תסמונת טורט

תסמונת טורט נוצרת ככל הנראה עקב מרכיב גנטי. כלומר, הימצאותו של גן מסוים, או שילוב של מספר גנים מעלה את הסיכוי להתפתחות המחלה. הגן או הגנים המדויקים עדיין אינם מזוהים. 

לאחר שהם עונים על שאלות מפורטות של הרופא, לגבי ההיסטוריה הרפואית של המשפחה, הורים רבים של ילדים אשר יש להם תסמונת טוראט, מופתעים לגלות שקיימת אפשרות שבני משפחה נוספים לוקים אף הם בתסמינים של המחלה.

גורמים אחרים שעלולים להגביר את הסיכון לפתח טיקים, או לסבול מתסמינים אחרים של תסמונת טוראט כוללים:

•          אם שסבלה מבחילות והקאות חמורות במהלך השליש הראשון של ההיריון, היתה במתח רב במהלך ההיריון, או שתתה כמויות גדולות של קפה, עישנה סיגריות, או שתתה אלכוהול במהלך ההיריון.

•          אספקה בלתי מספקת של חמצן, או דם בזמן הלידה.

•          משקל נמוך בלידה וסימנים לפגיעה מוחית, או לחלק מוגדל במוח.

•          משקל לידה נמוך ממשקל לידה של תאום זהה.

•          תוצאות נמוכות בהערכה המתבצעת מיד לאחר הלידה (ציון אפגר).

•          PANDAS – הפרעות נוירו פסיכיאטריות אוטואימוניות (של חיסון עצמי) אצל ילדים, הקשורות לזיהומים סטרפטוקוקיים, ההפרעה יכולה להשפיע על התפתחות של טיק.

רופא יכול לאבחן תסמונת טורט בהתבסס על ההיסטוריה הרפואית של הילד ובהסתמך על התסמינים, המתוארים על ידי הוריו ועל יד אנשים אחרים המטפלים בו. ילדים יכולים להדחיק, או לעצור את הטיקים בעת הביקור אצל הרופא, לכן מומלץ להביא קלטת וידאו, בה הילד מצולם בזמן שמופיעים אצלו הטיקים. 

אך הרופא יכול לאבחן תסמונת טוראט גם אם לא צפה בקלטת וידאו, או בחן באופן אישי את הטיקים של הילד.
הרופא ירצה לדעת האם הטיקים גורמים לילד בעיות חברתיות, או בעיות בלימודים. יתכן שתידרש גם בדיקה פסיכולוגית של הילד ואבחון לצורך איתור קשיי למידה.

כמו במחלות רבות אחרות, לא קיימות בדיקות מוח או בדיקות דם, שיכולות לקבוע בוודאות שהנבדק לוקה בתסמונת טורט. אולם, במקרים מסוימים מבצעים בדיקת EEG (רישום הפעילות החשמלית של המוח), בדיקת CT ובדיקות דם לצורך גילוי מחלות אחרות.

כמו כן, יתכן שיבדקו את הילד לצורך אבחון הפרעות קשב וריכוז, או הפרעה טורדנית כפייתית. בעיות אלו יכולות להופיע יחד עם תסמונת טוראט. בנוסף, יתכן שהרופא יבקש לדעת האם קיימים סימנים לבעיות אחרות, שבגללן הילד נמצא בסיכון גבוה יותר, כמו דיכאון או חרדה.

הטיפול נגד תסמונת טורט מתמקד ב"הסתדרות" עם הטיקים – סיוע לילד ולאחרים להתמודד עם הטיקים. רב המקרים של תסמונת טוראט הם קלים ואינם דורשים טיפול תרופתי. 

לימוד ההורים, הילד והאנשים שנמצאים בסביבה הקרובה של הילד (כמו המורים שלו למשל), על תסמונת טורט יעזרו לילד לשגשג, כך גם יצירה של סביבה תומכת בבית ובבית הספר, שתקבל את הטיקים בהבנה. 

במקרים מסוימים, למשל כאשר הילד לוקה גם במחלות נוספות, יעוץ יכול להועיל. כאשר הטיקים משפיעים על חיי הילד באופן משמעותי, ניתן לשקול שימוש בתרופות, או שינוי התנהגותי. הטיקים יכולים לפחות, אך כיום עדיין לא קיים מרפא עבור תסמונת טורט.

הטיפול מותאם לרמה התפקודית של הילד ולצרכיו האישיים. אם הילד מאוזן חברתית, אין לו ליקויי למידה או הפרעות התנהגות מיוחדות, אין כל צורך בטיפול בתרופות.

אם הילד מתבודד, מתבייש, לא מתפקד חברתית אינו מצליח ללמוד כראוי הוא זקוק לטיפול, הן בתרופות והן בתמיכה נפשית, חברתית ומשפחתית.

הטיפול באמצעות תרופות מותאם לחומרת המצב, החל בהרגעה בעזרת Clonex עד לטיפולים נגד דיכאון (כמו סרוקסאט או פרוזאק).