עמוד השדרה בנוי משרשרת ארוכה של 33 חוליות המורכבות מעצם וסחוס. כל חוליה מורכבת מגוף קדמי עגול ומקשת אחורית (lamina). החוליות מחוברות אחת אל השנייה, החל מאזור הצוואר ועד לעצם הזנב ויוצרות מעין תעלה בה עוברים קצוות העצבים אשר מעצבבים את הגפיים העליונות והתחתונות (כתלות במיקומם לאורך התעלה) וחוט השדרה. בין החוליות נמצאים הדיסקים הבין חולייתיים המאפשרים את גמישות עמוד השדרה.
היצרות תעלת עמוד השדרה היא מצב בו נוצר לחץ על חוט השדרה או על קצוות העצבים המצויים בתעלה. ברוב המקרים ההיצרות תתרחש בחלק התחתון של עמוד השדרה.
היצרות תעלת עמוד השדרה תסמינים
ישנן מספר תופעות שיכולות להתפתח בשל היצרות התעלה התלויות כמובן במיקום בתעלת השדרה שבו התרחשה ההיצרות: אם מדובר בהיצרות של תעלת השדרה באזור המותני, שכיחים תסמינים כמו קשיי הליכה, צליעה לסירוגין, כאבי רגליים (בעיקר בשעות הלילה), תחושת נמלול "והירדמות" של הרגליים ועוד. במקרים חמורים יותר, ההיצרות עלולה להוביל לאי שליטה על הסוגרים. תופעה זו מחייבת התערבות טיפולית מהירה.
אם קיימת היצרות בחלק העליון של עמוד השדרה תורגש חולשה באזור הידיים, איבוד כוח בשתי הידיים או באחת מהן וכן גם הפרעות או שינויים בהליכה. היצרות באזור הצווארי יכולה לגרום לשינויים בחלקו העליון של חוט השדרה, אך מדובר במצב נדיר יחסית.
במקרה של שבר בעמוד השדרה שהוביל לסגירה חלקית של התעלה המטופל/ת עלול/ה לסבול משיתוק בגפיים העליונות או התחתונות (כתלות באזור החסימה). אם המקור להיצרות הוא גידול, התסמינים יתפתחו לרוב באופן הדרגתי ומהיר שימשיך לרוב מספר שבועות.
באדיבות ד"ר אלכסנדר ברוסקין
סיבות וגורמי סיכון
ישנם גורמים שונים להיצרות תעלת עמוד השדרה, השכיח שבהם הוא זה הניווני. היצרות התעלה מהווה היא חלק מתהליך פיזיולוגי טבעי המתרחש עם הגיל. ככל שאנו מתבגרים, קוטר התעלה הופך צר יותר, דבר המוביל ללחץ ניכר על חוט השדרה או קצוות העצבים. לכן, ההיצרות מתרחשת לרוב במטופלים בעשור השישי ועד השמיני לחייהם.
כמו כן, ההיצרות עלולה להיגרם בשל פריצה של דיסק בין חולייתי, אשר מובילה ללחץ על חוט השדרה או העצבים המצויים באזור.
גם גידולים שונים וכן גם שברים בחוליות עמוד השדרה עלולים להוביל להיצרות ניכרת התעלה ולעיתים אף לסתימה חלקית שלה.
קיימים גם גורמי סיכון אשר מעלים את הסיכוי להתפתחות ההיצרות, בהם גיל מבוגר, קיום של מחלות רקע (למשל מחלות ממאירות שונות), עודף משקל, נטייה גנטית, ביצוע של פעילות פיזית מאומצת שעלולה להוביל לשינויים ניווניים בגיל צעיר וכן גם עישון.
אבחון ובדיקות
בשלב הראשון יבצע הרופא המטפל אנמנזה מקיפה ובהתאם לממצאים יפנה לבדיקת הדמיה מתאימה. אם קיים חשד להיצרות בעמוד השדרה המותני תתבצע בדיקת CT, בעוד שאם יש חשד לפגיעה בחוט השדרה תתבצע גם בדיקת MRI.
לעיתים יומלץ לבצע גם בדיקת מיפוי עצמות כדי לבחון אם המקור להיצרות נעוץ בהתפתחות של מחלה זיהומית, שבר טרי בחוליות ועוד.
ההחלטה בנוגע לבדיקה שתתבצע נתונה כמובן לשיקול דעתו של הרופא המטפל. במקרים שבהם יישקל פתרון ניתוחי יתבצעו גם בדיקות כלליות כדי לבחון את הרקע הרפואי של החולה ולהבין אם הוא יכול לעמוד בניתוח.
סיבוכים אפשריים
היצרות תעלת עמוד השדרה היא מחלה ניוונית ופרוגרסיבית ולמעשה אין לנו כל יכולת לשלוט על קצב התקדמות המחלה. לכן, חשוב לטפל בשלבים מוקדמים כדי למנוע מצב שבו ההיצרות הובילה לתופעות בלתי הפיכות, כמו למשל אי שליטה על הסוגרים או חולשה ניכרת של הגפיים.
כתלות באבחנה ובהמלצת הרופא המטפל, לרוב אם התפתחו סימנים ברורים מאוד המעידים על המחלה מומלץ לשקול ביצוע של טיפול כירורגי.
טיפולים ותרופות
קיים מגוון רחב של טיפולים שמרניים אשר מיועדים למטופלים שאינם נחשבים כמועמדים מתאימים לניתוח או שלא מעוניינים בו. מבין החלופות הקיימות ניתן לציין טיפולים במרפאת כאב, טיפולי פיזיותרפיה או טיפולים אוסטאופתים ועוד. טיפולים אלה אמנם מסייעים בהשגת הטבה זמנית בכאב ובהקלה תופעות נוספות שהתפתחו, אולם הם אינם פותרים את בעיית ההיצרות. למעשה, כדי לפתור את הבעיה מיסודה יידרש פתרון כירורגי.
הניתוח לטיפול בהיצרות תעלת עמוד השדרה נועד כדי לשחרר את הלחץ המופעל על העצבים האזוריים וחוט השדרה באמצעות פתיחה של התעלה.
ישנן מספר גישות לביצוע הניתוח: למינקטומיה, השיטה הוותיקה ביותר לביצוע הפעולה, כוללת ניתוח פתוח שבמהלכו מוסרת הקשת האחורית של החולייה - הלמינה כדי לשחרר את הלחץ המופעל על קצוות העצבים או על חוט השדרה. ניתוח זה יכול לגרום לחוסר יציבות של החוליות ועל כן יכלול לעיתים גם קיבוע שלהן.
לצד הניתוח המסורתי, קיימות גם גישות חדשניות וזעיר פולשניות לביצוע הפעולה, אולם הן מתאימות לרוב למקרים קלים יותר.
במצבים מורכבים ניתוח למינקטומיה נחשב לטיפול הבחירה. ניתוחים אלה יכולים להתבצע במטופלים ומטופלות בכל גיל, כל עוד מצב החולה מאפשר לבצע פעולה כירורגית ולכן מומלץ לבצע את הפעולה מוקדם ככל הניתן.
מניעה
כאמור, היצרות תעלת עמוד השדרה היא תהליך פיזיולוגי טבעי ולכן הוא אינו ניתן למניעה. אולם, שמירה על משקל תקין, ביצוע של פעילות גופנית בשגרה והימנעות מעישון, עשויים לדחות את התפתחות התהליך הניווני.
"הגעתי לדר' ענאן שתייוי לחוות דעת שניה לפני ניתוח בעמוד השידרה, קיבל אותי בחמימות, הסביר לי הכל בסבלנות ובצורה רגועה, הרגיע את החששות וההתלבטויות עם הסברים מסודרים ומפורטים. החלטתי לעבור את הניתוח אצלו, מרגישה שאהיה בידיים טובות"
שלום
לאחר כמעט שלושה חודשים לאחר הניתוח, עדיין יש כאבים במיוחד לאחר מאמץ, בישיבה או בעמידה מרגישה את הברך מתאבנת עד שאני מנענעת ומשחררת, יש גם כאבים מאחורי הברך שקצת מקשים על הליכה רגילה. האם זהו מצב רגיל שהוא חלק מהשיקום?
ערב טוב, יש לראות אם קיימת מגמת שיפור באופן כללי. יש כאלה שהשיקום אצלם איטי יותר. צריך לבדוק טווחי תנועה, לראות אם קיים סיכוי לזיהום או סתם שארית של נוזל בתוך הברך. ממליץ על בדיקה על ידי אורתופד
בהצלחה
עשיתי תרגיל לירך סובבתי את הרגל ואימצתי את המפשעה ומאז יש לי כאבים במפשעה בצד ימין אני חוששת שגרמתי לעצמי קרע במפשעה האם מנוחה תעזור לי? מה אני צריכה לעשות? בירך הזאת יש לי אי סדירות גרמית באספקט החיצוני והופניתי לאמרי
בת 42 בעברתי ניתוח ארתרוסקופיה בברך כריתה חלקית של מיניסקוס והחלקת הליזה הסחוסית. עשיתי המון פיזיותרפיה וחזרתי לאימוני כח ופילאטיס מכשירים בלי עומס רב על הברך ועדיין מידי פעם אחרי יש כאבים קלים וטווח תנועה לא 100% ולא יכולה ממש להתכופף כמו פעם או להתרומם..האם זה נורמלי... ????? לא זכור לי בניתוח הראשון ברך שנייה היה ככה. חזרתי לעצמי ועכשיו לא
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
תשובת מומחה
3 חודשים אחרי ארתרוסקופיה בברך ועדיין עם כאבים קלים וללא חזרה מלאה של טווח תנןעה
באחת התגובות שלך ראיתי שכתבת - אם מסכמים את המחקרים קיימת יעילות גבוהה בביצוע PRP לשינויים שחיקתיים שיכולים לספק מזור לכאבי ברכיים לתקופה של כשנתיים וחצי בממוצע
מה זה אומר prp מחזיק מעמד עד שנתיים וחצי ואז צריך לעשות שוב זריקה חדשה?
הזריקה היא לא מרפאת? היא מקלת על הכאב ?
הזריקה מרפאת אך יש לזכור שבמצב כמו שחיקת סחוס, אתה ממשיך לזוז ולנוע והגוף ממשיך לשחוק את הסחוס. מאחל לך רפואה שלמה ושתמשיך לשחוק סחוס עד 120 :)
ולכן יש לחדש פעם בשנתיים/שנתיים וחצי.
הי, אני בת 47, בריאה בד"כ. סובלת מזה 3 שנים מכאבים בירך המקרינים בעיקר לעכוז. בדיקות קודמות גילו "רק" קרע בלברום. הממצא היה נראה לרופאים מינורי ביחס לעוצמת הכאבים ורמת המוגבלות בתנועה שחוויתי ולא הומלץ לי טיפול למעט נגד כאבים. מאז אותו גל של כחצי שנה, היה שקט יחסי עם כאבים מנוהלים.
לפני כחודש חזרה בעוצמת הכאב ומגבלת תנועה, צליעה- אני לא יוצאת מהבית, לא יכולה לעלות ולרדת מדרגות. כאובה מאד.
בוצע MRI ארטרוגרפיה נוסף ובו לא זוהה שינוי משמעותי מהבדיקה הקודמת- קרע אלכסוני לאורך הלברום הקדמי עליון המערב גם את בסיס הלברום עם שבב לברום מנותק חלקית מדיאלית ומתחת למיטת הקרע ללא שינוי. ממצא המתאים לקרע "ידית דלי". הקרע נמשך לאחור ומערב גם את בסיס הלברום האחורי עליון. אין עדות לנזק סחוסי פוקאלי. הקפסולה מודגמת שמורה, הרצועות הפמורליות מודגמות תקינות, מודגמים אותות תקינים למשד העצמות".
ולשאלתי :) האם מנסיונך סוג הקרע הזה יכול להסביר את עוצמת הכאבים? או שהממצא נחשב "מינורי"?
ברור לי שהייעוץ כאן לא מחליף בדיקה והיוועצות עם רופא ואני אכן ממתינה להיוועצות כזו. אבל אולי מחפשת קצת תקווה ... בתודה והערכה!
היי גלית, כל פציעה יכולה לגרום כאב ומצד שני, יש אנשים עם פציעות שונות שלא חווים כאב. ולכן יש לקשר בין בדיקה גופנית(כפי שציינת) לבין הממצאים ולראות האם הבדיקות הספציפיות אכן גורמות לכאב - ובזה לטפל.