בדיקת תרבית דם (blood culture)

חיידק הסטפילוקוקוס נמצא על העור אצל כולנו. לפעמים הוא גורם לזיהום של העור ואפילו לאבצס. בדרך כללל לא לוקחים תרבית, אלא משתמשים באנטיביוטיקה. במקרה של אבצס יש לעשות ניקוז. הפריחה שאת מתארת יכולה להיות גם בגלל החיידק, וניתן לטפל בה על ידי משחה אנטיביוטית. בגלל שבמקרה שלך האבצס חוזר והפריחה ישנה זמן רב, כדאי לשלוח דגימה לתרבית ולטפל באנטיביוטיקה המתאימה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

לפי הידע ישנו בידינו, חצי שנה מעת ההדבקה בנגיף ה- CMV הוא די והותר על מנת להיכנס להריון ללא חשש לפגיעה בילד. רמה שיירית של IgM יכולה להישאר זמן רב לאחר ההדבקה. תוכלי לבצע בדיקת להיטות (avidity) על מנת להיווכח שאכן מדובר בזיהום ישן. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

לחץ נפשי (סטרס) בהחלט יכול להיות טריגר להתלקחות מחלת קרוהן. איני יכולה להעריך האם ההתקף יעבור מעצמו, מכיוון שיש לעקוב אחר התסמינים, ואם הם נמשכים או מוחמרים, ייתכן כי תצטרכי לקבל טיפול נוסף, זמני, מלבד האימוראן על מנת להרגיע את המצב. הגולה שאותה את מתארת יכולה להיות טחורים, אך גם יכולה להעיד על פיסורה. שתי בעיות אלו נפוצות בחולי קרוהן. ישנם טיפולים מקומיים לשתי בעיות אלו, תלוי בחומרתם, אך ללא בדיקה איני יכולה לומר במה מדובר ואם יש לטפל בבעיה או להמתין שתעבור מעצמה. אמליץ לך לגשת לבדיקה ולהתייעצות עם הרופא המטפל שלך אם התסמינים נמשכים והגולה אינה נעלמת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

שלבקת חוגרת נגרמת על ידי הנגיף הגורם אבעבועות רוח ומופיעה באנשים שסבלו בעבר מן המחלה, לרוב בילדות. לאחר ההחלמה מאבעבועות הרוח הנגיף נותר רדום בתאי העצב, ועלול להתפרץ ולגרום לשלבקת חוגרת. הפצעים המופיעים על פני העור מכילים כמות גדולה של הווירוס ולכן הם מדבקים מאוד, אולם מאחר שרוב האנשים חלו בעבר באבעבועות רוח או חוסנו נגד המחלה אין סכנה שיידבקו. עם זאת, יש לנקוט זהירות רבה עם תינוקות שטרם חוסנו או חלו, ובחולים הסובלים מפגיעה במערכת החיסון (למשל חולי סרטן המטופלים בכמותרפיה). אם חברתך חלתה בעבר באבעבועות רוח - אין חשש שהיא תידבק. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

מה שאתה מתאר אופייני לדלקת השופכה (urethritis) העשויה להיגרם על ידי מגוון גדול של חיידקים, נגיפים וגורמים אחרים. הגורמים השכיחים ביותר הם זיבה (גונוריאה), כלמידיה, מיקופלסמה ג'ניטליום, אוריאופלסמה אוריאליטיקום, טריכומונס וגיננאליס, והרפס. כדי לאבחן את הגורמים לא די בתרבית שתן רגילה, אלא נחוצות בדיקות משוכללות יותר של ההפרשה. במרכז הרפואי שיבא בתל השומר מבצעים בדיקת PCR (בדיקה לאיתור גנים) שבאמצעותה בודקים את כל החיידקים הללו. תרבית להרפס עשויה להצביע על נגיף זה. לאחר זיהוי הגורם המדויק יש לטפל בך ובבת זוגך הקבועה. תוכל לקרוא על בדיקת PCR באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=107

התסמינים שאת מתארת יכולים להתאים לריפלוקס, אך גם יכולים להעיד על תסמונת המעי הרגיז, זיהום על ידי חיידק ההליקובקטר פילורי, הגדלה של בלוטת התריס ועוד. אמליץ לך להמשיך עם התרופה שקיבלת, נוגדת חומצה, ואם אין שיפור במצב - לפנות לרופא גסטרואנטרולוג להמשך הבירור. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

הסיכוי לפתח תלות בתרופות שציינת (אדויל, נורופן, אופטלגין) נמוך מאוד. לפי המידע שאתה מוסר, חל שינוי משמעותי באופי ובצורת כאבי הראש שמהם אתה סובל, וכן שינוי בתגובה למשככי הכאב שבהם אתה משתמש. בשל כך, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל או לנוירולוג כדי לברר יותר לעומק אם ישנה סיבה אחרת לבעיה, פרט למיגרנה. אם האבחון המחודש יאשר שזו אכן מיגרנה, ניתן יהיה להתאים לך טיפול טוב יותר. תוכל למצוא מידע על על אפשרויות הטיפול במיגרנה בעזרת מנוע החיפוש של אינפומד. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

מחלת ההרפס אינה עוברת. כאשר נגיף ההרפס חודר לגוף, הוא נשאר בו במשך כל החיים, אם כי בדרך כלל הוא מדוכא ואינו גורם תסמינים. אם התסמינים ממשיכים או חוזרים לעיתים תכופות, מומלץ לקחת טיפול מונע (בזובירקס, אלטרקס או פמציקלוביר). המחלה מידבקת הרבה ביותר כאשר יש התקף, אולם לעיתים רחוקות ניתן להידבק גם כאשר אין התקף מפיזור לא תסמיני של הנגיף. נטילת טיפול מונע עשויה להפחית את הסיכון להדבקה של אדם אחר, אם כי לא לבטלו לחלוטין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

אני בת 37, בריאה בדרך כלל, בכושר גופני טוב ועוסקת בהוראת חינוך גופני. התזונה שלי מאוזנת ואני צמחונית. בחודשים האחרונים אני סובלת מכאבי ברכיים (אולי בשל פעילות חזרתית בעבודה). כחודשיים-שלושה אני סובלת מכאבי שרירים ומהתכווצויות שרירים פתאומיות ולא מוסברות (בלי קשר לפעילות גופנית). לפני כחודש, בריצה של כ-20 מ', הרגשתי כאב חד, ובעקבותיו לא יכולתי לדרוך על הרגל כשבוע. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה השבוע התברר כי יש לי קרע בשריר התאומים בגודל של 29x4x16 מ"מ. בנוסף נמצאה ציסטה ע"ש בייקר בשקע הפופליטאלי בברך בגודל 26x6x12 מ"מ עם אקסטנציה צרה ומוארכת לשרירי הסובך. נמצאה גם ציסטה מסוג דומה אך קטנה יותר בברך השנייה. בנוסף לבדיקות אלה הפנתה אותי רופאת משפחה לבדיקות דם שבהן התגלו ערכים גבוהים מהנורמה של בילירובין טוטאל (2.03). האם זה קשור לתסמונת גילברט שממנה אני סובלת?. נמצאו גם ערכים גבוהים מהנורמה של נויטרופילים (68.8), ערכים נמוכים מהנורמה של טריגליצרידים (21.5) וערכים נמוכים מהנורמה של פריטין (5.6). התוצאות בבדיקות הנוספות הבאות היו בגדר הנורמה, אך נמוכות: טסיות (180), MCV (82.90), קראטינין (0.56), פוספט (37.58), ESR(2.00), TSH (0.86), לימפוציטים (1.27), בזופילים (0.01), המוגלובין (12.00). האם יש קשר בין כאבי השרירים לבין תוצאות בדיקות הדם? לאיזה רופא עלי לפנות: לרופא משפחה, לאורתופד? את מציגה כמה בעיות בכמה תחומים. כאבי השרירים יכולים להיות קשורים לקרע בשריר ולציסטות ע"ש בייקר שנראו באולטרסאונד. אני ממליצה לפנות להתייעצות עם אורתופד. הממצא הלא תקין היחיד בבדיקות הדם הוא עדות לחוסר ברזל (פריטין נמוך, MCV נמוך), אם כי את עדיין לא אנמית בצורה משמעותית (המוגלובין 12 זה סביר בהחלט). מכיוון שאת צמחונית, וככל הנראה לא מקבלת מספיק ברזל בתזונה שלך, כדאי שתקחי במשך תקופה תוספי ברזל בכדורים ואולי תתייעצי עם דיאטנית לגבי דברים שכדאי להוסיף לתזונה הקבועה שלך כדי לשמור בעתיד על רמת ברזל תקינה ללא צורך בתוספים. רמת הבילירובין הגבוהה הוא אכן ככל הנראה תוצאה של תסמונת גילברט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד [27/02/2010]

שנית, Scarlet Fever, היא מחלה הנגרמת על ידי זיהום סטרפטוקוקלי (קבוצה A) הגורם לדלקת גרון, חום ופריחה. הסיכוי להידבק הוא בעיקר בימים הראשונים של המחלה, כשעדיין יש חום ולפני שמתחילים לקבל טיפול אנטיביוטי. הידבקות במקרה שלך אפשרית, למרות שהמחלה נפוצה יותר בילדים, אך גם אם תידבקי בחיידק סטרפטוקוקוס מסוג A, הוא אינו מסכן את העובר. אם מופיעים תסמינים כגון כאג גרון או חום, אמליץ לך לבצע משטח גרון ולהתחיל לקבל טיפול אנטיביוטי. איני יכולה לייעץ לגבי הטיפול המדוייק, מכיוון שאין באפשרותי לבדוק אותך. פני לרופא במשפחה במקרה הצורך. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד