בדיקת תפקודי קרישה (CLOTTING TEST)
נפח הדם בגופו של אדם בוגר נע בין 5-6 ליטרים (הנפח עולה ביחס ישר למשקל הגוף). פרט למים הדם מכיל :כדוריות דם אדומות המסיעות בהולכת חמצן, כדוריות דם לבנות המהוות את מערכת החיסון שלנו וחלבונים שונים המסייעים בהובלת החומרים בגופנו. בנוסף, במחזור הדם ישנם גם חלבונים בעלי תפקיד חשוב בקרישת הדם.
קרישת דם הינה היכולת המופלאה של הדם הנוזלי להפוך למוצק בשעת פציעה בכדי למנוע דימום ממושך.
תהליך זה כולל בתוכו שרשרת אירועים המנוהלת ע"י קבוצת חלבונים הנקראים חלבוני קרישה (CLOTTING FACTORS).
תהליך הקרישה אמור להתבצע רק כשקיימת דליפה של דם אל מחוץ לכלי הדם, אם הדם ייקרש בזמן שיגרה יוצרו לנו קרישי דם במערכת כלי הדם הסגורה, דבר היכול להוביל לחסימת כלי דם ולנזק לאיברים השונים.
זו למעשה הבעיה הגורמת לרוב התקפי הלב , חלקים שונים של הלב נמקים כיוון שקריש דם חוסם את אחד מכלי הדם המוביל חמצן לאותו איזור.
בדיקת תפקודי קרישה היא בדיקת דם שבה נבדקת היכולת של אותם חלבוני הקרישה להפוך את הדם מנוזלי למוצק, ולעשות זאת בפרק זמן הנמצא בטווח המוגדר כתקין.
קראו עוד: פענוח בדיקות דם - קרישת דם ; המדריך המלא לפענוח בדיקות דם
אוכלוסיות בסיכון
בדיקת תפקודי קרישה זו אינה מתבצעת כבדיקה שבשגרה.
בד"כ יידרשו לבצע בדיקה זו:
- אנשים אשר עברו אירוע הקשור לקרישת דם מוגברת, כגון שבץ מוחי או אירוע לבבי.
- אנשים אשר עברו אירוע הקשור לקרישת דם ירודה, כגון דימום מוגבר ובלתי מוסבר.
- אנשים הנוטלים תרופות ממשפחת מדללי הדם, בכדי לבחון את יעילות התרופות.
- אנשים הנמצאים לפני ניתוח.
- אנשים עם מחלות כבד, כיוון שחלק מחלבוני הקרישה מיוצרים בכבד.
בנוסף חשוב לציין כי קיימים מספר מזונות אשר בשילוב עם משפחת מדללי הדם יכולים לשנות את יעילותם.
במזונות אלו נכללים מזונות או משקאות עשירים בוויטמין K המעודד קרישת דם כדוגמת : כרוב ניצנים או תה ירוק . אותם אין לצרוך במקביל לשימוש בקומדין.
מחלות קשורות
כל מחלה הקשורה בנטייה לדימום מוגבר או בנטייה ליצירת קרישי דם תדרוש ביצוע בדית פקודי קרישה.
בין המחלות האלו ניתן למצוא ביום השאר: המופיליה, התקפי לב, שבץ מוח, פקקת וורידים, תסחיף ריאתי ועוד.
כמו כן כיוון שחלק מחלבוני הקרישה מיוצרים בכבד ומכילים ויטמין K, מחלות כבד או חוסר תזונתי בויטמין K גם יכולים להשפיע על איכות תהליך הקרישה.
מתי עושים את הבדיקה?
בדיקת תפקודי קרישה עושים בכל מצב בו נדרשת אינפורמציה על יכולת הקרישה של הדם.
הדוגמה השכיחה ביותר הנה לפני ניתוח. כיוון שניתוח הינו פעולה פולשנית הפוצעת את כלי הדם, עלינו לדעת מראש כי חלבוני הקרישה יעשו עבודתם נאמנה בכדי למנוע דימומים ממושכים ובלתי נשלטים.
מעבר לכך אנשים שחוו אירועים כגון אירוע מוחי או התקפי לב הנגרמים עקב קרישי דם, נאלצים לקחת תרופות המעכבות את קרישת הדם כדוגמת : קומדין, פלויקס ואספירין (משפחת מדללי הדם).
בדיקת תפקודי הקרישה מאפשרת לבצע מעקב אחרי יעילות השפעתם של מדללי דם אלו ,ולשנות את מינונם בהתאם.
אם הינכם נוטלים אחת מהתרופות הנ"ל ועומדים לפני ניתוח, סביר להניח שתידרשו להפסיק נטילתן מספר ימים לפני הניתוח בכדי למנוע דימום בלתי נשלט.
איך להתכונן לבדיקה?
ברוב המקרים אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקת תפקודי קרישה שכן מדובר בבדיקת דם פשוטה. עם זאת, במידה ואתם נמצאים לפני ניתוח ונוטלים אחת מהתרופות ממשפחת מדללי הדם, ייתכן ותתבקשו להפסיק נטילתם ולאחר מספר ימים לבצע את בדיקת תפקודי הקרישה.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה הינה בדיקת דם פשוטה הכרוכה בדקירת אחד הוורידים בדרך כלל בזרוע.
אחרי הבדיקה
לא קיימות הנחיות מיוחדות מיד לאחר ביצוע בדיקת תפקודי קרישה. לאחר קבלת התוצאות ייתכן ותתבקשו לשנות את מינונן של תרופות מסוימת באם אתם נוטלים תרופות.
פענוח תוצאות
סה"כ בבדיקת תפקודי קרישה יתקבחו 3 תוצאות המציינות את השלבים השונים של תהליך הקרישה.
התוצאות ניתנות במספרים המציינים בשניות פרקי זמן עד להופעת קריש דם בתנאי מעבדה, להלן התוצאות השונות וטווחי הנורמה של בדיקת תפקודי קרישה :
1. PT טווח נורמלי 11-13.5 שניות.
2. ערכים גבוהים : עלולים להצביע על מחלת כבד, על מחסור בוויטמיןKהנחוץ לקרישת הדם, כמו כן ערכים אלו יהיו גבוהים בעת נטילת קומדין (תרופה המאיטה את קצב הקרישה)
3. PTT טווח נורמלי 25-35 שניות.
ערכים גבוהים: מחלות כבד כדוגמת שחמת הכבד, מחלות קרישה כגון DIC.
4. INR טוווח נורמלי סביב 1.
זהו למעשה המדד המאפשר השוואה של איכות קרישת הדם בין בני אדם שונים. במדד זה נשתמש בעיקר אצל אנשים הנוטלים תרופות מדללות דם בכדי שנוכל לווסת את המינון המתאים. הערך הנ"ל יהיה גבוהה יותר ככל שמינון מדללי הדם יהיה גבוהה יותר.
כמן כן כל אחת מהתוצאות יכולות להיות מעל או מתחת לנורמה בעקבות המחלות השונות המצוינות לעיל, או בעקבות נטילת תרופות ממשפחת מדללי הדם.
המאמר נכתב על ידי ד"ר צחי לנדא
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- אמי בת 45 ויש לה תסחיף ריאתי. בבדיקה גנטית התגלה פקטור 5 ליידן. עשיתי גם בדיקה גנטית, והתגלה שגם אני נשאית של פקטור 5 ליידן ושל APC resistance, חשד להטרוזיגוט. מה זו הבדיקה הזאת?
- אני עוברת טיפולי הפריה ומנסה להיכנס להריון. במסגרת הטיפולים אני לוקחת קלקסאן מדי יום בשל בעיה של קרישת יתר והפלות קודמות. בשבועיים האחרונים אני עוברת תופעה מוזרה ומפחידה של הירדמות קיצונית של איברים בגוף. בהתחלה זה היה הגפיים אחרי שינה ותוך כדי שינה
- אני כחצי שנה לאחר לידה. לפני שבוע חטפתי התקף של אבנים בכיס המרה, ובמיון הכניסו לי ברנולה למשך שעה. כעבור יומיים-שלושה כאבה לי יד ימין (אותה יד בה הכניסו לי ברנולה) מאיזור בית שחי לאורך הזרוע לכיוון המרפק. בדופלר נראה קטע "וריד ברכיאלי תרומבוטי כ
- אני בת 37. לפני כארבעה חודשים עשיתי בדיקות דם. נמצאו תאי דם לבנים מעט מעל מה שצריך להיות (12.5) והערכים שמתייחסים להמוגלובין מעט נמוכים. אלה התוצאות: HB 11.6 HCT 35 MCH 25 MCV 75.5 היום עשיתי שוב בדיקות, ונמצאו ערכים כמו בפעם הקודמת. רמת תאי ה
- אני מבקש לקבל הסבר לתוצאות הקיצוניות מתוך בדיקות שביצעתי לפני 10 ימים: hct 40.9 baso 0.0 macro% 0.1 hypo% 0.3 glucose 246 triglyc. 154 hdl 43 bilirubin 0.20 cpk 311 pt-inr 3.20 pt-sec 32.1 pt% 19 aptt 42.2 אלו התוצאות הקיצוניות. מה המ
- אני בת 45, בריאה בדרך כלל ולא מעשנת. רופא אחד המליץ לי בפה מלא על גלולות למניעת הריון מסוג יסמין, ואילו רופא אחר שלל זאת בתוקף, וטעם שבגילי כרוכים בכך סיכונים רבים. הוא המליץ על קוטל זרע, שלי אישית לא נראה כל כך מתאים ונוח. שנים לא היה לי צורך באמ
- אשתי בת 31, בהריון בשבוע ה-33. היא נושאת את פקטור 2 הגורם לקרישיות יתר. היא מזריקה במהלך כל ההריון קלקסאן 60 מ"ג. קיבלנו בדיקות דם ואלה התוצאות: PT INR 0.92 PT SEC 10.0 PT% 100 APTT SEC 24.1 FIBRINOGEN 592 האם הבדיקה תקינה או שיש בעיה ב
- בבדיקת קרישיות יתר שנעשתה לי נמצא כי MTHFR c677t הטרוזיגוט וגם g20210a הטרוזיגוט. האם זה מראה על בעיה בקרישות יתר? האם זה יכול להביא להפלות בעתיד?
- אני מתכננת טיסה לארה"ב בשבוע ה-25, טיסה פנימית ארוכה בסוף השבוע ה-26, וחזרה לארץ בסוף השבוע ה-28. במהלך הנסיעה נהיה עם רכב צמוד ונעשה טרקים קצרים. אני הומוזיגוטית לקרישיות יתר (פקטור 5). זהו הריון ראשון, ואני עכשיו כנראה בשבוע ה-6. האם אלה זמנים
- אני בת 33. עברתי גרידה עקב הפסקת הדופק העוברי בשבוע ה-11. העובר, לפי בדיקת האולטרסאונד, היה בן 7 שבועות. לאחר 10 ימים נצפו בביקורת שאריות הריון - קרישי דם ונוזל. קיבלתי כדורים למשך 3 ימים. אני לא מדממת. אני מאוד חוששת ומאוד רוצה להרות. האם יש משמעות
מאמרים בנושא תפקודי קרישה


מחקר חדשני מביא לדיון מחודש בחלופה לקומדין, תרופה נוגדת קרישה שלא נמצא לה תחלופה זה יותר מ-50 שנה, בוועדת הסל של מש... לכתבה המלאה