתן להמירה בתרופה אחרת או לנסות תקופה בלעדיה, ולראות אם הבעיה באה על פתרונה. שנית, לאור הסיפור הנלווה לתלונותייך, יש לשלול על ידי בדיקות דם פשוטות אפשרות של פיאוכרומוציטומה (ראי למעלה). ולבסוף, עליך לעבור הערכת כלי דם כלייתיים, ולפי הייעוץ גם לשלול אפשרות (פחות סבירה בעיני) של היצרות אבי העורקים. לא נראה לי שדלקת החניכיים קשורה לשאר הבעיות שתיארת. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם זה נכון שניתוח שתלים דנטלים יכול לגרום לאי נוחות וכאבים מרובים?

תשובה:
ובכן, מטופלים רבים סובלים מנפיחות משמעותית של הרקמה בימים הראשונים לאחר ביצוע השתלות, ונפיחות זו היא הגורמת לכאבים ולאי נוחות. יתכן כי ייקח עד שבוע לירידת הנפיחות, ובזמן הזה יש להשתמש במשככי כאבים, על מנת שלא לחוות אי נוחות רבה מדי.אכילה ושתייה מומלצת בכמויות קטנות או דרך קשית. בשל האי נוחות והמגבלה לאחר ההשתלה מומלץ לנוח בבית ולהימנע מעבודה או ביצוע פעולות פיזיות, למשך של לפחות כשבוע. חזרה לשגרה לרוב מתאפשרת תוך כשבועיים. מובן כי מידת הכאבים תלויה רבות במספר השתלים שבוצעו. במידה והוחלפו שיניים בודדות הליך החלמת הרקמה יהיה קצר יחסית.

לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם לאחר ניתוח שתלים דנטלים יכולה להיווצר מחלת שן חוזרת/ פגיעה בחניכיים?

תשובה:
בהחלט כן. פעמים רבות קורה כי נוצרת מחלת שן חדשה סביב השתל, סביב המבנה או בחניכיים. מחלה שכזו לרוב נובעת עקב טיפול ירוד לאחר ניתוחי, וחוסר שמירה על היגיינת שן או ביצוע מעקב אצל הרופא המטפל. מחלת השן יכולה לגרום לספיגה של העצם המושתלת ולהריסתה, בדומה לעצם השן המקורית. לכן, חשיבות הטיפול היסודי גם לאחר ניתוח שתלים היא עליונה. יש להקפיד על צחצוח נכון, ניקוי בחוט או אביזרי ניקוי מיוחדים וכו' ע"פ הוראות הרופא לאחר הניתוח, וכן יש להקפיד על מעקב שגרתי אצל הרופא וניקוי שגרתי אצל השיננית. טיפול נכון לאחר ניתוח הוא המוריד את הסיכויים להיווצרות מחלה מחדש באופן משמעותי.

לפתיחה בעמוד חדש >