פרוציקלידין

תזונה

ניתן ליטול את התרופה לאחר הארוחות, לצורך תחושת בחילות מופחתת.

נהיגה

ייתכנו תופעות של ראייה מטושטשת, סחרחורת, בלבול או חוסר התמצאות. במקרים אלה, יש להימנע מלנהוג.

הריון

יש להתייעץ עם הרופא לפני נטילת התרופה.

הנקה

התרופה עוברת לחלב אם ועלולה להשפיע על התינוק. מומלץ להיוועץ ברופא.

תינוקות וילדים

התרופה אינה מיועדת לשימוש בילדים.

קשישים

מתן זהיר ומעקב אחר המינון ותופעות הלוואי.

דווח לרופא במקרה של

• ברקית (glaucoma), גלאוקומה זוית צרה
• חסימת מעי
• כיב עיכולי
• הגדלת הערמונית (פרוסטאטה מוגדלת)
• חסימה של דרכי השתן
• חולשת שרירים חמורה (myasthenia gravis)
• מחלת מעי
• מחלת כליה
• מחלת כבד
• מחלת לב
• גיל מבוגר

סיכון ממנת יתר

בינוני

סיכון מפיתוח תלות

נמוך

רוב תופעות הלוואי של תרופה זו נובעות מפעולתה האנטיכולינרגית, וכוללות: יובש בפה, יובש בעיניים, ראייה מטושטשת, עצירות ואצירת שתן. תופעות לוואי פחות נפוצות כולללות: בחילה והקאה, עצבנות יתר,  דלקת חניכיים, ופריחה. לעיתים ניתן להפחית מחומרתן של תופעות אלה על ידי הפחתת המינון.

פרטי תגובה עם תרופות אחרות

יש לעדכן רופא/רוקח באשר לנטילת תרופות אחרות, כולל תרופות ללא מרשם וען תוספי תזונה. בייחוד עבור:
[אנטיהיסטאמינים, נוגדי עוויתות במערכת ההעיכול, תרופות אחרות נגד פרקינסוניזם, תרופות נוגדות פסיכוזה, ונוגדי דיכאון מסוימים]: לתרופות אלו יש גם השפעה אנטיכולינרגית, ולכן הן עלולות להגביר את הסבירות לתופעות לוואי כאשר הן נלקחות ביחד עם פרוציקלידין. [ציסאפריד, דומפרידון, מטוקלופראמיד]: ההשפעה האנטיכולינרגית של פרוציקלידין סותרת את פעילותן של תרופות אלו, ופוגעת ביעילותן. [לבודופה]: פרוציקלידין עלול להפחית את הספיגה של לבודופה מהמעי, וכך לפגום ביעילותה.
לבודופה ואמנטדין לטיפול במחלת פרקינסון.
דיזופיראמיד, כינידין וטבליות ניטראט (כולל טבליות המתמוססות מתחת ללשון) לטיפול בבעיות לב.  נפופאם לטיפ ול בכאב.
קטוקונאזול לטיפול בזיהומים פטרייתיים.
פארוקסטין.
 

השפעת שימוש ממושך

מומלץ לבצע הפסקות מבוקרות בטיפול כל 3-4 חודשים כדי לבדוק האם התסמינים הפארקינסוניים חוזרים. לעיתים רחוקות עלול השימוש בתרופה לגרום להתפתחות של גלאוקומה (ברקית), ועל כן מומלץ לבצע בדיקות סדירות של העיניים.