שאלה: אני בת 26 ולפני כמה חודשים התחלתי לרוץ בחדר כושר. לאחר פרק זמן קצר הופיע לי כאב חד ופתאומי בברך שמאל באיזור הפיקה בצד הלטרלי ולעיתים ממש סביב הפיקה. הכאב מנע ממני לרדת במדרגות וגרם קשיים בהליכה,כל שכן בפעילות גופנית. אורתופד נתן לי סלקוקס, ולאחר כמה בדיקות גופניות קבע שמדובר בשחיקה של הסחוס. צילום הראה שאין הבדל ממשי בין הברכיים. לאחר מנוחה של כמה שבועות נעלמו הכאבים לחלוטין, אך שבו והופיעו לאחר כל ניסיון נוסף לפעילות גופנית - גם לאחר הליכה מתונה של חצי שעה בפארק.רופא נוסף בדק אותי כשהייתי ללא כאבים ואמר שלא בטוח שזו שחיקה וכי עלי לחזק את השריר הארבע ראשי ולהשתמש במדרסים (עקב כפות רגלים שטוחות). צילום רנטגן תקין. - האם הסימפטומים נראים כמו שחיקת סחוס? - כיצד ניתן לטפל, והאם יש פעילות גופנית אירובית שמותר לעשות במצב זה ושאינה מעמיסה על הברכיים? מאוד חסרה לי הפעילות הגופנית שהייתי רגילה אליה.
שאלה: האם תיתכן פטריה שמופיעה ונעלמת על הלשון? חלקים בלשון שלי, מן החלק האחורי עד האמצע, מתכסים בחיפוי אפור-צהבהב במצבי יובש. הפה שלי מגיע כל הזמן למצבי יובש, חרף שתיה מרובה, כי אני עובד במוקד טלפוני. צחצוח מצליח להעלים את רב החיפוי (שמשאיר מעין צלקת היכן שהיה), והוא לא מופיע כאשר אני לא עובד וכשאני שותה כראוי. האם זו פטריה? אינני חש שום סוג של תחושה בעקבות המצב.
שאלה: אני מעוניינת להשתתף במחקר אקדמי כלשהו (כ"עמית מחקר"), הקשור באורתופדיה / פיזיותרפיה / או כל נושא אחר הנוגע לשיאצו - אפילו כמקור השוואה או כקבוצת ניסוי.למי עליי לפנות, היכן לשאול וכו'.
שאלה: ב-26.4.06 - אשפוז ראשון בו היה אירוע של ניתוק מהסביבה שנגרם כנראה מהיפונתרמיה או מספסיס שטופל במשך שבועיים באנטיביוטיקות רבות. אשפוז שני כ-3 שבועות לאחר מכן על רקע גודש ריאתי שטופל בפוסיד וחלף, אך משום מה הומשך טיפול בפוסיד 80 מ"ג ליום עד שהופסק שוב לאחר אשפוז חוזר בו נצפתה היפונתרמיה משנית לטיפול בפוסיד. המדובר באדם אינטליגנטי וצלול ביותר שפתאום! החל לשכוח מילים במהלך דיבור, מה שגורם לו ללחץ (הוא מודע לכך שהוא שוכח מילים). לציין כי CT בזמן פנייתו הראשונה למיון פורש כתקין. האם מדובר בטראומה גופנית ונפשית שסיכויי החזרה לדיבור שוטף הם טובים? האם יש סיכוי שעם הזמן הבעיה תחלוף?.