ויאגרה - סילדנאפיל (תרים, רווטיו)

תשובה: מיפוי באמצעות החומר אוקטראוטייד נועד לזהות גידולים מסוג מסוים (קרצינואיד, ויפומה, גלוקגונומה). חומר זה דומה לחומר שנמצא בגוף שנקרא סומטוסטטין, ולכן הוא נקשר לתאים שיש להם קולטן לסומטוסטטין. לגידולים מקבוצה זו יש קולטנים לסומטוסטטין, ולכן הם קולטים את האוקטראוטייד. במיפוי ניתן לזהות אם ישנן גם גרורות אשר קולטות את החומר. בבדיקתך ישנם שני מוקדים בלבלב שקולטים את האוקטראוטייד, והם חשודים כגידול גידול, אשר יכול להיות ממאיר או שפיר. לא נמצאו מקומות נוספים בגוף שקולטים את החומר, ולכן ככל הנראה אין גרורות לגידול זה מחוץ ללבלב. רפואה שלמה ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: ההכתמות החומות שאת מתארת נובעות מירידה ברמת הפרוגסטרון, ולרוב יש לחשב את זמן הביוץ החל ביום בו התחיל הדימום ה"אמיתי". אני מקווה שאין בכוונתך להשתמש בחישובים אלה כאמצעי מניעה, כיוון ששיטה זו אינה יעילה ואינה בטוחה. תוכלי למצוא מידע נוסף על אמצעי מניעה כאן: http://www.infomed.co.il/preg/birthControl.asp

תשובה: את מתארת בעייה כאובה ביותר, של אישה הסובלת מתסמינים פסיכיאטריים והיא חסרת מודעות ותובנה למצבה. הבעייתיות של מצבים אלה, כפי שתיארת, היא בדיוק בכך שיש קושי ניכר להביא את החולה לקבלת טיפול מתאים. לדעתי, אין טעם להתעקש מולה ולשכנע אותה בקיומה של בעייה נפשית. התעקשות מסוג זה עלולה רק להעכיר את היחסים ביניכן, ולא לתרום. אני ממליצה להביא אותה לרופא בנימוק שאת מסייעת לה לחפש מרפא ברמה הגופנית. בצורה זו יש סיכוי רב יותר שאמך תסכים להיבדק ולשתף פעולה עם טיפול. בדרך כלל במצבים מסוג זה, החולה סובל גם מקשיי שינה ניכרים, והרופא יוכל להציע טיפול לקשיי השינה, שיהיה למעשה טיפול נוגד פסיכוזה. התופעות שאת מתארת מופיעות במצבים פסיכוטיים. בנוסף, מכיוון שאת נמצאת בתוכן של מחשבות השווא של אמך, מחשבות שאינן קשורות למציאות, אך שהיא מאמינה בהן, והיא חושבת שאת רוצה לקחת את הדירה, את "חשודה מראש". לכן עדיף שבמידת האפשר יהיה זה בן משפחה אחר, חבר או אולי רופא המשפחה, שיסייע בהבאתה לטיפול רפואי. חשוב לציין כי לעיתים, בייחוד כאשר התופעות מתחילות בגיל מבוגר, יש בסיס רפואי-גופני לבעיה זו, וחשוב לבצע בדיקות מסוימות. מומלץ להתחיל בבדיקת נוירולוג. ניתן להסביר לאמך כי מטרת הבדיקה לבדוק כיצד ניתן להקל עלייה מבחינת הכאבים שהיא מרגישה. בהצלחה, ד"ר איילת אביטל-מגן - פסיכיאטרית

תשובה: על פי קריאה הבנתי שטיפולים הורמונלים או חומרים כימים אחרים נתגלו לאחר מחקרים ארוכים כמועילים יותר, ובנוסף ברצוני לקבל חוות דעת כללית על סיכויי ההישנות במידה ויהיו 3 סדרות כל 3 שבועות של טיפול זה עם או בלי ניתוח אחריו טיפול כמותרפי ניאואדג'וונטי (Neoadjuvant) הוא טיפול הניתן בשלב הטרום ניתוחי, על מנת לצמצם את הגידול ולהפכו לקל יותר לניתוח (בחלק מן המקרים הטיפול הניאואדג'וונטי הופך גידול שאינו ניתן לניתוח - לנתיח). הפרוטוקול הטיפולי שציינת בשאלתך - Epirubicin ו- Cyclophosphamide, המכונה AC, הוא אחד הפרוטוקולים המקובלים לצורך טיפול זה. חלק מן המחקרים שהשוו אותו לפרוטוקולים טיפוליים אחרים לא מצאו הבדל בתוצאות, אך מחקרים אחרים, כולל מחקר שהקיף 6000 נשים גילה יתרון, קטן אך משמעותי, במניעת הישנות המחלה. טיפולים הורמונליים אינם יעילים יותר מכמותרפיה כאשר קיימות בלוטות לימפה מעורבות, והם מתאימים רק לנשים בהן נמצאו על הגידול בשד רצפטורים (קולטנים) לאסטרוגן או לפרוגסטרון. בכל מקרה, בממאירות מתקדמת של השד, הכוללת פגיעה בבלוטות לימפה, אך ללא גרורות - הטיפול ההורמונלי מהווה בדרך כלל טיפול אדג'וונטי, כלומר - משלים, הניתן 5 שנים לאחר תום ההקרנות. טיפול ניאואדג'וונטי מחייב ניתוח, גם אם התגובה הקלינית לטיפול מצויינת וגם אם בניתוח עצמו לא התגלו שרידים של הגידול. לאחר הניתוח קשה להעריך את סיכויי ההישנות. ראשית, לא קיימים מחקרים רבים שבדקו נשים מעל גיל 70. ידוע כי הגידולים בגיל זה נוטים להיות איטיים יותר ואגרסיביים פחות, אולם קשה להסיק מן הכלל אל הפרט. שנית, לא נתת את מלוא הנתונים באשר לגידול של האשה בה את מתעניינת: גודלו של הגידול, מס' הבלוטות המעורבות, האם קיימים רצפטורים להורמונים, האם הגידול מבטא 2-HER ומה ה-Grading שלו.