"הגעתי לפרופסור מרים לאחר שהיינו מטופלים במרפאה אחרת ואני כלכך שמחה שעשינו את הצעד הזה! קודם כל יסודית מאוד, מסבירה כל דבר לפרטי פרטים, מסבירה על המשך הטיפול הלאה , רואה את המטופל ומכבדת מאוד. יכולה להגיד בפה מלא שפרופסור מרים היא אחד ויחידה. תודה רבה לך על כך 🩷"
הערכים INR, PT, APTT נמצאים בטווח הנורמה. ערך הפיברינוגן גבוה. רמת פיברינוגן גבוהה מגבירה את נטיית הגוף לייצר קרישי דם, והיא עולה בתגובה לדלקת חריפה, מחלה דלקתית, טראומה או הריון. במקרה של אשתך, הערך הגבוה יכול להיות כתוצאה מבעיית קרישיות היתר או כתוצאה מן ההריון עצמו. כל טוב, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
הבדיקות שביצעת הן חלק מפאנל בדיקות הבודק את קרישיות הדם. הפיברינוגן אמנם מעל הנורמה (400-200), אך זוהי עלייה מינורית, שככל הנראה לא נובעת מבעיית קרישה. תוכלי לקרוא עוד על בדיקה זו בדף בדיקות רפואיות של אינפומד (הסתכלי ב"כללי" וב"הסבר תוצאות").
קרישת הדם טובה מאוד, הערכים תקינים, וכך גם רמת החומצה הפולית. רמת הברזל בדם תקינה, אבל רמת הפריטין (המשקף את מאגרי הברזל בגוף) נראית נמוכה, אבל ערכי הנורמה משתנים בין מעבדות שונות. ערך של 17 עשוי ליפול בגבול הנורמה במעבדות מסויימות. ככלל, הערך נמוך ומשקף הידללות של מאגרי הברזל בגוף, והדבר המצריך התייחסות. יש לבדוק מהי הסיבה לכך (חוסר ברזל במזון, מצב לאחר לידה, דימום רב בזמן המחזור החודשי ועוד). ניתן להתחיל עם תזונה עשירה בברזל ולעקוב אחר השינוי במדדים, ובמידת הצורך ניתן לקחת כדורי ברזל. יש להיות במעקב הרופא המטפל. ד"ר שירי אורי - אינפומד
מרבית הרופאים לא ממליצים על שימוש בגלולות למניעת הריון בגיל כזה, כיוון שיש סיכון גבוה יותר ליצירת קרישים וסיבוכים הקשורים למערכת הדם והלב. בדרך כלל מומלץ להשתמש בהתקן תוך-רחמי, שמבטיח יעילות גבוהה ללא הסיבוכים הכרוכים בנטילת גלולות. ישנם מספר סוגים של התקנים כאלה, המותאמים אישית על פי ההיסטוריה הרפואית שלך. עם זאת, כפי שהבנת, יש רופאים שאינם מסתייגים מנטילת גלולות למניעת הריון גם בגיל זה, כיוון שלטענתם, מינון ההורמונים בהן נמוך מספיק, ורק מצריך להיות במעקב. אני חושבת שאם אפשר להימנע מסיכונים, עדיף לעשות כן. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
יכולה להיות בעיה בספיגת הברזל. יש לקחת את הכדורים עם מיץ תפוזים או מאכלים חמוצים אחרים ולא עם חלב שהוא בסיסי. ייתכן שיש בעיה אחרת של ספיגת ברזל או איבוד דם ממערכת העיכול. אפשר לחשוב על מחלה בשם צליאק, שבה יש רגישות לגלוטן. פעמים רבות היא באה לידי ביטוי באנמיה בלבד. הייתי ממליצה לעשות בדיקת קולונוסקופיה לצורך בירור ולקיחת ביופסיה. כך עושים את האבחנה. יש גם בדיקת נוגדנים בדם שניתן לבצע על מנת לסייע בתהליך האבחון של צליאק. יש לחשוב על סיבות אפשריות אחרות לדימום או לאובדן כמות משמעותית של דם בזמן מחזור וכדומה. ייתכן שיש איזו דלקת ברירית המעי שמפריעה בספיגה. תאי דם לבנים הם מדד לתהליך דלקתי כשלהו בגוף. יש בהחלט לערוך בירור בעניין. פני לרופא המטפל לצורך הפנייה לבדיקות הרלוונטיות. ד"ר שירי אורי - אינפומד
אלה בדיקות לבחינת קרישיות הדם. לפי התוצאות ניתן לראות כי את נמצאת בתחום הנורמה לאדם ללא מחלות רקע. הערכים אצל חולה עם פרפור פרוזדורים, למשל, צריכים להיות בין 2.0 ל-3.0. מכיוון שאיני יודע את ההיסטוריה הרפואית שלך או את המחלות הנוכחיות שלך, קשה לי לענות לך אם ערך זה מתאים לך. אני מייעץ לך לפנות לרופא המטפל בקהילה, המכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך, על מנת שיוכל לדעת אם זהו ערך נורמלי בשבילך. ד"ר גיל טאובר - אינפומד
נטילה של קומדין יחד עם אבוקדו עלולה להפחית את יעילות השפעת הקומדין. רצוי להפריד בין אכילת אבוקדו לנטילת קומדין, כלומר לאכול אבוקדו לפחות שעתיים לפני ושעתיים אחרי נטילת הקומדין. אבוקדו עלול להוריד את התוצאה בניטור INR. בברכה, ד"ר טלי צרנוביצקי - אינפומד
מזל טוב על ההריון. ככלל אין מניעה לטוס ולטייל ובכלל להמשיך ולהנות מהחיים גם בזמן הריון. עם זאת, חשוב לזכור שהריון, עם היותו תהליך טבעי, מעמיד את הגוף במצב רגיש יותר מהרגיל. אחת התופעות המופיעות בהריון, גם ללא קשר לרקע גנטי, היא קרישיות יתר, ועל כן מומלץ להימנע מטיסות ארוכות, או לחילופין לפצל טיסות ארוכות, מכיוון שעצם הישיבה הממושכת ללא תנועה מעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם גם אצל אדם רגיל, ועל אחת כמה וכמה אצל אישה בהריון. במקרה שלך, נוסף גם המטען הגנטי שמעלה את הסיכון להיווצרות קריש דם במהלך הטיסה. למרות כל האמור לעיל, נשים רבות טסות טיסות ארוכות גם במהלך ההריון. יש לעשות זאת לאחר בדיקה והיוועצות ברופא המטפל. צריך פשוט להקפיד להתהלך בזמן הטיסה כמה שיותר, ואף להיעזר בגרביים אלסטיות שנועדו למנוע יצירת קרישים כאלה. ולסיכום, יש מקום להיוועץ ברופא המטפל שלך, שישקול את כל הפרמטרים כשיתקדם ההריון ויתקרב מועד הטיסה. לגבי הטרקים המתוכננים, אין בעניין כללים. אמנם חשוב מאוד לעסוק בפעילות גופנית גם בזמן הריון, אך לא מומלץ להעמיס על הגוף יתר על המידה. כל אישה צריכה להיות קשובה לגופה, ולעצור כל פעילות ברגע שהיא מרגישה עומס כלשהו. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד
ייתכן ואין קשר בין קרישיות יתר לבין הדלקת בבלוטות הלימפה. ישנם תיאורי מקרה בודדים בספרות המתארים קשר בין מחלת שרטת החתול מפושטת ואירועים תרומבוטיים. מחלות גידוליות כגון לימפומה יכולות לגרום גם לתרומבוזות, אך לאור הזמן הרב שחלף מאז הופעת מחלתך וחוסר ממצא גידולי בניתוח, אבחנה שכזו איננה עומדת על הפרק. מחלה היכולה לגרום לקרישיות יתר ודלקת בבלוטות הלימפה היא מחלת הזאבת (לופוס). למידע נוסף על מחלת הזאבת ראי תשובה לשאלות קודמות בפורטל Infomed: http://www.infomed.co.il/questions/q_050201_2.htm
קלקסאן (הפארין) היא תרופה לדילול הדם. נקסין (נאפרוקסן) היא תרופה ממשפחת נוגדי דלקת לא סטרואידים (NSAIDs). מומלץ להימנע משילוב תרופות אלו, מכיוון שזה עלול להגביר את הסיכון לדימומים או להיווצרות כיב עיכולי. יש להיות מודעים לסיכונים אם נוטלים אותן יחד, ולעקוב בקפידה אחר תפקודי הקרישה. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד
שלום מיכאל נעשו מס מחקרים בנושא זה עם תוצאות לא חד משמעותיות אבל נוטות לעדיפות למי ברז "קשים" יותר המכילים יותר סידן ומגנזיום. אבל לא כל מי הברז מומלצים לשתיה ובגם במים מינרלים יש מעט סידן מגנזיום. לדעתי מה שחשוב שכמות השתיה במטופלים עם אבני כליה או בסיכון לכך תהיה מספקת לנפח שתן מעל 2 ליטר אף מעל 2.5:ליטר ובאבני ציסטין אף 3 ליטר. מאד חשוב לא להסתפק רק "בלמניעת אבני כליה צריך לשתות הרבה מים" אלא לעשות בירור מלא של כל גורמי הסיכון בשתן ולטפל בואפן ספיציפי ומותאם בכל גורמי הסיכון. באבנים תלויות חומציות שתן- pH כאבני חומצת שתן הנוצרות בpH יותר נמוך, אבני סידן זרחן וזיהום הנוצרות בpH יותר גבוה ואבני ציסטין בהן צריך להעלות את הpH בשתן למאד גבוה 7.5 גם שתיית כמות גדולה מאד של מים ונפח שתן גדול מאד לא יספיקו למניעת אבני הכליה ללא התאמת הטיפול למותאם והגעה לpH השתן הרצוי
אין עדויות שנטילת קראטין מגבירה אבני כליה חומצה פוליצ רצוי לשמור בטווח התקין כי רמה גבוהה מאד בחיות גורמת נזק כליתי. חלבון בדיאטה בכמות גבוהה מגביר את הסיכון לאבני כליה עי הגברת חומציות השתן הורדת רמת ציטרט בשתן והגברת הסידן בשתן. מטופלים עם אבני כליה אבקת חלבון עלולה להגביר את יצירתם וגדילתם ולכן חשוב מעקב קליני רדיולוגי וכן על גורמי הסיכון שהוזכרו בשתן
שלום מורן בהערכת שתן לכללית להערכת החלבון בשתן חשוב לדעת את ריכוז השתן כפי שנבדק עי SG אם גבוה הממצאים בולטים יותר וכשנמוך אפשר לפספס. האם בדקו SG? ממצאים של לויקוציטים ואריתרוציטים מעלים חשד למחלה כליתית מציע לחזור על בדיקת שתן לכללית עם משטח ולבצע שתן לתרבית ודגימת שתן לקראטינין חלבון אלבומין. US כליות ודרכי השתן ודם לקראטינין אוראה אשלגן נתרן כלור סידן זרחן אלבומין ןומעקב אחר לחץ דם. אם עדיין בבדיקת שתן לכללית כדוריות אדומות ולבנות ולחלבון ללא עדות לזיהום ו/או יש בעיה בבדיקות הנוספות שהמלתתי חשוב להבדק בהקדם עי נפרולוג. גם אם תהיה בעיה כליתית זה לא סוף העולם ואפשר להתמודד איתה. תתכן בהחלט בעיה קלה שדורשת מעקב ואולי טיפול ולא תפריע להריון. חשוב לבדוק את הדברים.
התשובה תלויה בסוג האבן וחומרת גורמי הסיכון בשתן. באבנים השכיחות כאבני סידן אוקסלט בהם אין כמות מוגברת מאד בשתן של מרכיבי האבן סידן ואוקסלט ו/או כמות מאד נמוכה של מעכבי יצירת האבן ציטרט, מבקשים שתיית מים שנפח השתן יהיה לפחות 2 ליטר ובמקבל לתקן את גורמי הסיכון שהוזכרו. כשגורמי הסיכון קשים מאד ולא מצליחים לתקנם באופן מלא רצוי להגביר שתיה לנפח שתן אף כ3 ליטר. מאחר ואבני כליה מלוות באי ספיקה כליתית עם מגבלות גם בהפרשת מים צריך לודא שלא נוצר עודף מים בגוף. יש אבנים הכוללות מרכיב שתלוי בחומציות השתן כאבני חומצת שתן הנוצרים בpH נמוך, אבני סידן זרחן ואבני זיהום הנוצרות ב pH גבוה ואבני ציסטין בהם יש צורך בהגעה לpH 7.5 להגברת מסיסות הציסטין. באבנים אלו שתיה מרובה והגברת נפח השתן מעל 2 ואף עד 3 ליטר הכרחיים אך לא מספיקים ללא התאמת הpH לסוג האבן.
נפח שתן נמוך, לרוב עקב אובדן מים בהזעה או במערכת העיכול וחוסר שתיית מים מספקת למצב זה , מרכז את המרכיבים בשתן הגורמים לאבני כליה ומגביר את הסיכון ליצירתם וגדילתם. נפח שתן גבוה המושג ע"י שתיה מרובה עשוי להקטין את הסיכון ליצירת וגדילת אבנים, אבל עלול לא להספיק כשקיימים גורמי סיכון משמעותיים המופרשים בכמות גבוהה בשתן כסידן ואוקסלט או ירידה בכמות מעכבי יצירת אבנים כציטרט. מגבלה זו של הגדלת נפח השתן ע"י שתיה מרובה במניעת אבניה כליה בולטת במיוחד באבנים שמושפעים מאד מחומציות-pH השתן. אבנים אלו ששכיחותן הולכת ועולה ומלווים מחלות נוספות משמעותיות, כהשמנה וסכרת בהם יש עליה באבני חומצת שתן הנוצרות בpH נמוך שללא העלאה שלו הגברת השתיה לא מספקת. כך גם במצבי סיכון כהריון ובמצבים אחרים של אבני סידן זרחן הנוצרים בpH גבוה יותר ששכיחים בנשים צעירות, ובהם צריך לנסות להוריד pH. בדומה לכך אבני זיהום הנוצרים בpH גבוה. באבני ציסטין יש צורך להעלות באופן מיוחד את pH השתן למניעת אבנים אפקטיבית. בנוסף הגברת שתיה להגדלת נפח השתן אינה קלה לבצוע והשגה במטופלים רבים. לסיכום: הגברת שתיה והגדלת נפח השתן חשובים מאד בכל המטופלים, אך קשים להשגה וגם כשמושגים אינם מספיקים למניעת אבני כליה במטופלים רבים. לכן יש צורך לבצע בירור של כל גורמי הסיכון בשתן ובגוף כדי למנוע יצירת וגדילת אבני כליה.