פרוגסטרון

תשובה: "עווית סופרים" או Writer's Spasm היא תופעה מוכרת בקרב אנשים שכותבים הרבה, ובימינו גם בקרב המשתמשים הרבה במחשב. נראה כי התופעה נובעת מחוסר איזון עצבי בשריר האמה, ולכן הטיפול המקובל הוא טיפול תרופתי בשילוב עם פיזיותרפיה. דרלין, תרופה מקבוצת חוסמי הבטא, נמצאה יעילה לטיפול בתופעה. כיום ניתן לטפל בבעיה גם על ידי הזרקת בוטוקס לשרירי האמה. כמו כן טוענים הנטורופתים שצריכה של מינרלים, ובעיקר מגנזיום, עשויה להקל על הסימפטומים. כפי שאתה מבין יש דרכים רבות לטפל בבעיה, או לפחות להקל על הסימפטומים. על מנת למצוא את הפתרון המתאים ביותר עבורך, אני ממליצה לך לפנות למרפאה לטיפול בהפרעות תנועה. מרפאות כאלה נמצאות בבתי חולים שונים. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

תשובה: בישראל החיסון נגד הפטיטיס B הוא חלק משגרת החיסונים, והוא ניתן עם הלידה, בגיל חודש ובגיל 6 חודשים. וירוס ההפטיטיס גורם לדלקת של הכבד, ובאחוז קטן מן המקרים (10%) לאחר המחלה החריפה נותרת דלקת כרונית פעילה, שעשויה להתפתח לשחמת כבד ולסרטן של הכבד. למרות ההתפתחות בטיפולים אנטי-ויראליים, עדיין לא נמצא טיפול יעיל להפטיטיס, כך שהטיפול היעיל ביותר הוא בשלב זה - מניעה. יעילות החיסון היא מעל 90%. ההדבקה בהפטיטיס B היא הדבקה "מדם לדם": קיום יחסי מין, קבלת מנת דם נגועה, הדבקה מאם לתינוק. ההעברה עשויה להתבצע גם דרך חתכים בעור או בריריות. הווירוס יכול לשרוד מחוץ לגוף האנושי תקופות ארוכות יחסית, ולכן עשוי לעבור גם דרך חפצים שהיו במגע עם דם של נשא. בעבר הכילו החיסונים חומר בשם thimerosal (כספית אורגנית) כחומר משמר. ולמרות שלא תוארו מקרי סיבוכים, התעורר חשש לפגיעה התפתחותית בילדים. כיום קיימים חיסונים שאינם מכילים את החומר הזה, והם בשימוש נרחב. בגלל צורת ההדבקה, מתנגדי החיסון טוענים כי תינוקות אינם חשופים להדבקה מדם לדם, ולכן אינם זקוקים לחיסון, וכי החיסון חושף אותם לתופעות לוואי ולסיבוכים. טענה נוספת היא כי החיסון נחוץ רק לתינוקות שאימהותיהן נשאיות של הפטיטיס B, וכי משרד הבריאות ממליץ על החיסון לכל התינוקות, כדי שלא ייאלץ לבדוק את כל אוכלוסיית האימהות. המצדדים בחיסון, ושירותי בריאות עולמיים כמו ה- CDC וועדות שכונסו כדי לדון בסוגיה, טוענים כי חיסון של כל התינוקות בעולם, בלי קשר למצב החיסוני של האימהות, נחוץ כדי לחסל כליל את הזיהום בהפטיטיס B. תוכניות חיסון שנוסו בעבר בארה"ב, והתמקדו רק בחיסון אוכלוסיות בסיכון גבוה - נכשלו, ולא השפיעו כמעט על שכיחות המחלה. אי לכך הוכנס החיסון להפטיטיס B לשגרת החיסונים בתינוקות בארה"ב ב-1991, שכן תינוקות הם האוכלוסיה הנגישה ביותר לחיסונים. במדינות שהכניסו את החיסון לשגרת החיסונים ביילודים - מתחילים לראות תוצאות. בטיוואן החלו לחסן את כל התינוקות ב-1986, ושיעור הנשאים בקרב הילדים ירד מ-10% לפחות מ-1% עשר שנים מאוחר יותר. במקביל, ירדה בחצי שכיחות סרטן הכבד בילדים. במדינות כמו ישראל, בהן שכיחות המחלה נמוכה בהרבה, יארכו שנים רבות יותר עד שייראו תוצאות בשטח. משרד הבריאות מדווח על שיעור סיבוכים אפסי. המתנגדים לחיסונים טוענים כי שיעור הסיבוכים גבוה מן המדווח. כמו כל חיסון, ייתכנו תופעות לוואי מקומיות, כמו אודם ונפיחות במקום ההזרקה, וכן חום, ירידה בתיאבון ואי שקט. בין תופעות הלוואי הנדירות, והמסוכנות יותר שתוארו: ירידת לחץ דם, התעלפות, פרכוסים, אנצפליטיס (דלקת של המוח), פריחה, שלשולים, הקאות, ירידה בספירת טסיות הדם, עליית אנזימי כבד, דלקת פרקים, תסמונת גילאן-בארה, דלקת של עצב הראיה, הפרעות בראיה. המתנגדים לחיסונים טוענים גם כי קיים קשר בין מתן חיסונים לאוטיזם, אולם קשר כזה לא הוכח מדעית. כדי לעזור לך בהחלטתך תוכלי לקרוא עוד באתרים הבאים, ביניהם מסקנות ועדת הכנסת באשר לחיסונים, ואינפורמציה באשר לארגון חסון, המתנגד לחיסונים: http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m00011.rtf

תשובה: מחלת פרתס היא מחלה המופיעה בדרך כלל בילדים. זוהי מחלה ניוונית של מפרק הירך בה איבוד של עצם הירך גורם לצניחה של המפרק. מחלה זו מתגלה בילדות, ובמבוגר היא יכולה לגרום לדלקת מפרקים. היא נגרמת על ידי הפרעה באספקת הדם לראש עצם הירך (Head Of Femur). המקבילה של מחלה זו במבוגרים היא Avascular Necrosis. אם זה מה שיש לך, המשך הטיפול הוא בעיקר על ידי הורדת הלחץ ממפרק הירך, ולעיתים קרובות על ידי החלפת מפרק הירך. לשם החלטה על המשך טיפול עליך לפנות לאורתופד שיבדוק אותך ויעריך את המצב. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: לחזרה של תסמינים הקשורים בהפרשות או צריבה בצינור השופכה (urethritis) בגבר יכולות להיות מספר סיבות: טיפול שאינו מכוון טוב לחיידק הגורם. חיידק הזיבה, למשל, עמיד במקרים רבים בארץ לפניצילין ולאנטיביוטיקה ממשפחת הפלורוקווינולונים (כמו האופלוקס) שקיבלת, ולכן יכול להיות שהאנטיביוטיקה שנטלת השפיעה רק באופן חלקי. יכול להיות שאתה טופלת כיאות, אבל בת הזוג לא טופלה, ויש זיהום חוזר (המכונה זיהום פינג פונג). חשוב ששני בני הזוג יטופלו בו זמנית על מנת למנוע זיהומם חוזרים. יכול להיות שהזיהום נגרם על ידי גורם שאינו מהחיידקים הרגילים, כמו נגיף ההרפס למשל, או חיידקים לא טיפוסיים. על גורמים אלה ניתן לעלות בבדיקה מיוחדת, למשל בדיקה גנטית של מקטעי חיידקים מהשתן, בדיקה המכונה PCR, או בתרבית מההפרשה, למשל לאיתור הרפס. סיבות אחרות כמו אלרגיה או דלקת לא ספציפית אחרת. את הבדיקה הכוללנית ניתן לבצע במרפאה למניעה וטיפול מחלות מין בתל השומר (טלפון לקביעת תורים: 5304937 03). בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני