שמות מסחריים
-
אביטרקסאט Abitrexate
-
מתותרקסאט אבווה Methotrexate EBWE
-
מתותרקסאט Methotrexate
-
מטוג'קט Metoject
מתוטרקסאט (נכתב לעיתים גם מטוטרקסט, Methotrexate) הוא חומר אנלוג לחומצה פולית, הפועל כחומר מונע צמיחת תאים (אנטי- נאופליסטי) ומווסת את פעילות מערכת החיסון (אימונו- מודולטורי). בגלל הסיכון לתופעות לוואי קשות, הטיפול במתוטרקסאט (מטוטרקסט, Methotrexate) נשמר רק למצבים חמורים, כאשר טיפולים קודמים לא הועילו.
מתוטרקסאט (מטוטרקסט, Methotrexate) מיועד לטיפול במצבים הבאים:
- פסוריאזיס שלא מגיב לטיפולים אחרים.
- דלקת מפרקים שיגרונית שאינה מגיבה לטיפול מקובל.
- כימותרפיה של סוגים שונים של סרטן. כמו לוקמיה מסוג מסוים, לימפומה מסוג מסוים. מתוטרקסאט (מטוטרקסט, Methotrexate) מונע תהליכי חלוקה של תאים, במיוחד אלו המתחלקים במהירות.
חשוב לשים לב:
לטיפול בפסוריאזיס, דלקת מפרקים שגרונית ולחלק מההתוויות ההמטולוגיות, יש ליטול מתוטרקסט טבליות פעם בשבוע.
אין ליטול את התרופה באופן יומיומי.
בנטילה יומיומית ייתכנו תופעות לוואי וסיבוכים חמורים, שעלולים לגרום למוות. יש לבחור יום מתאים בשבוע, ומומלץ לנהל מעקב. בדרך כלל, הטיפול במתוטרקסאט (מטוטרקסט, Methotrexate) מלווה בבדיקות שגרתיות של ספירת תאי דם, תפקודי כבד, כליות.
תיתכן רגישות לאור (אור שמש או תאורה מלאכותית). יש להימנע מחשיפה לשמש חזקה ואין להשתמש, ללא ייעוץ רפואי, במיטות שיזוף או להיחשף למנורות שיזוף. לצורך הגנה על העור, יש ללבוש ביגוד מתאים או להשתמש בקרם הגנה מהשמש בעל מקדם הגנה גבוה.
כמו כן, יש להתייעץ עם הרופא לפני קבלת חיסון. אין להתחסן בחיסונים חיים מוחלשים.
יש לשים לב להופעה או החמרה של סימנים נוירולוגיים (כמו חולשת שרירים, הפרעות בראייה, שינויים בחשיבה, שינויים בזיכרון או בחוש ההתמצאות המובילים לבלבול או שינוי אישיותי)- יש לפנות לרופא באופן מיידי, שכן אלה עלולים להיות סימני זיהום מוחי חמור.
מתוטרקסט היא תרופה ציטוטוקסית, לכן יש להמנע ממגע עם העור. שאריות התרופה, בה לא השתמשו או שפג תוקפה, יסולקו כפסולת ציטוטוקסית לפי הנוהל המקובל של משרד הבריאות.
אין להשתמש במתוטרקסאט (מטוטרקסט, Methotrexate) במקרים הבאים:
רגישות או אלרגיה לחומר הפעיל או למרכיבים נוספים בתרופה.
הריון או תכנונו או הנקה.
אלכוהוליזם, צריכה קבועה של כמויות אלכוהול גדולות, או מחלת כבד חמורה.
בעיות כליה חמורות
בעיות חמורות במערכת הדם, כולל אנמיה חמורה ובעיות קרישה
הפרעות במערכת החיסון או במח העצם כגון: רמות נמוכות של תאי דם לבנים, רמות נמוכות של טסיות או אנמיה.
זיהום חמור. או הפחתה בעמידות מול זיהומים.
נטילת אנטיביוטיקה המונעת ייצור חומצה פולית כמו טרימוקסאזול, המשמשת לטיפול בזיהומים חידקיים.
מחלה זיהומית חמורה או קיימת, כמו שחפת ותסמונת הכשל החיסוני הנרכש (HIV).
קבלת חיסון חי באותו הזמן.
צילום: shutterstock
-
מידע על התרופה
-
אזהרות
-
תופעות לוואי
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות
המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
רופאים בתחום
המומחים של Infomed עונים על שאלות:
-
שאלה: אני בת 23, סובלת ממחלת קרוהן כ-5 שנים וכעת נמצאת בהפוגה. אני ממשיכה לקבל אימוראן. לאחרונה אני נתונה ללחץ נפשי רב, ובמקביל הופיעו 2 תופעות. לפני כשבועים סבלתי מבעיית גזים שלווו בכאבי בטן שבאו והלכו תוך דקות מעטות. בינתיים תופעה זו פחתה. הבעיה השניי
-
שאלה: לפני שנתיים, אחרי לידה, מצאו לי במקרה רמת TSH של 0.03 ורמת FT3 של 6.9. הכל חזר לנורמה ללא טיפול אחרי מספר חודשים. הרופא אמר שאני בריאה. תכננו להיכנס להריון, והשבוע וגיליתי שרמת ה- TSH שוב נמוכה ושרמת ה FT3 עלתה ל-7.51. האם זה עדיין בסדר, והאם כדאי לי ללדת לפני שזה יעלה עוד? או לעבור טיפול ולדת אחריו? הבנתי שבטיפול יש סיכון לתינוק.
-
שאלה: אני בן 48, סובל מפסוריאזיס בראש בלבד. האם ידוע מדוע המחלה מופיעה אצל אנשים מסוימים בראש, כמו אצלי, ואצל אחרים במקומות אחרים בגוף? יכול להיות שהטיפול שונה לפי אזור פעילות המחלה בגוף?
-
שאלה: אני בת 38. זה 12 שנים אני מאובחנת כחולה במחלת כבד אוטואימונית. בארבע השנים האחרונות התפתחה אצלי קוליטיס כיבית, המאופיינת בכל הסימפטומים הרגילים של המחלה. לאחרונה חלה החמרה בהופעת המחלה. מה ההסתברות להתפתחות סרטן המעי הגס במצב זה? במחלת קוליטיס כיבית (ulcerative colitis) כרונית אמנם יכולים להופיע שינויים טרום-ממאירים ברירית המעי הגס, העלולים להמשיך ולהתקדם עד כדי הפיכה לסרטן פולשני של המעי. ההערכה המקובלת היא שנדרשות לפחות עשר שנים מתחילת המחלה עד שיוכלו להופיע שינויים כאלה, הנקראים דיספלזיה של רירית המעי. דיספלזיה בדרגה גבוהה (high grade) משמעותה שינויים טרום-סרטניים, ובמצב כזה מקובל לנתח ולכרות את המעי הגס כולו. ההמלצה המקובלת היא לבצע בדיקות מעקב קולונוסקופיות מדי שנתיים לערך. יש מתאם בין היקף המחלה במעי ומשך המחלה לבין שכיחות הופעת השינויים הטרום-סרטניים וסרטן. בברכה ד"ר נחום ורבין
המומחים של Infomed ממליצים לקרוא:
-
בדיקות קשורות
- תבחיני עור
- תפקודי כבד
- תפקודי כליות
-
תרופות קשורות
- איקסקיזומאב (טאלץ)
- פלוקונאזול
- כלורהקסידין
- לינזוליד
- מומטאזון