חומצות מרה הן חומרים המיוצרים בכבד כנגזרות של כולסטרול. ישנם 4 סוגים של מלחי מרה: חומצה כולית, חומצה דאוקסיכולית, חומצה כנודאוקסיכולית וחומצה גליכולית, והן מופרשות מהכבד ועוברות צימוד עם אחת מחומצות האמינו גליצין או טאורין, ועם יון נתרן, וכך הופכות למלחי מרה[1].
לאחר ייצורן, חומצות המרה עוברות למעי הדק, שם הן מסייעות בתהליך עיכול השומנים שנתקבלו מהמזון, וזאת ע"י הגברת מסיסותם של השומנים - הפיכת השומנים לחלקיקים קטנים יותר אשר מפורקים בקלות יותר גדולה ע"י האנזים ליפאז. כמו כן, הם ממיסים את הכולסטרול המצוי בנוזל המרה, מונעים את שקיעתו שם וגורמים להרחקת עודף כולסטרול מהגוף. בנוסף הן מסייעות לספיגת ויטמינים מסיסי שומן במעי[1]. לאחר סיום תפקידם החומצות נספגות חזרה אל הכבד דרך מערכת הדם, שם יחלו בתהליך חוזר[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
כמות מלחי המרה בדם יכולה להעיד על רמת הכולסטרול בדם, ועל טיפול תואם, במידה והערכים אינם תקינים. כמו כן, הבדיקה יכולה להעיד על תפקוד הכבד, שם נוצרים מלחי המרה מהכולסטרול, ועל מחלות כבד המונעות תפקוד תקין שלו וייצור של מלחי מרה[2].
מחלות ומצבים רפואיים שהבדיקה יכולה לזהות
מחלות כבד שונות: הפטיטיס נגיפי, שחמת הכבד, לייפת כיסתית (cyctic fibrosis), מחלת כבד אלכוהולית, כולסטאזיס, קרצינומה הפטו-צלולרית, חסימה מרתית (Biliary atresia), תסמונת ריי[3].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת מסרום הדם (נסיוב) כחלק מבדיקות הכימיה. לאחר מכן הבדיקה מועברת למעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. מומלץ להיות בצום של 12 שעות לפני הבדיקה לשם קבלת דיוק מרבי בתוצאות הבדיקה. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של מיקרומול לליטר ((µmol/L. הטווח התקין הוא בין 0-7.0.[5]
מעל הנורמה יכולה להעיד על מחלות כבד שונות: הפאטיטיס נגיפי, שחמת כבד, לייפת כיסתית (cyctic fibrosis), מחלת כבד אלכוהולית, כולסטאזיס, קרצינומה הפטו-צלולרית, חסימה מרתית (Biliary atresia), תסמונת ריי, עמדון מרה (כולסטאזיס) תוך כבדי בהריון (ICP), רמות כולסטרול גבוהות מהתקין, תסמונת זלווגר, תסמונת SLO.
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
