בדיקת סקירת מערכות מאוחרת (Antenatal Ultrasound Scan)

שבועות הריון

4 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

מהי סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת אולטרסאונד מפורטת המומלצת על-ידי גניקולוג או גניקולוגית בדרך כלל בשבועות 18 עד ה-21 להיריון. בדומה לסקירת מערכות מוקדמת, המבוצעת בדרך כלל בשבוע ה-12 להיריון, גם סקירה מאוחרת נועדה לבחון את מצב ההתפתחות הגופנית של העובר, כדי לנסות לאתר מצבים בריאותיים שלא נצפו בסריקה הראשונה. חשוב לציין שסקירה שניה אינה יכולה לקלוט כל מצב בריאותי של העובר[1].

יד של רופאה אוחזת במתמר אולטרסאונד על בטן של אישה בהיריון בזמן סקירת מערכות מאוחרת

צילום: shutterstock | Dmitry Naumov

מטרת הבדיקה

באופן כללי, בדיקת אולטרסאונד היא אחת הדרכים היחידות שבהן הגניקולוגית יכולה לראות ולשמוע את העובר. זה יכול לעזור בקביעת שלב ההיריון, קצב התפתחות העובר וזיהוי בעיות פוטנציאליות כלשהן בהריון[2].

בנוסף, במהלך סקירה מאוחרת ניתן לזהות פעמים רבות את מין העובר (במידה והוא נמצא בתנוחה המספקת תמונה טובה באיברי המין). במידה וההיריון מתקדם היטב וללא כל סיבוכים, יש סיכוי שסקירה מאוחרת תהיה למעשה האולטרסאונד האחרון במהלך ההיריון. עם זאת, אם תזוהה בעיה במהלך סקירה זו, ייתכן ויהיה צורך באולטרסאונד נוסף[2].

חשיבות הבדיקה

בתנאים מסוימים ניתן לראות בסקירה שניה מצבים בריאותיים בצורה ברורה יותר, למשל במקרה בו עובר סובל ממצב שנקרא שדרה שסועה (פגם בהתפתחות עמוד השדרה), המשפיע על חוט השדרה. בדרך כלל ניתן לראות בעיה זו בבירור בסקירה שניה, והיא תתגלה ב-9 מתוך 10 עוברים הסובלים מבעיה זו. מצבים אחרים, כגון מומי לב, קשה יותר לראות. סקירת מערכות תגלה רק 5 מתוך 10 מהעוברים הסובלים ממומי לב[1].

גם שפה שסועה ניתן לזהות בסקירה שניה, מה שיוביל לכך שהתינוק יזדקק לטיפול או לניתוח מיד לאחר לידתו. במספר קטן של מקרים, מתגלים גם מצבים בריאותיים חמורים כגון בעיות התפתחותיות במוח, בכליות, באיברים הפנימיים או בעצמות של העובר. במקרים חמורים ונדירים מאוד, בהם לא יתאפשר לתת לעובר טיפול כלשהו, יומלץ לשקול הפלה יזומה, שכן התינוק עלול למות זמן קצר לאחר לידתו או במהלך ההיריון[1].

מתי מבצעים סקירת מערכות מאוחרת?

סקירה מאוחרת מתבצעת בסביבות השבוע ה-20 להיריון והיא מאפשרת לבחון בפירוט רב יותר את העצמות, הלב, המוח, חוט השדרה, הפנים, הכליות והבטן של העובר [1].

מה בודקים בסקירת מערכות מאוחרת?

אוכלוסיות בסיכון

סיכונים ומגבלות

הבדיקה אינה כואבת, והיא אינה כרוכה בתופעות לוואי ידועות לאם או לעובר. הבדיקה נמשכת בדרך כלל כ-20 עד 30 דקות. עם זאת, ייתכן שלא ניתן יהיה לקבל תמונה מספיק ברורה של העובר בשל תנוחה לא טובה או תזוזה מרובה שלו, ולכן הסקירה תימשך זמן ממושך יותר או שיהיה צורך לחזור עליה במועד אחר[4].

רוב הנשים עוברות סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת במהלך ההיריון. עם זאת, המספר והתזמון יכולים להשתנות בהתאם למצב הבריאותי של האם והעובר - אם ההיריון נמצא בסיכון גבוה או אם קיים חשד שהאם או העובר סובלים ממצב בריאותי כלשהו, סביר להניח שיוצעו בדיקות נוספות[2].

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה

הנחיות להכנה

בדרך כלל אין צורך בשלפוחית מלאה לפני סקירת מערכות מאוחרת, אך שתיית כוס או שתיים של מים עשויה לעזור[3].

מהלך הבדיקה

גישה בטנית

הסקירה מתבצעת בחדר אפלולי, כדי שניתן יהיה לקבל תמונות טובות של העובר. יש לשכב על הגב ולחשוף את הבטן. ג'ל אולטרסאונד יימרח על הבטן כדי לייצר מגע טוב בין המכשיר לעור. במהלך הבדיקה תמונה של העובר תופיע על מוניטור האולטרסאונד, והרופא/ה או הטכנאי/ת יעברו בקפידה על כל גופו של העובר. בדיקת אולטרסאונד משתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונה של העובר ברחם. במקרים מסוימים יופעל לחץ קל על הבטן כדי לקבל תצוגות טובות יותר של העובר[4].

גישה וגינלית

ניתן לבצע סקירת מערכות מאוחרת גם בגישה וגינלית, שבה מוחדר המתמר לנרתיק.

ניתן להשתמש בטכניקות אולטרסאונד מתקדמות יותר כאשר יש צורך בתמונה מפורטת יותר. בדיקות אלו עשויות לספק את המידע הדרוש כדי לאבחן בעיות שהתגלו במהלך האולטרסאונד המסורתי. הבדיקות הנהוגות כיום הן[5]:

סקירת מערכות מאוחרת תלת מימד

שלא כמו אולטרסאונד דו ממדי מסורתי, אולטרסאונד תלת ממדי מאפשר לראות את הרוחב, הגובה והעומק של איברי העובר. סקירת מערכות מאוחרת תלת מימד יכולה להועיל בעיקר במקרים של חשד לבעיות. בדיקה זו מתבצעת באופן דומה לאולטרסאונד רגיל, אך עם מכשור מיוחד.

סקירת מערכות מאוחרת 4 ממדים

טכנולוגיית ארבע ממדים יוצרת סרטון, מה שמאפשר לראות בצורה טובה יותר את פניו ותנועותיו של העובר. התמונה בשיטה זו גם מספקת הדגשות והצללות טובות יותר. סקירת מערכות ארבע ממד מתבצעת בדומה לאולטרסאונד רגיל, אך עם מכשור מיוחד.

אזהרות

סיכון: אין סיכונים ידועים לעובר או לאם בבדיקת אולטרסאונד[4].

פענוח תוצאות

תוצאות הבדיקה

פענוח התוצאות

הרוב המכריע של סקירות מערכות יוצא תקין ולא נמצאות בעיות[3].

אמינות התוצאות

סקירת מערכות מאוחרת יכולה לזהות כמה מצבים בריאותיים חמורים, ולספק מידע שעלול להעמיד את האם בקבלת החלטות משמעותיות.

המשך בירור במקרה של ממצאים חריגים

במקרים בהם ישנם ממצאים, ייתכן שיהיה צורך בבדיקות נוספות, כגון בדיקת מי שפיר או אקו לב עוברי, כדי לאשש או לשלול אבחנה מסוימת[4].

שאלות נפוצות

מהו ההבדל בין סקירת מערכות מוקדמת לסקירת מערכות מאוחרת?
הבדיקה המאוחרת היא בדיקת השלמה לבדיקה המוקדמת. מצבים בריאותיים שלא התגלו בעובר בסקירת מערכות מוקדמת עשויים להתגלות בסקירה השנייה, למשל מומים שהתפתחו בעובר לאחר הבדיקה המוקדמת. ישנן נשים שאף מבצעות סקירת מערכות שלישית בשל החשש להתפתחות מום נוסף לאחר הסקירה המאוחרת, למרות שהסיכוי לכך הוא נמוך.

האם סקירת מערכות מאוחרת יכולה לגלות את כל המומים האפשריים?
סקירת מערכות מאוחרת לא יכולה לזהות כל מצב רפואי או כל מום, והיא נועדה לזהות מצבים בריאותיים מסוימים.

האם הבדיקה מסוכנת לעובר?
הבדיקה אינה מסוכנת לעובר ואינה כרוכה בתופעות לוואי כלשהן.

מה קורה אם הבדיקה מגלה ממצא חריג?
אם עלה חשד לממצא חריג סביר להניח שיומלץ להמשיך את הבירור הרפואי באמצעות בדיקות נוספות.

האם ניתן לגלות את מין העובר בסקירת מערכות מאוחרת?
במידה והעובר נמצא במנח המאפשר תמונה טובה במוניטור, ניתן יהיה לזהות את מין העובר.

האם ניתן לבצע את הבדיקה במרפאה פרטית?
ניתן לבצע סקירת מערכות מאוחרת באופן פרטי. בביטוחים המורחבים של קופות החולים ניתן פעמים רבות ליהנות מהשתתפות עצמית נמוכה במידה והבדיקה נעשית עם רופאים/ות שבהסדר עם הקופה.

מהן ההכנות הנדרשות לקראת הבדיקה?
בדרך כלל אין צורך בהכנות מסוימות, אך במקרים מסוימים יומלץ על שתיית מים לפני הבדיקה.