מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות. ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל. חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע. הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
כבר קרוב לחודשיים שיש לי בחילות מייד לאחר שאני מתעורר, שבאות והולכות כל פעם לתקופה של שבוע בערך. בזמן הבחילות יש לי גם גרפסים שקצת מקלים על הבחילה. ללא צרבות. ללא כאבים. ללא הקאות. עשיתי בדיקת דם ובדיקות אולטראסאונד שיצאו תקינות. הליקובקטר פילורי שלילי. האם יתכן שלחץ יכול לגרום לדברים האלה? או שיש כיוונים אחרים שאני צריך לבדוק
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
גרעפסים
שרית.26/03/2025 | 23:05
אני סובלת מגרעפסים למעלה משבועיים אני בטיפול בנקסיום . ממה זה יכול להיות.??
הוסף תגובה
בחילות
טליה12/02/2025 | 22:05
היי, יודעת שזה באיחור אבל אני גם מרגישה בדיוק אותו דבר אז אני מנסה את מזלי. בחילות בלתי פוסקות וגרעפסים שמקלים עליהם במעט. שואלת אם בסוף ממאת את הבעיה שלך. עשיתי גסטרוסקופיה ואין לי חיידק, כיב או רגישות לצליאק. ואני כבר אובדת עצות
הוסף תגובה
תשובת מומחה בחילות וגרפסים
ד"ר אייל הירש06/11/2021 | 23:09
שלום נדב, ישנן סיבות מרובות לבחילות וביניהן: טיפול תרופתי או צריכת קנביס כרונית, בעיות א.א.ג (למשל ורטיגו), איטיות של התרוקנות קיבה, ריפלוקס (החזר קיבתי ושטי), חסימת מוצא הקיבה, בחילות ואפילו הקאות תפקודיות (קשורות בלחץ ובמע' העצבים של המעי). מבחינת גיהוקים (גרעפסים), הסיבות הן בעיקר תפקודיות וקשורות בלחץ ובהתנהגות ופחות לבעיות בריאות שניתן לתקן תרופתית או ניתוחית. על מנת להשלים את הבירור צריך לעבור על רשימת התרופות או התוספים שאתה צורך ולראות שאין שם סיבה לבחילות, לבצע מיפוי התרוקנות קיבה וגסטרוסקופיה (עם ביופסיות לצליאק) על מנת לבדוק אם יש סיבות אחרות לבחילות. במידה ואין, יתכן ומדובר בבעיה תפקודית, שחלק ממנה הוא בהחלט עקה נפשית. הגיהוקים בהחלט מעידים על גורם של מתח. במידה וזו אכן הבעיה כדאי לגשת בקופת החולים לפסיכולוג רפואי ולעבור טיפול CBT (סדרת טיפולים קצרה וממוקדת) שיכולה לפתור את הבעיה. בריאות שלמה, אייל הירש
שלופ, אני חווהתסמינים כגון - שלשולים, צואה דביקה, לעיתים שומנית. כלל הבדיקות תקינות למעט בדיקת צואה (גם PCR וגם MICRO) על D.Fragilis. כמו שרשמת בשרשור אחר, יש מחקרים ועבודות לכאן ולכאן אולם בהיעדר ממצאים אחרים, יתכן שהפרזיט הוא הגורם? (אגב רוב מומחי הגאסטרו טוענים שIBS זאת הסיבה). לאחר שיחה עם רופא הגאסטרו סוכם ניסיון בפלגיל, שהינה יותר אנטיביוטיקה סיסטמית ופחות יעילה מפרומומיצין לטיפול בטפיל במעי הגס בשל הספיגה הגבוהה שלה. בנוסף יש טיפול נוסף secnidazole שקראתי שגם הוא בעל יעילות גבוהה. השאלה האם אתה תומך בכך שפרומומיצין בעל יעילות גבוהה יותר ופרופיל בטיחות גבוה יותר בשל הספיגה הנמוכה? ואם כן היכן ניתן להשיגם?
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
אנטיפרזיטרי
מקס19/03/2025 | 13:58
למה פשוט לא לבדוק על תרופות אנטיפרזיטריות ולהביא מחול דרך רופא פרטי? כי פה הרפואה לא משהו למען האמת..ואם זה טוב, אז זה ייקר. רק לבעלי פריווילגיה
הוסף תגובה
טעות.
קסני 19/03/2025 | 13:55
דוקטור נכבד. כתבת שאם עדיין יש תסמינים לאחר נטילת אנטיביוטיקה = שהתסמינים לא היו בגלל הימצאות פלורה פטוגנית. זהו נונסנס טוטאלי: הרי אנטיביוטיקה מחלישה את כל החיידקים, כולל את החיידקים הסימביוטיים שמהווים ההגנה הטבעית של המעיים מפני פטוגניים, וברוב המקרים, לאחר טיפול אנטיביוטי הסימפטומים חוזרים (לאחר תקופה) ואף בביטוח חמור יותר. בהיעדר אכלוס נכון בכמות מספקת של בקטריות פרוביוטיות ותחזוק סיסטמטי על ידי אכילת אוכל פרוביוטי אין טעם לטפל באינטיביוטיקה. אבל לומר שזהו סממן המעיד שהסימפטומים הלא נעימים במערכת העיקול לא נגרמו כתוצאה מטפיל שמצאו - זה אבסורד. בלשון המעטה. אני מתנצלת. אבל המידע שלי הוא מספרות רפואית ומפרופסור מומחה. לצערי אתה נותן מידע שגוי על סמך פרוטוקולים כלשהם ללא שיקול מדעי
הוסף תגובה
טיפול
Xenia19/03/2025 | 13:45
אין שום טעם ויעילות בטיפול באנטיביוטיקה כיוון שהאנטיביוטיקה הורסת גם את החיידקים הסימביוטיות במיקרוביום שלנו, ואז, כתוצאה מהיעדר הגנה של אותם החיידקים הסימביוטיים הטובים וללא שום שינוי אכילה (בשר, דגים מים מזוהמים) או מגע עם שאר בני המשפחה הנשאים של הטפילים (ולכולנו לא חסר!) הבקטריות שגרמו לך לסימפטומים (או לא) מתפתחות שוב. אינני רופאה , אך מובן לי וידוע לי שיש לשים דגש בטיפולים כאלה למאכלים פרוביוטיים (לקחת פרוביוטיקה טובה חודש, מאכלס את המיקרוביום שלך וזה כן עוזר לדחות את הפטוגן) שעברו פרמנטציה (בישול איתי ממושך על טמפרטורה מסוימת ויציבה שמכינים מאבקות סטרטרים פרוביוטיים (וללא שום שמרים!!!) , או ניתן גם לבצע את שיטות הבישול האלה על בסיס פרוביוטיקה מחנות כדי להרבותם. פרוביוטיקה אין מספיק חיידקים כדי שיהיה אפקט כזה עצמתי שאנחנו רוצים
הוסף תגובה
Dientamoeba fragilis
בלית 15/10/2022 | 05:12
קיבלתי ממכבי פרמומיצין ישן מסריח אחרי שנים שלא זיהו את הטפיל. עד שגיליתי בעצמי עם בדיקה פרטית. נדבקתי בתאילנד לאחר ביקור. איך הם מתמודדים שם עם הבעיה?? יש קושי להיפטר מהטפיל הזה לרפואה אין פתרון טוב עדיין לצערינו.
הוסף תגובה
טרם ניסיתי אותה, עכשיו בדיוק באותו שלב ,של להחליט אם לקחת
אלכס09/08/2022 | 17:08
ניסיתי את פלגיל ולא עזר, ואז הרופאים טענו שכנראה זה לא הסיבה לשלשולים על אף שבהמשך ביצעתי בדיקות צואה נוספת וראיתי שהוא עדיין שם אבל, אז חקר הסיבות הלך למקומות אחרים בהמלצתץ הגאסטרואנטרולוגים כעת אחרי שפחות או יותר כל האופציות מוצו, והטענה היא מעי רגיז, חושב לנסות אולי שוב לטפל, הפעם עם אנטיביוטיקה שנחשבת יותר יעילה אמנם יש לה תופעות לוואי פוטנציאוליות שיכולות קצת להדאיג כמו נפרוטוקסיה
הוסף תגובה
הי אלכס, הפרמומיצין עזר במקרה?
עמית09/08/2022 | 16:50
הי רציתי לשאול אם פרמומיצין עזר לקראת נטילה בעצמי
הוסף תגובה
בדיקת צואה
ניסים 24/07/2022 | 17:14
שלום רב , נשלחתי לבדיקת צואה ולהלן התשובות . מה אומרות תןצאות אלה ואיך להגיב להם בברכת תודה שם הבדיקה תוצאה תוצאה לעומת טווח הנורמה מידע נוסף Cryptosporidium PCR NOT DETECTED Cyclospora cayet PCR NOT DETECTED Dientamoeba fragyPCR POSITIVE Gia. lamblia PCR NOT DETECTED Blastocystis spp PCR NOT DETECTED Ent. histolytica PCR NOT DETECTED
הוסף תגובה
דאנטואמבה פרגיליס
אנונימי 02/02/2022 | 08:52
היי אייל, בהמשך לשאלתו של אלכס. אכן גם אצלי נשלל הכל חוץ מחיובי לדאנטואמבה פרגיליס. סובלת מגזים, נפיחויות, לפעמים יציאה קשה ואף כאבי גב תחתון - חוסר נוחות תמידית. בדיקות דם תקינות. הכאבים הם לערך חצי שנה, ורק לאחרונה בדקתי לעומק את הנושא. האם יכול להיות שבמשך כל הזמן הזה היה טפיל? יש משהו בתזונה שניתן לשנות כדי להקל על התסמינים?
הוסף תגובה
דאנטואמבה פרגיליס
אלכס12/01/2021 | 23:13
תודה על התשובה הקודמת. האם יש דרך יותר פשוטה לשלול האם מדובר בטפיל שהוא מקור הבעיה או מעי רגיז/ functional diarrhea . כלומר, אם אפשר לשלול את הטפיל כגורם טרם נקיטת האנטיביוטיקה, באמצעות בדיקות/תרופות יותר קלות יהיה כמובן כדאי.
הוסף תגובה
תשובת מומחה Dientamoeba fragilis
ד"ר אייל הירש12/01/2021 | 22:52
שלום אלכס, באנשים בהם הבדיקה חיובית לDientamoeba fragilis ללא תסמינים, אין צורך לטפל. במידה ויש תסמינים, ללא הסבר אחר, יתכן ומדובר בזיהום בDientamoeba fragilis כסיבה ומתוארים מקרים שבהם טיפול באנטיביוטיקה שיפר את התסמינים. יתכן כמובן שהתסמינים ימשיכו גם לאחר טיפול אנטיביוטי, ואז המסקנה תהיה שהם לא היו קשורים לDientamoeba fragilis, אלא , למשל לתסמונת מעי רגיז שגם לה תסמינים דומים למה שאתה מתאר. בעבודות על טיפול בDientamoeba fragilis (מעטות יש לציין) אין הבדל ביעילות ובבטיחות בין paromomycin לmetronidazole ובטיפול קצר טווח למשך 10 ימים לא צפויות להיות גם תופעות לוואי. פרומומיצין היא תרופה שגם אינה בהתוויה לטיפול ולכן לא תאושר ללא טופס 29ג. בריאות שלמה, אייל הירש
היי ד"ר עשיתי US בטן עליונה וקבלתי תשובה כי כבד מעט מגורגר גס,וריד פורטלי ברוחב תקין זרימה בכיוון הנכון ,ורידים אפאתיים פתוחים ללא מיימת או גושים מה אומרת התוצאה ? יש מקום לדאגה אני בהריון בשבוע 12 עשיתי בדיקות דם של הפטיטיס C יצא חיובי. עשיתי בדיקת PCR RNA ממתינה לקבל תוצאה טרם התקבל יש לציין כי עשיתי US בטן עליונה בשנת 2022 הכל היה תקין כולל הכבד עם בדיקת PCR RNA שהיה שלילי , הייתי 8 חודשים אחרי לידה מאז אני במעקב עם תפקודי כבד שתקינים שוב אני שואלת יש מקום לדאוג, ממש לחוצה באי שקט אודה לתשובתך המקצועית תודה רבה
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
Us בטן עליונה
אנונימי 17/03/2025 | 09:47
פניתי לרופא משפחה ורופא גסטרו אמרו שהכל בסדר ואין צורך לבצע בדיקות נוספות רק להיות במעקב במרפאת כבד האם זה מספיק לדעתך ?
אני מציע בכדי להבין למה מרקם הכבד מגורגור וגס, לבצע בדיקת פיברוסקאן שמראה את מידת ההצטלקות בכבד. הבדיקה מבוצעת במכוני הגסטרו בבתי החולים, אינה בסל הבריאות ועולה כ600-750 ש״ח.
לפמי שנה אולטרסאונד שומן בינוני קשה . פיברוסקאן ללא צלקת ירידה 4 ק"ג . עכשיו עלייה בשומן עקב?אי שמירה תוצאה קשה . האם למרות.בדיקות.תקינות.יכול להיות שיש צלקת או דלקת ?
בכדי לדעת את דרגת השומן בכבד בצורה יותר מדויקת מאולטראסאונד ניתן לחזור על פיברוסקאן. מבחינת רמת הצלקת בכבד- לא סביר כי תוך שנה יהיו שינויים משמעותיים . פיברוסקאן חוזר יתן מענה גם על שאלה זו
לקחתי שבועות אחדים נקסיום 20 מ"ג (1 ליום) בהמלצת רופא א.א.ג. שראה אדמומית בגרון. איך להפסיק את התרופה באופן הדרגתי? לקחת 1 כל יומיים ואח"כ 1 ל-4 ימים? או לעבור לאומפרדקס 10 מ"ג? (אני מבין שאין נקסיום 10 מ"ג)
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
דלקת מפרקים שגרונית 
בדיקת סוג דם 
גרעפסים
תשובת מומחה בחילות וגרפסים 
תשובת מומחה US בטן עליונה 
