אנגיואדמה תורשתית (Hereditary Angioedema – HAE) היא מחלה הנגרמת מתפקוד לקוי של מערכת המשלים ועלולה לגרום לבצקות במקומות שונים בגוף. מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות שכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוק הפתוגן. סדרה של מוטציות בגן המקודד לחלבון מעכב C1 אסטראז גורמות לחוסר בתפקוד החלבון שתפקידו הוא דיכוי מערכת המשלים ודיכוי ייצור החלבון בראדיקינין המשחק תפקיד מרכזי בתהליך יצירת בצקת. בבדיקה זו ניתן לזהות ולמדוד את ריכוז מעכב C1 אסטראז בדם כעדות למחלת אנגיואדמה תורשתית[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי מעבדתי המסייע באבחנת אנגיואדמה תורשתית. בנוסף, ניטור רמות מעכב C1 אסטראז בדם משמש גם למעקב אחר יעילות טיפול באנגיואדמה תורשתית[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
אנגיואדמה תורשתית – מחלה תורשתית המורשת באופן אוטוזומלי (משני ההורים) דומיננטי ומתאפיינת בבצקות בחלקים שונים בגוף לרבות דרכי הנשימה העליונות, העור ומערכת העיכול. למחלה שני סוגים עיקריים – סוג 1 (85% מהמקרים), בו השינוי במבנה החלבון גורם מונע את הפרשתו ולכן מאופיין ברמות נמוכות בדם, וסוג 2 (15% מהמקרים), בו החלבון מופרש לדם אך בשל מוטציה בגן אינו מתפקד כהלכה. סוג זה עשוי להתאפיין ברמות נורמליות ואף גבוהות של מעכב C1 אסטראז בדם[1].
המחלה לרוב מופיעה כהתקפים הנמשכים כ-2 עד 5 ימים, בהם התסמינים מתגברים בהדרגה ופוחתים ללא טיפול מיוחד, לרוב עקב טריגר – זיהום, חבלה, עקה, פרוצדורות רפואיות או תרופות מסוימות. פעמים רבות, את ההתקפים מקדימים תסמינים עוריים כגון פריחה בעור או אריתמה מרגינטום[1].
הסיבוכים החמורים ביותר הם חסימת מעי וחסימת נתיב האוויר, המהווים מצבי חירום רפואיים מסכני חיים[1].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים מאפיינים כגון בצקות חוזרות של הלשון והלוע ללא אורטיקריה (המעידה על תגובה אלרגית) או כאבי בטן, במיוחד בגיל צעיר, ובהינתן רקע משפחתי של אנגיואדמה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופ.א המטפל.ת[1].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[3].
מעל הנורמה תוצאה הגבוהה מערכי הנורמה יכולה להעיד על אנגיואדמה תורשתית מסוג 2, בקורלציה עם התמונה הקלינית המתאימה. במקרים כאלו, מומלץ לבצע בדיקה תפקודית של מעכב C1 אסטראז, בה יודגם תפקוד לקוי על אף הרמות הגבוהות.
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מערכי הנורמה מעידה על חוסר במעכב C1 אסטראז ומתאימה לאבחנה של אנגיואדמה תורשתית.
שלום רב, אני מפנה את השאלה לתחום רפואה פנימית ואשמח להכוונה:
אני בן 42 ובבדיקות הדם לפני 3 חודשים רמת ברזל 167.
מזה שבועיים סובל מקור עז בכפות הרגליים.
יש לי רקע של כולסטרול גבוה שאינו מטופל תרופתית.
הרופא הפנתה לבדיקת דופלר רגליים ובדיקות דם חוזרות.
בבדיקת הדם לפני 4 ימים- ערך ברזל IRON צנח מ-167 ל- 44 . שאר הערכים הקשורים לברזל בספירת הדם כולל המוגלובין, כדוריות דם אדומות, וטרנספרין ופריטין - תקינים.
עשיתי מיד בדיקת דם סמוי בצואה- בדיקה תקינה.
מה המשמעות של הירידה הפתאומית החדה בברזל והאם נדרש לפנות "הלאה" לבירור ואצל איזה רופא?
אציין שהשינוי היחיד שהתרחש בחודשיים האחרונים הוא החלפת תרופת מקור לתרופה גנרית עקב מחסור ארצי בתרופה המקור.
מדובר בתרופה LUSTRAL אשר הוחלפה בגנריקה ישראלית בשם SERENADA.
יש קשר?
בתי בת 14.5. אובחנה מזמן עם אלרגיה לקרדית אבק, ולכוויות קור כרוניות (בעייה בזרימת דם??), גם הרבה דימום מהאף.
יש לה מזה כשנה התקפי בטן חזקים ביותר, פופיק ומעלה (הגענו למיון..), לאחרונה תדירות עולה. וביניהם כמעט כל הזמן כאבים. הרבה גזים. לא צתליחים לפתור. לפעמים הקלה אחרי התפנות (בהתחלה), וכבר לא. לפעמים על קיבה ריקה (התעוררה בבוקר מכאבים.
רופאת נשים שללה משהו נשי (+טרם קיבלה מחזור).
שילילת לצליאק, שלילית למחלות מעי דלקתיות (ב. דם).
שלילית להליקובקטור. בדיקת טפילים העלתה טפיל שלא מטפלים, בכל זאת קיבלה אנטיביוטיקה.
ביצעה גסטרוסקופיה. הכל תקין.
ביצעה אולטראסאונד בטן עליונה, הכל תקין, כולל אבנים במרה.
נמנעה 3 שבועות מלקטוז, שבוע וחצי מגלוטן (ואז היה התקף), שבועיים על low FODMAP, כלום לא עוזר.
אין חום (לא בדקנו אבל לא נראה).
תרופות למעי רגיז כמו קולוטל וקל בטן פורטה לא עוזרות.
מה עוד ניתן לבדוק?? אלרגיה למזון??
שלום ותודה על הפלטפורמה החשובה! לפני כחודשיים אושפזתי במחלקת א.א ג. למשך כשבוע כדי לעצור דימום מסיבי מהאף. בבדיקת רופא והדמיית סיטי אובחן סינוסיטיס ופוליפ אנטרוכואנלי. לפני חמישה ימים בוצע ניתוח fess, כריתה של הפוליפ ושליחה לביופסיה. sinusotomy and diagnostic עדיין יש דימום קל והפרשות מהאף שיורד בעיקר לפה. שמתי לב שהטעם של הדם מתוק ולא מתכתי, האם זה נורמלי או שצריך לבדוק ? אציין שחוש הטעם והריח שלי בסדר. תרופות מאז הניתוח: אנטיביוטיקה - זינט, תרסיס לאף סטרונאז, ושטיפה של האף FLO CRS