אלמטוזומאב (למטרדה) מיועד לטיפול בחולים בטרשת נפוצה התקפית (RRMS), במחלה פעילה, הבאה לידי ביטוי במחזורים של התלקחויות. זהו נוגדן חד-שבטי אשר פועל באופן סלקטיבי על חלבון המצוי על תאי מערכת החיסון, אשר מעורבים בתהליך הדלקתי המתרחש בטרשת נפוצה. השינוי שנוצר בהרכב תאי החיסון, מסייע לאיזון ולהפחתת פעילות המחלה הפוגעת בעצבים, ולכן בתפקוד.
שימוש נוסף (התוויה שאינה רשומה בישראל): אלמטוזומאב מיועד לטיפול בחולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL - chronic lymphocytic leukaemia), אשר טיפולים כימותרפיים שניתנו להם בעבר לא השיגו תוצאות או שהשיגו תוצאות חלקיות בלבד.
אלמטוזומאב הוא נוגדן חד-שבטי והוא פועל על לימפוציטים מסוג B ו T אשר על פניהם מצוי חלבון (אנטיגן) ספציפי. התקשרות התרופה לתאים אלו גורמת למערכת החיסון של הגוף להגיב ולתקוף את התאים הסרטניים, הנמצאים בדם ובמוח העצם. מאחר והתרופה נקשרת גם ללימפוציטים בריאים, הטיפול גורם לירידה במספר תאי הדם הלבנים. ירידה זו צפויה מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול וגורמת להחלשות מערכת החיסון. כדי למנוע את הסיכון להתפתחות של זיהומים מקובל לתת טיפול אנטיביוטי ואנטי-ויראלי במהלך תקופת הטיפול ולאחריו. ירידה ביצור הטסיות במוח העצם צפויה גם כן לאחר מספר שבועות של טיפול, ועלולה להגביר את הסיכון לדימומים. עם זאת, תופעת לוואי זו היא זמנית, וחולפת אצל מרבית המטופלים.
אלמטוזומאב ניתן בעירוי תוך ורידי, ותחת השגחה רפואית. כדי למנוע את הסיכון לתגובות אלרגיות לתרופה מקובל לתת, קודם לתחילת העירוי, טיפול מונע בתרופות, כגון: אנטי-היסטאמינים, פאראצטאמול או סטרואידים. אמצעי נוסף להורדת הסיכון לתופעות לוואי הוא עלייה הדרגתית במינון אלמטוזומאב עד אשר מושגת מנת היעד.
אין להשתמש במצבים הבאים: רגישות יתר לחומר הפעיל או לאחד המרכיבים, מטופלים עם HIV, חולים שיש להם זיהום חמור פעיל- עד להחלמה מלאה, חולים עם יתר לחץ דם לא מאוזן, חולים עם היסטוריה של דיסקציה בעורקי ראש- צוואר, עם היסטוריה של שבץ, או של תעוקת לב או אוטם שריר הלב, חולים עם הפרעות קרישה , המטופלים במדללי דם, חולים עם מחלות אוטואימוניות נוספות (מלבד טרשת נפוצה).
צילום: Shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
עירוי תוך ורידי.
תדירות וזמן נטילה
טיפול ראשון: 5 ימים עוקבים.
טיפול שני (לאחר 12 חודשים): 3 ימים עוקבים.
טווח המינון
טרשת נפוצה התקפית, מינון מומלץ: 12 מ"ג/יום בשני קורסים טיפוליים. הראשון: 5 ימי טיפול, השני, לאחר 12 חודשים מהראשון: 3 ימי טיפול.
במידת הצורך, לאחר 12 חודשים לפחות, אפשרות לשני קורסים טיפוליים נוספים.
תחילת ההשפעה
בחלק מתופעות הלוואי ניתן לחוש כ 30-60 דקות לאחר תחילת הטיפול. ההשפעות המיטיבות של התרופה נראות כ 4-12 שבועות לאחר תחילת הטיפול.
משך ההשפעה
בחלק מתופעות הלוואי ניתן לחוש כ 30-60 דקות לאחר תחילת הטיפול. ההשפעות המיטיבות של התרופה נראות כ 4-12 שבועות לאחר תחילת הטיפול.
מנה שנשכחה
לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים
הפסקת התרופה
הפסקת התרופה תעשה בהוראת הרופא, בהתאם להתקדמות הטיפול ולתופעות הלוואי.
מינון עודף
מינון עודף עלול להגביר את הסיכון לתופעות לוואי, כגון: חום, ירידה בלחץ הדם ואנמיה.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות מיוחדות.
חשוב להקפיד על שתייה במשך הטיפול.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
אין מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופה לא בבעלי חיים ולא בבני אדם. עם זאת, ידוע כי תרופות מקבוצה זו עלולות לחצות את השליה, ולגרום נזק רציני לעובר. מומלץ שלא להשתמש בתרופה זו בזמן הריון, אלא אם יתרונותיה עולות עם הסיכון האפשרי לעובר. גברים ונשים צריכים להשתמש באמצעי מניעה מפני הריון בזמן הטיפול ובמשך שישה חודשים לאחר סיום הטיפול.
הנקה
אין להניק בזמן הטיפול בתרופה זו, ובמשך ארבעה חודשים לפחות לאחר תום הטיפול.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.
קשישים
סבירות גבוהה יותר לתופעות לוואי. לא ניתן לקבוע אם יש צורך בשינוי מינון.
ניתוח והרדמה כללית
תרופה זו עלולה להגביר דימום. יש לדווח למרדים או למנתח לפחות 28 יום לפני הניתוח על נטילת תרופה זו.
דווח לרופא במקרה של
מחלת לב
זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
חיסונים אשר ניתנו לאחרונה
מחלה דנטלית
דיכוי חיסוני
תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
אלמטוזומאב גורם לירידה במספר תאי הדם הלבנים מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול, ועל כן מגביר את הסיכון להתפתחות של זיהומים ולהתפתחות מצבים אוטואימוניים. ייתכנו הפרעות בתפקוד בלוטת התירואיד.
ירידה ביצור הטסיות במוח העצם צפויה גם כן לאחר מספר שבועות של טיפול, ועלולה להגביר את הסיכון לדימומים. עם זאת, תופעת לוואי זו היא זמנית וחולפת אצל מרבית המטופלים. תגובות אלרגיות לאלמטוזומאב עלולות להתחיל כ 30-60 דקות לאחר מתן העירוי, והן נפוצות במשך השבוע הראשון לטיפול ונחלשות עם הזמן. התסמינים יכולים לכלול: חום, צמרמורת, הקאה, בחילה, גירוד, פריחה, עיייפות, כאבי ראש, שלשול, קוצר נשימה, לחץ דם נמוך. אצל מרבית המטופלים התופעות הן קלות יחסית וניתנות למניעה על-ידי תרופות (כגון: אנטי-היסטאמינים, פאראצטאמול או סטרואידים). במידה והתגובה לטיפול חריפה הרופא יחליט להאט את קצב העירוי או להפסיקו עד אשר התגובה תחלוף.
תופעות לוואי אפשריות נוספות כוללות: שיעול, דלקת הסימפונות, כאבי שרירים, ירידה בתיאבון, הזעה, כיבים בפה, חוסר תחושה בידיים / ברגליים, התנפחות הידיים / הרגליים, כאבי בטן.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
תרופות כימותרפיות אחרות: אין להתחיל טיפול באלמטוזומאב במשך שלושה שבועות לפחות לאחר סיום הטיפול בתרופות כימותרפיות אחרות.
חיסונים חיים: אין לקבל חיסונים חיים בזמן הטיפול באלמטוזומאב, ובמשך 12 חודשים לאחר סיום הטיפול.
השפעת שימוש ממושך
הטיפול מלווה בבדיקות שגרתיות לניטור ספירת הדם המלאה (CBC).
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
"עדי מטפל נעים וקשוב
הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"