בדיקת תפקודי קרישה (CLOTTING TEST)

קלקסאן (הפארין) היא תרופה לדילול הדם. נקסין (נאפרוקסן) היא תרופה ממשפחת נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs). מומלץ להימנע משילוב תרופות אלו, מכיוון שזה עלול להגביר את הסיכון לדימומים או להיווצרות כיב עיכולי. יש להיות מודעים לסיכונים אם נוטלים אותן יחד, ולעקוב בקפידה אחר תפקודי הקרישה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיים וכרגע הוא ממוקד בעורף. אני מטופלת באתופאן ובזריקות וולטרן להרגעת הכאבים. אני מציינת כאן תוצאות בדיקות שנראות לי חשובות: ANTINUCLEAR Ab שלילי SMOOTH MUSCLE Ab שלילי U/ml 1.00 ANTI CARDIOLIPIN IgA U/ml 3.85 ANTI CARDIOLIPIN IgG U/ml 0.73 ANTI CARDIOLIPIN IgM U/ml 1.40 A.B2 GLYCOPROTEI IgG U/ml 2.95 A.B2 GLYCOPROTEI IgM URIC ACID 1.6 mg/dl IRON 46 mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.06 mg/dl COMPLEMENT C4 45 C REACTIVE PROTEIN 3.23 FERITIN 38 ESR 81 לאיזה כיוון עליי לפנות על מנת לקבל מרפא? נוגדנים נגד קרדיוליפין ואנטי בטא 2 גליקופרוטאין הם נוגדנים אוטואימוניים (התוקפים חלקים של הגוף עצמו) המתפתחים על ידי מערכת החיסון. מציאותם של נוגדנים מסוג זה מעלה את הסיכון לפתח Antiphospholipid Syndrome, תסמונת הידועה גם בשם APS, המתבטאת ביצירת קרישי דם עורקיים או ורידיים, ובחלק מהמקרים רמה נמוכה של טסיות דם והפלות חוזרות. נוגדן מסוג אנטי קרדיוליפין קשור במחלת הזאבת ונמצא ב כ-40% מהחולים במחלה. רמת ה- CRP ורמת ה- ESR הגבוהות מעידות על קיומו של תהליך דלקתי בגוף. רמת הברזל שלך נמוכה, וזה מתאים למחלה דלקתית כרונית. רמת הפריטין (המשקפת את מאגרי הברזל בגוף) תקינה, אך בחלק הנמוך של הנורמה. לשאר הבדיקות איני מתייחסת משום שאו שהן תקינות או שאיני מוצאת בהן חשיבות. את זקוקה להתייחסות שך רופא, ועלייך לפנות לראומטולוג (רופא שעוסק במחלות מפרקים). ד"ר שירי אורי - אינפומד [24/01/2010]

נשאות של פקטור 5 ליידן APC resistance הטרוזיגוטיות היא מצב של סיכון לקרישיות יתר. זה אומר כי יש לך סיכוי יותר גבוה להיווצרות קרישי דם ולהפלות חוזרות. פקטור 5 ליידן הוא מצב בו גורם הקרישה פקטור 5 עובר שינוי אשר מונע את קשירת פרוטאין C, שהוא בעצם ה"בלם" של פקטור זה. כתוצאה מכך, פרוטאין C אינו יכול לעצור את פעילות פקטור 5, ולכן ישנו מצב של קרישיות יתר - תרומבופיליה. הטרוזיגוטיות לפקטור 5 ליידן אינה נחשבת למחלה אלא לגורם סיכון לקרישיות יתר. גם ההיסטוריה המשפחתית שלך מהווה גורם סיכון. אמליץ לך לפנות להמטולוג על מנת להתייעץ איתו לגבי אם כדאי לך ליטול טיפול מניעתי או טיפול בזמן כניסה להריון וכדומה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

מרבית הרופאים לא ממליצים על שימוש בגלולות למניעת הריון בגיל כזה, כיוון שיש סיכון גבוה יותר ליצירת קרישים וסיבוכים הקשורים למערכת הדם והלב. בדרך כלל מומלץ להשתמש בהתקן תוך-רחמי, שמבטיח יעילות גבוהה ללא הסיבוכים הכרוכים בנטילת גלולות. ישנם מספר סוגים של התקנים כאלה, המותאמים אישית על פי ההיסטוריה הרפואית שלך. עם זאת, כפי שהבנת, יש רופאים שאינם מסתייגים מנטילת גלולות למניעת הריון גם בגיל זה, כיוון שלטענתם, מינון ההורמונים בהן נמוך מספיק, ורק מצריך להיות במעקב. אני חושבת שאם אפשר להימנע מסיכונים, עדיף לעשות כן. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

יכולה להיות בעיה בספיגת הברזל. יש לקחת את הכדורים עם מיץ תפוזים או מאכלים חמוצים אחרים ולא עם חלב שהוא בסיסי. ייתכן שיש בעיה אחרת של ספיגת ברזל או איבוד דם ממערכת העיכול. אפשר לחשוב על מחלה בשם צליאק, שבה יש רגישות לגלוטן. פעמים רבות היא באה לידי ביטוי באנמיה בלבד. הייתי ממליצה לעשות בדיקת קולונוסקופיה לצורך בירור ולקיחת ביופסיה. כך עושים את האבחנה. יש גם בדיקת נוגדנים בדם שניתן לבצע על מנת לסייע בתהליך האבחון של צליאק. יש לחשוב על סיבות אפשריות אחרות לדימום או לאובדן כמות משמעותית של דם בזמן מחזור וכדומה. ייתכן שיש איזו דלקת ברירית המעי שמפריעה בספיגה. תאי דם לבנים הם מדד לתהליך דלקתי כשלהו בגוף. יש בהחלט לערוך בירור בעניין. פני לרופא המטפל לצורך הפנייה לבדיקות הרלוונטיות. ד"ר שירי אורי - אינפומד

הכנסת ברנולה יכולה לגרום להיווצרות קריש גם אצל אנשים בריאים. זוהי בעצם פגיעה בכלי הדם, וזו אחת משלוש הסיבות עיקריות להיווצרות קריש: עימדון של הדם (venous stasis) - עקב חוסר תנועה, למשל עקב שיתוק או שכיבה ממושכת לאחר ניתוח או טיסה ממושכת. נטייה לקרישיות יתר של הדם - נטייה שגדלה בעת הריון, שימוש בגלולות למניעת הריון, שימוש בהורמונים מלאכותיים בגיל המעבר, בשל הפרעות קרישה תורשתיות או נרכשות, ובכמה סוגי סרטן. פגיעה בכלי הדם - בעקבות תרופות, מחלות כלי דם, צנתרים ורידיים או טראומה. אמנם ציינת כי אין סיפור משפחתי של קרישיות יתר, אך את מעשנת ונוטלת גלולות, ושני גורמים אלו מעלים את הסיכון להיווצרות קרישים. בעיות בדרכי המרה ובתפקודי הכבד אינם גורמים משמעותיים להיווצרות קרישים, אין קשר מובהק ביניהן לבין היווצרות קרישים, וגם לא ציינת את תוצאות בדיקות תפקודי הכבד. עלייה בהם יכולה להיגרם הן על ידי נטילת הגלולות והן על ידי ההריון עצמו. הקלקסאן יכול לעצור את התופעה אך לא לטפל בה. עליך לעבור בירור בנוגע לקרישיות יתר. בדיקות homocysteine

ייתכן ואין קשר בין קרישיות יתר לבין הדלקת בבלוטות הלימפה. ישנם תיאורי מקרה בודדים בספרות המתארים קשר בין מחלת שרטת החתול מפושטת ואירועים תרומבוטיים. מחלות גידוליות כגון לימפומה יכולות לגרום גם לתרומבוזות, אך לאור הזמן הרב שחלף מאז הופעת מחלתך וחוסר ממצא גידולי בניתוח, אבחנה שכזו איננה עומדת על הפרק. מחלה היכולה לגרום לקרישיות יתר ודלקת בבלוטות הלימפה היא מחלת הזאבת (לופוס). למידע נוסף על מחלת הזאבת ראי תשובה לשאלות קודמות בפורטל Infomed: http://www.infomed.co.il/questions/q_050201_2.htm

הבדיקות שביצעת הן חלק מפאנל בדיקות הבודק את קרישיות הדם. הפיברינוגן אמנם מעל הנורמה (400-200), אך זוהי עלייה מינורית, שככל הנראה לא נובעת מבעיית קרישה. תוכלי לקרוא עוד על בדיקה זו בדף בדיקות רפואיות של אינפומד (הסתכלי ב"כללי" וב"הסבר תוצאות").

בדיקת מיפוי לב נועדה להעריך את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ובאופן זה לקבוע אם ישנן הצרויות בעורקים הכליליים, ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. בבדיקה מזריקים איזוטופ רדיואקטיבי (תליום) הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק החומר דיפירידמול, שגורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. אין מניעה לקחת קומדין לפני הבדיקה, ואין צורך בשינוי מינון. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

אם לא נמצאה כל מחלת רקע הגורמת לקרישיות יתר, נראה שעליך פשוט להקפיד על אורח חיים בריא ככל האפשר, גם במשך הטיול: הימנעי מעישון, השתדלי להימנע מאכילת מזונות שומניים, ודאגי לעשות פעילות גופנית - גם הליכה היא פעילות נהדרת. למען הסר ספק, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל, להערכת מצב כללית ולייעוץ. שמרי על עצמך ושיהיה טיול מהנה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד