לנסופרזול (לנטון)

תשובה: הכאבים שאותם אתה מתאר אכן מתאימים לבעיית לב, אך בעיה זו נשללה על ידי הבירור הרחב שעברת. בקע סרעפתי יכול לגרום לכאבים בחזה בעיקר סמוך לאוכל. יכול להיות כי האומפרדקס אינו עוזר, או שעוזר חלקית, ושעלייך להעלות את המינון או לעבור לתרופה נוגדת חומצה אחרת. לגבי הקרע בגיד, גם הוא יכול לגרום לכאבים שאותם אתה מתאר ביד שמאל. האם נבדקת על ידי אורתופד? האם ניסית טיפול במשככי כאבים? אמליץ לך לנסות להחליף את התרופה לתופעת הריפלוקס על רקע הבקע, וכן לפנות לבדיקת אורתופד. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: אינני יודע אם טיסה יכולה להחמיר את התסמונות של מחלת מנייר, ולא מצאתי תיעוד בספרות על כך. יחד עם זאת, בטיסה הלחץ בתוך חלל האוזן התיכונה עולה מאוד, ומכיוון שאצל חולים במחלה זו הנוזל האנדו-לימפטי אשר זורם במערכת (שאחראית על שיווי המשקל והקואורדינציה) נמצא בכמות מוגברת - לחץ נוסף יכול להוביל לסחרחורות, צלצולים והקאות. סטונרון היא אחת מהתרופות היותר שכיחות בטיפול במחלת מנייר, ויעילותה הוכחה כגבוהה ביותר בטיפול במחלה זו. בארה"ב נוהגים לפעמים להוסיף גם דיאמוקס לטיפול במחלת מנייר, אולם יש לתרופה זו לעיתים תופעות לוואי לא נעימות ולכן אולי לא הוצע לכם הטיפול הזה. תוכלי לקרוא עוד על דיאמוקס באינדקס התרופות בפורטל אינפומד. אני בטוח שכל רופא אף-אוזן-גרון בקהילה יוכל לתת לך תשובה יותר מדויקת לגבי טיפול אלטרנטיבי אם הטיפול הנוכחי לא עוזר. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד

תשובה: ממצא של ריר בצואה יכול להיגרם על ידי גורמים שונים, ביניהם תסמונת המעי הרגיז, זיהומים במעי כגון פטריה מסוג קנדידה, בעיות תפקוד שונות של מערכת העיכול, וכן מחלות דלקתיות של המעי. נראה שעברת בירור מקיף, אשר שלל את רוב האפשרויות האלה. תסמונת המעי הרגיז, המלווה בשלשולים ועצירות לסירוגין, יכולה להיות האבחנה המתאימה למקרה שלך, אך על מנת להגיע לאבחנה, זו יש לשלול את כל האופציות האחרות. לא ציינת אם אתה סובל משלשולים או מעצירות, ואלה חשובים לאבחנה. איני יכולה להמליץ לך על מזון מסוים, כי כמו שאמרתי, לא ברור לי אם אתה סובל מעצירות או משלשולים. ישנם מאכלים מסוימים המומלצים להקלה על עצירות וישנם כאלה המומלצים להפסקת השלשול. עברת את רוב הבדיקות המתאימות לבירור בעיות במעי הגס, כולל קולונוסקופיה (לא ציינת האם נלקחה ביופסיה), ולכן אין לי הצעות לגבי בדיקות נוספות. אמליץ לך להתייעץ עם רופא גסטרואנטרולוג לגבי משמעות הריר במקרה שלך ולשאול אותו לגבי התזונה המתאימה לך. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: מחלת הנטינגטון מתבטאת באופן קלאסי בעשור הרביעי והחמישי לחיים. במיעוט המקרים הביטוי הוא בגילאים צעירים יותר. מבחינה גנטית, זו מחלה תורשתית עם הורשה אוטוזומלית דומיננטית, כאשר הגן הפגוע הוא על הזרוע הקצרה של כרומוזום 4. מחלה זו היא אחת מקבוצת מחלות הקשורות ל"חזרות" של טרינוקלאוטיד לא יציב (CAG) שמקודד תוצר חלבוני מסוים. התיאוריה היא שהמחלה מתפתחת מכיוון שהחלבון המוטנטי מקבל תפקיד חדש הגורם לפגיעה בתפקוד. במחלת הנטינגטון, תופעה זו קורית בחלבון הנטינגטון ומכאן שמה של המחלה. לכן, ככל שיש יותר "חזרות", המחלה תתבטא בגיל צעיר יותר ותהיה חמורה יותר. אבחנת המחלה היא כאשר מדגימים יותר מ- 30 חזרות של הרצף CAG באחד מהעותקים של הגן. כאשר הביטוי הוא בגיל צעיר יש בד"כ מעל 70 חזרות ולעיתים אפילו מעל 100. מבחינה קלינית, הסימפטום הבולט ביותר הוא כוריאה (תנועות מהירות וקופצניות לא רצוניות בעיקר של הפנים, הכתפיים והגפיים). בנוסף, פגיעה בזיכרון, הפרעות באפקט, שינוי באישיות והפרעות מוטוריות נוספות. אצל החולים הצעירים ייתכנו בנוסף גם דיסטוניה ופרכוסים והמחלה מתקדמת מהר יותר. הטיפול במחלה הוא בתרופות חוסמות דופאמין, כגון האלופרידול ותרופות המפחיתות את הדופאמין כגון טטרהבנזאין שעוזרות לשלוט בכוריאה. באשר לשאלתך, אין תיאורים בספרות הרפואית על קשר בין חבלות ראש להתפרצות המחלה. נראה כי התפרצות המחלה אצלך היא אופיינית מבחינת העיתוי ומתאימה למספר החזרות שנמצאו אצלך. זאת, כאמור, בהסתייגות הכללית שבהרבה תחומים ברפואה רב הנסתר על הנגלה.