אינפומד
מחלות
פעילות-יתר בלוטת התריס ביילוד

פעילות-יתר בלוטת התריס ביילוד

Neonatal thyrotoxicosis

המומחים של Infomed מסבירים:

פעילות-יתר של בלוטת התריס ביילוד היא מצב נדיר המופיע ב-5%-1% מהיילודים לאימהות שלוקות או שלקו בעבר בפעילות-יתר של בלוטת התריס עקב מחלת Graves. במקרים אלה פעילות-יתר נגרמת על ידי נוגדנים אשר עוברים דרך השיליה מהאם לעובר ומפעילים את הקולטנים ל-TSH (Thyroid Stimulating Hormone - ההורמון מגרה בלוטת התריס) שבבלוטה. בנסיבות אלה פעילות-היתר היא זמנית. סיבה נוספת, נדירה יותר, לפעילות-יתר של בלוטת התריס ביילוד היא הפרעה מלידה בקולטן ל-TSH, היא תורשתית (מועברת באופן שולטני-דומיננטי), וגורמת לפעילות-יתר קבועה של הבלוטה.
פעילות-יתר של בלוטת התריס בעובר או ביילוד נחשבת למצב חירום המחייב אבחון מוקדם וטיפול מיידי.

ד"ר ליאורה לזר

פעילות-יתר בלוטת התריס ביילוד תסמינים
סימני המחלה מופיעים בחיים העובריים או בסמוך ללידה, אלא אם האם מטופלת בתרופות המפחיתות את פעילות בלוטת התריס, שעוברות דרך השיליה ומדכאות את פעילות הבלוטה בעובר. במצבים אלו המחלה מסתמנת רק בשבוע השני או השלישי לחיים.
הסימנים לפעילות-יתר של בלוטת התריס בעובר כוללים דופק מהיר, אי-ספיקה בלב והאטה בגדילה התוך-רחמית, וביילוד: פגות, ממדי לידה קטנים לגיל הריון, בלט עיניים, זפק אשר יכול לגרום למצוקת נשימה עקב חסימת דרכי הנשימה, דופק מהיר, יתר-לחץ-דם ואי-ספיקה בלב, הגדלת כבד, טחול וקישריות לימפה, צהבת ממושכת, ירידה במספר הטסיות ודימומים תת-עוריים. כמו כן עלולים להופיע אי-שקט, ירידה במשקל למרות תיאבון מוגבר, שלשולים, הקאות, ועלייה בחום הגוף.
אבחון ובדיקות
טיפולים ותרופות
הטיפול ניתן ליילודים עם סימנים קליניים המעידים על פעילות-יתר של הבלוטה והוא כולל: מתן נוזלים; קירור הדרגתי של היילוד; הרמה ומתיחה של הצוואר כאשר יש חשש לחסימת דרכי הנשימה על ידי הזפק, בנוסף לתרופות המדכאות את פעילות בלוטת התריס; תמיסת יוד המונעת את שחרור ההורמון מהבלוטה וכן תרופות הרגעה. אם הדופק מואץ, או אם מתפתחת אי-ספיקה בלב, מוסיפים דרלין או דיגוקסין. במצב חד מוסיפים סטרואידים. בעוברים עם דופק מואץ או כשיש עדות לאי-ספיקה בלב, הטיפול באמצעות תרופות כולל דרלין או דיגוקסין שניתנים לאם ועוברים דרך השיליה אל העובר.
אצל יילודים עם פעילות-יתר של בלוטת התריס שנגרמה ממעבר נוגדנים המפעילים את הבלוטה מהאם ליילוד, המחלה חולפת עם היעלמות הנוגדנים מדם היילוד (תוך מספר שבועות עד 4 חודשים), ואז ניתן להפסיק את הטיפול. הפרוגנוזה בדרך כלל טובה מאוד ואין תופעות לטווח ארוך.
ליילודים שפעילות-היתר נובעת אצלם מפעילות הקולטן ל-TSH, יש צורך לכרות את הבלוטה מכיוון שמצב זה הוא קבוע ולא ניתן לשליטה על ידי טיפול בתרופות.

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

אנדוקרינולוגיה

פרופ' עמית תירוש

5.0

( 8 חוות דעת )

"מקצועי ונעים הליכות"

קראו עליי עוד

עיניים

מרפאת אייקו eyeco

4.9

( 35 חוות דעת )

"הופתעתי מאוד מהדיוק. הנכונות . הפתיחות ואפילו הקדמת תור . אני מרגיש היום לאחר הטיפול בשתי העיניים שד"ר רובוביץ האיר את החיים שלי. ה' יברך אותו. כמו כן את המקצועיות . ההכוונה והטיפול המנהלתי של אירנה. אני שמח שבחרתי בד"ר רובוביץ , לא הכרתי אותו קודם ולא נועצתי בקשר אליו , אבל הרגשתי חיבור מיידי עקב גישתו ומקצועיותו. זה נתן לי את האומץ להפקיד בידיו את מאור עיניי. תרתי משמע. אמליץ בכל לב עליו ועל מרפאתכם. תודה ענקית . פסח כשר ושמח משה לוי . כרכור"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: אני בת 37. בעקבות חשד להגדלת בלוטת התריס נשלחתי לבצע אולטרסאונד. להלן התוצאות: בלוטת התריס מעט מוגדלת (שתי האונות עד 2.0 ס"מ במנח AP) עם קשר רובו רקמתי איזואקוגני, חלקו ציסטי 2.2 ס"מ בקוטר מרבי בקוטב עליון של אונה שמאלית, ללא מאפיין וסק
תשובה: כאשר עושים בדיקת FNA לנודולות בבלוטת התריס, ב-70 אחוז מהמקרים התוצאה שפירה ורק ב-5 אחוזים מהמקרים התוצאה מצביעה על גידול ממאיר. בשאר המקרים אין תשובה חד-משמעית, ואז צריך לחזור על בדיקת ה- FNA. אני ממליץ לך להיפגש עם הרופא המטפל, לדבר איתו על ביצוע FNA חוזר, ולשקול בדיקות נוספות כגון בדיקת TSH ואולי גם סריקה רדיואקטיבית של בלוטת התריס. בהצלחה ד"ר יעקב אולך - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >

תראו לי עוד שאלות