טינטון (טיניטוס) אוזן פנימית

תשובה: טנטון (טיניטוס) הוא רעש מתמיד (צלצול, זמזום, תקתוק) באוזן. הסיבות האפשריות הרבות כוללות שעוות האוזן, נזק לעור התוף, מחלות של האוזן הפנימית (כגון טרשת אוזן ומחלת מנייר), נטילת תרופות מסוימות (כגון אנטיביוטיקות מסוימות או אספירין) ואי-תקינות של עצב השמיעה ותוצאותיו בתוך המוח. תחושת הטיניטוס יכולה להיות באוזן אחת, בשתי האוזניים, ולעיתים ההרגשה היא כי מקור הרעש הוא בתוך הראש או מסביב לו, או שהתחושה היא של רעש חיצוני רחוק. מכיוון שציינת כי הטיניטוס הופיע לאחר עקירת שן, אינני יודעת האם זה כתוצאה מהעקירה עצמה והתגובה המקומית, או כתוצאה מתרופות שנטלת לאחר העקירה, אם בכלל, ואולי התופעה תחלוף לאחר הפסקת הטיפול. הטיפול בטיניטוס תלוי במקור הבעיה, ולא לכל הסיבות יש טיפול. כדי לפענח את תוצאות בדיקת השמיעה אצטרך לקבל פרטים יותר מפורטים, ועדיף שתפני לרופא אף-אוזן-גרון לבדיקה ובירור. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: חסרים פרטים רבים במידע שמסרת, אז אענה לך רק באופן כללי. ישנם מספר מצבים של ורטיגו. אם מדובר ב- acute vertigo, זאת אומרת סחרחורת המופיעה באופן פתאומי וגם במצב מנוחה, יש לקחת את האגיסרק עד שחולפים הסימפטומים, לרוב במשך שבוע-שבועיים. אם, בנוסף, יש לך טיניטוס (זמזום טורדני באוזן) והתרופה עוזרת לך, קחי אותה כל זמן שהיא מועילה. במצבים של טיניטוס, לפעמים יש לקחת את התרופה במשך כל החיים. אם מדובר בוורטיגו המופיע בשינוי תנוחה בלבד, מצב שנקרא BPPV -

תשובה: מחלת מנייר או באנגלית Meniere's disease היא מצב שנובע מחוסר איזון של רמת הנוזלים והצטברות נוזלים באוזן הפנימית. התסמינים כוללים טנטון (צפצופים באוזניים), הפרעה אפיזודית לשמיעה, התקפים של ורטיגו (תחושת סחרור) ובחילות. חומרת התסמינים משתנה מחולה לחולה ויכולה להיות נסבלת לחלוטין ומאפשרת שגרה רגילה. באותו אחוז קטן של חולים אשר סובל במידה רבה מהמחלה, ישנם טיפולים המקלים על התסמינים, כמו זריקות של אנטיביוטיקה בשם גנטאמיצין שהורסת את האיבר שגורם לבעיה (המבוך - לבירינט), חיתוך בניתוח של המבוך או של העצב, והשמת כפתורים לניקוז האוזן התיכונה. בנוסף נחקר כעת כיוון של הזרקת סטרואידים לאוזן וכיוונים אחרים ניתוחיים ושמרניים. הניתוחים מבוצעים במחלקות א.א.ג ברחבי הארץ. אנא קראי על הטיפולים למנייר כאן: http://oto.wustl.edu/men/mntreat.htm וכאן: http://www.menieresinfo.com/treatment.html ולתשובה מפורטת באתר: http://www.infomed.co.il/questions/q_072102_4.htm

תשובה: Thympanoplasty, כפי שציינת, היא פעולה כירורגית שבה סוגרים נקב בעור התוף. הפעולה מתבצעת כאשר רופא אף-אוזן-גרון מתרשם שהנקב גדול מכדי להיסגר בעצמו על ידי טיפול אנטיביוטי ומקומי. במקרים כאלה נדרשת פעולה כירורגית על מנת לשחזר את שטח פני התופית. הניתוח בילדים יכול להיעשות בהרדמה מקומית או כללית, בהתאם לשיקולי המנתח במקרה הספציפי. במהלך הניתוח מוחדרת מצלמה קטנה אל תעלת השמע, דרכה רואה המנתח את שטח פני התופית ואת עצמות השמע על מנת להחליט באיזו טכניקה לבצע את הניתוח. אם עצמות השמע נראות תקינות - נלקחת רקמה סחוסית (מחלל תעלת השמע או מהאפרכסת) אשר "מושתלת" על פני שטח התופית וכך סותמת את הנקב. לאחר פעולה זו מוזרק חומר במרקם ג'לטיני אל חלל תעלת השמע, על מנת שילחץ על שטח התופית, וכך תיווצר הדבקה טובה יותר של רקמת הסחוס אל שטח התופית. זוהי פעולה קצרה יחסית ופשוטה, והחולה לא נזקק לאשפוז אחריה. האוזן נחבשת, ניתן טיפול אנטיביוטי מניעתי, ולאחר כ-10 ימים מוסרות התחבושות וניתן לראות את התוצאה, אשר ביותר מ90% מן המקרים היא מצוינת, כלומר, נוצר שחזור מדוייק של שטח התופית. במקרה שנראה נזק לעצמות השמע, דבר נדיר יחסית בילדים, נעשית פעולה אחרת, בה נדרש גם שחזור של עצמות השמע בטכניקות שונות, בהתאם לשיקולי הרופא המנתח. הסיבוכים לאחר ביצוע tympanoplasty יכולים להיות סחרחורות וצלצולים, זיהומים של חלל תעלת השמע והתופית, וחוסר איחוי של נקב התופית. במקרים נדירים יותר יכולה להיות פגיעה עצבית, אשר יכולה להתבטא בתחושת טעם מתכתי או מלוח. חשוב להדגיש כי סיבוכים אלה נדירים יחסית, ורובם הגדול נעלם לאחר מספר שבועות. על ידי הקפדה שאיזור הניתוח יהיה יבש וטיפול אנטיביוטי נכון למניעת זיהומים ניתן להימנע מסיבוכים. תוכלו לקבל מידע נוסף לגבי הניתוח מהרופא אשר יבצע את הניתוח. בהצלחה! ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד