התינוקת שלי בת 4 חודשים. בעקבות הופעת סימני דם כחולים על הידיים ועל הרגליים (מין שטפי דם קטנים אך רבים) הופנינו לביצוע ספירת דם. להלן התוצאות אשר חורגות מן התחומים: NEUTROPHILS 14.1% כאשר התחום הוא 17%-48% EOSINOPHILS 3.8% כאשר התחום הוא 0-3% MONOCYTES 0.5 כאשר התחום הוא 0.6-1.1 EOSINOPHILS 0.29 כאשר התחום הוא 0.3-0.5 אציין כי הבדיקה בוצעה כשלושה ימים לאחר חיסון של 4 חודשים. אציין גם כי אני (האימא) חולת סוכרת סוג 1.

כל החריגות בבדיקות הדם הן בערכים של תאי הדם הלבנים - שאינם קשורים למערכת הקרישה (הפרעה בקרישה יכולה להסביר את הכתמים הכחולים). אני מניחה ששאר הבדיקות, כולל בדיקת טסיות (PLATELETS) ותפקודי קרישה - תקינות. הערכים חורגים מן הנורמה באופן מינימלי בלבד, שנראה חסר חשיבות קלינית, וייתכן כי הם נובעים מן החיסון שקבלה מספר ימים קודם. כדאי לעקוב אחריה, ולראות אם יש שיפור או החמרה בסימנים הכחולים. אם הסימנים הכחולים אינם חולפים - כדאי להיבדק ע"י המטולוג.

אני בן 20, זה כשנה וחצי סובל מגאוט (שיגדון). בכל בדיקת דם שאני עושה, בתוצאות מופיע שיש לי כ-13.5. רופא המשפחה נתן לי כדורים בשם אלוריל, אך זה לא עוזר. גם קולכיצין ניסיתי וזה לא עוזר. זה תוקף אותי אחת לכמה חודשים בערך, וכשזה תוקף, זה באמת בלתי נסבל. מה אפשר עוד לעשות או לנסות?

שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html

בבדיקות של בלוטת התריס התקבלו התוצאות הבאות: TSH - 7.66 T3 - 3 T4 - 15 לפי מה שאני מבינה ה - TSH הוא ברמה גבוהה מדי. על מה תוצאות אלו יכולות להצביע, והאם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות?

ה-TSH אכן מוגבר מעט, אך תפקודי הבלוטה האחרים (T3 ו- T4) הם בגדר הנורמה. המצב נקרא Subclinical hypothyroidism - תת- פעילות של בלוטת התריס, שאינה באה לידי ביטוי קליני. במצב כזה, כאשר ערכי T3 ו- T4 תקינים, וה- TSH נמוך מ-10 אין צורך בטיפול. עליך לעקוב אחר תפקודי הבלוטה בעוד מספר חודשים. בדיקות נוספות אינן נחוצות.

האם הזרקת חומר ניגוד לבדיקת CT תשפיע על בלוטת התריס שפעילותה לא תקינה, מחלת השימוטו, עם ערכים משתנים של TSH ? מה האפשרות לבצע CT ללא חומר ניגוד, ומה ההבדל עם ובלי? איך קוראים לחומר הניגוד ומה הוא מכיל בתוכו? למיטב ידיעתי סוג של יוד המשפיע על הבלוטה.

חומר הניגוד של ה CT הוא על בסיס יוד. לאחר ההזרקה לווריד, הוא מתפנה מן הגוף במהרה ואינו משפיע על בלוטת התריס. ישנם שמות שונים של החומר- טלבריקס, יופמירו, אומניפרו ועוד. לגבי השאלה האם כדאי לעשות בדיקה ללא חומר ניגוד - מאוד תלוי איזו בדיקה ולצורך אבחון של איזו בעיה. יש מקרים שחייבים להזריק, ויש מקרים שלא, וכדאי להתייעץ עם הרופא שלך.

אינפומד
תרופות
סלקוקסיב

סלקוקסיב

מעכבי COX 2 סלקטיביים, נוגדי דלקת לא סטרואידיים (NSAID) | celecoxib

מתאים לטיפול ב:

דלקת מפרקים ניוונית
כאבי ראש
כאב שיניים
כאבי מחזור
דלקת מפרקים שגרונית
דלקת מפרקים (דלקת פרקים)
כאב עצמות

יש צורך במרשם

המומחים מסבירים
מידע
אזהרות
תופעות לוואי
רופאים בתחום
המומחים עונים
המלצות לקריאה

שמות מסחריים

סלקוקס Celcox
סלברה Celebra

המומחים של Infomed מסבירים:

התרופה סלקוקסיב שייכת לקבוצת נוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור החדש (מעכבי COX2 סלקטיביים). היא משמשת בעיקר לטיפול בדלקת פרקים שגרונית, דלקת פרקים ניוונית, ולשיכוך כאבים עזים הנובעים מסיבות אחרות. סלקוקסיב מראה יעילות דומה לזו של נוגדי דלקת אחרים (לדוגמה: נאפרוקסן, דיקלופנאק) בטיפול בדלקת פרקים שגרונית ודלקת פרקים ניוונית. בניגוד לנוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור הישן נראה שתרופה זו גורמת לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול. אנשים הרגישים לנוגדי דלקת לא סטרואידיים אחרים או לאספירין צריכים להימנע מנטילת תרופה זו, וחולי אסתמה צריכים להזהר בשימוש בה. במחקרים אחרונים נתגלה כי יש קשר בין שימוש בתרופות ממשפחת מעכבי COX2 סלקטיביים, ובכלל זה גם סלקוקסיב, ובין סיכון לארועים קרדיו-וסקולריים (התקף לב ושבץ), במיוחד כאשר מדובר בשימוש כרוני ובחולים עם סיכון גבוה (חולים עם הסטוריה של מחלות לב או חולים שעברו שבץ, חולים עם גורמי סיכון למחלות לב, כגון: רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ועישון). הסיכון לחולה הפרטני ללקות בארוע לב או בשבץ מוחי בעקבות נטילת סלקוקסיב הוא נמוך.

מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
כמוסות.
תדירות וזמן נטילה
1-2 פעמים ביום.
טווח המינון
100-400 מ"ג ליום.
תחילת ההשפעה
תוך מספר שעות. ייתכן ויחלפו מספר ימים עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
תוך מספר שעות. ייתכן ויחלפו מספר ימים עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
יש לקחת מייד כשנזכרים. אם קרב הזמן לנטילת המנה הבאה, דלג על המנה שנשכחה, וקח את המנה הבאה כרגיל. אין לקחת מנה כפולה.
הפסקת התרופה
כאשר התרופה נלקחת לשיכוך כאב ניתן להפסיק את הטיפול כאשר אין בו צורך יותר. כאשר התרופה נלקחת לטיפול בדלקת גידים, שרירים או פרקים יש להיוועץ ברופא לפני הפסקת הטיפול, כיוון שהפסקה מוקדמת מדי של הטיפול עלולה לגרום לחזרת התסמינים.
מינון עודף
סביר להניח שמנה עודפת מקרית לא תגרום לבעיות מיוחדות. מנה עודפת גדולה עלולה לגרום לטשטוש, עייפות, בחילה, הקאה, ולכאבים ברום-הבטן. במקרה כזה יש לפנות לחדר מיון לשם קבלת עזרה רפואית.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
הריון
יש עדויות לפגיעה בעוברי חיות מעבדה. אין מספיק מידע לגבי בטיחות השימוש בתרופה בנשים הרות. מומלץ להימנע משימוש בתרופה בעיקר בזמן הטרימסטר השלישי. יש לשקול את ייתרונות התרופה לעומת הסיכון לעובר. (C)
הנקה
התרופה עוברת לחלב אם, אך במינונים רגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים.
קשישים
לא ניתן.
דווח לרופא במקרה של
- אנמיה
- אסתמה
- בצקת
- יתר לחץ דם
- מחלת כליה
- מחלת כבד
- פוליפים באף
- דימום ממערכת העיכול
- תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
- עישון
- שתיה מרובה של אלכוהול
- נטייה לדימום
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
בגלל שתרופה זו מעכבת את הייצור של פרוסטאגלאנדינים (גורמי דלקת) בצורה ספציפית דרך קולטן סגולי (COX-2) סבורים החוקרים כי תרופה זו עשויה לגרום לפחות תופעות לוואי במערכת העיכול בהשוואה לנוגדי דלקת לא סטרואידיים מהדור הישן. תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא הפרעות בעיכול. הופעת צואה שחורה כזפת עשויה להיות סימן של דימום ממערכת העיכול ומומלץ לפנות מיד לחדר מיון.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[מעכבי ACE]: נוגדי דלקת לא סטרואידיים עלולים לבטל את ההשפעה נוגדת לחץ הדם של תרופות אלו. יש להשתמש בזהירות. [פורוסמיד]: נוגדי דלקת לא סטרואידיים עלולים לבטל את ההשפעה המשתנת של תרופה זו יש להשתמש בזהירות. [אספירין]: ניתן להשתמש בסלקוקסיב ביחד עם אספירין במינון נמוך, אולם יש סיכון להגברת תופעות הלוואי במערכת העיכול. [נוגדי דלקת לא סטרואידים אחרים]: סיכון להגברת תופעות הלוואי ממערכת העיכול. [פלוקונאזול]: מגביר את רמות סלקוקסיב בדם. מומלץ להתחיל את הטיפול במינון הנמוך ביותר של סלקוקסיב. [ליתיום]: סלקוקסיב מעלה רמות ליתיום בדם. מומלץ לעקוב בקפידה אחר רמות הליתיום בדם כאשר משתמשים בשתי תרופות אלו. [וארפארין]: סיכון מוגבר לדימומים. יש להשתמש בזהירות.
השפעת שימוש ממושך
שימוש ממושך (מעבר ל 18 חודשים) בתרופות ממשפחת מעכבי COX2 סלקטיביים, מגביר את הסיכון להתקף לב או שבץ מוחי. בקבוצת הסיכון נמצאים: חולים עם הסטוריה של מחלות לב או חולים שעברו שבץ, חולים עם גורמי סיכון למחלות לב, כגון: רמות כולסטרול גבוהות, סוכרת ועישון.

יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא

רופאים בתחום

שיאצו

עדי בוסקילה

4.9

( 9 חוות דעת )

"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"

קראו עליי עוד

רפואה משלימה

צחי קטן - מטפל ברפואה סינית - Dipl CM

5.0

( 19 חוות דעת )

"אני מאוד מרוצה מהדיקור שעוברת הבת שלי אצל צחי. היא סובלת מטונוס שרירי גבוה, וכבר לאחר שלושה טיפולים אנחנו רואים שיפור משמעותי. היא נראית רגועה ומשוחררת יותר, ואין ספק שהדיקור עובד בצורה נפלאה. ממליצה בחום!"

קראו עליי עוד

עיניים

ד"ר חררדו מורבניק

5.0

( 11 חוות דעת )

"קיבלתי את כל מה שיכולתי לבקש ואני אומרת את זה למרות שעדיין לא התגבשה הצורה הסופית. כבר ניתן לראות את התוצאה המדהימה! מבחינת מקצועיות - עבודה מצויינת ללא רבב. לא מעט אנשים החמיאו לי וביקשו לדעת היכן ביצעתי את הניתוח כולל רופא המשפחה שלי:) מבחינת הגישה, המענה והטיפול - זכיתי לחויה מעולה! דר' מורבניק מאוד קשוב, ענה לכל השאלות וסיפק מידע והכל בשקט ובנועם מה שהוריד ממני כל תחושת חרדה והגביר בי תחושת בטחון ברופא ובתהליך. היה זמין ונתן לי מענה גם דרך הטלפון עד הגעתי לביקורת. אני חייבת להודות שהגעתי לכללית אסתטיקה עם ספק מסוים כשבאמתחתי המלצות למספר רופאים שמחזיקים באתרים מרשימים אבל לאחר פגישות עם דר מורבניק וענת המתאמת (המקסימה, המקצועית והדואגת) שלו האינטואיציה הנחתה אותי שמצאתי:) ואכן - אני לא חושבת שיכולתי "ליפול" לידיים טובות יותר. שגרירים מעולים לכללית אסתטיקה🙏"

קראו עליי עוד

לקביעת תור

לכל המומחים שלנו>

המומחים של Infomed עונים על שאלות:

שאלה: התינוקת שלי בת 4 חודשים. בעקבות הופעת סימני דם כחולים על הידיים ועל הרגליים (מין שטפי דם קטנים אך רבים) הופנינו לביצוע ספירת דם. להלן התוצאות אשר חורגות מן התחומים: NEUTROPHILS 14.1% כאשר התחום הוא 17%-48% EOSINOPHILS 3.8% כאשר התחום הוא 0-3% MONOCYTES 0.5 כאשר התחום הוא 0.6-1.1 EOSINOPHILS 0.29 כאשר התחום הוא 0.3-0.5 אציין כי הבדיקה בוצעה כשלושה ימים לאחר חיסון של 4 חודשים. אציין גם כי אני (האימא) חולת סוכרת סוג 1.
תשובה: כל החריגות בבדיקות הדם הן בערכים של תאי הדם הלבנים - שאינם קשורים למערכת הקרישה (הפרעה בקרישה יכולה להסביר את הכתמים הכחולים). אני מניחה ששאר הבדיקות, כולל בדיקת טסיות (PLATELETS) ותפקודי קרישה - תקינות. הערכים חורגים מן הנורמה באופן מינימלי בלבד, שנראה חסר חשיבות קלינית, וייתכן כי הם נובעים מן החיסון שקבלה מספר ימים קודם. כדאי לעקוב אחריה, ולראות אם יש שיפור או החמרה בסימנים הכחולים. אם הסימנים הכחולים אינם חולפים - כדאי להיבדק ע"י המטולוג.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: אני בן 20, זה כשנה וחצי סובל מגאוט (שיגדון). בכל בדיקת דם שאני עושה, בתוצאות מופיע שיש לי כ-13.5. רופא המשפחה נתן לי כדורים בשם אלוריל, אך זה לא עוזר. גם קולכיצין ניסיתי וזה לא עוזר. זה תוקף אותי אחת לכמה חודשים בערך, וכשזה תוקף, זה באמת בלתי נסבל. מה אפשר עוד לעשות או לנסות?
תשובה: שיגדון (gout) הוא מחלה המתרחשת כאשר בדם יש רמה גבוהה מדי של חומצת שתן (uric acid), שהיא תוצר לוואי של פירוק חומצות גרעין המופרש בשתן. כאשר ריכוז החומצה בדם גבוה מדי, עלולים להיווצר גבישים של חומצת שתן בחלקים שונים של הגוף, בעיקר במפרקים של כף הרגל (במיוחד בבוהן), בברך ובכף היד, הגורמים כאב עז ודלקת הידועה בשם דלקת מפרקים שגדונית (gouty arthritis). הטיפול בשיגדון מתחלק לשניים: מניעת התקפים והקלה של התסמינים בזמן התקף. הוא מתחיל בדרך כלל בתרופה אלוריל (allopurinol). כיוון שהשפעתו של אלופורינול מכוונת לטווח ארוך, אין הוא יעיל להקלת הכאב בהתפרצות חריפה של שיגדון, ולעיתים הוא אף עלול להגביר את התסמינים בתחילת הטיפול. לכן, נהוג להוסיף קולכיצין בשבועות הראשונים של ההתקף. שלא בדומה לתרופות לשיגדון המורידות את רמת חומצת השתן על ידי הגברת הכמות המופרשת בשתן, אלופורינול אינו מגביר את הסיכון להיווצרות אבנים בכליות. ישנן עוד תרופות שאפשר לתת למניעת או הפחתת כמות ההתקפים. כדי להקל את הכאבים בזמן התקף ניתן לתת סוגים שונים של תרופות מקבוצת ה- NSAIDS. לקבלת טיפול מתאים אני ממליצה לפנות שוב לרופא המטפל. מידע נוסף על המחלה נמצא באתרים אלה: www.nlm.nih.gov/medlineplus/goutandpseudogout.html
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: בבדיקות של בלוטת התריס התקבלו התוצאות הבאות: TSH - 7.66 T3 - 3 T4 - 15 לפי מה שאני מבינה ה - TSH הוא ברמה גבוהה מדי. על מה תוצאות אלו יכולות להצביע, והאם יש בדיקות נוספות שכדאי לעשות?
תשובה: ה-TSH אכן מוגבר מעט, אך תפקודי הבלוטה האחרים (T3 ו- T4) הם בגדר הנורמה. המצב נקרא Subclinical hypothyroidism - תת- פעילות של בלוטת התריס, שאינה באה לידי ביטוי קליני. במצב כזה, כאשר ערכי T3 ו- T4 תקינים, וה- TSH נמוך מ-10 אין צורך בטיפול. עליך לעקוב אחר תפקודי הבלוטה בעוד מספר חודשים. בדיקות נוספות אינן נחוצות.
לפתיחה בעמוד חדש >
שאלה: האם הזרקת חומר ניגוד לבדיקת CT תשפיע על בלוטת התריס שפעילותה לא תקינה, מחלת השימוטו, עם ערכים משתנים של TSH ? מה האפשרות לבצע CT ללא חומר ניגוד, ומה ההבדל עם ובלי? איך קוראים לחומר הניגוד ומה הוא מכיל בתוכו? למיטב ידיעתי סוג של יוד המשפיע על הבלוטה.
תשובה: חומר הניגוד של ה CT הוא על בסיס יוד. לאחר ההזרקה לווריד, הוא מתפנה מן הגוף במהרה ואינו משפיע על בלוטת התריס. ישנם שמות שונים של החומר- טלבריקס, יופמירו, אומניפרו ועוד. לגבי השאלה האם כדאי לעשות בדיקה ללא חומר ניגוד - מאוד תלוי איזו בדיקה ולצורך אבחון של איזו בעיה. יש מקרים שחייבים להזריק, ויש מקרים שלא, וכדאי להתייעץ עם הרופא שלך.
לפתיחה בעמוד חדש >