בדיקת תפקודי קרישה (CLOTTING TEST)

הערכים INR, PT, APTT נמצאים בטווח הנורמה. ערך הפיברינוגן גבוה. רמת פיברינוגן גבוהה מגבירה את נטיית הגוף לייצר קרישי דם, והיא עולה בתגובה לדלקת חריפה, מחלה דלקתית, טראומה או הריון. במקרה של אשתך, הערך הגבוה יכול להיות כתוצאה מבעיית קרישיות היתר או כתוצאה מן ההריון עצמו. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

הבדיקות שביצעת הן חלק מפאנל בדיקות הבודק את קרישיות הדם. הפיברינוגן אמנם מעל הנורמה (400-200), אך זוהי עלייה מינורית, שככל הנראה לא נובעת מבעיית קרישה. תוכלי לקרוא עוד על בדיקה זו בדף בדיקות רפואיות של אינפומד (הסתכלי ב"כללי" וב"הסבר תוצאות").

קרישת הדם טובה מאוד, הערכים תקינים, וכך גם רמת החומצה הפולית. רמת הברזל בדם תקינה, אבל רמת הפריטין (המשקף את מאגרי הברזל בגוף) נראית נמוכה, אבל ערכי הנורמה משתנים בין מעבדות שונות. ערך של 17 עשוי ליפול בגבול הנורמה במעבדות מסויימות. ככלל, הערך נמוך ומשקף הידללות של מאגרי הברזל בגוף, והדבר המצריך התייחסות. יש לבדוק מהי הסיבה לכך (חוסר ברזל במזון, מצב לאחר לידה, דימום רב בזמן המחזור החודשי ועוד). ניתן להתחיל עם תזונה עשירה בברזל ולעקוב אחר השינוי במדדים, ובמידת הצורך ניתן לקחת כדורי ברזל. יש להיות במעקב הרופא המטפל. ד"ר שירי אורי - אינפומד

מרבית הרופאים לא ממליצים על שימוש בגלולות למניעת הריון בגיל כזה, כיוון שיש סיכון גבוה יותר ליצירת קרישים וסיבוכים הקשורים למערכת הדם והלב. בדרך כלל מומלץ להשתמש בהתקן תוך-רחמי, שמבטיח יעילות גבוהה ללא הסיבוכים הכרוכים בנטילת גלולות. ישנם מספר סוגים של התקנים כאלה, המותאמים אישית על פי ההיסטוריה הרפואית שלך. עם זאת, כפי שהבנת, יש רופאים שאינם מסתייגים מנטילת גלולות למניעת הריון גם בגיל זה, כיוון שלטענתם, מינון ההורמונים בהן נמוך מספיק, ורק מצריך להיות במעקב. אני חושבת שאם אפשר להימנע מסיכונים, עדיף לעשות כן. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

יכולה להיות בעיה בספיגת הברזל. יש לקחת את הכדורים עם מיץ תפוזים או מאכלים חמוצים אחרים ולא עם חלב שהוא בסיסי. ייתכן שיש בעיה אחרת של ספיגת ברזל או איבוד דם ממערכת העיכול. אפשר לחשוב על מחלה בשם צליאק, שבה יש רגישות לגלוטן. פעמים רבות היא באה לידי ביטוי באנמיה בלבד. הייתי ממליצה לעשות בדיקת קולונוסקופיה לצורך בירור ולקיחת ביופסיה. כך עושים את האבחנה. יש גם בדיקת נוגדנים בדם שניתן לבצע על מנת לסייע בתהליך האבחון של צליאק. יש לחשוב על סיבות אפשריות אחרות לדימום או לאובדן כמות משמעותית של דם בזמן מחזור וכדומה. ייתכן שיש איזו דלקת ברירית המעי שמפריעה בספיגה. תאי דם לבנים הם מדד לתהליך דלקתי כשלהו בגוף. יש בהחלט לערוך בירור בעניין. פני לרופא המטפל לצורך הפנייה לבדיקות הרלוונטיות. ד"ר שירי אורי - אינפומד

אלה בדיקות לבחינת קרישיות הדם. לפי התוצאות ניתן לראות כי את נמצאת בתחום הנורמה לאדם ללא מחלות רקע. הערכים אצל חולה עם פרפור פרוזדורים, למשל, צריכים להיות בין 2.0 ל-3.0. מכיוון שאיני יודע את ההיסטוריה הרפואית שלך או את המחלות הנוכחיות שלך, קשה לי לענות לך אם ערך זה מתאים לך. אני מייעץ לך לפנות לרופא המטפל בקהילה, המכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך, על מנת שיוכל לדעת אם זהו ערך נורמלי בשבילך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

נטילה של קומדין יחד עם אבוקדו עלולה להפחית את יעילות השפעת הקומדין. רצוי להפריד בין אכילת אבוקדו לנטילת קומדין, כלומר לאכול אבוקדו לפחות שעתיים לפני ושעתיים אחרי נטילת הקומדין. אבוקדו עלול להוריד את התוצאה בניטור INR. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

מזל טוב על ההריון. ככלל אין מניעה לטוס ולטייל ובכלל להמשיך ולהנות מהחיים גם בזמן הריון. עם זאת, חשוב לזכור שהריון, עם היותו תהליך טבעי, מעמיד את הגוף במצב רגיש יותר מהרגיל. אחת התופעות המופיעות בהריון, גם ללא קשר לרקע גנטי, היא קרישיות יתר, ועל כן מומלץ להימנע מטיסות ארוכות, או לחילופין לפצל טיסות ארוכות, מכיוון שעצם הישיבה הממושכת ללא תנועה מעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם גם אצל אדם רגיל, ועל אחת כמה וכמה אצל אישה בהריון. במקרה שלך, נוסף גם המטען הגנטי שמעלה את הסיכון להיווצרות קריש דם במהלך הטיסה. למרות כל האמור לעיל, נשים רבות טסות טיסות ארוכות גם במהלך ההריון. יש לעשות זאת לאחר בדיקה והיוועצות ברופא המטפל. צריך פשוט להקפיד להתהלך בזמן הטיסה כמה שיותר, ואף להיעזר בגרביים אלסטיות שנועדו למנוע יצירת קרישים כאלה. ולסיכום, יש מקום להיוועץ ברופא המטפל שלך, שישקול את כל הפרמטרים כשיתקדם ההריון ויתקרב מועד הטיסה. לגבי הטרקים המתוכננים, אין בעניין כללים. אמנם חשוב מאוד לעסוק בפעילות גופנית גם בזמן הריון, אך לא מומלץ להעמיס על הגוף יתר על המידה. כל אישה צריכה להיות קשובה לגופה, ולעצור כל פעילות ברגע שהיא מרגישה עומס כלשהו. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

ייתכן ואין קשר בין קרישיות יתר לבין הדלקת בבלוטות הלימפה. ישנם תיאורי מקרה בודדים בספרות המתארים קשר בין מחלת שרטת החתול מפושטת ואירועים תרומבוטיים. מחלות גידוליות כגון לימפומה יכולות לגרום גם לתרומבוזות, אך לאור הזמן הרב שחלף מאז הופעת מחלתך וחוסר ממצא גידולי בניתוח, אבחנה שכזו איננה עומדת על הפרק. מחלה היכולה לגרום לקרישיות יתר ודלקת בבלוטות הלימפה היא מחלת הזאבת (לופוס). למידע נוסף על מחלת הזאבת ראי תשובה לשאלות קודמות בפורטל Infomed: http://www.infomed.co.il/questions/q_050201_2.htm

קלקסאן (הפארין) היא תרופה לדילול הדם. נקסין (נאפרוקסן) היא תרופה ממשפחת נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs). מומלץ להימנע משילוב תרופות אלו, מכיוון שזה עלול להגביר את הסיכון לדימומים או להיווצרות כיב עיכולי. יש להיות מודעים לסיכונים אם נוטלים אותן יחד, ולעקוב בקפידה אחר תפקודי הקרישה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד