פרמיפקסול הינו אגוניסט לקולטן לדופאמין המשמש לטיפול בתסמיני מחלת פרקינסון. שייך לקבוצת תרופות בשם תרופות דופאמינרגיות, אשר מפעילות את קולטני הדופאמין במוח ובכך גורמות לדחפים עצביים במוח המסייעים לשלוט בתנועות הגוף. בשלבים המוקדמים של המחלה פרמיפקסול ניתנת בדרך כלל לבד, אך בשלבים מתקדמים יותר נהוג לשלבה עם לבודופה.
התחלת נטילתה מחייבת זהירות, תוך כדי העלאה הדרגתית ואיטית של המינון עד להשגת התגובה הרצויה.
פרמיפקסול אושרה בארה"ב גם לטיפול בתסמונת הרגל העצבנית או Restless Leg Syndrome. וישנם מחקרים הסוברים כי פרמיפקסול יעילה גם להפחתת תסמיני פיברומיאלגיה.
נדרשת תשומת לב, גם מצד בני המשפחה או צוות מטפל, להתפתחות התנהגות שאינה אופיינית, חשקים ודחפים, לביצוע פעילויות מסוימות שעלולות להזיק. הפרעות שליטה בדחף כמו: התמכרות להימורים, אכילה או בזבזנות מופרזת, חשק מיני גבוה באופן חריג או עלייה בתדירות של מחשבות או תחושות מיניות. ייתכן שיהיה צורך בהתאמת מינון או הפסקת הטיפול. תשומת לב להתפתחות מצב של מאניה (סערת נפש, מצב רוח מרומם או ריגוש יתר) או מצב של דליריום (ירידה במודעות, בלבול, איבוד קשר עם המציאות). ייתכן שיהיה צורך בהתאמת מינון או בהפסקת הטיפול.
תופעות הלוואי הנפוצות של פרמיפקסול כוללות: טשטוש ראייה, עצירות, בחילה, כאב ראש, בלבול, הזיות, הפרעה בתנועה, תת לחץ דם והפרעות שינה. תופעות אלו חולפות לרוב תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר.
בהפסקת נטילת התרופה, או בהפחתת המינון, תיתכן תסמונת גמילה מאגוניסט לדופמין, וזהו מצב המחייב פניה לרופא. תסמינים אפשריים כוללים דכאון, אדישות, חרדה, תשישות, הזעה או כאב.
צילום: shutterstock
מידע על התרופה
אופן נטילת התרופה
טבליות בשחרור הדרגתי. בליעה בשלמות, עם או ללא מזון.
תדירות וזמן נטילה
המינון ואופן הטיפול יקבעו על ידי הרופא בלבד. מינון מקובל: נטילת התרופה פעם ביום, בשעה קבועה בערך.
טווח המינון
עליית המינון תיעשה באופן הדרגתי עד למינון יומי מקסימלי של 4.5 מ"ג. מינון התחזוקה המקובל הוא 1.5 מ"ג ביום. ייתכן גם מינון תחזוקה נמוך יותר של טבליה אחת של 0.375 מ"ג ביום.
תחילת ההשפעה
פרמיפקסול נספג במהירות וביעילות ממערכת העיכול. עליית מינון הדרגתית, בכל 5-7 ימים, בהתאם לצורך ולהחלטת הרופא.
משך ההשפעה
פרמיפקסול נספג במהירות וביעילות ממערכת העיכול. עליית מינון הדרגתית, בכל 5-7 ימים, בהתאם לצורך ולהחלטת הרופא.
מנה שנשכחה
במידה ונשכחה נטילת מנה אך עדיין לא עברו 12 שעות מזמן הנטילה הרגיל, יש לקחתה מייד כשנזכרים, ואת המנה הבאה בזמנה הרגיל. במידה ונשכחה נטילת מנה ועברו יותר מ-12 שעות- יש לדלג על המנה שנשכחה ולקחת את המנה הבאה בזמנה הרגיל. אין ליטול מנה כפולה על מנת לפצות על מנה שנשכחה.
הפסקת התרופה
גם אם חל שיפור במצב הבריאותי, אין להפסיק הטיפול בתרופה ללא התייעצות עם הרופא. הפסקת הטיפול תיעשה באופן הדרגתי במשך מספר ימים תוך הורדת המינון. בהפסקה פתאומית של נטילת התרופה ייתכנו תופעות כגון: חום, הזעה, שינויים במצב הרוח, כאב וקשיון שרירים.
מינון עודף
יש לפנות לרופא או לחדר מיון, בצירוף אריזת התרופה. תסמיני מינון עודף עשויים לכלול: חרדה, כאב בחזה, בלבול, אי שקט, ירידה בלחץ הדם, הפרעות בתנועה, נמנום, בחילה והקאה.
אזהרות
תזונה
ניתן ליטול התרופה עם או בלי אוכל.
אלכוהול
יש להיזהר בעת שתיית אלכוהול בתקופת הטיפול.
נהיגה
נטילת התרופה עלולה לגרום להזיות- לראות, לשמוע או לחוש בדברים שאינם קיימים. במקרה השפעה כזו- אין לנהוג. נטילת התרופה נקשרה לישנוניות ומצבים של הירדמויות פתאומיות, בייחוד בחולי פרקינסון. במקרה השפעה כזו- אין לנהוג. יש לעדכן רופא בתופעות אלו.
הריון
יש להתייעץ עם הרופא לפני שימוש בתרופה. השפעת השימוש על העובר אינה ידועה ועל כן אין להשתמש במהלך הריון, אלא אם הרופא הורה אחרת.
הנקה
לא ניתן. השימוש עלול להפחית את ייצור חלב האם. התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע לרעה על התינוק. מומלץ לא לקחת את התרופה או לא להיניק.
תינוקות וילדים
בטיחות השימוש בתינוקות ובילדים לא נקבעה. מומלץ להיוועץ ברופא הילדים. התרופה אינה מיועדת לשימוש מתחת לגיל 18 שנים.
קשישים
בהתאם למצב רפואי.
דווח לרופא במקרה של
הפרעות קצב בלב
הפרעות בכלי הדם
תפקוד כליתי לקוי
מחלה של מערכת העצבים המרכזית
פסיכוזה
הזיות
ליקוי בתנועה- דיסקינזיה
חוסר יכולת בשמירה על גוף וצוואר ישרים- דיסטוניה
ישנוניות ומצבים של הרדמות פתאומית
לקות ראייה
מחלת לב או כלי דם חמורה, לחץ דם נמוך במעבר לעמידה
התפתחות דחפים או חשקים לא אופיינית
סיכון ממנת יתר
אין נתונים
סיכון מפיתוח תלות
אין נתונים
תופעות לוואי
תופעות הלוואי שכיחות מאוד כוללות: ליקוי בתנועה, ישנוניות, סחרחורת, בחילה. תופעות לוואי שכיחות כוללות: דחף להתנהג בצורה חריגה, בצקות, כאב ראש, בלבול, הזיות, תת לחץ דם, הפרעות שינה, ישנוניות, עייפות, חלומות מוזרים, עצירות, הפרעה בראייה, הקאה, ירידת משקל הכוללת ירידת תיאבון. תופעות אלו חולפות לרוב תוך זמן קצר לאחר תקופת ההסתגלות לתכשיר. במידה והן נמשכות יש לפנות לרופא. כמו כן השימוש בתרופה עשוי לגרום לשינויים בהתנהגות (דחף להימורים, הפרעות בחשק המיני, אכילה מופרזת) - יש לפנות לרופא המטפל. במקרה של הירדמות פתאומית עם או בלי תחושת עייפות ( לא שכיח) - יש להמשיך בטיפול ולפנות לרופא מייד. בשכיחות שאינה ידועה: לאחר הפסקת הטיפול או ירידה במינון- דיכאון, אדישות, חרדה, עייפות, הזעה או כאב עלולים להתרחש. נקרא גם תסמונת גמילה מאגוניסטים לדופאמין.
פרטי תגובה עם תרופות אחרות
יש לעדכן רופא/ רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וכן תוספי תזונה. בייחוד עבור: יש להימנע מנטילת סיפרול בשילוב עם תרופות אנטי פסיכוטיות. תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית (תרופות להרגעה, לשינה, לדיכאון, לאפילפסיה, לפרקינסון, לסכיזופרניה, משככי כאב אופיאטים): בשילוב עם פרמיפקסול גובר הסיכון להשפעה מרדימה מוגברת. יש להיזהר בנטילת תרופות כלשהן להרגעה או בשתיית אלכוהול- עלול להשפיע על יכולת הנהיגה. לבודופה: פרמיפקסול מגביר את הסיכון לתופעות הלוואי של לבודופה. במתן משולב זה יש להפחית את המינון של לבודופה. אמאנטאדין, סימטידין, כינין, : תרופות אלו מעכבות את הפינוי של פרמיפקסול ולכן מגבירות את הסיכון לתופעות הלוואי שלו. מקסילטין (לטיפול בקצב לב שאינו סדיר), זידובודין (יכולה לשמש לטיפול באיידס), ציספלטין (לטיפול בסוגים שונים של סרטן), פרוקאינאמיד (לטיפול בקצב לב לא סדיר).
השפעת שימוש ממושך
יש לנטר את לחץ הדם, בעיקר בתחילת הטיפול בתרופה. כמו כן, במהלך הטיפול בתרופה יש לבצע בדיקות עיניים במרווחים קבועים.
יש לרשום תרופות רק על פי ההתוויות של משרד הבריאות המידע נלקח בין היתר מעלונים רפואיים ובכל מקרה אינו מחליף התייעצות עם רופא
"עדי מטפל נעים וקשוב הגעתי לטיפול הניתוק מהגוף שלי ויצאתי בנאדם חדש לגמרי. הוא התאים את הטיפול במיוחד לצרכים שלי, והיה סבלני קשוב והשרה עליי אווירה נעימה. מחכה לטיפול הבא!"
"אני מאוד מרוצה מהדיקור שעוברת הבת שלי אצל צחי. היא סובלת מטונוס שרירי גבוה, וכבר לאחר שלושה טיפולים אנחנו רואים שיפור משמעותי. היא נראית רגועה ומשוחררת יותר, ואין ספק שהדיקור עובד בצורה נפלאה. ממליצה בחום!"
אין מרפא למחלת הפרקינסון. מטופלים רבים מושפעים רק במידה קלה ואינם זקוקים לכל טיפול במשך מספר שנים לאחר האבחון הראשוני. כאשר התסמינים מחריפים, רופאים נוהגים בדרך כלל לרשום לבודופה (L-dopa), תרופה המסייעת להחליף את הדופאמין של המוח. לעתים רושמים הרופאים תרופות אחרות המשפיעות על רמות הדופאמין במוח.
בדרך כלל, רושמים הרופאים לחולים לבודופה בשילוב עם קארבידופה. קארבידופה מעכבת את המרת הלבודופה לדופאמין עד שהיא מגיעה אל המוח. תאי העצב יכולים להשתמש בלבודופה כדי ליצור דופאמין ולחדש את המלאי המתדלדל של המוח. על אף שלבודופה מסייעת בלפחות שלושה רבעים ממקרי הפרקינסון, לא כל התסמינים מגיבים לתרופה במידה שווה. בריידיקינזיה והתאבנות הגפיים מגיבות טוב מכולם, בעוד שהרעידות עלולות לפחות רק במידה גבולית. בעיות בשיווי המשקל ותסמינים אחרים עלולים שלא להיות מוקלים כלל. תרופות אנטיכולינרגיות עשויות לסייע בשליטה ברעידות ובהתאבנות הגפיים.
תרופות אחרות, כגון ברומוקריפטין, פרגולייד (Pergolide), פראמיפקסול (pramipexole )ורופינירול מחקות את פעולת הדופאמין במוח, וגורמות לתאי העצב להגיב כפי שהיו מגיבים לדופאמין. נראה כי תרופה אנטי-ויראלית בשם אמאנטאדין מפחיתה אף היא את התסמינים. במאי 2008 אישר מנהל התרופות האמריקאי (ה-FDA) את התרופה רזגלין לשימוש בצוותא עם הלבודופה עבור חולים הסובלים ממחלת פרקינסון בשלבים מתקדמים, או כתרופה בודדת לטיפול במחלת פרקינסון בשלבים מוקדמים.
במקרים מסוימים, ייתכן כי יהיה מקום לטיפול בניתוח במקרה שהמחלה אינה מגיבה לתרופות. בחולים הנפגעים מן המחלה באופן קשה, דווח כי סוג של ניתוח מוח המכונה פאלידוטומיה הנו יעיל בהפחתת התסמינים. טיפול המכונה גירוי מוח עמוק (DBS, או Deep Brain Stimulation) אושר כעת על ידי ה-FDA. בטיפול ה-DBS, אלקטרודות מושתלות במוח ומחוברות למכשיר חשמלי קטן המכונה מחולל פעימות, אותו ניתן לתכנת מבחוץ. טיפול ה-DBS עשוי להפחית את הצורך בלבודופה ובתרופות דומות, ודבר זה מפחית את התנועות הלא-רצוניות המכונות דיסקיניזיה שהן תופעת לוואי נפוצה של הלבודופה. הטיפול מסייע גם להקל את תנודת התסמינים וכן להפחית את הרעידות, את איטיות התנועה ואת בעיות ההליכה. טיפול ה-DBS מחייב תכנות קפדני של מכשיר הגירוי בכדי לפעול כהלכה.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
סיפרול ER SIFROL ER ER BOEHRINGER INGELHEIM
בדיקת MRI 
ויגבטרין 
