מערכת העיכול בגוף האדם מתחילה מהפה והלוע דרך הוושט אל הקיבה, בה האוכל מתפרק בשל החומציות, ומשם אל התריסריון וממנו למעי הדק ולמעי הגס. כאשר מערכת העיכול לא מתפקדת כנדרש, נוצרת דלקת במעיים אשר עלולה לגרום לתסמינים לטווח קצר כגון כאבי בטן, שלשולים, דימומים, גזים, ואף סיבוכים לטווח הארוך כגון היצרויות ופיסטולות. תאי דלקת מפרישים מספר חומרים ובהם קלפרוטקטין, אשר מועבר למעיים - שם הוא נספג בצואה ובהמשך יוצא איתה מהגוף. קלפרוטקטין הוא חלבון שמורכב משתי יחידות ומהווה למעלה ממחצית מכמות החלבון בתאי הדם הלבנים, שהם התאים החיוניים לתפקוד מערכת החיסון של הגוף ומופעלים במצבי דלקת[1].
צילום: shutterstock
מטרת הבדיקה
מדידת כמות הקלפרוטקטין בצואה מהווה מדד העומד ביחס פרופורציוני לכמות תאי הדם הלבנים שהופעלו, כך שניתן לדעת מהי רמת הדלקת שהפעילה את תאי הדם הלבנים המהווים את מערכת החיסון של הגוף. זוהי בדיקה פשוטה ולא פולשנית, בשונה מבדיקת קולונוסקופיה שהיא בדיקה פולשנית הדורשת הרדמה. הדבר יכול לשמש כמדד לרמת הדלקת במחלת מעי דלקתית ידועה, או לחילופין לאבחנת דלקת כאשר ישנם תסמינים מחשידים ואין אבחנה, או לבדיקת מצב הדלקת לאחר טיפול תרופתי, וכן לשלילת מצב של תסמונת המעי הרגיז - המתבטא בכאבי בטן מתמשכים ללא עדות דלקתית.[2]
אנשים אשר סובלים מכאבי בטן מתמשכים ללא גורם מוסבר.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה מתבצעת באמצעות נטילת דגימת צואה בכלי ייעודי לכך, שמירתה בקירור ובדיקתה במעבדה ע"י זיהוי קלפרוטקטין בצואה בעזרת נוגדן פוליקלונלי (רב שבטי) כנגד החלבון קלפרוטקטין. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך.
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת צואה ללא סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של מיקרוגרם לגרם צואה (µg/gr), כאשר ערך תקין הוא מתחת ל-50, ערך בין 50-150 הוא גבולי, ומעל 150 מעיד על תהליך דלקתי בבירור[5].
מעל הנורמה יכולה להעיד על תהליך דלקתי פעיל של מערכת העיכול[5].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
קרוהן 
אלסטאז 
