גמציטאבין היא תרופה המיועדת לטיפול בסוגים שונים של סרטן. היא ניתנת לטיפול בסרטן ריאות מתקדם או גרורתי מסוג non-small cell, (כטיפול בקו ראשון היא ניתנת ביחד עם ציספלאטין); בסרטן לבלב מתקדם או גרורתי מסוג אדנוקרצינומה, (גם במיקרים בהם חולים לא הגיבו לטיפול בפלואורואוראציל); בסרטן מתקדם או גרורתי של שלפוחית השתן, בשילוב עם ציספלאטין; בסרטן שד גרורתי וחוזר, בשילוב עם פאקליטאקסל, ולאחר טיפול כימותראפי שכלל תרופה ממשפחת האנטראציקלינים (דאונורוביצין, דוקסורוביצין, אפירוביצין). ניתנת בסרטן השחלות בשילוב קרבופלטין.
גמציטאבין גורמת נזק לחומר הגנטי של התאים הסרטניים ועל-ידי כך מונעת את צמיחתם והתחלקותם של תאים אלו, ומביאה למותם. כמו תרופות אחרות נוגדות סרטן, גמציטאבין גורמת לדיכוי יצירת תאי הדם השונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
תמיסה להזרקה.
תדירות וזמן נטילה
עירוי תוך ורידי, בד"כ למשך 30 דקות. הטיפול נעשה במחזורים, ומשתנה לפי כל סוג סרטן. בד"כ התרופה ניתנת אחת לשבוע, עם הפסקה של שבוע בין כל מחזור למחזור. ההזרקה נעשית בידיים מיומנות תחת השגחה רפואית.
טווח המינון
1000-1250 מ"ג למטר מרובע שטח גוף.
תחילת ההשפעה
מייד, אך עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
משך ההשפעה
מייד, אך עשויים לחלוף מספר שבועות עד שההשפעה תורגש במלואה.
מנה שנשכחה
לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.
הפסקת התרופה
התרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים.
מינון עודף
לא סביר, כיוון שהתרופה ניתנת תחת השגחה קפדנית של רופאים מקצועיים. במקרה צורך- יינתן טיפול תומך.
אחסון
יש לעקוב אחר הוראות היצרן שכן הוראות האחסון שונות בין התכשירים.
אזהרות
תזונה
אין הגבלות.
נהיגה
מומלץ להימנע מנהיגה עד בחינת השפעת התרופה. תיתכן ישנוניות.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא. לא לשימוש בהריון אלא אם קיים צורך ברור. יש להימנע מהעיסוק והמגע הכרוך במהילת התרופה.
הנקה
לא ידוע אם התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. יש להפסיק להיניק במהלך הטיפול בתרופה זו.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בילדים ובצעירים מתחת גיל 18 שנה לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא.
קשישים
לא צפוי צורך בהפחתת המינון. שימוש זהיר אם קיים ליקוי בתפקודי כבד או כליות.
ניתוח והרדמה כללית
יש לדווח למנתח או למרדים על נטילת תרופה זו.
דווח לרופא במקרה של
דיכוי מוח עצם בעבר
זיהום או מגע קרוב עם חולה במחלה זיהומית לאחרונה, בעיקר אבעבועות רוח או הרפס
מחלה דנטלית
מחלת כבד
מחלת כליה
חיסונים אשר ניתנו לאחרונה
תגובה אלרגית בעבר לתכשיר מקבוצה זו
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
נמוך
תופעות לוואי
גמציטאבין גורמת לדיכוי יצירת תאי הדם השונים במוח העצם, הגורר בעקבותיו אנמיה ונטייה מוגברת לזיהומים ולדימום לא תקין.
יש לדווח לרופא במקרה של חום גבוה ובמידה ומתפתחים דימומים לא צפויים. תופעות לוואי נוספות כוללות: בחילה והקאה, תסמינים דמויי שפעת, עייפות, אובדן תיאבון, פריחה, עלייה זמנית באנזימי כבד, דם או חלבון בשתן. תופעות לוואי אלו חולפות בדרך-כלל במהלך הטיפול או עם סיום הטיפול.
חשוב לדווח לרופא או לאחות על תופעות הלוואי כדי שיוכלו לעזור במתן ייעוץ מתאים שיקל עליהן. תופעות לוואי פחות שכיחות הן: שלשול, נשירת שיער, כאבים וכיבים בפה, חולשה קיצונית, הפרעות נשימה (יש לדווח מייד לצוות הרפואי).
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
חיסונים חיים: אין לתת לחולים המקבלים תרופות נוגדות סרטן. תרופות אלו מחלישות את מערכת החיסון וייתכן זיהום לאחר חיסון של נגיף חי.
תרופות המדכאות את מוח העצם, קרינה: עלולים להגביר את רעילות הגמציטאבין. יש צורך להוריד את מינון אחת מהתרופות.
נוגדי קרישה, תרופות ממשפחת NSAID, מעכבי טסיות: תרופות אלו עלולות להגביר את הסיכון לדימומים.
תרופות המעודדות צמיחת תאי דם, כגון: GCSF, GMCSF, פילגראסטים: אין להשתמש בתרופות אלו 24 שעות לפני ו- 24 שעות אחרי תחילת הטיפול הציטוטוקסי.
השפעת שימוש ממושך
הטיפול בגמציטאבין מלווה בבדיקות שגרתיות של ספירת תאי דם, תפקודי כבד וכליות.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
"הגענו אליו בתקופה קשה לאחר ניתוח להסרת גידול ועם המלצות לטיפולי המשך . כבר בפגישה הראשונה ותוך עיון במסמכים הרפואיים המליץ על שינוי בטיפול המונע והמשך בירור עם ממצאי הניתוח, הקדיש זמן להסביר בפירוט מלא על כל התהליך והרגיע אותנו ובהמשך, ממשיך לעקוב ולהסביר בצורה נעימה ומרגיעה ביותר שעזר לנו להעביר את התקופה והמחלה בצורה טובה"
שאלה: לביתי בת השנה וחודשיים יש ציסטה דרמואידית בעפעף עליון מגיל חודשיים אשר גדלה. אנחנו מעונינים להוציא לה את הציסטה. האם כדאי לקחת רופא פרטי מומחה? האם כדאי לחכות לגיל מאוחר יותר? הרופא אמר שאפשר כבר להוציאה, אבל שזה לא דחוף. אשמח לקבל את תשובתכם.
תשובה: ישנם מספר סוגי ציסטות, ורק על ידי בדיקה גופנית אפשר להתייחס לסוג המסוים של הציסטה. השכיחה ביותר מבחינת המיקום והגיל של ביתך היא ציסטה הנקראת מיליאום (milium). גודלה כ- 2-1 מ"מ, היא שטחית, צבעה לבן-צהבהב והיא בדרך כלל ממוקמת בעפעפיים, בלחיים ובמצח. הציסטה יכולה להתפתח בכל גיל, אפילו בתינוקות. הציסטה מלאה בחומר הנקרא קרטין שהוא אחד ממרכיבי השכבות בעור. הטיפול בציסטה מעין זו נעשה בפעולה כירורגית פשוטה של הוצאת הציסטה. היא לא נעלמת מעצמה, אך זו אינה פעולה דחופה ואפשר לעשותה בזמן המתאים לכם. אין סיבה ללכת לרופא פרטי. הרופאים בבתי החולים הציבוריים לא פחות טובים ורובם הם אלה שנמצאים גם בתחום הפרטי. בשל החשיבות האסתטית של המיקום אני ממליץ לבחור ברופא שיש לו ניסיון בהוצאת ציסטות כאלה. הם יכולים להיות רופאי עור, כירורגים פלסטיים ורופאי עיניים המתמחים בכירורגיה אסתטית של ארובת העין. ד"ר גיל טאובר - אינפומד
גבר בן 40, לאחר מס' חודשים של עצירויות ושלשולים לסירוגין. בעיקר עצירויות. היו מס' פעמים של צואה דקה. פניתי לגסטרואנטרולוג והוא שלח אותי לבדיקת דם. ה-ESR יצא בבדיקה 12. ראיתי שהוא די בתחום. הבדיקה השניה של ה-C REACTIVE PROTEIN יצאה לא ב"ב טוב. הערך הוא: 97. ראיתי שצריך להיות בין 0.11 עד 0.5 מה עושים ? מה המשמעות ? האם זו דלקת ? ואם כן, היכן היא ? באיזה איבר ? קבעו לי סיגמוסקופיה לעוד 3 שבועות, ללא קשר לבדיקת הדם. תודה על התשובה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
ALPHA FETOPROTEIN TM
קטי 10/05/2024 | 13:20
תוצאת הבדיקה שלי 2..22 אבל הGGT שלי 65 אני אישה בת 70 עוד חודש
הוסף תגובה
בדיקת דם C-REACTIVE PROTEIN
א.א22/12/2022 | 22:02
עשיתי בדיקת דם התוצאה 1.95MG/DL מה המשמעות התלוננתי על כאבי בטן ובחילות ויציאות מרובות
הוסף תגובה
סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:51
סליחה, אבל שכחתי לציין שמדי פעם ישנה הרגשה של אי התרוקנות מלאה בשירותים. וכן שלעיתים לאחר ישיבה בשירותים יש לי הרגשה שאני צריך לתת שתן וכשאני נכנס לשירותים השתן לא יוצא מיד אלא בטפטופים וזה לוקח יותר זמן מהרגיל. תודה רבה.
הוסף תגובה
בדיקת סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:45
שלום לרופאים הנכבדים, שמי חיים, בן 40 וכבר "שוחחנו" בפורום זה. השבוע בוצעה לי בדיקת סיגמואידוסקופיה. (בעבר ד"ר זיו המליץ שאעשה בדיקת רקטוסקופיה כי זה יותר זמין ולאחריה קולונוסקופיה). למיטב הבנתי, סיגמואידוסקופיה הוא שם מודרני לרקטוסקופיה. בקיצור, הבדיקה נעשתה, לפניה עשיתי 2 חוקנים בהפרש של חצי שעה לערך. הבדיקה בוצעה ללא טשטוש, ו-"הרגשתי" היטב את הצינור שהוחדר כולל הרגשה של רצון להתפנות במהלך הבדיקה. בסיכום הבדיקה הרופא כתב:"החולה נוטר בעזרת אוקסימטר. נבדק מעי גס עד גובה 40 ס"מ. ממצאי הבדיקה: מעי גס דיסקלי נבדק ונמצא תקין. ביקורת חוזרת במרפאה עם CRP חוזר. הרופא אמר שלא נמצאה סיבה לתלונותיי ולכן כדאי שאעשה שוב בדיקת דם. ואם גם הפעם ה-CRP יהיה גבוה אז הוא ימליץ על קולונוסקופיה מלאה. רציתי לשאול את הרופאים הנכבדים: עדיין יש לי כאבים מדי פעם באיזור המותניים ומעט בגב התחתון. תדירות היציאות הסתדרה פחות או יותר, לאחר שהתחלתי לעשות הליכה של כחצי שעה ביום. גם מבנה הצואה הפך להיות מוצק יותר (לעיתים רחוקות מופיעה צואה דקה). ייתכן שישנה דלקת בכל זאת ?? האם חובה קולונוסקופיה ?? אי אפשר לקבל מרופא המשפחה אנטיביוטיקה "כללית" שמצד אחד "תטפל" בדלקות קיימות אם ישנן ומצד שני לא תהיה מסוכנת ? והכי חשוב: אם כואב לי במותניים ולא התגלה דבר בסיגמואידוסקופיה (שבודקת עד לאזור זה) למה לעשות קולונוסקופיה שבודקת באיזור גבוה יותר ??? אודה על תשובתכם.
הוסף תגובה
CRP
דר זיו20/04/2013 | 21:05
הי לדעתי מגיעה לך בדיקת קולונו סקופיה מלאה ורק אח״כ להגיע למסקנה ולא להתעסק בהשערות
שלום חיים. CRP הוא אכן סמן לא ספציפי לדלקת. בכדי לקבוע מדוע הערך גבוה, צריך להכיר את כל הנתונים שלך, כולל מחלות רקע וקליניק עכשווית מלאה. המלצתי כבר בעבר על קולונוסקופיה מלאה בהקדם וזו עדיין ההמלצה. פרט לכך, כדאי שרופא פנימאי יהיה מעורב בבירור. בהצלחה.
שלום ד"ר ברנר, אני כבן 61 לפני כ-3 שנים אנמיה מחוסר ברזל, ע"מ לברר בוצע קולונסקפיה וגאסטרופיה, שני הבדיקות נמצאו תקינות. לפני כחודש בבדיקה שגרתית בגאסטרופיה נלקחו מדגמים ביופסיות אקראיות מגוף הקיבה ונמצאו הדברים הבאים (כפי שהמומחה המטולגיה רשם): דלקת כרונית עם מטפליזיה אינטסטינאלית, הסגנה של צאי T, כמו כן שני סגמנטים עם אגרגים לימפוציטארים של תאי CD20 B חיובי בלמינה פרופיה. באנגולוס הסננה של תאי B קטנים בלמיה פרופיה ואזורים של HP. lymphoepithelial lesion K167 10% שלילי. monoclonalily PCR for lgH. האבחנה תומכת באבחנה של מלטונה. בבדיקת הביופסה וכן בבדיקת נשיפה לא נמצא אדיקציה להליקובקטר. אני ב"כ בריא ללא בעיות או כאבים באזורים שונים בגוף. בוצאו בדיקות דם ןUS באזור בית השחי והבטן העליונה והתחתונה למצאית אברים מוגדלים או בלוטות חשודות: באזור הבטן העליונה תקין. באזור בית השחי מצד ימין הוגמה לימפה בקוטר של 1.5 ס"מ עם מראה סונגורפי שמור (?) נשקלה האפשרות לטיפול אנטיביוטי ולבצע שוב גאסטרוסקופיה. אשמח לקבל את חוות דעתך, באופן כללי ובפרט לגבי הטיפול האנטיביוטי - מאחר ולא נמצאו חידקי הליקובקטר בביופסה וכן בבדיקת הנשיפה, האם כדאי לבצע את הטיפול האניביוטי וא"כ גאסטרו (שזה יקח 6-8 שבועות עד שנקבל תשובה? האם לא כדאי לעבור ניתוח כבר עכשין ולטפל בגידול? נראה לי ששכל שחולף הזמן, הגידול עלול לעבור לאברים אחרים. הוסבר לי שלפי ההמצאים הגידול אמור ממש לא להיות הגרסיבי, אבל עדין הוא שם. אשמח לדעת מה אתה חושב/מציע?
היי אני בחור בן 42 לאחרונה ירדתי 50 קילו במשקל. ביצעתי בדיקות דם שיגרתיות שכל הבדיקות יצאו תקינות חוץ מ 2 בדיקות שהם - hemolobin - 13.4 קצת פחות מהנורמה. hypo - 14.7 שזה קצת יותר מהנורמה. הרופאה רוצה שאני יעשה בדיקות נוספות - complete blood , iron , ferritin ואולי אצטרך לעשות קולונוסקפיה. אני חושש שמדובר על משהו חמור? מה אומרות התוצאות והאם יש סיבה לדאגה?
שלום אבישי. יש משמעות גדולה לסיבה לירידה במשקל. האם יזומה או לא ואם יזומה באיזה אופן. תוצאות הבדיקות מעידות על אנמיה קלה שיש לבדוק את סיבותיה. הרופאה תבצע בירור אנמיה ובהתאם לתוצאות תחליט על בדיקות העזר הנוספות.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
גמציטבין "אבווה" "GEMCITABINE "EBEWE
ALPHA FETOPROTEIN TM
תשובת מומחה Crp 
