מתילפנידאט (ריטלין, קונצרטה)

תשובה: רמת הכולסטרול הגבוהה קשורה לסיכון מוגבר למחלות של מערכת הלב וכלי הדם (התקף לב, שבץ מוחי וכו'). בבדיקת הדם בודקים רמות של כמה סוגים של שומנים: LDL הוא "הכולסטרול הרע", HDL הוא "הכולסטרול הטוב", טריגליצרידים הם מרכיב נוסף שיכול ליצור בעיות אם רמתם גבוהה מדי. הכולסטרול הכללי בעצם כולל את כל אלה בחישוב שלא אלאה אותך בו. ההחלטה אם לטפל במצב וכיצד תלויה בערכי הכולסטרול עצמם, אך גם בקיומם או אי-קיומם של גורמי סיכון נוספים למחלה טרשתית. גורמי סיכון אלה הם גיל, מין, עישון, יתר לחץ דם, סוכרת, סיפור משפחתי של מחלת לב בגיל צעיר, השמנת יתר, דיאטה שמעודדת טרשת וחוסר פעילות גופנית. יתכן שבעתיד יימצאו גורמים נוספים. הרופא המטפל מבצע הערכה על פי רמות ה- LDL והגורמים לסיכון של האדם המדובר לחלות במחלה טרשתית בעשר השנים הקרובות (Framingham risk score) ומחליט על טיפול בהתאם. פירוט בסיסי של טיפולים אפשריים נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_012809_7.asp

תשובה: נשירת שיער עלולה להיגרם מסיבות רבות: ישנה צורה של נשירת שיער כללית שעשויה להופיע 2-3 חודשים לאחר מחלה או מצב תעוקה קיצוני של הגוף, דוגמת חום ממושך, ניתוח גדול, מחלה זיהומית קשה, או שינוי הורמונלי קיצוני (כמו לאחר לידה). נשירה עלולה להיות תופעת לוואי של תרופות מסוימות כמו ליתיום, חוסמי בטא, הפארין, קומדין וטיפולים כימותרפיים. היא עשויה להיות תסמין של מחלות מסוימות, כמו חוסר איזון בלוטת התריס וזאבת, ושל חסרים בתזונה של חלבונים, אבץ, ברזל וויטמינים מסוג B, ולקרות לאחר ירידה קיצונית במשקל. הקרחה פתאומית בצורת טלאים עם קשקשת יכולה להיות תוצאה של זיהום הקרקפת בפטריה, או לנבוע כתוצאה מטראומה לשיער עצמו, כמו משיכה חזקה, חימום וחשיפה לחומרים כימיים בצביעה וחמצון השיער. הסיבה השכיחה ביותר לנשירת שיער היא התקרחות בתבנית זכרית: באזור המצח הקדמי, הצדעיים וכיפת הראש, האופיינית לגברים ומתחילה בד"כ בגילאי 20-30 שנה. התקרחות מסוג זה נקראת גם אלופציה אנדרו-גנטית. היא אינה מוגדרת כמחלה, אלא כמצב טבעי הנגרם משילוב של נטייה תורשתית להתקרחות, רמת ההורמונים הגבריים, ועלייה בגיל. בדומה תיתכן התקרחות נשית בתבנית שונה במקצת, המערבת את כל הראש למעט אזור המצח, והיא מופיעה יותר עם תום גיל הפוריות. באופן רגיל כל אדם מאבד כ 50-100 שערות ביום. כאשר ישנו מצב של נשירת שיער מספר זה עולה בעשרות מונים. על מנת לטפל בבעיה, ראשית עליך לפנות לרופא. הרופא יאבחן את סוג נשירת השיער על פי ההיסטוריה הרפואית שלך, תרופות ,שאת/ה נוטל/ת תזונתך ובדיקתך הגופנית. סוגים מסוימים של נשירת שיער ניתנים לטיפול בהתאם לגורם: נשירה כתוצאה מחסר תזונתי תיפתר ע"י תזונה נכונה, נשירה שהיא תופעת לוואי של תרופות תיפתר ע"י החלפת תרופות אלה באחרות, נשירה כתוצאה ממחלה או מצב רפואי מסוים תיפתר ע"י טיפול במחלה זו (לדוגמה: איזון בלוטת התריס). בנשירה מאוחרת כתוצאה מעקה (סטרס) של הגוף לא מטפלים, והשיער מתחדש בד"כ כעבור מספר חודשים. כאשר מדובר בהתקרחות על רקע תורשתי / הורמונלי, ניתן לנקוט מספר צעדים. ראשית, ישנם גברים ונשים רבים הסובלים מאובדן שיער על רקע זה ומשלימים עם מראה זה, אינם נזקקים לטיפול ושמחים בחלקם. לאלה שרוצים בטיפול קיימות מספר אפשרויות טיפוליות: טיפול תרופתי וטיפול ניתוחי. קיימות רק שתי תרופות שהוכחו כיעילות במחקרים רפואיים מבוקרים: 1. מינוקסידיל - קרם בריכוז 5% לשימוש חיצוני בלבד שיש למרוח פעמיים ביום על הקרקפת. תוך 4-8 חודשים 30% מהמטופלים מצמיחים שערות חדשות. שיעור ההצלחה עולה כשמדובר באדם צעיר שלא עבר זמן רב מאז תחילת ההתקרחות. טיפול במינוקסידיל בנשים נושא שיעור הצלחה דומה. הבעיה העיקרית בתרופה היא שיש להמשיך בטיפול כל החיים והפסקתה תגרום לאיבוד כל השיער שצמח. 2. פינאסטריד - תרופה לגברים בלבד שניתנת דרך הפה פעם ביום. שיעור הצלחתה במניעת נשירה גבוה אך עלולות להיות לה תופעות לוואי של קושי בתפקוד מיני. גם תרופה זו יעילה רק כל עוד לוקחים אותה. 3. גלולות הורמונליות - בנשים בלבד עשויות לעזור. מבחינת טכניקות ניתוחיות: ראשית, שתלי שיער: השתלים הינם קווצות שיער קטנות המועברות מאזור עם שיער (למשל חלקו האחורי של הראש) לאזור קרח משיער. התוצאה הקוסמטית נאה, אך הטיפול יקר מאוד ואורך זמן רב (דרושים מאות שתלים להשלמת הטיפול שאורך עד שנתיים), שנית, ישנם ניתוחים להסרת אזורי קרקפת קרחים. עליך להתייעץ עם רופא עור או מנתח פלסטי מומחה לפני צעד ניתוחי. למידע נוסף: http://www.aad.org/

תשובה: בכ 3-4% מההריונות יש בסוף ההריון מצג עכוז. כיוון שנהוג ליילד מצג זה בניתוח קיסרי, ניתן לנסות לעשות היפוך חיצוני על מנת להקטין את הסיכוי למצג עכוז ולהימנע מניתוח קיסרי. ההיפוך נעשה בחדר לידה ע"י שני רופאים המפעילים לחץ וסיבוב על בטן היולדת תוך שימוש בתרופה המרפה את שריר הרחם ותחת מוניטור עוברי ואולטרסאונד. לפני ההיפוך נהוג לבצע בדיקה כדי לראות אם אין התוויית נגד להיפוך, כגון מוניטור עוברי לא תקין, מיעוט מים, דימום נרתיקי, תנוחה לא מתאימה ועוד. אחוז ההצלחה הוא כ 65%. הפרוצדורה נחשבת בטוחה בידיים מיומנות, אולם במקרים נדירים ייתכנו סיבוכים שיגרמו למצוקה עוברית ויצריכו ניתוח קיסרי דחוף, ועל כן היא נעשית בחדר הלידה.

תשובה: אם את מרגישה טוב, את יכולה לחזור לפעילות גופנית בהדרגה. לא נראה לי שישנה בעיה עם יוגה לאחר גרידה. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד