שיעול ממושך בילדים

שיעול ממושך הוא שיעול הנמשך מעל שלושה שבועות, או שיעול נישנה, והוא תלונה שכיחה מאוד בילדות המובילה לפניות מרובות לרופא.
שיעול הוא רפלקס מורכב שתחילתו בגירוי קולטנים (רצפטורים) מיוחדים לשיעול, וסופו כזרימת אוויר מהירה ביותר דרך קנה הנשימה. מטרת השיעול לסלק ליחה וגורמים זרים מדרכי האוויר, ולכן אין לטפל באמצעות מדכאי שיעול כאשר השיעול עם ליחה.
מרבית הקולטנים לשיעול מצויים בדרכי האוויר והריאה, אך נמצאים גם בלוע, במערות האף (סינוסים) ובתעלת האוזן החיצונית. לכן יכול שיעול לנבוע מגירוי בכל אחד מהאיברים הללו.
בפנייה לייעוץ בשל שיעול מתמשך, יש לאפיין את השיעול, לבצע בדיקה גופנית ולשקול אפשרויות אבחון שונות. לאחר מכן מחליט הרופא על צורך בבירור נוסף או בטיפול.
סימני שיעול המחייבים פנייה ליועץ מומחה לריאות:
- חום מתמשך;
- הגבלה במאמץ;
- חוסר עלייה במשקל;
- פליטת ליחה בעלת צבע;
- צילומי בית חזה המפורשים כבלתי תקינים;
- התאלות אצבעות (התעבות הקצוות בצורת אלות);
- מחלות ריאה כרוניות במשפחה;

מאפייני השיעול    תיאור
משך השיעול    שיעול ממושך הוא שיעול שנמשך מעל שלושה שבועות
עונת השיעול    שיעול בעונות מעבר יכול להצביע על אלרגיה
חלק היממה שבו מופיע השיעול    שיעול בשעות הלילה נובע בדרך כלל מאסתמה, מטפטוף נזלת ללוע, או מחומציות-יתר בוושט. שיעול שנעלם בשינה יכול להיות שיעול הרגלי, פסיכוגני
גורמים מחמירים    שיעול שמחמיר במאמץ, בחשיפה לעישון, בלחות, באוויר קר ובריחות חריפים, מעורר חשד לאסתמה. שיעול שמחמיר בזמן אכילה - יכול להצביע על שאיפת אוכל או חומצת קיבה לקנה הנשימה
אופי השיעול    שיעול נבחני - גירוי דרכי אוויר עליונות מסיבות, כגון זיהום מנגיפים, אלרגיה, גופים זרים, או מומים בדרכי האוויר, מלידה;
שיעול מתכתי וקולני - ייתכן שיעול הרגלי;
שיעול יבש - במצבים רבים, לדוגמה: אלרגיה;
שיעול עם ליחה - במחלות כגון אסתמה, מחלות שגורמות נזק לדופן הסימפונות (ברונכיאקטזיות) כמו לייפת כיסתית (ציסטיק פיברוזיס)
אופי הליחה    יש לציין שילדים מתחת לגיל 5 מתקשים בפליטת ליחה.
ליחה שקופה מימית או צהבהבה בהירה מעידה על אסתמה;
ליחה צהובה/ירוקה היא ליחה מוגלתית (זיהומית);
ליחה עם פסי דם מעידה על שחפת, על מחלות עם ברונכיאקטזיות, או על נוכחות גוף זר

סיבות רבות יש לשיעול. בטבלה להלן מובאים עשרת הגורמים השכיחים ביותר לשיעול מתמשך/נישנה בילדים:
טיפול בשיעול באמצעות תרופות: יש לברר את סיבת השיעול ולטפל בהתאם. קיים מגוון רחב של תרופות כנגד שיעול, אך יעילותן מוטלת בספק והטיפול באמצעותן שנוי במחלוקת.

גורם    מאפיינים    בירור    טיפול
מחלות מנגיפים    בעיקר בשנתיים הראשונות, עד 12-10 פעמים בשנה, נזלת, שיעול עם או ללא עליית חום, חולף עצמונית    אין צורך    אין
שעלת    שיעול אופייני בהתקפים, כולל אודם בפנים והקאה, יכול להימשך 6-2 חודשים    ניתן לאבחן בבדיקת דם או במשטח מהלוע האחורי    בתחילת המחלה (שבועיים ראשונים) טיפול באמצעות אנטיביוטיקה (אזניל, אריתרומיצין)
טפטוף נזלת ללוע    בדרך כלל (אך לא תמיד) קיים טפטוף מהאף, והוא מתמתן לאחר טיפול בתרופות נגד נזלת, השיעול מופיע במצב שכיבה    אין צורך.
ניתן לשקול מבחני אלרגיה    לשקול הקלת הנזלת, מניעת חשיפה לאלרגנים, אנטי-היסטמינים
אסתמה    סיבה שכיחה לשיעול לילי בילדות, בשעות לילה מאוחרות או לקראת בוקר. שיעול לאחר זיהום מנגיפים, מאמץ, חשיפה לעישון, אלרגנים או אוויר קר. לעיתים (לא בהכרח) מלווה בקוצר נשימה ובצפצופים. סיפור של מחלות אלרגיות אחרות אצל החולה או במשפחתו    מעל גיל 6-5 תפקודי ריאה, אם התפקוד תקין ניתן לשקול תבחיני תגר (פרובוקציה). במעבדות מסוימות ניתן לבצע תפקודי ריאות ותבחיני תגר גם מתחת לגיל 6 בהאזנה, או תפקודי ריאות מותאמים לגיל צעיר    משאפים/אינהלציות של:
1. מרחיבי סימפונות (ונטולין, בריקלין)
2. תרופות נוגדות דלקת (משאפי סטרואידים סינגולר)
סינוסיטיס    בדרך כלל מעל גיל 5, שיעול ונזלת המחמירים בתחילת הלילה. (אצל ילדים צעירים כאבי ראש או רגישות של מערות האף אינם אופייניים.) לעיתים נפגע חוש הריח    ניתן לשקול צילום או CT מערות אף, אם קיים סינוסיטיס נישנה, יש צורך בבירור    אנטיביוטיקה, תרופות נגד גודש באף
חומציות-יתר בוושט    לעיתים (לא בהכרח) מלווה בפליטות, באי-שקט ובהקאות, מחמיר בשינה    ניסיון טיפול; ניטור חומציות בוושט; צילום שאתי, בליעת בריום, אנדוסקופיה (סיב אופטי לוושט)    שינוי תזונה לדוגמה Enfamil AR, ניטרול חומציות-יתר או דיכוי יצירת חומציות (זנטק, לוסק), תרופות מעודדות התכווצות ושט
שיעול הרגלי (פסיכוגני)    אין שיעול בשינה. מחמיר במצבי לחץ, שיעול קולני ולעיתים מתכתי    שלילת סיבות אחרות    בדרך כלל אין צורך. במקרים קשים יש לשקול ייעוץ פסיכולוגי או ריפוי בדיבור
שאיפת גוף זר    בעיקר בגיל 6 חודשים עד 6 שנים.
לעיתים סיפור ברור של השתנקות בעת אכילת פיצוחים (אלה אסורים בגילים אלה), או משחק בחפץ קטן יכול להוביל לדלקות ריאה נישנות באותו מקום    במרבית המקרים לא ניתן לאבחן בצילומי בית חזה. יש צורך בברונכוסקופיה (הסתכלות באמצעות סיב אופטי בקנה הנשימה)    הוצאת הגוף הזר
מומים בדרכי האוויר, מלידה    שיעול המתחיל בינקות לעיתים בעל גוון סטרידור (שיעול נבחני) (ראו פרק מומים מלידה)    יש לשקול ביצוע: צילום בית חזה, אקו-לב, בליעת בריום, CT, ברונכוסקופיה    בהתאם למום
מחלות דלקתיות כרוניות    שיעול עם פליטת ליחה, לעיתים ירוקה (ראו פרק דלקות ריאה נישנות)    ראו פרק דלקות ריאה נישנות    בהתאם למחלות
גוף זר באוזן    שיעול יבש    הסתכלות באוזן    הוצאת הגוף הזר

ד"ר בנטור לאה