בדיקת תרבית דם (blood culture)

ייתכן שמדובר בדלקת בדרכי השתן. עליך לפנות למרפאה ולתת בדיקת שתן לתרבית וכללית ולקבל טיפול בהתאם.

חום לכשעצמו אינו פוגע ביעילות החיסון, ומתן החיסון בזמן מחלת חום או דגירה של מחלה אינו מסכן את בתך. לרוב ממליצים להימנע ממתן חיסון בזמן חום כדי להימנע מן האפשרות של בלבול בין ביטויי מחלה לבין תופעות לוואי אפשריות של של החיסון. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

מה שאתה מתאר אופייני לדלקת השופכה (urethritis) העשויה להיגרם על ידי מגוון גדול של חיידקים, נגיפים וגורמים אחרים. הגורמים השכיחים ביותר הם זיבה (גונוריאה), כלמידיה, מיקופלסמה ג'ניטליום, אוריאופלסמה אוריאליטיקום, טריכומונס וגיננאליס, והרפס. כדי לאבחן את הגורמים לא די בתרבית שתן רגילה, אלא נחוצות בדיקות משוכללות יותר של ההפרשה. במרכז הרפואי שיבא בתל השומר מבצעים בדיקת PCR (בדיקה לאיתור גנים) שבאמצעותה בודקים את כל החיידקים הללו. תרבית להרפס עשויה להצביע על נגיף זה. לאחר זיהוי הגורם המדויק יש לטפל בך ובבת זוגך הקבועה. תוכל לקרוא על בדיקת PCR באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=107

הסיכוי שיש לך בגוף מחלה דלקתית משמעותית עם שקיעת דם ורמת CRP תקינות נמוכה. בדיקה אחת שהייתי עושה, אם לא נעשתה עדיין, היא בדיקת CPK. זהו חלבון שמשתחרר משריר בזמן פירוק שלו ויכול לסייע לראות אם כאבי השרירים נובעים מפגיעה בשרירים. אם רמת ה- CPK גבוהה מאוד, יש מקום לבדיקות נוספות כמו ביופסיה של השריר. לא סביר שמחלה כמו טרשת נפוצה או מחלה נוירולוגית אחרת תתבטא בבעיות כלל גופניות כמו שאת מתארת, כך שבקשר לכך את יכולה להיות רגועה, וגם לגבי הסכנה לעובר. אני חוששת שאין לי רעיונות נוספים. נראה שהרופא המטפל שלך חשב על רוב הדברים שגם אני חשבתי עליהם. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

בדיקת ESR (או Erythrocyte Sedimentation Rate), המוכר גם בשם בדיקת שקיעת דם, היא בדיקה המודדת את קצב שקיעת הדם במבחנה. מידע נוסף על הבדיקה ומשמעותה תוכלו לקרוא כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=36

לחץ נפשי (סטרס) בהחלט יכול להיות טריגר להתלקחות מחלת קרוהן. איני יכולה להעריך האם ההתקף יעבור מעצמו, מכיוון שיש לעקוב אחר התסמינים, ואם הם נמשכים או מוחמרים, ייתכן כי תצטרכי לקבל טיפול נוסף, זמני, מלבד האימוראן על מנת להרגיע את המצב. הגולה שאותה את מתארת יכולה להיות טחורים, אך גם יכולה להעיד על פיסורה. שתי בעיות אלו נפוצות בחולי קרוהן. ישנם טיפולים מקומיים לשתי בעיות אלו, תלוי בחומרתם, אך ללא בדיקה איני יכולה לומר במה מדובר ואם יש לטפל בבעיה או להמתין שתעבור מעצמה. אמליץ לך לגשת לבדיקה ולהתייעצות עם הרופא המטפל שלך אם התסמינים נמשכים והגולה אינה נעלמת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

קנדידה היא תופעה שכיחה בהיריון, כפי הנראה היא נגרמת כתוצאה מהרמות הגבוהות של האסטרוגן בזמן ההיריון. למרות שזיהום זה אינו מסכן את ההיריון, הוא עלול לגרום לתסמינים בלתי נסבלים. אם את בהיריון וסובלת מתסמינים של זיהום פטרייתי בנרתיק, אל תסיקי שהתסמינים הם תוצאה של זיהום פטרייתי בלתי מזיק. פני לרופא על מנת לוודא שאינך סובלת ממחלה אחרת, שעלולה לסכן את ההיריון. אם את סובלת מזיהום חיידקי, או ממחלת מין כגון זיבה או קלמידיה, תצטרכי לקבל טיפול שימנע סיבוכים בהיריון.

רמה גבוהה מהמקובל של תאי שמר בנרתיק, אינה גורמת בהכרח לתסמינים, או להתפתחות של זיהום פטרייתי. אצל נשים רבות כמות תאי שמר בנרתיק גבוהה מהמקובל, אך הדבר אינו מהווה בעיה עבורן.

נשים מסוימות נוטות יותר מאחרות ללקות בזיהום פטרייתי בנרתיק, כתוצאה מבעיות במערכת החיסונית, או ממחלות אחרות שפוגעות באיזון הטבעי בגוף בין תאי השמר (פטריות) לחיידקים.

שלבקת חוגרת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיף הווריצלה. מדובר באותו הנגיף הגורם אבעבועות רוח בילדים. באנשים שחלו באבעבועות רוח, לאחר ההחלמה נותר הנגיף רדום בתאי העצב באתרים שונים במערכת העצבים המרכזית. מסיבות שונות, הנגיף עשוי לשוב ולהתפרץ שנים מאוחר יותר, אלא שכעת, הודות לזיכרון החיסוני, הוא אינו מתפשט בכל הגוף, אלא מוגבל לעצב יחיד. לאורך העצב מופיעה פריחה שעשויה להיות מגרדת או כואבת. בשלב זה המחלה מידבקת במגע עם הנגעים שעל העור, אולם יכול להידבק רק מי שלא חלה מעולם באבעבועות רוח ולא חוסן נגד המחלה. זה אומר שלמעשה, כמעט רק תינוקות עשויים להידבק. בעלך ובתך אינם בסכנת הידבקות. הטיפול במחלה נועד להגביל את משכה ולהקטין את הסיכוי שיתפתחו סיבוכים. המרכזי בהם הוא כאב עצבי שלעיתים רחוקות עלול להימשך זמן רב. אכן ישנו חיסון נגד וירוס אבעבועות הרוח, הניתן לכל התינוקות במדינת ישראל. החיסון לא נועד למנוע התפרצות של שלבקת חוגרת אלא את מחלת אבעבועות הרוח. אין טעם לחסן אנשים בוגרים, שכן רובם ככולם כבר חלו במחלה, וממילא הם מחוסנים נגדה. הטיפול שקיבלת הוא המומלץ במקרים אלה. כעת לא נותר אלא להתאזר בסבלנות, שכן המחלה חולפת מאליה במוקדם או במאוחר. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

עברו כמה שנים מאז גיל שנתיים, וסביר להניח שהתחזקת וגדלת! לדעתי אין צורך שתזכיר כזה דבר, זה לא רלוונטי למצבך היום. וגם אם תספר, או אם ימצאו את זה באיזה תיק רפואי ישן, לא נראה לי שזה ישפיע על הפרופיל שלך. שיהיה לך גיוס קל, ושמור על עצמך. קתרין אטל - פיזיותרפיסטית

אנשים שלא חלו באבעבועות רוח ולא קיבלו חיסון נגד המחלה נמצאים בסיכון לחלות בה וגם אנשים ש:

• חיים עם אדם שחולה באבעבועות רוח.
• עובדים, או משחקים בתוך חדר, יותר משעה, עם מישהו שחולה באבעבועות רוח.
• חולקים חדר בבית החולים עם אדם שיפתח מאוחר יותר אבעבועות רוח, או מטופלים על ידי איש צוות שיפתח אבעבועות רוח מאוחר יותר.
• סובלים ממערכת חיסונית מוחלשת.

הסיכון להידבקות באבעבועות רוח גבוה במיוחד כאשר אחד מבני הבית חולה במחלה, זאת בשל המגע הקרוב. יתרה מזאת המחלה עלולה להיות חמורה יותר אצל האדם שנדבק, מאשר אצל האדם ממנו נדבק. המחלה מדבקת במיוחד החל מהיום הראשון או השני לפני הופעת הפריחה ועד שהאבעבועות מתייבשות ומתכסות בקרום. תינוקות צעירים מאד, בני נוער, מבוגרים ובמיוחד נשים בהיריון ואנשים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת, נמצאים בסיכון גבוה להתפתחות סיבוכים כתוצאה מאבעבועות רוח. אנשים שחלו במחלה או קיבלו את החיסון נגדה – מחוסנים מפני הנגיף. במקרים מסוימים תיתכן תגובה קלה כתוצאה מחשיפה נוספת לנגיף, כמו למשל מעט נקודות וחום קל. אולם ברב המקרים, לא סביר שאדם שכבר חלה באבעבועות רוח יחלה שוב במחלה.