קלומיפן (איקקלומין)

תשובה: מינוציקלין (Minocycline) לטיפול בפצעי בגרות מאושר ל-12 שבועות. יש לקחת את התרופה כל 12 שעות. ניתן לקחת את התרופה עם מזון או עם חלב. בהנחיות שקראתי כתוב שאפשר לקחת את התרופה עם מזון, ומכאן שזה כנראה לא הכרחי. קראי על התרופה בדף התרופה באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=161

תשובה: ראשית אין מה להיבהל . הרעד הוא בצד הכאב ולכן מתקשר אליו יותר ממחלות סיסטמיות. בנוסף, הרעד בפרקינסון מגיע במנוחה ונעלם בהפעלת היד, הפוך מהמצב אצלך. רעד בשריר יכול לנבוע מחולשה שלו או מכאב בהפעלה . כמו כן ייתכן מצב בו הפרעה בעצבוב השריר גורמת לרעידה . ייתכן גם שהרעד נובע מאותה סיבה שהזרוע כואבת, ואותה בעיה משליכה גם על תפקוד היד, למשל כשבהפעלת היד עם כאב השריר רועד. רצוי לדווח לפיזיותרפיסט המטפל ולהתייעץ איתו . רצוי לגשת לרופא המשפחה ולספר על התלונה, סביר מאוד שיפנה לנוירולוג להמשך בירור. ייתכנו גם בדיקות מעבדה כגון EMG לבירור מצב העצבים מהצוואר לכף היד ואולי CT , אך כאמור הכל בהתייעצות עם הרופא . לכן פני למטפל ולרופא והמשיכי בירור בלא פחד.

תשובה: בשנות התשעים נחשד שישנו קשר בין השתלת שתלי סיליקון בחזה ובין סיכון מוגבר ללקות במחלות ממאירות או במחלות ראומטולוגיות כגון סקלרודרמה. חשד זה התבסס על תיאורי מקרים בספרות של נשים שלקו במחלות ושעברו השתלת סיליקון בחזה. היום ישנה תמימות דעים בקרב רוב רשויות הרפואה בעולם שלא נמצאו עדויות מדעיות ברורות לקשר בין השתלת סיליקון ותחלואה במחלות סיסטמיות. למרות זאת ישנן מדינות שבהן חל איסור על השימוש בשתלי סיליקון עד שייאסף יותר מידע. באוסטרליה, קנדה יפן וארה"ב לא משתמשים בשתלי סיליקון, אך בארצות אירופה ודרום אמריקה השימוש מותר. יתרונות השמת השתל מעל השריר (מתחת לרקמת השד) כולל ביצוע קל יותר של החתך הניתוחי, חיזוי טוב יותר של גודל וצורת השד לאחר הניתוח ותוצאות משביעות רצון כל עוד לא מתרחשת כוויצה של השתל (capsular contracture). כוויצה של השתל הינה תהליך של התכווצות רקמת צלקת סביב השתל המתרחשת בכ- 30% מהמקרים. היא יכולה להיות אסימטופמטית או לגרום למרקם קשה יותר של השד לעומת שד שלא נותח, ובמקרים קשים לנוקשות, רגישות, כאב ועיוות צורת השד. בהשמת השתל מתחת לשריר הסיכון לכוויצה קטן, ישנם פחות שינויים תחושתיים בפטמה, וקל יותר לפענח מבדקי ממוגרפיה בעתיד. כמו-כן קצוות השתל פחות נראים. החסרונות של מיקום זה כוללים הגבלה של גודל השתל, יותר כאבים לאחר הניתוח, ואפשרות של תזוזת השתל. הסיבוכים לאחר הניתוח כוללים: 1) המטומה (שטף דם פנימי) הגורמת לכאב, נפיחות ולעיתים חום, בכ- 2% מהמקרים. 2) זיהום מקומי הגורם כאב, אי נוחות ונפיחות שלרוב מופיעים 7-10 ימים לאחר הניתוח. במקרה כזה יש לתת טיפול אנטיביוטי, ולרוב יש צורך להוציא את השתל. השכיחות של סיבוך זה היא כ- 2%. 3) הפחתת התחושה בפטמה. 4) במקרים נדירים - עיבוי של הצלקת בחתך העורי. 5) אסימטריה במיקום השתלים. 6) כוויצה של השתל. למרות הרשימה הארוכה של סיבוכים אפשריים, ניתוח להגדלת שדיים הוא אחד מהניתוחים הבטוחים ביותר עם יכולת טובה לחזות את התוצאות.

תשובה: לא ציינת אם ישנם תסמינים נוספים מלבד הריח הרע, כגון הפרשות, צריבה במתן שתן ועוד. ריח רע מהנרתיק נובע בעיקר מזיהום חיידקי או פטרייתי. לאור העובדה כי נלקחה תרבית והיא היתה שלילית, נראה כי לא מדובר בזיהום של הנרתיק. לגבי משקל עודף - סוכרת בלתי מאוזנת או דיאטה עשירה בממתקים מביאה לעלייה בריכוז הסוכר בהפרשות מן הנרתיק, וכן לצמיחת יתר של קנדידה. אפשרות נוספת היא כי המקור הוא בדרכי השתן ולא מהנרתיק, ועל מנת לבדוק זאת את יכולה לפנות לאורולוג. אמליץ לך לנסות לרדת במשקל, זה חשוב מאוד למניעת מחלות רבות ולא רק ריח רע מהנרתיק, ובנוסף, לשקול לפנות לאורולוג אם ישנם תסמינים נוספים הקשורים למתן שתן. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד