"דר׳ טובבין קיבל אותנו ביחס נעים ובסובלנות. הרופא היה מאד יסודי בפגישה, עבר בדיקה בדיקה, הסביר מה פשר התוצאה ואיך לשמור על תקינות התוצאות. הרופא הסביר מידע כללי בקשר לבעיה הרפואית שתרמו לי הרבה בהבנה. רופא מקצועי, יסודי ומאד נעים ."
אם לא נמצאה כל מחלת רקע הגורמת לקרישיות יתר, נראה שעליך פשוט להקפיד על אורח חיים בריא ככל האפשר, גם במשך הטיול: הימנעי מעישון, השתדלי להימנע מאכילת מזונות שומניים, ודאגי לעשות פעילות גופנית - גם הליכה היא פעילות נהדרת. למען הסר ספק, אני ממליצה לפנות לרופא המטפל, להערכת מצב כללית ולייעוץ. שמרי על עצמך ושיהיה טיול מהנה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
כשיש היסטוריה משפחתית של קרישיות יתר, לרוב מומלץ לא לקחת סיכון ופשוט לא להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים, שכן אלה מגבירים את הסיכון לקרישיות, שכידוע יכולה לגרום לנזקים חמורים ביותר. תוכלו להשתמש בכל אמצעי מניעה שאינו הורמונלי, ובעיקר באמצעי חציצה, כמו קונדום. מידע מפורט תמצאו במדריך אינפומד לאמצעי מניעה: http://www.infomed.co.il/preg/moreBirthControl.asp
בדיקת מיפוי לב נועדה להעריך את אספקת הדם ללב במנוחה ואת עתודות אספקת הדם ללב במאמץ, ובאופן זה לקבוע אם ישנן הצרויות בעורקים הכליליים, ואם ישנה רקמת צלקת בשריר הלב. בבדיקה מזריקים איזוטופ רדיואקטיבי (תליום) הפולט קרינה שנקלטת באמצעות מכשור מיוחד. במהלך הבדיקה מוזרק החומר דיפירידמול, שגורם להרחבה של כלי הדם בלב, וכך מאפשר לאפיין את אספקת הדם המיטבית לשריר הלב. אין מניעה לקחת קומדין לפני הבדיקה, ואין צורך בשינוי מינון. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיים וכרגע הוא ממוקד בעורף. אני מטופלת באתופאן ובזריקות וולטרן להרגעת הכאבים. אני מציינת כאן תוצאות בדיקות שנראות לי חשובות: ANTINUCLEAR Ab שלילי SMOOTH MUSCLE Ab שלילי U/ml 1.00 ANTI CARDIOLIPIN IgA U/ml 3.85 ANTI CARDIOLIPIN IgG U/ml 0.73 ANTI CARDIOLIPIN IgM U/ml 1.40 A.B2 GLYCOPROTEI IgG U/ml 2.95 A.B2 GLYCOPROTEI IgM URIC ACID 1.6 mg/dl IRON 46 mg/dl BILIRUBIN DIRECT 0.06 mg/dl COMPLEMENT C4 45 C REACTIVE PROTEIN 3.23 FERITIN 38 ESR 81 לאיזה כיוון עליי לפנות על מנת לקבל מרפא? נוגדנים נגד קרדיוליפין ואנטי בטא 2 גליקופרוטאין הם נוגדנים אוטואימוניים (התוקפים חלקים של הגוף עצמו) המתפתחים על ידי מערכת החיסון. מציאותם של נוגדנים מסוג זה מעלה את הסיכון לפתח Antiphospholipid Syndrome, תסמונת הידועה גם בשם APS, המתבטאת ביצירת קרישי דם עורקיים או ורידיים, ובחלק מהמקרים רמה נמוכה של טסיות דם והפלות חוזרות. נוגדן מסוג אנטי קרדיוליפין קשור במחלת הזאבת ונמצא ב כ-40% מהחולים במחלה. רמת ה- CRP ורמת ה- ESR הגבוהות מעידות על קיומו של תהליך דלקתי בגוף. רמת הברזל שלך נמוכה, וזה מתאים למחלה דלקתית כרונית. רמת הפריטין (המשקפת את מאגרי הברזל בגוף) תקינה, אך בחלק הנמוך של הנורמה. לשאר הבדיקות איני מתייחסת משום שאו שהן תקינות או שאיני מוצאת בהן חשיבות. את זקוקה להתייחסות שך רופא, ועלייך לפנות לראומטולוג (רופא שעוסק במחלות מפרקים). ד"ר שירי אורי - אינפומד [24/01/2010]
Xefo היא תרופה ממשפחת ה- oxicams. זו תרופה הפועלת במנגנון שחרור מזורז ממשפחת ה- NSAIDs, תרופות נוגדות כאבים ונוגדת דלקת. התרופה משווקת באירופה. זו תרופה פוטנטית מאוד וזמן הפעילות שלה הוא כ-4 שעות. סימבלטה עשויה להגביר את האפקט נוגד הקרישה של תרופות משפחת NSAIDs, ביניהן של קספו. השילוב אפשרי תוך מעקב רפואי צמוד. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד
4 התוצאות הראשונות מעידות על חריגות קלות ביותר בספירת הדם שאין להן כל משמעות. רמת הסוכר שלך גבוהה. - האם הבדיקה נעשתה בצום? אם כן, יש לחזור על הבדיקה פעם נוספת בצום, או לבצע העמסת סוכר. תוצאה גבוהה חוזרת (בתנאי שהבדיקות בוצעו כראוי ובצום) מעידה על מחלת הסוכרת, ומחייבת טיפול. רמת הטריגליצרידים מעט גבוהה (הנורמה היא עד 150). הסיבה לעלייה ברמת הטריגליצרידים היא בדרך כלל שילוב של נטייה תורשתית ותזונה עשירה בשומנים. סוכרת לא מאוזנת, השמנת יתר, תת-פעילות בלוטת התריס, תסמונת נפרוטית (מחלה כלייתית) - גם אלה עשויים לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים. ישנן תרופות שעלולות לגרום לעלייה ברמת הטריגליצרידים, הכוללות משתנים, תרופות להסדרת קצב הלב, סטרואידים ועוד. הטיפול הוא קודם כל דיאטה מאוזנת דלת שומן ופעילות גופנית. HDL הוא "הכולסטרול הטוב". רצוי שרמתו תהיה גבוהה ככל האפשר. אצלך הרמה מעט נמוכה, 42, אך לצערנו לא ניתן לעשות דבר על מנת לשנות את המצב. לא ציינת אם בדיקת רמת הבילירובין היא בדיקה של בילירובין כולל, ישיר או עקיף, לכן לא אוכל להתייחס לתוצאה. רמת ה- CPK שלך היא 311, וזו רמה מאוד גבוהה. תוכל למצוא מידע רב בפורטל אינפומד לגבי CPK. פעילות גופנית רגילה היא הסיבה העיקרית לעלייה קלה ב- CPK. קודם כל יש לשלול אפשרות זו על ידי ביצוע בדיקה חוזרת לאחר כשבוע ללא פעילות גופנית. רמת ה- INR PT תקינה היא עד 1.2. זהו מדד לתפקודים מסוימים של מערכת הקרישה. הארכה של INR יכולה להתרחש עקב הפרעה בקרישה, העלולה להוביל לדימומים לא נשלטים. כך לגבי הערכים PT-sec ו- APTT, שגבוהים אצלך. יכול להיות שישנן הפרעות קרישה שונות הגורמות לכך, או נטילה של קומדין, תרופה נוגדת קרישה. אם אינך נוטל קומדין, יש לפנות בהקדם לרופא המטפל לבירור. איחולי בריאות ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד
לא מצאתי כי יש תגובות בין התרופות טגרטול (קרבאמאזפין) לבין רדוקטיל (סיבוטרמין) או בין קומדין לבין רדוקטיל. יכולה להיות תגובה קלה דווקא בין קומדין לבין טגרטול, אבל אם את לוקחת את השילוב כבר זמן מה, אין סיבה לדאגה. ד"ר שירי אורי - אינפומד
לכל תרופה יש תופעות לוואי. אסטרדיול ניתנת כטיפול למגוון בעיות: כטיפול חלופי לתסמיני גיל המעבר, למניעת דלדול עצם (אוסטאופורוזיס) ועוד. התרופה איננה גורמת אירוע מוחי, אך בשימוש ממושך, עולה הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי, בעיות בכלי דם (בריאות או ברגליים), יתר לחץ דם, סרטן שד, סרטן רחם או דמנציה. הסיכון למצבים אלה מוגבר בשילוב עם עישון. מידע נוסף על התרופה ועל תופעות הלוואי שלה את יכולה לקרוא באינדקס התרופות: http://www.infomed.co.il/drug1.asp?dID=461
חסרים לי פרטים נוספים על בנכם: האם היו אירועי דמם נוספים לאחר חבלות קלות או מאורעות חוזרים של דם בשתן? האם תואר דימום אל מפרקי הגפיים? מה היתה רמת פקטורי הקרישה בעת אבחון הבעיה? ככלל, חומרת ההמופיליה היא לפי רמת פקטורי הקרישה, והיא מסווגת כדרגה חמורה, בינונית או קלה. לכל דרגה הטיפול המתאים לה. הטיפול ניתן לפי רמת פקטורי הקרישה והבעיות הקליניות אותן מציג הילד. לדוגמה, אירועי דמם אל תוך מפרקי הגפיים דורשים טיפול בריכוז גבוה של פקטורי הקרישה החסרים, בעוד שדמם בשתן דורש רמות נמוכות יותר. חולים עם חסר פקטורי קרישה מסוג כמו שתיארתם צריכים להיות במעקב על ידי הרופא המטפל ומעקב בבדיקות דם. יש לקבל הדרכה נכונה כדי למנוע אירועי דמם נוספים וסיבוכים, ולקבל טיפול נכון. על ידי שמירה על התנאים שציינתי, חולי המופיליה יכולים לחיות שנים רבות כמו כל אדם בריא. בברכה, ד"ר עידו ווליניץ - אינפומד
פקקת בורידים העמוקים בזרוע אינה דבר שכיח. בדרך כלל הדבר קורה על רקע ניתוח, הזרקות מרובות ליד או הפרעות של קרישיות יתר. עליך בכל מקרה לבצע בירור לקרישיות יתר בדם, וכמו כן לבצע בדיקת אולטרסאונד דופלר על מנת להעריך האם יש פקקת. לגבי הנפיחות והכאבים - העובדה שלא נעשתה אבחנה מעידה שהמחלה לא טיפוסית. כמו כן קשה לעשות אבחנה במקרה הזה בלי אפשרות לבדוק אותך פיזית. ייתכן שכדאי לשלול אפשרות של דלקת עצב האמה (נוירופתיה) שאפשר לאבחן ב- EMG
אין עדויות שנטילת קראטין מגבירה אבני כליה חומצה פוליצ רצוי לשמור בטווח התקין כי רמה גבוהה מאד בחיות גורמת נזק כליתי. חלבון בדיאטה בכמות גבוהה מגביר את הסיכון לאבני כליה עי הגברת חומציות השתן הורדת רמת ציטרט בשתן והגברת הסידן בשתן. מטופלים עם אבני כליה אבקת חלבון עלולה להגביר את יצירתם וגדילתם ולכן חשוב מעקב קליני רדיולוגי וכן על גורמי הסיכון שהוזכרו בשתן
שלום מורן בהערכת שתן לכללית להערכת החלבון בשתן חשוב לדעת את ריכוז השתן כפי שנבדק עי SG אם גבוה הממצאים בולטים יותר וכשנמוך אפשר לפספס. האם בדקו SG? ממצאים של לויקוציטים ואריתרוציטים מעלים חשד למחלה כליתית מציע לחזור על בדיקת שתן לכללית עם משטח ולבצע שתן לתרבית ודגימת שתן לקראטינין חלבון אלבומין. US כליות ודרכי השתן ודם לקראטינין אוראה אשלגן נתרן כלור סידן זרחן אלבומין ןומעקב אחר לחץ דם. אם עדיין בבדיקת שתן לכללית כדוריות אדומות ולבנות ולחלבון ללא עדות לזיהום ו/או יש בעיה בבדיקות הנוספות שהמלתתי חשוב להבדק בהקדם עי נפרולוג. גם אם תהיה בעיה כליתית זה לא סוף העולם ואפשר להתמודד איתה. תתכן בהחלט בעיה קלה שדורשת מעקב ואולי טיפול ולא תפריע להריון. חשוב לבדוק את הדברים.
התשובה תלויה בסוג האבן וחומרת גורמי הסיכון בשתן. באבנים השכיחות כאבני סידן אוקסלט בהם אין כמות מוגברת מאד בשתן של מרכיבי האבן סידן ואוקסלט ו/או כמות מאד נמוכה של מעכבי יצירת האבן ציטרט, מבקשים שתיית מים שנפח השתן יהיה לפחות 2 ליטר ובמקבל לתקן את גורמי הסיכון שהוזכרו. כשגורמי הסיכון קשים מאד ולא מצליחים לתקנם באופן מלא רצוי להגביר שתיה לנפח שתן אף כ3 ליטר. מאחר ואבני כליה מלוות באי ספיקה כליתית עם מגבלות גם בהפרשת מים צריך לודא שלא נוצר עודף מים בגוף. יש אבנים הכוללות מרכיב שתלוי בחומציות השתן כאבני חומצת שתן הנוצרים בpH נמוך, אבני סידן זרחן ואבני זיהום הנוצרות ב pH גבוה ואבני ציסטין בהם יש צורך בהגעה לpH 7.5 להגברת מסיסות הציסטין. באבנים אלו שתיה מרובה והגברת נפח השתן מעל 2 ואף עד 3 ליטר הכרחיים אך לא מספיקים ללא התאמת הpH לסוג האבן.
נפח שתן נמוך, לרוב עקב אובדן מים בהזעה או במערכת העיכול וחוסר שתיית מים מספקת למצב זה , מרכז את המרכיבים בשתן הגורמים לאבני כליה ומגביר את הסיכון ליצירתם וגדילתם. נפח שתן גבוה המושג ע"י שתיה מרובה עשוי להקטין את הסיכון ליצירת וגדילת אבנים, אבל עלול לא להספיק כשקיימים גורמי סיכון משמעותיים המופרשים בכמות גבוהה בשתן כסידן ואוקסלט או ירידה בכמות מעכבי יצירת אבנים כציטרט. מגבלה זו של הגדלת נפח השתן ע"י שתיה מרובה במניעת אבניה כליה בולטת במיוחד באבנים שמושפעים מאד מחומציות-pH השתן. אבנים אלו ששכיחותן הולכת ועולה ומלווים מחלות נוספות משמעותיות, כהשמנה וסכרת בהם יש עליה באבני חומצת שתן הנוצרות בpH נמוך שללא העלאה שלו הגברת השתיה לא מספקת. כך גם במצבי סיכון כהריון ובמצבים אחרים של אבני סידן זרחן הנוצרים בpH גבוה יותר ששכיחים בנשים צעירות, ובהם צריך לנסות להוריד pH. בדומה לכך אבני זיהום הנוצרים בpH גבוה. באבני ציסטין יש צורך להעלות באופן מיוחד את pH השתן למניעת אבנים אפקטיבית. בנוסף הגברת שתיה להגדלת נפח השתן אינה קלה לבצוע והשגה במטופלים רבים. לסיכום: הגברת שתיה והגדלת נפח השתן חשובים מאד בכל המטופלים, אך קשים להשגה וגם כשמושגים אינם מספיקים למניעת אבני כליה במטופלים רבים. לכן יש צורך לבצע בירור של כל גורמי הסיכון בשתן ובגוף כדי למנוע יצירת וגדילת אבני כליה.
בסיכון מוגבר לאבני כליה נמצאים מטופלים עם בעיות הבאות: 1. סיפור משפחתי של אבני כליה 2. נפח שתן יומי נמוך מאד מתחת לליטר 3. השמנה, סכרת ו/או Gout 4. הפרעות בצינורות במערכת השתן ובניקוז השתן 5. זיהומים חזרים בדרכי השתן 6. שינויים במבנה הכליות ככליות פוליציסטיות, ספוגיות ופרסה 7. פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס- היפרפראתירואידיזם 8. אחר פרוצדורה בריאטרית 9. הריון 10. גיל מבוגר ומין זכר 11. עבודה מאומצת במזג אויר חם 12. מתן מינון גבוה של של סידן וויטמין די 13. מתן מינון גבוה של ויטמין סי 14. תזונה מוגזמת במלח, בשר ו/או אברים פניניים 15. צריכה מוגברת של אוקסלט -תרד, שוקולד, בוטנים, אגוזים, תה 16. צריכה מועטה של סידן, אשלגן ומגנזיום 17. חמצת בדם 18. טיפול בטופימרט ודיאמוקס, ופוסיד ומשלשלים 19. מחלת מעי דלקתית ושלשול קשה 20. טיפול בציפרופלוקסצין, סולפה, אציקלוביר