ויאגרה - סילדנאפיל (תרים, רווטיו)

תשובה: לימפוציטוזיס היא עלייה ברמת הלימפוציטים בדם. לימפוציטים הם תאי דם לבנים, הממלאים תפקיד מרכזי במערכת החיסון. לימפוציטוזיס יכול להיגרם מסיבות רבות: זיהומים וירליים כגון מונונוקלאוזיס (מחלת הנשיקה) או הפטיטיס, שעלת, מחלות טפילים, שחפת, לויקמיה, הפרעות בבלוטת התריס או האדרנל, הגדלת טחול ועוד. גם בשלבים מסוימים של מחלת האיידס יתכן לימפוציטוזיס. חשוב לציין - את מתארת עלייה באחוזי הלימפוציטים. עלייה באחוזי הלימפוציטים עשויה להימצא בגלל ירידה בכמות של תאי דם לבנים אחרים, ולאו דווקא עקב עלייה בכמות הלימפוציטים. יש להסתכל על המספר האבסולוטי של התאים, ולא על האחוזים. לא ציינת מדוע בכלל ביצעת את הבדיקה - האם היית חולה? מצוננת? כאב גרון? בגילך הצעיר, הסיבה הכי שכיחה ללימפוציטוזיס היא מחלה ויראלית כלשהי, ייתכן שאפילו לא חשת בקיומה. כדאי לחזור על הבדיקה בעוד כשבועיים, כל הסיכויים שהיא תהיה תקינה. בכל מקרה, אם יש לך סיבה לחשוש שנדבקת באיידס, זו לא הדרך לאבחן את המחלה. גשי מיד לבצע בדיקת HIV. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: נראה לי שיש לך המון שאלות הקשורות לגיל ההתבגרות. יש בארץ מרפאות רבות המיועדות לגיל זה, ונמצאים בהן רופאי מתבגרים, רופאי נשים, ואנשים מהתחום הפסיכו-סוציאלי. מומלץ לפנות לשם עם כל שאלותייך. ובכל זאת, ננסה לענות: לגבי העגיל באוזן, הסיבוך היחיד שיכול להתרחש הוא זיהום של תנוך האוזן. אם עושים את העגיל במקום מורשה ובתנאים סטריליים, הסיכון לכך נמוך מאוד. הסיכון לזיהומים קשים או זיהומים במקומות אחרים בגוף כתוצאה מהחדרת עגיל לאוזן נמוכים ביותר. זכרי שיש חברות בהן מחוררים את אוזניהן של ילדות בגיל 3 ו-4 שנים. עם זאת, הסיכון לזיהום של הסחוס גבוה יותר כאשר מבצעים את החירור בחלק העליון של האוזן, וזיהום שם יכול להיות מסובך וקשה יותר. הדבר אינו קשור לגיל. הדרך היחידה לדעת שבן הזוג שלך אינו נושא מחלות המועברות במגע מיני, כמו איידס, היא לבקש ממנו לבצע בדיקה ספציפית. את הבדיקה ניתן לבצע במרפאות איידס או במרפאות המיועדות לכך, או אצל רופא המשפחה. ניתן לבצע את הבדיקה ללא ידיעת ההורים מגיל 16 שנה. הרגע הנכון להתחיל לקיים יחסי מין הוא רגע שרק את יכולה לדעת מהו. אנשים בנויים אחרת, וחיים בחברות שונות, ולכן גם הגיל הנכון משתנה מאדם לאדם. אין פה עניין של בסדר ואין פה עניין של מסוכן. הדבר היחיד שקובע הוא שתרגישי שאת יכולה להתחיל לקיים יחסי מין בלי להרגיש שהדבר כפוי עליך, אלא רק כי באמת, אבל באמת, בא לך ואת לא חוששת. בדרך כלל הדבר לא קורה בחברה שלנו לפני גיל 15 או 16 שנה. בכל מקרה, מומלץ לפנות לגינקולוג או לגינקולוגית (רופא נשים) לפני שאת מקיימת יחסי מין בפעם הראשונה, על מנת שיסבירו לך קצת על מניעת הריון ומחלות מין, יבדקו אם לרשום לך גלולות למניעת הריון וחיסונים, כמו לנגיף הפפילומה והפטיטיס B (אם לא חוסנת בלידתך), ויוכלו לדבר איתך ולבדוק יחד איתך שאלות נוספות המטרידות אותך לגבי קיום יחסי מין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה: על פי קריאה הבנתי שטיפולים הורמונלים או חומרים כימים אחרים נתגלו לאחר מחקרים ארוכים כמועילים יותר, ובנוסף ברצוני לקבל חוות דעת כללית על סיכויי ההישנות במידה ויהיו 3 סדרות כל 3 שבועות של טיפול זה עם או בלי ניתוח אחריו טיפול כמותרפי ניאואדג'וונטי (Neoadjuvant) הוא טיפול הניתן בשלב הטרום ניתוחי, על מנת לצמצם את הגידול ולהפכו לקל יותר לניתוח (בחלק מן המקרים הטיפול הניאואדג'וונטי הופך גידול שאינו ניתן לניתוח - לנתיח). הפרוטוקול הטיפולי שציינת בשאלתך - Epirubicin ו- Cyclophosphamide, המכונה AC, הוא אחד הפרוטוקולים המקובלים לצורך טיפול זה. חלק מן המחקרים שהשוו אותו לפרוטוקולים טיפוליים אחרים לא מצאו הבדל בתוצאות, אך מחקרים אחרים, כולל מחקר שהקיף 6000 נשים גילה יתרון, קטן אך משמעותי, במניעת הישנות המחלה. טיפולים הורמונליים אינם יעילים יותר מכמותרפיה כאשר קיימות בלוטות לימפה מעורבות, והם מתאימים רק לנשים בהן נמצאו על הגידול בשד רצפטורים (קולטנים) לאסטרוגן או לפרוגסטרון. בכל מקרה, בממאירות מתקדמת של השד, הכוללת פגיעה בבלוטות לימפה, אך ללא גרורות - הטיפול ההורמונלי מהווה בדרך כלל טיפול אדג'וונטי, כלומר - משלים, הניתן 5 שנים לאחר תום ההקרנות. טיפול ניאואדג'וונטי מחייב ניתוח, גם אם התגובה הקלינית לטיפול מצויינת וגם אם בניתוח עצמו לא התגלו שרידים של הגידול. לאחר הניתוח קשה להעריך את סיכויי ההישנות. ראשית, לא קיימים מחקרים רבים שבדקו נשים מעל גיל 70. ידוע כי הגידולים בגיל זה נוטים להיות איטיים יותר ואגרסיביים פחות, אולם קשה להסיק מן הכלל אל הפרט. שנית, לא נתת את מלוא הנתונים באשר לגידול של האשה בה את מתעניינת: גודלו של הגידול, מס' הבלוטות המעורבות, האם קיימים רצפטורים להורמונים, האם הגידול מבטא 2-HER ומה ה-Grading שלו.

תשובה: sever persistent asthma - זו אסתמה חריפה וקבועה. התוכנית לחינוך ולמניעת אסתמה של משרד הבריאות האמריקאי (National Asthma Education and Prevention Program) חילק את מחלת האסתמה לארבע דרגות לפי חומרת המחלה, ולכל דרגה הותאם טיפול המתאים. אסתמה חריפה וקבועה נקבעה כדרגה הרביעית של המחלה, ובדרך כלל מתקיימים בה התסמינים הבאים: סימפטומים קבועים בכל זמן יכולת גופנית מוגבלת התקפים תכופים מאוד התקפים בלילה לעיתים קרובות ישנם גם נתונים של תפקודי ריאות, אבל אני לא חושבת שיש טעם לפרט פה את כל המספרים. אני מתארת לי שאת מטופלת בהתאם לפי חומרת המחלה ולפי הפרוטוקולים העולמיים. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד