מיקונאזול

תשובה: כדורי שינה והרגעה הם ממכרים, ולכן הפסקתם צריכה להיות הדרגתית. את גם חייבת להשלים עם כך שבמהלך הפסקת התרופה, יהיו כמה ימים שתהיי בהם יותר מתוחה, שאין ברירה, ושצריך להמתין בסבלנות עד שיעברו הימים האלה. בימים הראשונים, ואפילו בשבועות הראשונים במקום עבודה חדש, יש נטייה לחוש מתוחים, לישון פחות טוב, וכדומה, וזה בסדר, זה טבעי, וקורה לכולם. אני ממליצה להפסיק בשלב ראשון את נטילת התרופה סטילנוקס בצהריים, ולאחר שבוע להפסיק גם את הואבן בצהריים. אם תחושי עדיין מאד מתוחה, את יכולה להעביר את הואבן מהצהריים לשעה שבה את מגיעה הביתה לאחר העבודה, על מנת שיהיו לך כמה שעות רגועות לאחר העבודה ולפני השינה. חשוב מאד לזכור, שאת שתי התרופות האלה אסור בתכלית האיסור ליטול לפני נהיגה או כל פעילות אחרת הדורשת עירנות וקואורדינציה (שימוש במכשירים חדים, באש). בהמשך, לאחר שתהיי "נקייה" מתרופות ההרגעה בשעות הצהריים, אני ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל/ת כיצד להפחית את מינון התרופות אלו גם בשעות אחר הצהריים והערב, בהתאם למצבך הנפשי באותה עת. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: ארימידקס הוא טיפול בסרטן שד מתקדם או גרורתי, בנשים לאחר גיל הפוריות. התרופה יעילה רק במקרים שבגידול יש קולטנים לאסטרוגן. האסטרוגן גורם לגידול לשגשג, ותרופה זו חוסמת את השפעתו, ע"י הפרעה לאנזים בשם ארומטאז שעוזר לייצור של אסטרוגן פעיל לאחר גיל הפוריות. התרופה עוזרת אם כן לעצור התפתחות גידולי שד וגרורות של סרטן שד, ומגדילה את שיעור התגובה שלו לטיפול כימי. תופעות הלוואי הן דמויות גיל המעבר, בשל העובדה שהוא מוריד מאוד את רמת הורמוני המין הנשיים- עייפות, גלי חום, בחילות, כאבי ראש, כאבי גב, כאבי עצמות ויובש בנרתיק. לפרטים נוספים-

תשובה: בדיקת ה- MRI העלתה ממצא המתאים לגידול, שפיר או אחר, בתוך הברך בחלקה האחורי. בנוסף נמצא מוקד של שינוי בסחוס הפיקה. כפי שנכתב בסיכום, הממצא המשמעותי הוא הממצא האחורי, המצריך התייחסות דחופה מצד הרופא המטפל, ויש המלצה לביצוע ביופסיה של הממצא. הייתי ממליץ על פנייה לאורתופד או לרופא המשפחה ללא דיחוי. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: הטיפול בבולימיה הוא מורכב, ואין תרופה אחת מומלצת. התרופה שיש איתה הכי הרבה ניסיון ומחקרים שהוכיחו יעילות, היא פריזמה או פרוזק. היתרון של לוסטראל הוא שזו תרופה ממשפחת ה- SSRI, שאין לה הרבה תופעות לוואי, שהיא נוחה לנטילה מבחינת המינון היומי, וחשוב מאד - אינה גורמת להשמנה. פלובוקסאמין יכולה להיות יותר יעילה לגבי המרכיב הכפייתי, ואם ה- OCD מפריע לך באופן משמעותי - הייתי מתחילה עם פבוקסיל, עם עלייה מהירה יחסית עד למינון המקסימלי (300 מ"ג ליום ואף יותר מכך). גם פבוקסיל אינה גורמת להשמנה, וגם אינה גורמת באופן מיוחד לבעיות שינה. להיפך, עם השיפור בדיכאון ובחרדה, סביר להניח שתחושי שיפור בשינה. בנוסף לתרופות אלה, שהן מקבוצת ה- SSRI, גם תרופות ממשפחת ה- SNRI יעילות לשילוב הבעיות שאת סובלת מהן. בהחלט שווה לנסות את התרופה אפקסור בהקשר זה, אם פבוקסיל או לוסטראל לא יביאו לשיפור. לגבי התרופות הראשונות ברשימה ששלחת, השייכות לקבוצת הטריציקלים, אני לא ממליצה עליהן מהסיבה שיש לקבוצה זו יותר תופעות לוואי, כולל השמנה, וזה עלול לפגוע בהתקדמותך להחלמה. לסיום, כפי שכתבתי בתחילת תשובתי, הטיפול בבולימיה הוא מורכב, ולדעתי, הטיפול התרופתי חייב להיות בשילוב עם טיפול פסיכותרפי פרטני או קבוצתי, או לפחות יחד עם השתתפות בקבוצת תמיכה, למשל הקבוצות של אכלני-יתר-אנונימיים (OA), שיש בהן בדרך כלל גם נשים עם בולימיה. מרפאות בארץ שכדאי לפנות אליהן לקבלת ייעוץ יותר מדויק ולקבלת מידע לגבי טיפולים פרטניים וקבוצתיים הן המרפאות הייעודיות להפרעות אכילה בבתי החולים רמב"ם, הדסה י-ם ותל השומר. בברכה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית