בדיקת סקירת מערכות מאוחרת (Antenatal Ultrasound Scan)

3 דקות קריאה

כללי
אוכלוסיות בסיכון
אופן ביצוע הבדיקה
אזהרות
פענוח תוצאות

סקירת מערכות מאוחרת היא בדיקת אולטרסאונד מפורטת המומלצת על-ידי גניקולוג או גניקולוגית בדרך כלל בשבועות 18 עד ה-21 להיריון. בדומה לסקירה מוקדמת, המבוצעת בדרך כלל בשבוע ה-12 להיריון, גם סקירה מאוחרת נועדה לבחון את מצב ההתפתחות הגופנית של העובר, כדי לנסות לאתר מצבים בריאותיים שלא נצפו בסריקה הראשונה. חשוב לציין שסקירה שניה אינה יכולה לקלוט כל מצב בריאותי של העובר[1].

יד של רופאה אוחזת במתמר אולטרסאונד על בטן של אישה בהיריון בזמן סקירת מערכות מאוחרת

צילום: shutterstock | Dmitry Naumov

מה מטרתה של סקירה מאוחרת?

באופן כללי, בדיקת אולטרסאונד היא אחת הדרכים היחידות שבהן הגניקולוגית יכולה לראות ולשמוע את העובר. זה יכול לעזור בקביעת שלב ההיריון, קצב התפתחות העובר וזיהוי בעיות פוטנציאליות כלשהן בהריון[2].

סקירה מאוחרת מתבצעת בסביבות השבוע ה-20 להיריון והיא מאפשרת לבחון בפירוט רב יותר את העצמות, הלב, המוח, חוט השדרה, הפנים, הכליות והבטן של העובר[1].

בנוסף, במהלך סקירה מאוחרת ניתן לזהות פעמים רבות את מין העובר (במידה והוא נמצא בתנוחה המספקת תמונה טובה באיברי המין). במידה וההיריון מתקדם היטב וללא כל סיבוכים, יש סיכוי שסקירה מאוחרת תהיה למעשה האולטרסאונד האחרון במהלך ההיריון. עם זאת, אם תזוהה בעיה במהלך סקירה זו, ייתכן ויהיה צורך באולטרסאונד נוסף[2].

האם בסקירה שניה תמיד מאתרת מצבים בריאותיים?

בתנאים מסוימים ניתן לראות בסקירה שניה מצבים בריאותיים בצורה ברורה יותר, למשל במקרה בו עובר סובל ממצב שנקרא שדרה שסועה (פגם בהתפתחות עמוד השדרה), המשפיע על חוט השדרה. בדרך כלל ניתן לראות בעיה זו בבירור בסקירה שניה, והיא תתגלה ב-9 מתוך 10 עוברים הסובלים מבעיה זו. מצבים אחרים, כגון מומי לב, קשה יותר לראות. סקירת מערכות תגלה רק 5 מתוך 10 מהעוברים הסובלים ממומי לב[1].

גם שפה שסועה ניתן לזהות בסקירה שניה, מה שיוביל לכך שהתינוק יזדקק לטיפול או לניתוח מיד לאחר לידתו. במספר קטן של מקרים, מתגלים גם מצבים בריאותיים חמורים כגון בעיות התפתחותיות במוח, בכליות, באיברים הפנימיים או בעצמות של העובר. במקרים חמורים ונדירים מאוד, בהם לא יתאפשר לתת לעובר טיפול כלשהו, יומלץ לשקול הפלה יזומה, שכן התינוק עלול למות זמן קצר לאחר לידתו או במהלך ההיריון[1].

מחלות ומצבים בריאותיים שאותם הבדיקה יכולה לזהות

סקירת מערכות מאוחרת מאפשרת לאתר מספר מצבים בריאותיים נדירים כגון[1]:

אננספליה של המוח - היעדר חלק של המוח.
ספינה ביפידה פתוחה (שדרה שסועה) – פתח בחוליה אחת או יותר.
שפה שסועה.
בקע סרעפתי.
גסטרוסכיזיס – יציאת המעי מחוץ לגוף.
אומפלוצלה – פגם בדופן הבטן.
הפרעות לב חמורות.
אגנזיה כלייתית – מחסור בכליה או בשתיהן.
דיספלזיה של השלד – שינויים במבנה העצמות.
תסמונת אדוארדס (טריזומיה 18) או תסמונת פטאו (טריזומיה 18) – מחלות רב מערכתיות הנובעות מפגם כרומוזומלי.

אוכלוסיות בסיכון

רוב הנשים עוברות סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת במהלך ההיריון. עם זאת, המספר והתזמון יכולים להשתנות בהתאם למצב הבריאותי של האם והעובר - אם ההיריון נמצא בסיכון גבוה או אם קיים חשד שהאם או העובר סובלים ממצב בריאותי כלשהו, סביר להניח שיוצעו בדיקות נוספות[2].

אופן ביצוע הבדיקה

הכנות לבדיקה
בדרך כלל אין צורך בשלפוחית מלאה לפני סקירת מערכות מאוחרת, אך שתיית כוס או שתיים של מים עשויה לעזור[3].

אופן ביצוע הבדיקה
הסקירה מתבצעת בחדר אפלולי, כדי שניתן יהיה לקבל תמונות טובות של העובר. יש לשכב על הגב ולחשוף את הבטן. ג'ל אולטרסאונד יימרח על הבטן כדי לייצר מגע טוב בין המכשיר לעור. במהלך הבדיקה תמונה של העובר תופיע על מוניטור האולטרסאונד, והרופא/ה או הטכנאי/ת יעברו בקפידה על כל גופו של העובר. במקרים מסוימים יופעל לחץ קל על הבטן כדי לקבל תצוגות טובות יותר של העובר[4].

בדיקת אולטרסאונד משתמשת בגלי קול כדי לייצר תמונה של העובר ברחם. הבדיקה אינה כואבת, והיא אינה כרוכה בתופעות לוואי ידועות לאם או לעובר. הבדיקה נמשכת בדרך כלל כ-20 עד 30 דקות. עם זאת, ייתכן שלא ניתן יהיה לקבל תמונה מספיק ברורה של העובר בשל תנוחה לא טובה או תזוזה מרובה שלו, ולכן הסקירה תימשך זמן ממושך יותר או שיהיה צורך לחזור עליה במועד אחר[4].

ניתן להשתמש בטכניקות אולטרסאונד מתקדמות יותר כאשר יש צורך בתמונה מפורטת יותר. בדיקות אלו עשויות לספק את המידע הדרוש כדי לאבחן בעיות שהתגלו במהלך האולטרסאונד המסורתי. הבדיקות הנהוגות כיום הן[5]:

סקירת מערכות מאוחרת תלת מימד

שלא כמו אולטרסאונד דו ממדי מסורתי, אולטרסאונד תלת ממדי מאפשר לראות את הרוחב, הגובה והעומק של איברי העובר. סקירת מערכות מאוחרת תלת מימד יכולה להועיל בעיקר במקרים של חשד לבעיות. בדיקה זו מתבצעת באופן דומה לאולטרסאונד רגיל, אך עם מכשור מיוחד.

סקירת מערכות מאוחרת 4 ממדים

טכנולוגיית ארבע ממדים יוצרת סרטון, מה שמאפשר לראות בצורה טובה יותר את פניו ותנועותיו של העובר. התמונה בשיטה זו גם מספקת הדגשות והצללות טובות יותר. סקירת מערכות ארבע ממד מתבצעת בדומה לאולטרסאונד רגיל, אך עם מכשור מיוחד.

אזהרות

סיכון: אין סיכונים ידועים לעובר או לאם בבדיקת אולטרסאונד[4].

פענוח תוצאות

הרוב המכריע של סקירות מערכות יוצא תקין ולא נמצאות בעיות[3]. עם זאת, סקירת מערכות מאוחרת יכולה לזהות כמה מצבים בריאותיים חמורים, ולספק מידע שעלול להעמיד את האם בקבלת החלטות משמעותיות, במקרים בהם ישנם ממצאים. במקרים מסוימים ייתכן ויהיה צורך בבדיקות נוספות, כגון בדיקת מי שפיר או אקו לב עוברי, כדי לאשש או לשלול אבחנה מסוימת[4].