בדיקת תרבית דם (blood culture)
באופן נורמלי אין בדם מיקרואורגניזמים (חיידקים, נגיפים או פטריות). נוכחות מיקרואורגניזמים בדם מעידה בדרך כלל על זיהום. זיהום בדם מאופיין בדרך כלל בחום, צמרמורת ותחושת חולי. הבדיקה מבוצעת על-ידי נטילת דגימת דם, בדרך כלל מווריד או מעורק, והדגרתו במצע מיוחד ובטמפרטורה מבוקרת. לא בכל פעם שצומח חיידק במצע מעיד הדבר על זיהום בדם כיוון שלעיתים מזדהמת דגימת הדם בעת לקיחת הדם או בדרכה למעבדה ולעיתים אפילו במעבדה עצמה.
נוכחות מיקרואורגניזמים מסוימים בזרם הדם כמו חיידק ה- E. coli או פטריית הקנדידה מחייבים תמיד התייחסות רצינית כיוון שבמקרים אלו מדובר לרוב בזיהום אמיתי ויש לטפל בחולה. מנגד, חיידקים מסוימים כמו Staphylococcus Coagulase negative או מתגים גראם חיוביים גורמים זיהום לעיתים כל כך נדירות שהימצאותם בדגימת הדם אינה מעידה על זיהום ברוב הפעמים.
הרופא, בהתייחסו למצבו הקליני של החולה ולסוג החיידק, יכול להעריך את הסבירות לכך שמדובר בזיהום אמיתי של הדם או בזיהום הדגימה.
נוכחות החיידקים בדם אינה רציפה ועל כן נהוג לקחת לפחות 2-3 דגימות.
אזהרות
סיכון: שטף דם תת-עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)
הריון: אין בעיות או השפעות מיוחדות
הנקה: אין בעיות או השפעות מיוחדות
תינוקות וילדים: אין בעיות או השפעות מיוחדות
קשישים: אין בעיות או השפעות מיוחדות
נהיגה: אין בעיות או השפעות מיוחדות
אלכוהול: אין בעיות או השפעות מיוחדות
תרופות העשויות לפגוע בדיוק הבדיקה: אנטיביוטיקה ונוגדי חיידקים אחרים עשויים לגרום לכך שלא יהיה ניתן להצמיח חיידק מהדם
פענוח תוצאות
בדרך כלל הדם עקר (סטרילי). יחד עם זאת, צמיחת חיידקים לא בהכרח מציינת מחלה.לעיתים יש זיהום של התרבית עצמה עם חיידקים שנמצאים על עור הנבדק או על עור הידיים של איש הצוות הרפואי שלקח את הדם. החיידקים Staphylococcus coagulase negative, דיפתרואידים או מתגים גראם חיוביים הם דוגמה לחיידקים העשויים לזהם את התרבית. לחיידקים אלו יכולה להיות משמעות כאשר הם צומחים במספר בקבוקים או בחולים שמחלתם עשויה להיות מוסברת על ידי נוכחות חיידקים אלו בדם.
חיידקים מסויימים כמו Staphylococcus aureus, סטרפטוקוקוס פנאומוניה, ניסריה מנינגיטידיס ושמרים כמו קנדידה הם תמיד סיבה לדאגה ולטיפול אנטיביוטי תואם.
תוצאות בדיקה - גברים:
דם עקר
תוצאות בדיקה - נשים:
תוצאות תקינות:
דם עקר
תוצאות בדיקה - ילדים:
תוצאות תקינות:
דם עקר
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אני בת 37. לפני כ-3 שבועות אבחן רופא הנשים שלי שנדבקתי בהרפס באיבר המין. נטלתי במשך חודש זובירקס פעם ביום. לאחר חודש נבדקתי שוב ונאמר לי שהמחלה עברה ושאין צורך להמשיך בכדורים, אבל אני עדיין מרגישה עקצוצים בעכוז ובירך ימין, ואלה היו מלכתחילה הסימפטומ
- אני בן 45, סובל מ- OA ויש חשד לקרע במניסקוס לפי בדיקת מיפוי עצמות שבה נמצאה קליטה מוגברת בטיביה ולטראל מניסקוס. אני ממתין לבדיקת MRI של הברך. בדיקות מעבדה הראו עלייה בערכי ה- ESR, ברמת ה- CRP וברמת ה- WBC. האם החמרה של OA יכולה לבוא לידי ביטוי ג
- אני סטודנט בן 25 הסובל במשך כשנתיים ממיגרנות בעוצמות בינוניות עד קשות, כל פעם בצד אחר של הראש, עם לחץ בעין. עד לפני כשנה תדירות ההתקפים היתה עוד נסבלת, בערך פעם בשבוע. בשנה האחרונה תדירות ההתקפים גדלה והגיעה ל-3 עד 5 בשבוע. פניתי לנוירולוג וקיבלתי
- אני בן 21. עברתי לפני כמה ימים ניתוח קטן להוצאת ציסטה, ליפומה, מהחלק האחורי של הראש. עשו לי תפרים, והחוטים של התפרים די גדולים. האם אפשר לחתוך אותם קצת על מנתשיבלטו פחות? אמרו לי לבוא תוך 10 ימים להוציא את התפרים. זה די מציק לי, זה לא מי יודע מה בולט
- אני בת 23, סובלת ממחלת קרוהן כ-5 שנים וכעת נמצאת בהפוגה. אני ממשיכה לקבל אימוראן. לאחרונה אני נתונה ללחץ נפשי רב, ובמקביל הופיעו 2 תופעות. לפני כשבועים סבלתי מבעיית גזים שלווו בכאבי בטן שבאו והלכו תוך דקות מעטות. בינתיים תופעה זו פחתה. הבעיה השניי
- אני בת 28 ללא ילדים, מנסה להיכנס להריון כבר 4 שנים. לפני חצי שנה, אחרי בדיקת דם, גילו לי CMV חיובי. עברה חצי שנה של גלולות, עשיתי בדיקת דם, והתוצאה עדיין חיובית. מה לעשות לדעתך? מה הסיכוי שאם אכנס להריון יקרה משהוא לעובר? רופא המשפחה שלי המליץ לחכות
- אני בן 30. לפני יומיים התנפחה לי בלוטת הלימפה במפשעה השמאלית, המקום היה אדמדם. ביקרתי אצל רופא משפחה. היה לי חום בינוני שנמשך כיום. במקביל חשתי כי איבר המין מגורה מאוד ושמתחת לעורלה יש נפיחות. כעת אין לי חום, האדמדמיות ירדה ונותר רק כאב מקומי של בלוט
- אני בת 49. לפני כחודשיים אובחן אצלי הרפס זוסטר באיזור הגבה מעל העין. טופלתי בכדורי ולטרקס 5000 מ"ג ליום + משחת dermovate. כמה חודשים לפני ואחרי המחלה הופיעה אצלי תופעה בעיניים המתבטאת בכך שעין אחת נשארת פקוחה מאוד והשניה חצי סגורה. תופעה זו מתר
- אני בת 22. לפני כמעט שנתיים התחלתי לסבול מאבצס באיזור המפשעה. רופאת העור שלי לא אבחנה זאת בזמנו כאבצס אלא כציסטה, וטיפלה בי עם מגוון משחות אנטיביוטיות שעזרו רק לעיתים, וגם זאת באופן נקודתי. האבצס חוזר בתדירות גבוהה יחסית של אחת לחודש בערך. רק לאחרו
- אני בטיפולי IVF. יומיים לאחר ההחזרה הופיע הרפס באיבר המין שלי. הוא נעלם כעבור יומיים, ולאחר מכן הופיע אחר במקומו. האם יש בכך כדי להשפיע על הצלחת הטיפול או על ההתפתחות התקינה של העוברים שהוחזרו?
מאמרים בנושא תרבית דם


מי מאתנו לא מצא עצמו עומד מול התשובות של בדיקות הדם ושואל עצמו: מה הערכים האלה אומרים? למה בחרו לבדוק לי את המרכיבי... לכתבה המלאה


השמנת יתר נחשבת למגפה של העולם המערבי ומהווה גורם תחלואה מרכזי. שיטות רבות מבטיחות להילחם בה, אך נכשלות במבחן התוצא... לכתבה המלאה