מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות.
ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל.
חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע.
הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך.
בברכה
ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
שלום
שמי יאיר ורציתי להתייעץ איתך בנושא תוצאת בדיקת דם לאבחון מחלת הנשיקה. חשוב לציין שאני סובל מכל התסמינים של המחלה. התוצאה שמטרידה אותי :
EBNA positive - 10.46 s/co
לדברי הרופא שבדק את התוצאות מדובר על נוגדנים המעידים על מחלה בעבר.
להבנתי הערך של EBNA אצלי נמוך מאוד ולכן מצביע על מחלה בהווה, ככל שעובר הזמן הערך אמור לעלות, ואצלי הערך נמוך מאוד.
ראיתי באינטרנט גרף התנהגות של EBNA שמתחיל בערך ב-10 ועולה בכול שבוע עד לערך גדול מ 100.
אשמח לדעתך בעניין
רב תודות
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
מחלת הנשיקה
עדנה10/02/2025 | 11:58
שלום רב
נכדתי בת 16 ויש לה מחלת הנשיקה, מזה כמה ימים יש לה מספר פעמים יציאות וכל הזמן מלווה בדימום אדום וטרי
האם יש מה לדאוג, תודה
כמעט בטוח שמדובר בזיהום ישן. אולי מדובר בזיהום חדש יחסית אבל גם הוא בשלבי החלמה. אתה בכל מקרה קצת מכלה את זמנך בעיסוק בבדיקות האלו. ה EBV גורם למחלה שפשוט חולפת לבד. אם תמשיך להרגיש ממש רע (חום, ירידה במשקל למשל) תצטרך לחפש סיבה אחרת. אם זה רק חולשה שהולכת ומשתפרת - פשוט תן לזה לעבור לבד.
הוסף תגובה
EBNA
יאיר09/05/2020 | 21:53
האם EBNA < 10 נחשב שלילי ?
הוסף תגובה
Vcm
יאיר09/05/2020 | 21:47
לא מופיע בתוצאות, לדברי הרופא ברגע ש- EBNA חיובי המעבדה לא בודקת את השאר.
אני שוקל לבקש בדיקה חוזרת עם כל הפרמטרים.
אפשרי, דעתך ?
שלום,
בחור בן 24 מתכנן לטפס על האוורסט עד לגובה +5000 מטר.
ברקע יש לו מוטציה הומוזיגוטית ל MTHFR והומוציסטאין 90 (גם בבדיקה חוזרת). הוא סובל גם מהיפרכולסטרולמיה על רקע משפחתי. במשפחתו יש אפילפסיה . אציין שהוא קיבל גם שני חיסונים נגד קורונה לפני כמה שנים.
האם הוא נמצא בסיכון מוגבר ללקות במחלת גבהים ובסיבוכים כתוצאה?
תודה מראש.
אני לא מכיר קישור ישיר בין המצבים הרפואיים שהזכרת לבין סיכון מוגבר. מובן שאם כבר יש מחלת גבהים אז מחלות רקע עלולות לסבך את הטיפול אבל באופן כללי: הסיכון למחלת גבהים מאוד לא צפוי. בוודאי שאין מניעה מאדם צעיר ודי בריא לטייל והסיכון שהוא נוטל הוא זהה או אולי מוגבר במידה שולית לעומת כל אדם אחר. מי שנזהר עם קצב העליה לגובה ויורד בזמן אם יש סימפטומים: לא מסתבך.
שלום רב,
אני גבר בריא בן 35. אני עומד לבקר במקום שגובהו 1,100 מטר בתפוצות.
1. ראיתי שרמות החמצן בגבהים האלו יורדות (גם אם מעט). האם יכולה להיות לכך השפעה על הסטורציה?
2. האם יש סיכון למחלת גבהים קלה (גם אם לא מורגשת) שתסב נזק בלתי הפיך?
3. האם אף סתום (סטיית מחיצה) יכול להחמיר את המצב?
בגובה הזה אין שום בעיה. מתחילים להרגיש משהו בגובה של כ 2500 והסימפטוטמים היותר קשים מופיעים מעל 3500. הגבהים האלו אינם אבסולוטים ומשתנים מאדם לאדם. יש אנשים שמתחילים להרגיש משהו גם בגובה של 4500. בכל מקרה בגובה שציינת אין שום בעיה.
עשיתי חיסונים וקיבלתי מרשם לכדורי מלריה , מתלבטת אם לקחת. כמו כן אני ובעלי רוצים להיכנס להיריון ונאמר לנו שלא כדאי לנסות עד שלושה חודשים אחרי הטיסה ואנחנו לא רוצים לחכות ולא להימנע מהיריון כל תקופת הזמן הזה , מה אפשר לעשות? טסים לזנזיבר עוד שבועיים למשך שבוע.
מתאר לעצמי שכבר חזרתם אז זה בשביל אחרים:
בזנזיבר הסיכון למלריה נמוך אבל קיים. הטיפול המונע מאוד בטוח, ולבטח לתקופה קצרה.
לגבי זיקה - הסיכון כנראה נמוך מאוד אבל אין שום מידע עדכני אמין. בארץ לא נמצאו נשים חיוביות לזיקה בתקופה האחרונה.
מתחסנים מבוגרים ,לצורך נסיעה לחו"ל, חוסנו במרפאת מור, לפוליו ,שעלת,כלבת וטטנוס.
אני ,קרוב משפחתם ,בעל מערכת חיסונית מוחלשת עם דלקת פרקים נוטל 15 מ"ג הידרוקורטיזון ליום. האם יש בעיה שאשהה במחיצת המתחסנים הנ"ל ?
אם מומלץ להימנע , אז לאיזה תקופה ?
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
דלקת מפרקים שגרונית
צילום בטן
מחלת הנשיקה
תשובת מומחה
בשמחה ותרגיש טוב
