לבופלוקסצין (טאבניק, לבו)

תזונה

ניתן לקחת עם או בלי האוכל. מומלץ לשתות הרבה מים, ולהמעיט בצריכת הקפאין בזמן הטיפול.

אלכוהול

נהיגה

הריון

אין להשתמש בלבופלוקסצין (טאבניק, לבו) בהריון, וכן בעת תכנונו.

הנקה

תינוקות וילדים

קשישים

דווח לרופא במקרה של

• גיל 60 או יותר
• התייבשות
• מחלת כליה
• סוכרת
• מחלת כבד
• חשיפה ממושכת לשמש
• פרכוסים
• השתלה בעבר
• מחלה בדרכי העיכול
• חוסר באנזים G6PD (רגישות לפול)
• אירוע מוחי
• בעיות בריאותיות נפשיות
• מחלה במערכת העצבים
• בעיות לב, מסתמי לב דולפים
• עבר משפחתי של מפרצת באבי העורקים, גורמי סיכון לכך
• תגובה אלרגית לתרופה זו
• הריון
• הנקה

סיכון ממנת יתר

סיכון מפיתוח תלות

תופעות הלוואי העיקריות של לבופלוקסצין (טאבניק, לבו) כוללות בחילה, כאבי בטן, הקאות ושלשול או עצירות, בעיות שינה, כאב ראש וסחרחורת, עלייה באנזימי כבד מסויימים בדם. תופעות לוואי נדירות יותר כוללות: פריחה בעור במיוחד עקב רגישות לשמש, התנפחות הפנים או הצוואר, חוסר מנוחה, הפרעות בקצב הלב, נוירופתיה היקפית או הפרעות ראייה.פגיעה בזיכרון.

במקרים נדירים מאוד, תופעות לוואי נמשכות לאורך זמן, אפילו עד חודשים או שנים, או אף באופן קבוע. כמו: דלקות בגידים, קרע בגידים, כאבי מפרקים, כאבים בגפיים, קושי בהליכה, תחושות כדקירות סיכות ומחטים, עקצוץ, דגדוג, צריבה, חוסר תחושה או כאב (נוירופתיה), דיכאון, עייפות, הפרעות שינה, ליקוי בזיכרון, כמו גם ליקוי בשמיעה, ראייה, וטעם וריח.  


מצבים המחייבים פנייה מיידית לרופא:

תחושת כאב פתאומי, קשה, בבטן, בחזה או בגב, יכול להיות סימן למפרצת באבי העורקים- יש לפנות לחדר מיון. כאב ונפיחות במפרקים ודלקת או קרע בגידים (נדיר, בעיקר במטופלים מבוגרים, עברו השתלה, בעיות בכליות או במטופלים הנוטלים קורטיקוסטרואידים באופן ססטמי, מערכתי), החמרה של סימנים של מחלת מיאסטניה גרביס, כמו החמרת חולשת השרירים או בעיות בנשימה.

בהתפרצות מהירה של קוצר נשימה, במיוחד במעבר לשכיבה, או בנפיחות בקרסוליים, ברגליים או בבטן, או בהופעה חדשה של דפיקות לב (תחושה של דופק מהיר או לא סדיר), יש להודיע לרופא מיד.

בחילה, הרגשה כללית רעה, חוסר נוחות חמור או כאב מתמשך או מחמיר באזור הקיבה או הקאה- עשויים להיות סימנים של דלקת בלבלב (פנקריאטיטיס חריפה).

מצבים המחייבים הפסקת הטיפול ופנייה לרופא:

תגובה אלרגית. סימנים אפשריים: פריחה, קשיי נשימה או בליעה, נפיחות בפנים, בשפתיים, הגרון או בלשון. 

שלשול מימי, אשר עלול להיות דמי, ייתכן ומלווה בהתכווצויות בבטן וחום גבוה. אלה עלולים להיות סימנים של בעיה חמורה במעיים (נדיר).

פרכוסים, ראיית או שמיעת דברים שאינם קיימים- הזיות, תגובות פסיכוטיות, תחושת דיכאון, בעיות נפשיות, חוסר שקט, חלומות מוזרים או סיוטים.

ירידה ברמות הסוכר בדם, היפוגליקמיה, או ירידה ברמות הסוכר בדם המובילה לתרדמת- חשוב עבור אנשים הסובלים מסוכרת.

תגובות עוריות חמורות כדוגמת כתמים, שלפוחיות, כיבים, פריחה חמורה, קילוף העור.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

שימוש בו זמני עם תרופות הבאות עלול לגרום להגברת תופעות הלוואי או ירידה ביעילות הטיפול בלבופלוקסצין (טאבניק, לבו):

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור:

קורטיקוסטרואידים, משמשים לטיפול בדלקות. ייתכן סיכון גבוה יותר לדלקת ו/או קרע בגידים.

וורפרין, משמש לדילול דם. ייתכן סיכון גבוה יותר להופעת דימום.

תאופילין, משמש לבעיות בנשימה. סיכוי גבוה יותר לסבול מפרכוס בנטילה משולבת.

נוגדי חומצה; מלחי סידן, ברזל, אלומיניום, מגנזיום ואבץ: פוגעים בספיגה של לבופלוקסצין (טאבניק, לבו) ומפחיתים מיעילותו. יש להפריד לפחות שעתיים בין נטילת התרופות.

תרופות נגד סוכרת: שילוב שני סוגי התרופות עלול לפגוע באיזון רמות הגלוקוז בדם, מומלץ לנטר.

נוגדי דלקת לא סטרואידים: שילוב עם לבופלוקסצין (טאבניק, לבו) עלול להגביר את תופעות הלוואי במערכת העצבים המרכזית.

ציקלוספורין, שימוש לאחר השתלת איברים. ייתכן סיכון גבוה יותר לסבול מתופעות הלוואי של ציקלוספורין.

 תרופות המשפיעות על אופן פעימות הלב. לרבות תרופות לטיפול בקצב לב לא תקין. כמו: קווינידין, הידרוקווינידין, דיסופיראמיד, סוטלול, דופטיליד, איבוטיליד ואמיאודארון, תרופות לטיפול בדיכאון, כמו: אמיטריפטילין ואימיפרמין, תרופות  לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות, תרופות אנטי פסיכוטיות, תרופות לטיפול בזיהומים חיידקיים- אנטיביוטיקות מקבוצת ה'מקרולידים' כמו: אריתרומיצין, אזיתרומיצין וקלריתרומיצין.

פרובנציד- לטיפול בשיגדון. ייתכן שהרופא ייתן מינון נמוך יותר, אם יש בעיות בכליות.
סימטידין- לטיפול בכיבים במערכת העיכול וצרבת. ייתכן שהרופא ייתן מינון נמוך יותר, אם יש בעיות בכליות.
 

השפעת שימוש ממושך

לבופלוקסצין (טאבניק, לבו) ניתן בדרך כלל לתקופה של עד 14 יום. בטיפולים ממושכים עולה הסיכון להתפתחות זיהומים משניים או זיהומים על ידי חיידקים העמידים לתרופה.

ניטור: מומלץ לבצע בדיקות סדירות של תפקודי כבד וכליה בזמן הטיפול.