המומחים של Infomed מסבירים:
דפסון הינה תרופה אנטיביוטית המשתייכת למשפחת הסולפונאמידים, מנגנון פעילותה הוא בהגבלת הייצור של החומצה הפולית הנדרשת ע"י החיידק לצורך גדילתו. הגבלה זו גורמת למוות של החיידק. דפסון פותחה בשנת 1941 לטיפול בצרעת והיא משמשת גם לטיפול במחלת עור כרונית הנקראת דרמטיטיס הרפטיפורמיס, מחלה המאופיינת בפריחה מגרדת הניצפת לעתים בחולי צליאק. כדי למנוע התפתחות עמידות בחיידק הצרעת נותנים את התרופה יחד עם תרופה נוגדת צרעת אחרת, ריפאמפיצין. דפסון יעילה גם במניעת דלקת ריאות הנגרמת על ידי פנאומוציסטיס השכיחה במדוכאי חיסון ובעיקר בחולי איידס ובמניעת התפרצות טפיל הטוקסופלסמוזיס בחולי איידס. יש חוקרים הסבורים כי התרופה יעילה גם למניעת מלריה שעמידה לתרופות אחרות. תופעת הלוואי השכיחה ביותר של דפסון היא אנמיה הנגרמת עקב תמס-דם (המוליזה). התופעה בולטת במיוחד באנשים עם חסר באנזים G6PD, אולם עשויה להתרחש גם באנשים ללא חסר זה. באופן כללי חולים רבים אינם סובלים את התרופה היטב ומפסיקים אותה בטרם עת.
ניתן גם כג'ל טופיקלי לטיפול באקנה.
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות.
תדירות וזמן נטילה
פעם ביום.טווח המינון
מבוגרים: 50-100 מ"ג ביום; ילדים: 1-1.5 מ"ג לק"ג ליום. טיפול בצרעת קלה (Paucibacillary): נותנים את התרופה יחד עם ריפאמפיצין במינון של 600 מ"ג פעם בחודש למשך חצי שנה. טיפול בצרעת קשה (Multibacillary): נותנים את התרופה יחד עם ריפאמפיצין במינון של 600 מ"ג פעם בחודש וקלופאזימין 300 מ"ג פעם בחודש ו- 50 מ"ג פעם ביום, כל זאת למשך שנה. למניעת פנאומוציסטיס: נותנים דפסון 100 מ"ג ליום. למניעת טוקסופלסמוזיס: נותנים דפסון 50 מ"ג פעם ביום יחד עם פירימתמין 50 מ"ג פעם בשבוע יחד עם לוקובורין 25 מ"ג פעם בשבוע או דפסון 200 מ"ג פעם בשבוע יחד עם פירימתמין 75 מ"ג פעם בשבוע יחד עם לוקובורין 25 מ"ג פעם בשבוע. לטיפול בדרמטיטיס הרפטיפורמיס: ניתן לתת עד 300 מ"ג ביום של דפסון.
טווח המינון בג'ל – למרוח כמות מעטה פעמיים ביום.תחילת ההשפעה
תוך 4-8 שעות. ייתכן ויחלפו מספר שבועות ואפילו חודשים עד שההשפעה תורגש במלואה.משך ההשפעה
תוך 4-8 שעות. ייתכן ויחלפו מספר שבועות ואפילו חודשים עד שההשפעה תורגש במלואה.מנה שנשכחה
במקרה ונשכחה מנה יש לקחתה מייד כשנזכרים אלא אם הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה ואז יש לדלג על זו שנשכחה ולהמשיך כרגיל.הפסקת התרופה
אין להפסיק את נטילת התרופה מבלי להיוועץ ברופא, התסמינים עלולים לחזור.מינון עודף
מנה עודפת עשויה לגרום להרעלה המאופיינת בבחילה, הקאה, עצבנות ומטהמוגלובינמיה, תופעה הקשורה בשינוי ההמוגלובין על ידי התרופה והפרעה בנשיאת החמצן בדם, העשויה לגרום לפרכוסים, כיחלון וחנק. (הסיכון לסיבוך זה גבוה בעיקר בחולים הסובלים מחוסר האנזים G6PD)אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
אלכוהול
אין בעיות מיוחדות, אך אלכוהול עשוי להחמיר את המחלה עבורה ניתנת תרופה זו.
נהיגה
אין בעיות ידועות.
הריון
במבחנים בבע"ח נראו תופעות לא רצויות אך לא נבדקה ההשפעה בקרב נשים בהריון, השימוש לא מומלץ. יש לשקול תועלת מול סיכון. (C)
הנקה
בטיחות השימוש בהנקה לא הוכחה, אך במינונים הרגילים לא סביר שתהיינה לה השפעות שליליות על התינוק.
קשישים
ייתכן שיהיה צורך בהפחתת המינון.
דווח לרופא במקרה של
- מחלת כבד
- מחלת לב
- מחלת ריאות
- אנמיה
- פורפיריה
- חוסר באנזים G6PD (רגישות לפול)
סיכון ממנת יתר
בינוני
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא אנמיה הנגרמת עקב תמס-דם (המוליזה). התופעה בולטת במיוחד באנשים עם חסר באנזים G6PD, אולם עשויה להתרחש גם באנשים ללא חסר זה. תופעות לוואי נוספות כוללות: בחילה, הקאה, כאב בטן, כאב ראש, נדודי שינה, רגישות מוגברת של העור בחשיפה לשמש, פריחה, ראיה מטושטשת, סחרחורת ופגיעה בעצבים פריפריים (peripheral neuropathy). לעיתים נדירות ייתכנו הפרעות בתפקודי הכבד הבאה לידי ביטוי בהצהבה של העור והעיניים.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
[קלוזאפין]: קלוזאפין ודפסון עלולות לדכא את מוח העצם, על כן מומלץ להימנע משילוב שלהן. [דידאנוזין]: הספיגה של דפסון עשויה לרדת במתן משולב עם דידאנוזין ומכאן השפעתו פוחתת. [טרימתופרים]: הריכוזים בפלסמה של שתי התרופות, טרימתופרים ודפסון, עשויות לעלות ומכאן סיכון מוגבר לתופעות לוואי. [פירימתמין]: עשוי להגביר את הסיכון להפרעות המטולוגיות של דפסון.השפעת שימוש ממושך
טרם תחילת הטיפול יש לבצע ספירת דם כללית. כמו כן, יש לבצע בדיקה זו פעם בשבוע במהלך החודש הראשון לטיפול, בהמשך פעם בחודש במהלך חצי שנה ולאחר מכן פעם בחצי שנה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דפסון Dapsone
