שיתוק חד גפי

תשובה: מחלת הפוליו, או בשמה המלא פוליומיאליטיס - שיתוק ילדים, הינה מחלה זיהומית, המועברת על ידי נגיף הפוליו. עובדת היותה מחלה זיהומית שוללת לחלוטין את האפשרות של הורשתה. אכן מרבית האנשים חלו במחלה כתוצאה מהמגיפה בשנות החמישים, אולם מאז השימוש בחיסון, חלה ירידה משמעותית בשיעורי התחלואה במחלה זו. כמובן שישנם מקרים רבים של חולי פוליו גם לאחר שנות החמישים, כולם כתוצאה של הידבקות בנגיף. סביר מאד להניח שמדובר באנשים/ילדים שלא חוסנו. במדינות העולם המערבי המתקדמות, החיסון הוא שגרתי לכל הילדים, כך ששכיחות המחלה מאד נמוכה. מאידך, במדינות העולם השלישי או באוכלוסיות אשר לא מחסנות את ילדיהם (וקיימות אוכלוסיות כאלו גם בארצנו המפותחת), קיים סיכון מוגבר להדבקה ע"י הנגיף והתפתחות המחלה.

תשובה: השם הגנרי של נוביטרופן הוא oxybutynin. זו תרופה אשר מותווית עבור Bladder muscle dysfunction. היא מיוצרת גם בשם המסחרי Lyrinel. נסה לשאול לפי שם הייצור או ההתוויה. השם הגנרי של בקלוזל הוא baclofen והיא תרופה מרפת שרירים ממשפחת ה Gamma Aminobutyric Acid. היא מיוצרת גם בשם המסחרי Lioresal. גם כאן, ניתן לנסות לברר לפי השם הגנרי של התרופה או התווייתה. בהצלחה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

תשובה:

תחילתה של הטרשת הנפוצה עלולה להיות דרמטית, או לחילופין כה קלה עד שהאדם אינו מרגיש כל תסמינים.

התסמינים המוקדמים הנפוצים ביותר של הטרשת הנפוצה כוללים:

· תחושת עקצוץ

· חוסר תחושה

· אובדן שיווי משקל

· חולשה באחת הגפיים או יותר

· ראייה מטושטשת או כפולה

תסמינים פחות נפוצים עשויים לכלול:

· דיבור מלעלע

· שיתוק פתאומי

· אובדן קואורדינציה

· בעיה בחשיבה ובעיבוד מידע

עם התפתחות המחלה, תסמינים אחרים העלולים להופיע, בין השאר, הם רגישות לחום, תשישות, שינויים בחשיבה או בתפישה, והפרעות בתפקוד המיני.

תשובה:

שבץ איסכמי, סוג השבץ הנפוץ ביותר, ניתן לטיפול באמצעות תרופה הנקראת מפעיל פלסמינוגן רקמתי (טי.פי.איי או tPA) אשר ממיסה את הקרישים החוסמים את העורקים. חלון ההזדמנויות להשתמש במפעיל הפלסמינוגן הרקמתי על קורבן שבץ הוא שלוש שעות, אולם בכדי לעבור אבחון ולקבל טיפול, על החולה להגיע לבית החולים בתוך שישים דקות. אנשים שלקו בשבץ וקיבלו טי.פי.איי בתוך שלוש שעות מהופעת תסמיני השבץ חוו גידול של 30% לפחות בסיכוייהם להתאושש מן השבץ שעברו עם לקות מועטה עד לא קיימת כעבור שלושה חודשים, לעומת חולים שקיבלו פלצבו.