בזמן השימוש באונדאנסטרון (זופרן) עלולות להופיע, באופן שכיח, תופעות לוואי הבאות: עצירות, כאב ראש, הרגשת חום או הסמקה,
שינויים בבדיקות תפקודי כבד- אם נלקחת עם ציספלטין, אחרת תופעה זו אינה נפוצה.
באופן לא שכיח: שיהוקים, לחץ דם נמוך, העלול לגרום לתחושת עילפון או סחרחורת, קצב לב לא סדיר, כאב בחזה, פרכוסים, טשטוש ראייה (נדיר), עיוורון זמני (נדיר מאוד) אשר בדרך כלל חולף לאחר 20 דקות.
במקרים הבאים יש להפסיק את השימוש באונדאנסטרון (זופרן) ולפנות מיד לרופא:
רגישות יתר (אלרגיה)- סימנים אפשריים כגון קשיי נשימה, כאבים או לחץ בחזה, המופיעים באופן פתאומי, פריחה, נפיחות בעפעפיים, בפנים, בשפתיים או בלשון, חולשה חזקה; פריחה בעור, התמוטטות.
גלגול עיניים, קשיון שרירים/תזוזות בגוף/רעד, התכווצויות, קצב לב לא סדיר, קוצר נשימה, לחץ דם נמוך, סחרחורת, עילפון.
איסכמיה בשריר הלב- סימנים כוללים כאב פתאומי בחזה או לחץ בחזה.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
נטילת אונדאנסטרון (זופרן) בו זמנית עם תרופות הבאות עלולה לגרום לתגובות בין תרופתיות:
קארבאמאזפין, פניטואין, ריפאמפיצין, פנובארביטאל: מזרזות פירוק של אונדאנסטרון (זופרן) בכבד וכך גורמות להפחתת השפעתו.
אנטיביוטיקה כמו אריתרומיצין, או תרופות אנטי-פטרייתיות כמו קטוקונאזול.
SSRI/SNRI: השילוב עם אונדאנסטרון (זופרן) עלול להחמיר את הסיכון לסנדרום סרוטונין.
טרמדול, פנטניל- משככי כאבים: ירידה בפעילות האנלגטית במנגנון שלא ידוע.
אפומורפין: השילוב עם אונדאנסטרון (זופרן) עלול לגרום לירידת לחץ דם קיצונית ואיבוד ההכרה.
תיורידאזין, פימוזיד: שילוב עם אונדאנסטרון (זופרן) עלול לגרום לפגיעה לבבית.
תרופות אנטיאריתמיות (אמיודארון, כינידין, דיזופוראמיד, פרוקאינאמיד) ותרופות מקבוצת המשתנים (הידרוכלורותיאזיד, פורוסמיד): בשילוב עם אונדאנסטרון (זופרן) עולה הסיכון להפרעות קצב (הארכת QT). תרופות נוספות ששילובן עם אונדאנסטרון עלול לגרום להפרעות קצב (הארכת QT) : אנטגוניסטים לקולטן לסרוטונין, אנטיביוטיקה מקבוצת המאקרולידים, לפטיניב, דוקסורוביצין וטאמוקסיפן.
תרופות חוסמות בטא המשמשות לטיפול בבעיות מסוימות בלב או בעיניים, בחרדה או למניעת מיגרנות.
תרופות לסרטן, במיוחד אנטרציקלינים וטראסטוזומאב.
תרופות נוספות העלולות לגרום לסנדרום סרטונין כמו מירטזאפין לטיפול בדיכאון, תרופות ממשפחת מעכבי מונואמין אוקסידאז לטיפול בפרקינסון, ליתיום לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות או מתילן בלו הניתן בהזרקה.
השפעת שימוש ממושך
אונדאנסטרון (זופרן) לא ניתן בדרך כלל לתקופה ממושכת.