תולעים במעיים הוא זיהום המתבטא בנוכחות של תולעי סיכה דקות ולבנות במעיים. זהו אחד מזיהומי התולעים הנפוץ ביותר בעולם[1].
תולעת סיכה בוגרת היא בדרך כלל באורך של 6-13 מ"מ. התסמין השכיח ביותר של זיהום הוא גירוד אנאלי, במיוחד בלילה, כאשר התולעים נודדות לאזור פי הטבעת כדי להטיל את ביציהן. בזמן הזה נקבות תולעי סיכה מטילות אלפי ביצים בקפלי העור המקיפים את פי הטבעת[1].
תולעים במעיים נפוצות בעיקר בקרב ילדים בגיל בית הספר, והביציות הזעירות מתפשטות בקלות מילד לילד. הטיפול כולל תרופות דרך הפה שהורגות את התולעים, וחיטוי באמצעות כביסה של פיג'מה, מצעים ותחתונים. לקבלת התוצאות הטובות ביותר, יש לבצע טיפול בכל בני הבית1].
צילום: shutterstock | onstockphoto
תולעים תסמינים
התסמינים לתולעים במעיים הם בדרך כלל קלים, לעיתים אף אינם מורגשים כלל. להלן התסמינים הנפוצים[2]:
גירוד אנאלי, במיוחד בלילה - מאחר שתולעי סיכה מטילות את ביציהן סביב פי הטבעת בלילה, הדבר גורם לגירוד ולגירוי. גירוד אנאלי יכול להיות מציק מאוד.
הפרעות שינה - מאחר שהגירוד האנאלי מחמיר בלילה, אנשים הסובלים מזיהום בתולעי סיכה עלולים להיתקל בבעיות שינה, מה שעלול להוביל לירידה בריכוז, עייפות וירידה במשקל.
גירוד בנרתיק - אצל נשים, התסמינים יכולים לכלול גם הפרשות מהנרתיק וגרד באזור הנרתיק.
זיהום בתולעים הוא מדבק מאוד. ההדבקה מתבצעת בדרך כלל בשלבים הבאים[4]:
בליעה או שאיפת ביצי תולעי סיכה. ביצים מיקרוסקופיות אלו נמצאות בדרך כלל על משטחים שבהם נגע אדם עם זיהום.
הביצים נשארות במעי עד שהן בוקעות ומתבגרות.
תולעים בוגרות נקבות עוברות לתוך המעי הגס ויוצאות מהגוף דרך פי הטבעת בלילה. הן מטילות ביצים בקפלי העור סביב פי הטבעת ואז חוזרות למעי הגס. ביצים אלו גורמות לרוב לגירוד ולגירוי.
כאשר האדם עם תולעים במעיים מגרד את האזור הנגוע, הביצים עוברות לאצבעות ומתחת לציפורניים. הביצים יכולות לעבור לכל דבר בו האדם נוגע ולשרוד על משטח כגון בד במשך 2 עד 3 שבועות.
גירוד במהלך הלילה באזור האנאלי מרמז מאוד על תולעים במעיים. האבחנה נעשית על ידי זיהוי תולעת או הביציות שלה – פשוט לבדוק בבית את אזור פי הטבעת של הילד. לפעמים ניתן לראות תולעים על העור ליד פי הטבעת או על תחתונים, פיג'מה או סדינים כשעתיים עד שלוש שעות לאחר ההירדמות[4].
במקרים אחרים ניתן לאסוף ולבדוק ביצי תולעים באמצעות בדיקה שנעשית מיד עם ההשכמה. בדיקה זו נעשית על ידי הנחה של מעין סלוטייפ שקוף על העור סביב פי הטבעת. הביצים נדבקות לסרט וניתן להניחו על שקופית ולהסתכל במיקרוסקופ. בדיקה זו צריכה להיעשות מיד עם ההשכמה בבוקר, לפני רחצה, שירותים או התלבשות[4].
גיל – תולעים נוטים להופיע בילדים בגילים 5 עד 10. הביציות הזעירות מתפשטות בקלות לבני משפחה, למטפלים או לילדים אחרים בבית הספר או בגנים. תולעים במעיים אינן שכיחות בילדים מתחת לגיל שנתיים.
צפיפות – אנשים החיים במקומות צפופים, כמו במוסדות שונים, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח תולעים במעיים.
זיהומים אופייניים של תולעי סיכה אינם גורמים לבעיות רציניות. בנסיבות נדירות, התפשטות כבדה עלולה לגרום לזיהום באיברי המין הנשיים, שכן הטפיל יכול לנוע מאזור פי הטבעת אל הנרתיק ומשם אל הרחם, החצוצרות וסביב איברי האגן. זה יכול לגרום לבעיות כמו דלקת בנרתיק ודלקת של הרירית הפנימית של הרחם (אנדומטריטיס).
תולעים במעיים מטופלות באמצעות נטילת תרופה פומית נגד טפילים שהורגת את התולעים. יש לקחת מנה אחת מיד ומנה נוספת כעבור שבועיים, כדי לוודא שכל התולעים נעלמו. כדי להפחית את הסיכון להדבקה חוזרת, רופאי ילדים ממליצים לטפל גם בבני המשפחה והמטפלים של הילד הנגוע. תופעות הלוואי של טיפול תרופתי נגד תולעים עלולות להיות שלשול, בחילה, הקאות, כאבי בטן, כאבי ראש[2].
מניעה
ניתן למנוע זיהום נוסף של תולעים במעיים בדרכים הבאות[7]:
על כל בני המשפחה לשטוף היטב את הידיים והציפורניים במים וסבון, במיוחד לאחר יציאה מהשירותים, לאחר החלפת חיתולים, לפני הכנת אוכל ולפני אכילת אוכל.
יש להימנע מגירוד באזור האנאלי ומכסיסת ציפורניים.
מומלץ לשמור על ציפורניים קצרות.
להקפיד מקלחת מדי יום.
יש לשטוף את כל הסדינים, המצעים, הפיג'מות ובגדי השינה במים רותחים כדי להרוג כל ביצי התולעים.
חשוב לנקות את מושבי האסלה והסירים באופן קבוע עם חומר חיטוי.
כל בני המשפחה צריכים לקחת את התרופה, גם אם הם חווים תסמינים.
"לאחר בדיקת גסטרו שהמליצה על ניתוח ותרפות ביולוגיות , אילנה בהתה תפריט כולל תוספי מזון, הסבירה הקשיבה, ליוותה במשך שנים , כך שויתרתי על הניתוח ו 6 שנים אחרי מרגיש מצוין, רק בתנאי שמקפיד על כל ההנחיות של אילנה, כמו קסם."
שלום, האם ניתן לקחת ריטלין la30 נוסף לאחר כמה שעות שמרגישים שנגמרת ההשפעה?המטופל אדם בוגר בן 40, או לחילופין מה האלטרנטיבות?האם אטנט עם משך השפעה ארוך יותר?
גם אטנט וגם ריטלין La הן תרופות לקשב לטווח בינוני. ניתן לקחת עוד מנה לאחר כ 5 שעות וכך לכסות כ 10-12 שעות מהיום. מאידך קיימות תרופות קשב לטווח ארוך שנלקחות במנה אחת בבוקר כגון קונצרטה וויואנס . במידה ואתה זקוק לכושר ריכוז ליום ארוך כדאי לך לקחת אחת מאלו.
בני בן 6 וחצי, נוטל אטנט מגיל 5 10 מג' , כשעלה לכיתה א' העלנו מינון ל 15 מג' כדי שיהיה לאורך הצהרון, אחר כך העלתי ל 20 מג' ומאז הוא נעשה היפראקטיבי, אז הורדתי ל 15 מג' כבר חודש, ומאז הוא נעשה היפראקטיבי רק שעתיים אחרי נטילתה רואים השפעה והיא לא לאורך היום, יש רגעים של תנועתיות ורגעים של שקט, דבר שלא היה כשהיה בגן. היום נתתי לו אטנט xr 10 מג' וכשעה אחרי התרופה הוא נעשה שוב היפראקטיבי וחסר שקט. אני מיואשת ולא יודעת מה לעשות. אשמח לתובנה, הנוירולוג לא יודע להסביר זאת. תודה
אטנט הוא כדור לטווח בינוני . העלאה של המינון אינה מגבירה את טווח הפעולה בשעות של התרופה. מראש לא היה צריך להעלות את המינון ל- 15 מ״ג כי זה על פניו חזק מדי לילד בן 6 . לאטנט Xr 10 מ״ג פועל לכ 10 שעות. העניין הוא שמינון זה משתווה כאילו נתת אטנט של 5 מ״ג שזה מינון נמוך. אני לא נוטה לתת תרופה לטווח ארוך בילדים כה קטנים כיוון שהתרופה מורידה את התאבון . הורדת תאבון ל 10 שעות בגילים המוקדמים האלו עלולה לפגוע בגדילה. רק במידה שילד מאד היפראקטיבי ולא ניתן לשליטה בבית אחה״צ אז אין ברירה ונותנים תרופה לטווח ארוך. ההצעה שלי : לחזור לתת לילדך אטנט רגיל של 10 מ״ג .
אני מרגישה שהויואנס כן משפיע עליי ועוזר לי בתפקוד של היום יום. אבל יש לי פסיכומטרי עוד שבועיים והייתי רוצה להצליח להיות טיפה יותר מרוכזת. האם לעשות הפסקה של יום ואז לקחת שוב זה יעזור ליעילות התרופה?