בדיקת כלור (chlorine)
בבדיקת דם זו בודקים את רמת הכלור בדם. כלור הוא האניון הנפוץ ביותר בנוזל החוץ-תאי, ובעל תפקיד חשוב במאזן האלקטרוליטים ובמאזן בסיס חומצה בדם. גורמים רבים משפיעים על ריכוז הכלור בדם, כולל מצבים "נורמליים" כמו כמות השתייה והמלח בתזונה, כמות ההזעה, וכן מחלות, כולל הפרעות בחילוף החומרים, הפרעות אנדוקריניות ועוד ועוד. על כן, אין להתייחס לריכוז הכלור בדם בלי להתחשב בסיפור הקליני ובממצאי מעבדה אחרים.
קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם
קראו עוד: המדריך המלא לפענוח בדיקות דם
אזהרות
סיכון: שטף דם תת-עורי באתר לקיחת הדם (במידה ומתפתח ניתן לשים קרח על האזור)
הריון: אין בעיות מיוחדות
הנקה: אין בעיות מיוחדות
תינוקות וילדים: אין בעיות מיוחדות
קשישים: אין בעיות מיוחדות
נהיגה: אין בעיות מיוחדות
אלכוהול: אין בעיות מיוחדות
פענוח תוצאות
רמה גבוהה (היפרכלורמיה):לקיחת דם מזרוע שניתן בה עירוי של מלח (Saline)
התייבשות
חמצת מטבולית
ליקוי בתפקוד הכליות
חמצת עקב ליקוי באבובית הכליה (RTA - Renal Tubular Acidosis)
היפראלדוסטרוניזם - פעילות יתר של בלוטת יותרת הכליה
רעלת הריון
נשמת יתר (היפרוונטילציה) כרונית
רמה נמוכה (היפוכלורמיה):
היפראלדוסטרוניזם
כוויות
הזעת יתר ניכרת
איבוד נוזלים מהקיבה (למשל, דרך זונדת ניקוז או הקאות מרובות)
חמצת נשימתית
תסמונת הפרשה לא תואמת של הורמון נוגד השתנה (SIADH - Syndrome of inappropriate ADH secretion)
איבוד מלח דרך הכליה (salt losing nephropathy)
אי ספיקת לב
תרופות העשויות לשנות את רמת הכלור בדם:
קורטיקוסטרואידים, תריאמתרן ואצטזולאמיד עשויים להגביר את ריכוז הכלור בדם; משתנים ובעיקר תיאזידים ומשתני לולאה וביקארבונאט עשויים להגביר את ריכוז הכלור בדם.
תוצאות בדיקה - גברים:
תוצאות תקינות:
98-110 meq/l
תוצאות בדיקה - נשים:
תוצאות תקינות:
98-110 meq/l
תוצאות בדיקה - ילדים:
תוצאות תקינות:
98-110 meq/l
רמת סיכון:
אין נתונים
רופאים בתחום
מאמרים בנושא כלור
