שחפת

Tuberculosis

המומחים של Infomed מסבירים:

שחפת, המכונה לעיתים גם בצורתה המקוצרת TB, היא מחלה זיהומית מדבקת הנגרמת מחיידק מיקובקטריום טוברקולוזיס (Mycobacterium tuberculosis), אשר יכול להתפשט בגוף דרך בלוטות הלימפה וזרם הדם. במרבית המקרים ניתן למצוא את החיידק בריאות, אך המחלה פוגעת גם במוח, בכליות ובעמוד השדרה (תופעה הקרויה Potts disease). מרבית בני האדם אשר נחשפים לחיידק שחפת לא יפתחו תסמיני מחלה לעולם, וזאת מכיוון שהחיידק יכול לחיות בצורה רדומה בגוף לפרקי זמן ארוכים מאוד.

במידה בהם המערכת החיסונית נחלשת, כמו במקרים של בני אדם אשר חולים במחלת האיידס או אצל אנשים מבוגרים מאוד, חיידק השחפת עלול להתעורר ולהיות פעיל. בצורתו הפעילה, חיידק שחפת גורם לתמותה ברקמות של האיברים שאותם הוא תקף. מחלת שחפת פעילה יכולה להיות מחלה קטלנית במידה והיא נותרת ללא טיפול מתאים.

מכיוון שהחיידק אשר גורם להתפרצותה של מחלת השחפת נישא באוויר, המחלה יכולה להיות מחלה מידבקת ביותר. אולם, כמעט בלתי אפשרי להידבק בשחפת כתוצאה ממפגש חברתי חד פעמי עם בן אדם הנגוע במחלה. על מנת להיות בקבוצת סיכון לחלות במחלת שחפת, עליך להיות חשוף לחיידק על בסיס קבוע, או לחיות או לעבוד במחיצתו של בן אדם אשר המחלה נמצאת אצלו בצורתה הפעילה. וגם אז, מכיוון שהחיידק נמצא לרוב במצב בלתי פעיל (רדום) כאשר הוא חודר לגוף, רק כ-10% מבני האדם אשר נדבקו בחיידק מחלת השחפת יפתחו מחלה פעילה בהמשך. החלק הנותר, 90%, יוגדרו כחולי שחפת סמויים – הם לא יציגו תסמיני מחלה כלשהם והם לא יוכלו להדביק בני אדם נוספים במחלה.

שחפת בצורתה הרדומה יכולה להפוך בסופו של דבר לפעילה, ולכן, גם בני אדם אשר אינם מציגים תסמיני מחלה כלשהם, מומלץ להם לקבל טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי יכול להיפטר מן החיידקים הנמצאים בגוף בצורה בלתי פעילה עוד בטרם יהפכו להיות פעילים.

בימים עברו הייתה שחפת נפוצה בקנה מידה כלל עולמי, והיא הפכה לנדירה יותר ויותר הודות לטיפולי אנטיביוטיקה שהחלו לתת החל משנות ה- 50 של המאה ה- 20. לפני כשני עשורים, מנהל הבריאות האמריקאי הכריז על שחפת כמחלה שעברה מן העולם.

ההכרזה הייתה מעט מוקדמת מדי: המחלה שבה להופיע ברחבי העולם בצורה חדשה המכונה שחפת עמידה לתרופות (multidrug resistant TB), והיא מחלה אשר עמידה לכל תרופות הטיפול הידועות. התפרצות מחודשת זו גרמה למשבר בערים גדולות רבות ברחבי העולם.

אנשים החולים בשחפת בצורתה הפעילה או הרדומה, צריכים לגשת לקבל טיפול רפואי באופן מידי.

שחפת תסמינים
התסמינים של המחלה כוללים חולשה, ירידה בתיאבון, איבוד משקל בלתי מוסבר, והזעות ליליות. שחפת ריאתית ושחפת של שאר דרכי הנשימה, שלא כמו שחפת חוץ ריאתית, היא הצורה המדבקת של המחלה, ומלווה בשיעול, פליטת כיח דמי וכאבים בחזה.
סיבות וגורמי סיכון

ההדבקה במחלה נגרמת מחשיפה לאדם החולה בשחפת פעילה של דרכי הנשימה – ריאות, גרון ומיתרי הקול. אדם חולה מפזר את החיידק תוך שיעול או עיטוש, חלקיקי הטיפות הנושאות את החיידק בתוכן נשאפות לדרכי הנשימה של אדם אחר, ובכך מדביקות אותו.
הסבירות להדבקות מחשיפה למחלה נקבעת על ידי גורמי הסיכון – ריכוז חלקיקי הטיפות המזוהמים שהיו באוויר בזמן החשיפה ומידת הקרבה הפיזית לחולה. ההדבקה מתרחשת כשאר נחשפים לאדם מדבק למשך יותר מ-24 שעות.
כאמור, הדבקה בשחפת לא תמיד מובילה למחלה עצמה. הסיכון הגבוה ביותר להתפתחות המחלה הוא בשנים הראשונות לאחר ההדבקה בחיידק, במיוחד בשנתיים הראשונות. אנשים בסיכון מוגבר להתפתחות המחלה כוללים אנשים בעלי דיכוי חיסוני, כמו חולי סרטן ונשאים של-HIV, תינוקות וילדים בני 4 ומטה, אנשים עם מחלות כרוניות כמו סוכרת ואי ספיקת כליות.
אבחון ובדיקות
הצורה שבה מקובל לאבחן שחפת היא על ידי תבחין טוברקולין שמבוצע בשיטת מנטו. תהליך זה המוכר כ-Mantoux test, כולל הזרקה של כמות מזערית של תמיסת טוברקולין מתחת לעור באזור האמה. 48-72 שעות לאחר מכן מודדים את גודל שלפוחית התגובה שנוצרה. גודל התגובה אינו מצביע על רמת הפעילות של המחלה, אלא על הסיכוי לפתח את המחלה בעתיד. גורמי הסיכון של הנבדק הם אלו הקובעים מה יחשב כתוצאה חיובית של הבדיקה. לאנשים בסיכון גבוהה מדובר ב-5 מילימטרים, באנשים בעלי סיכון בינוני 10 מילימטרים יחשבו כתוצאה חיובית, ובאנשים ללא גורמי סיכון כלל 15 מילימטרים יפוענחו כתוצאה חיובית. הבדיקה לא מומלצת לאנשים שבעבר הראו תגובה של 15 מילימטרים ומעלה, אנשים שחלו בשחפת בעבר ותינוקות מתחת לגיל 12 שבועות – תוצאה שלילית בגיל צעיר כזה לא שוללת הדבקה בחיידק.
הגורמים השונים לתוצאה חיובית כוזבת כוללים בין היתר זיהום של חיידק מיקובקטריום מסוג שאינו טוברקולוזיס, חיסון שחפת (BCG vaccine), טעות בביצוע הבדיקה – הזרקה או פיענוח.
כאשר אנשים שחוסנו לשחפת מציגים תוצאה חיובית, ניתן לאשר הדבקה במחלה על ידי בדיקת דם.
סיבוכים אפשריים
הסיבוכים הקשורים בשחפת נגרמים כתוצאה מהנזק שהחיידק מחולל ברקמות או בכלי הדם, והפרעות מטבוליות, כמו גם התגובה הדלקתית של הגוף לחיידק.
סיבוך חריף של שחפת כולל אלח דם המקושר בשחפת (TB-related sepsis), שהוא מסכן חיים. סיבוכים כרוניים של המחלה כוללים פגיעה בתפקוד הריאות, התפתחות של גידולים פטרייתיים בחללים שיוצרת המחלה (mycetomas – פטרת עמקה מתמשכת), ופגיעה עצבית מוקדית.
טיפולים ותרופות
הטיפול בשחפת פעילה כולל שימוש מספר סוגים שונים של אנטיביוטיקה. הטיפול אורך בין 6-9 חודשים, בהתאם לסוג התרופות שנבחרו, וכולל שלב אינטנסיבי של חודשיים בכל תכוניות הטיפול, ולאחר מכן 4-7 חודשים של שלב ההמשך. כשמדובר בשחפת עמידה אז יעשה גם שימוש גם בזריקות של תרופות שונות וקבוצות אנטיביוטיקה נוספות למשך 20-30 חודשים.
מניעה
קיים חיסון נגד שחפת הקרוי חיסון BCG. פעילות החיסון נגד שחפת ריאתית במבוגרים מוגבלת מאוד, אך נחשבת טובה למניעת שחפת מפושטת ושחפת של מערכת העצבים המרכזית בתינוקות וילדים קטנים.
בארץ החיסון ניתן רק לעולים חדשים ותושבים המגיעים מארצות בהן שכיחות השחפת גבוהה.
מניעה של המחלה עצמה לאחר חשיפה והידבקות נעשית על ידי טיפול תרופתי למשך 3-9 חודשים בהתאם לתוכנית הטיפולית שנבחרה.

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

יישור שיניים ולסתות (אורתודונטיה)

ד"ר גל מיכאלי-גלר

4.9

( 9 חוות דעת )

"מקצועיות,רגישות,זמינות"

קראו עליי עוד

פסיכיאטריה

ד"ר מאשה קרני

5.0

( 5 חוות דעת )

"רופאה מעולה מלאת אמפתיה הבנה השם שלח אותה להציל את הילד שלי בן 10 הגענו מצפת הרחוקה לטפל רק אצלה ממליצה עליה מאוד"

קראו עליי עוד

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: כשלושה ימים לאחר מגע מיני הופיעה לי מחלת חום שכללה כאבי גרון, שקדים מוגלתיים, נפיחות בבלוטת לימפה בצוואר, כאבי ראש, וחום שבשיאו היה 38.5 למשך יממה. ניגשתי לבדיקת HIV כ-8 שבועות לאחר מכן, ופעם נוספת כ-10 שבועות לאחר מכן (ליתר דיוק 71 יום בדיוק), והתו
תשובה: מחלת חום עם דלקת בגרון המתרחשת שלושה ימים לאחר מגע מיני יכולה לנבוע ממגוון חיידקים המועברים במגע מיני, כולל זיבה וכלמידיה, אך רוב הסיכויים שמדובר במחלה נגיפית (EBV, CMV או כל נגיף אחר הגורם לדלקת גרון) או מחלה חיידקית "רגילה" של הגרון (חיידק הסטרפטוקוקוס). המחלה החדה שמתרחשת בעקבות הידבקות באיידס מתרחשת בדרך כלל שבועיים-שלושה לאחר הידבקות (לא לאחר שלושה ימים) ומאופיינת בחום, כאב ראש, כאב בגרון, נפיחות בלוטות לימפה וטחול ופריחה. לא סביר שהיא תתרחש שלושה ימים לאחר ההידבקות. תשובה שלילית לאחר 71 יום מספקת ברוב המקרים. לעיתים נדירות יכולה התשובה להיות חיובית לאחר תקופה ארוכה יותר, ולכן אנו ממליצים על שלושה חדשים. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 47. לפני כשנה מצאו בצילום חזה "בלוטות לימפה מוגדלות בשערי הריאות". בשל הממצא עברתי כמה בדיקות, ובסופו של דבר אובחנתי כחולה בסארקואידוזיס. לאחרונה שוב עשיתי צילום חזה לצורך מעקב, ובצילום "אובחנו מספר בלוטות לימפה מסויידות".
תשובה: סרקואידוזיס היא מחלה הגורמת להיווצרות מוקדי דלקת הנקראים גרנולומות באתרים שונים בגוף, אולם בראש ובראשונה בריאות. הגדלת קשריות הלימפה, כמו גם הסתיידות שלהן, הן חלק מתהליך היווצרות הגרנולומה, ולפיכך אינן מעידות על החמרה במחלה. ככלל, הטיפול במחלה זו ניתן רק במקרים שבהם מופיעים תסמינים חמורים, הפרעות בתפקוד מערכות הגוף או הפרעות משמעותיות בבדיקות מעבדה שונות. לסיכום, אין בממצאי הצילום ממצאים המעידים על החמרה במחלה. תוכל לקרוא עוד על המחלה כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090108_5.asp
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 50. נשלחתי לבירור ולבדיקת CT של הבטן ושל אברי האגן. להלן התוצאות והממצאים: מעבר חזה בטן - הצללות עדינות בעיקר באזורים דפנדנטיים בבסיסי ריאות. שתי קשריות בגודל כ-6 מ"מ וכ-3 מ"מ, פריפריות ב -RLL (חתכים 110--19,16,), קשרית בגודל כ-
תשובה: בדיקת ה- CT שעברת התמקדה בבטן ובאגן. לא ציינת מדוע נשלחת לביצוע הבדיקה. האם בשל עצירות וירידה במשקל? ברצוני להתייחס לכמה נקודות: קשריות ריאתיות - מדובר לרוב בקשריות לימפה מוגדלות מעט. הגדלה של קשרית לימפה עשויה להתרחש על רקע תהליך הגורם לתגובה דלקתית (למשל זיהום), או על רקע תהליך הפולש לתוך הקשרית ומגדיל אותה (למשל גידול). מאחר שהבדיקה שעברת לא כיסתה את כל שטח הריאות, קשה להתרשם ממצבן. יש לציין כי עישון, גם כשלא שואפים את העשן לריאות, הוא גורם סיכון ראשון במעלה לגידולי ריאה. מומלץ מאד להפסיק לעשן, וניתן לפנות לרופא המשפחה בעניין. לימפאדנופתיה קלה ברטרופריטונאום - מדובר בהגדלה של קשריות הלימפה בחלק האחורי של הבטן. גם במקרה זה ההגדלה עשויה להיות על רקע תהליך זיהומי או על רקע גידול. לא ניתן לקבוע זאת בהתבסס על תוצאות ה- CT. המנגיומות קטנות בכבד ובחוליה L3 - אלה ממצאים חסרי משמעות. הבדיקה שעברת אינה מספקת די נתונים כדי לקבוע אבחנה, אולם בהחלט מתבקש המשך בירור לאור הסיפור של עצירות, ירידה במשקל ועישון. מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה. פנה לרופא המשפחה בהקדם להשלמת הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בת 16. שלשום הבחנתי בכאב מוזר באזור הגרון. למחרת הכאב החמיר, ואמא שלי החליטה לקחת אותי לרופאה. הרופאה בדקה ואמרה שהתנפחה לי קצת בלוטת הלימפה, ושאם זה מחמיר - לחזור אליה שנית. זה היום השלישי, וזה עדיין לא עובר ולא נרפא. כואב לי כשאני נוגעת או כשאנ
תשובה: נפיחות ורגישות בקשריות לימפה באזור הצוואר הן מצב נפוץ. ישנם כמה גורמים אפשריים. לרוב מדובר בזיהומים שנגרמים על ידי מחולל ויראלי, ואינם מצריכים אלא טיפול תומך נגד כאבים וחום. אם הכאבים מלווים בחום גבוה, בשיעול או בליחה, יכול להיות שהמחולל הוא חיידק, ואז נחוצה אנטיביוטיקה. חזרת היא מחלת ילדים. ישנו חיסון נגד המחלה והוא נכלל בפנל החיסונים הסטנדרטי שניתן לכל ילד בישראל. אם קיבלת את כל החיסונים, הסיכוי שלך לחלות בחזרת הוא נמוך. הסבר מפורט על מחלת החזרת נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/takeCare/symp35.asp
לפתיחה בעמוד חדש >