בדיקת תרבית דם (blood culture)

מחלת ההרפס אינה עוברת. כאשר נגיף ההרפס חודר לגוף, הוא נשאר בו במשך כל החיים, אם כי בדרך כלל הוא מדוכא ואינו גורם תסמינים. אם התסמינים ממשיכים או חוזרים לעיתים תכופות, מומלץ לקחת טיפול מונע (בזובירקס, אלטרקס או פמציקלוביר). המחלה מידבקת הרבה ביותר כאשר יש התקף, אולם לעיתים רחוקות ניתן להידבק גם כאשר אין התקף מפיזור לא תסמיני של הנגיף. נטילת טיפול מונע עשויה להפחית את הסיכון להדבקה של אדם אחר, אם כי לא לבטלו לחלוטין. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

החמרה משמעותית במחלה שחיקתית (OA) עלולה להביא גם עלייה במדדי הדלקת, ובכללם שקיעת הדם (ESR) ומדדים אחרים (CRP). עם זאת, יש להתייחס בזהירות לעלייה כזו ולשלול מצבים אפשריים אחרים, זיהומיים או ראומטיים, העלולים להיות קשורים לעלייה כזו. ד"ר רונן בלכר - אינפומד

הסיכוי לפתח תלות בתרופות שציינת (אדויל, נורופן, אופטלגין) נמוך מאוד. לפי המידע שאתה מוסר, חל שינוי משמעותי באופי ובצורת כאבי הראש שמהם אתה סובל, וכן שינוי בתגובה למשככי הכאב שבהם אתה משתמש. בשל כך, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל או לנוירולוג כדי לברר יותר לעומק אם ישנה סיבה אחרת לבעיה, פרט למיגרנה. אם האבחון המחודש יאשר שזו אכן מיגרנה, ניתן יהיה להתאים לך טיפול טוב יותר. תוכל למצוא מידע על על אפשרויות הטיפול במיגרנה בעזרת מנוע החיפוש של אינפומד. ד"ר ורד אסטרחן - אינפומד

מומחה לכירורגיה כללית

לחץ נפשי (סטרס) בהחלט יכול להיות טריגר להתלקחות מחלת קרוהן. איני יכולה להעריך האם ההתקף יעבור מעצמו, מכיוון שיש לעקוב אחר התסמינים, ואם הם נמשכים או מוחמרים, ייתכן כי תצטרכי לקבל טיפול נוסף, זמני, מלבד האימוראן על מנת להרגיע את המצב. הגולה שאותה את מתארת יכולה להיות טחורים, אך גם יכולה להעיד על פיסורה. שתי בעיות אלו נפוצות בחולי קרוהן. ישנם טיפולים מקומיים לשתי בעיות אלו, תלוי בחומרתם, אך ללא בדיקה איני יכולה לומר במה מדובר ואם יש לטפל בבעיה או להמתין שתעבור מעצמה. אמליץ לך לגשת לבדיקה ולהתייעצות עם הרופא המטפל שלך אם התסמינים נמשכים והגולה אינה נעלמת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

לפי הידע ישנו בידינו, חצי שנה מעת ההדבקה בנגיף ה- CMV הוא די והותר על מנת להיכנס להריון ללא חשש לפגיעה בילד. רמה שיירית של IgM יכולה להישאר זמן רב לאחר ההדבקה. תוכלי לבצע בדיקת להיטות (avidity) על מנת להיווכח שאכן מדובר בזיהום ישן. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

השילוב של נפיחות, אודם ורגישות בקשרית לימפה מפשעתית עם נפיחות וגירוי באיבר המין בגבר צעיר אצל גבר פעיל מינית מכוון כמעט בוודאות למחלה המועברת ביחסי מין. לא ציינת אם היו פצעים או הפרשות מאיבר המין בשלב זה או אחר בשבועות האחרונים. יש לי שתי המלצות. 1. פנה לרופא בהקדם על מנת לברר איזה זיהום בדיוק גורם לתסמינים הנוכחיים. הזיהומים השכיחים שיכולים לגרום לתופעות כאלו הם סיפיליס (עגבת), זיבה, כלמידיה, הרפס ועוד. חלק מהמחלות הללו בנות טיפול, ואפילו מחייבות טיפול על מנת לא להגיע לשלבים מתקדמים ובעייתיים יותר שלהן. כמו כן, חשוב לזכור שמחלת מין אחת היא גורם סיכון למחלות מין אחרות, ולכן חשוב שתעשה בדיקות גם למחלות אחרות המועברות במין, כמו HIV, הפטיטיס B והפטיטיס C. 2. אל תקיים יחסי מין עד שתברר בדיוק מה יש לך, כדי שלא תדביק אחרים במחלה. באופן כללי מעתה והלאה - מין בטוח עם קונדום בלבד! ישנן בארץ שתי מרפאות לאיתור וטיפול במחלות המועברות במין: אחת ברחוב לוינסקי 108 בתל אביב ואחת ברחוב הפרסים 15 בחיפה. ניתן לפנות אליהן ולבצע את כל הבירור והטיפול הדרוש. אם אתה יכול להגיע לאחת מהן, אני ממליצה בחום. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

חוסר היכולת לסגור את העפעפיים קרוי Lagophthalmos. באופן תיאורטי, פגיעה משמעותית בעור יכולה להביא לעיוות בעפעף ולחוסר יכולת לסגור את העפעפיים, אולם הדבר אינו שכיח, והפגיעה בעיר צריכה להיות משמעותית כדי שזה יתרחש. סיבות נוספות יכולות להיות טראומה לעפעף, שיתוק של עצב הפנים, ובלט עין מסיבות שונות. הבעיה במצב זה, מעבר לסיבה הבסיסית של חוסר היכולת לסגור את העפעפיים, היא שהקרנית יכולה להיפגע. הקרנית יכולה להתייבש, ואם הדבר לא מאובחן בזמן ומטופל - היא עלולה להיפגם באופן בלתי הפיך. לצורך טיפול בלגופתאלמוס ניתן, בשלבים הראשונים, לטפטף לעין חומרי סיכה, להשתמש במשחות לסיכה, ולהניח עדשת מגע טיפולית (בהוראת רופא בלבד), וקיימים טיפולים דרסטיים יותר. המלצתי היא כי תיבדקי על ידי רופא עיניים כדי לבחון אם יש לך לגופתאלמוס וכדי לבדוק את מצב הקרנית. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

חיידק הסטפילוקוקוס נמצא על העור אצל כולנו. לפעמים הוא גורם לזיהום של העור ואפילו לאבצס. בדרך כללל לא לוקחים תרבית, אלא משתמשים באנטיביוטיקה. במקרה של אבצס יש לעשות ניקוז. הפריחה שאת מתארת יכולה להיות גם בגלל החיידק, וניתן לטפל בה על ידי משחה אנטיביוטית. בגלל שבמקרה שלך האבצס חוזר והפריחה ישנה זמן רב, כדאי לשלוח דגימה לתרבית ולטפל באנטיביוטיקה המתאימה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

זיהום על ידי נגיף ההרפס מסכן את העובר בזמן הלידה, כלומר הוא יכול להידבק תוך כדי מעבר בתעלת הלידה. כאשר מדובר בהדבקה ראשונית, הסיכויים להדבקה גבוהים יותר. איני רואה סיבה לכך שההדבקה תסכן את הצלחת טיפול ה- IVF שלך, אך לא ציינת אם זוהי ההדבקה הראשונית, וכן מהו מצבך הבריאותי הכללי, ולכן אמליץ לך להיבדק. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד