בדיקת ניקור מותני, דיקור מותני (LP - Lumbar Puncture / Spinal Tap)

במחלה גילאן-בארה מערכת החיסון של הגוף תוקפת את מערכת העצבים. בדרך כלל זה מופיע לאחר מחלה זיהומית כלשהי. במחלה הזיהומית הגוף מגיב נגד המזהם, וכתוצאה מ"טעות בזיהוי", מערכת החיסון מתחילה לתקוף גם את מערכת העצבים. עקב כך מתפתחת חולשת שרירים עד כדי שיתוק של הגפיים, ובמקרים חמורים גם של שרירי הנשימה. בדרך כלל החולשה מגיעה לשיא 3 שבועות לאחר התחלת הסימפטומים. משך ההחלמה משתנה מאדם לאדם, ונע בין כמה שבועות למספר חודשים. ל-30% מהמטופלים נותרת חולשה מסוימת שיכולה להימשך שנים לאחר המחלה. ב-3% מהמקרים המחלה מתפרצת שוב כעבור שנים. אין טיפול המרפא את המחלה. הטיפולים שישנם כיום עוזרים לקצר את המחלה ולהקל אותה. שני טיפולים שכיחים ומקובלים הם פלסמפרזיס (סינון של הנוגדנים התוקפים מהדם) ו- IVIG (מנה מרוכזת של נוגדנים מאלפי בני אדם אשר מנטרלים את נוגדני המחלה). שני הטיפולים יעילים באותה מידה בפני עצמם, ושילוב שלהם אינו משפר את התועלת. הנטייה היא להעדיף פלסמפרזיס, כיוון ש- IVIG זהו תוצר דם מתרומה של אלפי אנשים, וכמו בכל תוצר דם, יש בו הסכנה של העברת מחלות מדבקות. המחלה גורמת לפגיעה נוירולוגית. לעיתים יש צורך בטיפול נמרץ כאשר גם שרירי הנשימה נפגעים ויש צורך להנשים את המטופל. אם זה לא המקרה, המחלקה נוירולוגית היא בדיוק המקום המתאים לטפל באביך. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

בדיקה של דיקור מותני מספקת תשובות שונות ממה שבדיקת MRI מספקת. בבדיקת דיקור מותני מוציאים נוזל מעמוד השדרה ובודקים אותו. בדיקת MRI היא רק סוג של בדיקת הדמיה. לכן כדאי שתבצעי את הבדיקה הנדרשת. בברכה, ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

חיידק המנינגוקוקוס יכול להיות אחד הגורמים לדלקת קרום המוח ולזיהומים קשים אצל ילדים צעירים מגיל שנה. כ-80% ממקרי ההדבקה במנינגוקוקוס קורים לפני גיל 10. צורת ההידבקות בו היא על ידי מגע ישיר עם חולה, או "טיפתית", כלומר באמצעות חלקיקי רוק שנישאים באוויר. זמן ההדגרה יכול לנוע בין 3 ל-4 ימים. בתקופה זו שיעורי ההדבקה הם הגבוהים ביותר, ולכן ילד שאובחנה אצלו המחלה חייב להיות בבידוד מוחלט מסביבתו. אין צורך לחטא את כל איזור הגן במקרה של הידבקות, טיפול אנטיביוטי מונע בהחלט מספיק, וימנע מקרים נוספים. עם זאת, שמירה על היגיינה נכונה בסביבת גן הילדים בהחלט מורידה משמעותית את אחוזי ההידבקות. הקפדה על נטילת ידיים ורחיצה עם סבון או עם תכשירים על בסיס אלכוהול לאחר מגע עם ילד מנוזל או משתעל יכולה להוריד את התחלואה באופן משמעותי, לא רק של זיהום על ידי מנינגוקוקוס אלא גם של מזהמים נוספים. עובדה זו הוכחה באופן חד-משמעי במחקרים שונים שנעשו ונעשים בשנים האחרונות ברחבי העולם. תוכלי לקרוא על הטיפול האנטיביוטי כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_122207_8.asp

אין מניעה לקבל חיסונים מומתים (שפעת, טטנוס, הפטיטיס). מדוע את מעוניינת לקבל חיסון נגד אדמת? האם ברצונך להיכנס להריון? האם בדקת נוגדנים נגד אדמת? אני ממליץ לך לקרוא את המידע החשוב המופיע פה: http://nejm.highwire.org/cgi/content/abstract/344/5/319

מנינגיומה היא הגידול הנפוץ ביותר במערכת העצבים המרכזית, וברוב המוחלט של המקרים (90%) היא שפירה. מנינגיומות קטנות מ-20 מ"מ לרוב אינן תסמיניות (אסימפטומטיות) ומתגלות במקרה. הסתיידות בתוך המנינגיומה מעידה כמעט תמיד על כך שהיא שפירה. פעמים רבות מנינגיומות מתגלות במקרה במהלך ביצוע בדיקות הדמיה מסיבות אחרות. במקרה זה קשה לקבוע אם הסחרחורות שמהן את סובלת מקורן במנינגיומה, שכן מפענוח הבדיקה לא ברור על איזה חלק במוח מופעל לחץ. מומלץ לפנות לנוירוכירורג לצורך המשך הבירור והטיפול. עוד על מנינגיומות תוכלי לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_052509_8.asp

ההתקף הראשון אכן מרמז על התקף חום פשוט, תופעה נפוצה בילדים. אך מכיוון שציינת כי היה התקף נוסף, כשלא היה חום כלל, כדאי לחשוב על כיוון אחר, כגון אפילפסיה או גורם נוירולוגי מרכזי אחר. ציינת כי בוצעו בדיקת EEG, בדיקת CT ובדיקת LP שתוצאותיהן היו תקינות. אלה יכולות לשלול מבנה לא תקין של המוח, דלקת קרום המוח ובעיות נוספות. אם אכן מדובר באפילפסיה, ישנם סוגים שאכן נעלמים בגיל מבוגר יותר, ושלא מצריכים טיפול לכל החיים. כדאי להמשיך את הבירור ואת המעקב אצל רופא נוירולוג מומחה לילדים. ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

אמנם הנורמה להרחבת אגני כליה היא עד כ-5 מ"מ, אך הרחבה שבין 5-10 מ"מ עדיין נחשבת להרחבה קלה. במצב זה, לרוב אין השלכות לאחר הלידה, ולרוב היילוד לא סובל ממומים במערכת השתן. בכל מקרה, חשוב מאוד להיות במעקב ולשים לב לשינויים. מידע נוסף תוכלי למצוא כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_090207_11.asp

אזור היפודנסי בבדיקת CT של המוח יכולה לייצג כמה דברים: איסכמיה, כלומר פגיעה באספקת החמצן לאזור מסוים, תופעה המוכרת יותר בשמוץ אירוע מוחי או שבץ. תהליך תופס מקום, כלומר גידול מסוג כלשהו. ארטיפקט, כלומר ממצא שלא מייצד משהו אמיתי, ואשר נוצר בשל סיבות טכניות הקשורות לפעולת המכשיר או בשל סיבות אחרות, כמו תזוזה קלה של הנבדק בזמן הבדיקה. לא סביר שהאזור שמתואר בבדיקת ה- CT שלך הוא גידול, מכיוון שגידולים בדרך כלל בולטים יותר לאחר הזרקת חומר ניגוד. לא ניתן לדעת בוודאות אם זה מסביר את התסמינים שלך מבלי לראות את הבדיקה עצמה ומבלי לבדוק אותך בדיקה נוירולוגית מדוקדקת. בכל מקרה, על מנת לראות את הממצא הזה בצורה אופטימלית, כדאי לעשות בדיקת MRI של המוח. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

טרשת נפוצה היא מחלה אידיופתית (idiopathic), כלומר לא ידוע מהו הגורם הספציפי למחלה. ההנחה כיום היא שהמחלה נגרמת על ידי צירוף של כמה סיבות (multifactorial). ישנם גורמי סיכון מוכרים, שכאשר הם מתקיימים, הסיכון לחלות בטרשת נפוצה גדל. אחד מהם הוא האיזור הגיאוגרפי: המחלה שכיחה יותר בחלקו הצפוני של כדור הארץ (שם בת דודתך מתגוררת). ישנו גם גורם סיכון גנטי בטרשת נפוצה משפחתית. רמת הסיכון שמציינים מחקרים שונים שונה. עבור אדם בריא עם אח או אחות חולים, הסיכוי לחלות הוא בין 3 ל-5 אחוזים. אין בדיקה גנטית לאיתור "נשאות". היות ציינת שאת מעוניינת להיכנס להריון, לא ידועה השפעה שלילית של טרשת נפוצה על הריון ועל העובר. ד"ר גיא פישמן - אינפומד

יתכן שהתסמינים החדשים שאת מתארת קשורים למחלה. הדרך היחידה לבדוק אם כן או לא היא להיבדק על ידי נוירולוג, עדיף אחד שמכיר אותך ואת מחלתך. צריך לערוך בדיקה נוירולוגית מסודרת וטובה, על מנת לראות אם יש ממצאים שמסבירים את הבעיה שלך. מאחר שהיא קשורה לעיניים ולראייה, כדאי מאד לפנות לבדיקה של רופא עיניים שמתמחה בנושא הנוירולוגי (נוירואופתלמולוג), לא לרופא עיניים רגיל, מפני שרופא כזה יוכל לאתר בעיות עדינות שנוירולוג רגיל או רופא עיניים רגיל לא בהכרח יאתרו. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד