הפרעות תנועה

תשובה: בדיקת EEG, או אלקטרואנצפלוגרפיה, היא בדיקה בה מתבצע רישום של גלי המוח. מוחנו פועל על ידי כך שעוברים בו זרמים חשמליים באופן מסוים. הרישום מאפשר לזהות זרמים לא תקינים. המכשיר רק רושם את מה שקורה במוח, ואינו יוצר זרמים או משפיע על המוח בשום אופן שהוא, בדומה למצלמה המצלמת את המתרחש אך אינה משנה את מה שקורה בתמונה. לכן לא יתכן שהתופעה המתוארת התרחשה בשל הבדיקה, ונראה שזהו צירוף מקרים. מומלץ, כמובן, לפנות לרופא המטפל ולהמשיך בבירור התסמינים. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה:

מחלת פרקינסון מאובחנת בדרך כלל על ידי נוירולוג המסוגל להעריך את התסמינים ואת חומרתם. אין בדיקה המסוגלת לגלות בבירור את המחלה. לעתים אנשים בהם קיים חשד להופעת מחלת פרקינסון מקבלים תרופות נגד המחלה בכדי לראות אם גופם יגיב אליהם. בדיקות אחרות, כגון סריקות מוח, יכולות לסייע לרופאים להחליט אם למטופל אכן יש מחלת פרקינסון אמיתית או הפרעה אחרת הדומה לה.

תשובה:

לעתים קרובות, התסמין הראשון של מחלת הפרקינסון הוא רעד (רעידות או רטט) של אחד הגפיים, במיוחד בעת שהגוף שרוי במנוחה. הרעד מתחיל לעתים קרובות בצד אחד של הגוף, לעתים תכופות באחת הידיים. תסמינים נפוצים אחרים כוללים תנועה איטית (הפרעה המכונה בלועזית בריידיקינזיה), חוסר יכולת לזוז (אקינזיה), גפיים מאובנות, הליכה מדשדשת ויציבה כפופה. אנשים הסובלים ממחלת פרקינסון מפגינים לעתים קרובות הפחתה בהבעות הפנים ומדברים בקול רך. לעתים גורמת המחלה גם לדיכאון, שינויים באישיות, שיטיון (דמנטיה), הפרעות בשינה, שיבושים בדיבור, או בעיות בתפקוד המיני. חומרתם של תסמיני מחלת הפרקינסון נוטה להחריף ככל שחולף הזמן.

תשובה:

על אף שישנן השערות רבות באשר לגורם למחלת הפרקינסון, אף אחת מהן טרם הוכחה. מחקרים שבוצעו לאחרונה בתאומים ובמשפחות של חולי פרקינסון מעלים את ההשערה כי ישנם אנשים בעלי פגיעות מולדת למחלה, וכי ייתכן שפיגעות זו מושפעת גם מגורמים סביבתיים. התורשה המשפחתית החזקה של הגן בכרומוזום 4 הוא הראיה הראשונה לכך כי שינוי גנטי כשלעצמו הוא שעלול להוביל להתפתחות מחלת הפרקינסון אצל אנשים מסוימים. כ-15% עד 25% מן הלוקים המחלת פרקינסון מדווחים על קרוב משפחה הלוקה אף הוא במחלה.