חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים בדיקת תפקודי קרישה (CLOTTING TEST)
נפח הדם בגופו של אדם בוגר נע בין 5-6 ליטרים (הנפח עולה ביחס ישר למשקל הגוף). פרט למים הדם מכיל :כדוריות דם אדומות המסיעות בהולכת חמצן, כדוריות דם לבנות המהוות את מערכת החיסון שלנו וחלבונים שונים המסייעים בהובלת החומרים בגופנו. בנוסף, במחזור הדם ישנם גם חלבונים בעלי תפקיד חשוב בקרישת הדם.
קרישת דם הינה היכולת המופלאה של הדם הנוזלי להפוך למוצק בשעת פציעה בכדי למנוע דימום ממושך.
תהליך זה כולל בתוכו שרשרת אירועים המנוהלת ע"י קבוצת חלבונים הנקראים חלבוני קרישה (CLOTTING FACTORS).
תהליך הקרישה אמור להתבצע רק כשקיימת דליפה של דם אל מחוץ לכלי הדם, אם הדם ייקרש בזמן שיגרה יוצרו לנו קרישי דם במערכת כלי הדם הסגורה, דבר היכול להוביל לחסימת כלי דם ולנזק לאיברים השונים.
זו למעשה הבעיה הגורמת לרוב התקפי הלב , חלקים שונים של הלב נמקים כיוון שקריש דם חוסם את אחד מכלי הדם המוביל חמצן לאותו איזור.
בבדיקת תפקודי קרישה נבדקת היכולת של אותם חלבוני הקרישה להפוך את הדם מנוזלי למוצק, ולעשות זאת בפרק זמן הנמצא בטווח המוגדר כתקין.
קראו עוד: פענוח בדיקות דם - קרישת דם ; המדריך המלא לפענוח בדיקות דם
אוכלוסיות בסיכון
בדיקת תפקודי קרישה זו אינה מתבצעת כבדיקה שבשגרה.
בד"כ יידרשו לבצע בדיקה זו:
- אנשים אשר עברו אירוע הקשור לקרישת דם מוגברת, כגון שבץ מוחי או אירוע לבבי.
- אנשים אשר עברו אירוע הקשור לקרישת דם ירודה, כגון דימום מוגבר ובלתי מוסבר.
- אנשים הנוטלים תרופות ממשפחת מדללי הדם, בכדי לבחון את יעילות התרופות.
- אנשים הנמצאים לפני ניתוח.
- אנשים עם מחלות כבד, כיוון שחלק מחלבוני הקרישה מיוצרים בכבד.
בנוסף חשוב לציין כי קיימים מספר מזונות אשר בשילוב עם משפחת מדללי הדם יכולים לשנות את יעילותם.
במזונות אלו נכללים מזונות או משקאות עשירים בוויטמין K המעודד קרישת דם כדוגמת : כרוב ניצנים או תה ירוק . אותם אין לצרוך במקביל לשימוש בקומדין.
מחלות קשורות
כל מחלה הקשורה בנטייה לדימום מוגבר או בנטייה ליצירת קרישי דם תדרוש ביצוע בדית פקודי קרישה.
בין המחלות האלו ניתן למצוא ביום השאר: המופיליה, התקפי לב, שבץ מוח, פקקת וורידים, תסחיף ריאתי ועוד.
כמו כן כיוון שחלק מחלבוני הקרישה מיוצרים בכבד ומכילים ויטמין K, מחלות כבד או חוסר תזונתי בויטמין K גם יכולים להשפיע על איכות תהליך הקרישה.
מתי עושים את הבדיקה?
בדיקת תפקודי קרישה עושים בכל מצב בו נדרשת אינפורמציה על יכולת הקרישה של הדם.
הדוגמה השכיחה ביותר הנה לפני ניתוח. כיוון שניתוח הינו פעולה פולשנית הפוצעת את כלי הדם, עלינו לדעת מראש כי חלבוני הקרישה יעשו עבודתם נאמנה בכדי למנוע דימומים ממושכים ובלתי נשלטים.
מעבר לכך אנשים שחוו אירועים כגון אירוע מוחי או התקפי לב הנגרמים עקב קרישי דם, נאלצים לקחת תרופות המעכבות את קרישת הדם כדוגמת : קומדין, פלויקס ואספירין (משפחת מדללי הדם).
בדיקת תפקודי הקרישה מאפשרת לבצע מעקב אחרי יעילות השפעתם של מדללי דם אלו ,ולשנות את מינונם בהתאם.
אם הינכם נוטלים אחת מהתרופות הנ"ל ועומדים לפני ניתוח, סביר להניח שתידרשו להפסיק נטילתן מספר ימים לפני הניתוח בכדי למנוע דימום בלתי נשלט.
איך להתכונן לבדיקה?
ברוב המקרים אין צורך בהכנות מיוחדות לקראת בדיקת תפקודי קרישה שכן מדובר בבדיקת דם פשוטה. עם זאת, במידה ואתם נמצאים לפני ניתוח ונוטלים אחת מהתרופות ממשפחת מדללי הדם, ייתכן ותתבקשו להפסיק נטילתם ולאחר מספר ימים לבצע את בדיקת תפקודי הקרישה.
אופן ביצוע הבדיקה
הבדיקה הינה בדיקת דם פשוטה הכרוכה בדקירת אחד הוורידים בדרך כלל בזרוע.
אחרי הבדיקה
לא קיימות הנחיות מיוחדות מיד לאחר ביצוע בדיקת תפקודי קרישה. לאחר קבלת התוצאות ייתכן ותתבקשו לשנות את מינונן של תרופות מסוימת באם אתם נוטלים תרופות.
פענוח תוצאות
סה"כ בבדיקת תפקודי קרישה יתקבחו 3 תוצאות המציינות את השלבים השונים של תהליך הקרישה.
התוצאות ניתנות במספרים המציינים בשניות פרקי זמן עד להופעת קריש דם בתנאי מעבדה, להלן התוצאות השונות וטווחי הנורמה של בדיקת תפקודי קרישה :
1. PT טווח נורמלי 11-13.5 שניות.
2. ערכים גבוהים : עלולים להצביע על מחלת כבד, על מחסור בוויטמיןKהנחוץ לקרישת הדם, כמו כן ערכים אלו יהיו גבוהים בעת נטילת קומדין (תרופה המאיטה את קצב הקרישה)
3. PTT טווח נורמלי 25-35 שניות.
ערכים גבוהים: מחלות כבד כדוגמת שחמת הכבד, מחלות קרישה כגון DIC.
4. INR טוווח נורמלי סביב 1.
זהו למעשה המדד המאפשר השוואה של איכות קרישת הדם בין בני אדם שונים. במדד זה נשתמש בעיקר אצל אנשים הנוטלים תרופות מדללות דם בכדי שנוכל לווסת את המינון המתאים. הערך הנ"ל יהיה גבוהה יותר ככל שמינון מדללי הדם יהיה גבוהה יותר.
כמן כן כל אחת מהתוצאות יכולות להיות מעל או מתחת לנורמה בעקבות המחלות השונות המצוינות לעיל, או בעקבות נטילת תרופות ממשפחת מדללי הדם.
המאמר נכתב על ידי ד"ר צחי לנדא
רמת סיכון:
אין נתונים
שאלות ותשובות
- לפני כ-3 שנים עברתי אירוע מוחי על רקע קריש דם לאחר נטילת גלולות למניעת הריון. כיום אני מטופלת בקומדין 5 מ"ג ליום ללא תסמינים חוזרים או השפעה כלשהי על התפקוד היומיומי. אני מתכננת טיול להודו בעוד כמה חודשים, ורציתי לדעת אם יש הגבלות או סיכונים מיו
- אחרי שנתיים של לקיחת מליאן (שנרשם לי על ידי רופא המשפחה) הלכתי לרופא נשים, שהמליץ לי בחום להפסיק את השימוש בגלולות אלה, ואף ציין כי אם הייתי מבקשת ממנו לרשום לי גלולות למניעת הריון - הוא היה מסרב, מפני שיש היסטוריה של קרישי דם במשפחתי. הפסקתי מייד
- אני בת 65, נוטלת קומדין. הופניתי לבדיקת מיפוי לב עם דיפירידמול. האם ניתן לבצע את הבדיקה למרות נטילת הקומדין? האם צריך לשנות את מינון הקומדין או להפסיק את נטילתו לפני ביצוע הבדיקה? אם כן, כמה זמן לפני הבדיקה?
- אני בת 33. למעלה משבועים אני סובלת מכאבים חריפים כמעט בכל עצם ועצם בגוף. הכאב התחיל ברגל שמאל, בירך, ולאחר יום חלף ועבר לירך רגל ימין. כשחלף הכאב ברגל ימין הוא עבר לגב, ולאחר מכן לשכמות, לאצבעות הידיים וכרגע הוא ממוקד בעורף. אני מטופלת באתופאן ובזרי
- ברצוני לברר אם יש תגובה בין התרופה קספו 8 מ"ג (lornoxicam) לבין סימבלטה 30 מ"ג (duloxetine). התרופה קספו (של כצט) לא מופיעה באתר שלכם.
- אני מבקש לקבל הסבר לתוצאות הקיצוניות מתוך בדיקות שביצעתי לפני 10 ימים: hct 40.9 baso 0.0 macro% 0.1 hypo% 0.3 glucose 246 triglyc. 154 hdl 43 bilirubin 0.20 cpk 311 pt-inr 3.20 pt-sec 32.1 pt% 19 aptt 42.2 אלו התוצאות הקיצוניות. מה המ
- אני בת 39, חולת לופוס ו- APLA. אני מטופלת בין היתר בקומדין ובטגרטול (בשל אפילפסיה משנית למחלה), ומעוניינת, לפי המלצת הרופאה המטפלת, לקבל רדוקטיל. אשמח לקבל מידע על השילוב, או המלצה להחלפת הטגרטול בתרופה חלופית שלא גורמת לתגובה בין-תרופתית עם רדוקט
- אני בת 69. אם התרופה אסטרדיול גורמת לאירוע מוחי אצל נשים בגיל מעל 65, מדוע היא מומלצת על ידי הגינקולוגית?
- בני נפצע בזמן המילה. עקב דימום בלתי פוסק פנינו לבית החולים, שם גילו כי הוא סובל מחוסר בפקטור 9 ו-11. ביקשו מאיתנו לחזור על הבדיקה בגיל שנה ולבדוק אם הבעיה חלפה או שמא היא עדיין קיימת. כרגע אנו ממתינים לזימון לבדיקה מקופת חולים. רציתי לדעת אם מדובר
- לאחר כ 4 שנים של כאבים באמה ימנית, המון צילומי רנטגן, סי. טי, אבחנות שונות ומשונות, נשלחתי לבירור אצל מומחה לכלי דם. לאחר בדיקה שעברתי התגלה שיש לי פקקת בוריד הוסקולרי. הטיפול שניתן לי הינו מיקרופירין פעמיים ביום 100 מיליגרם. יש לציין שלא לקחתי ג
מאמרים בנושא תפקודי קרישה
מאת: מערכת אינפומד 28/12/2010מחקר חדשני מביא לדיון מחודש בחלופה לקומדין, תרופה נוגדת קרישה שלא נמצא לה תחלופה זה יותר מ-50 שנה, בוועדת הסל של מש... לכתבה המלאה
שאלות מתוך פורום מניעת אבני כליה
תשובת מומחה השפעת קראטין, אבקת חלבון וחומצה פולית על אבני כליה
- תשובת מומחה ממצאים בבדיקת שתן
- תשובת מומחה כמה מים צריך לשתות כדי למנוע אבני כליה.
- תשובת מומחה האם שתיית מים מרובה מספיקה למניעת אבני כליה?
- תשובת מומחה מטופלים בסיכון לאבני כליה
