מערכת המשלים היא מנגנון חיסוני שנועד לספק הגנה מפני זיהומים על ידי שרשרת פעולות אנזימטיות הכוללות כ-60 חלבונים שונים, המביאות בסופו של דבר לסילוקו של פתוגן. ניתן לסווג את חלבוני מערכת המשלים העיקריים לשתי קבוצות: מרכיבים מוקדמים (C1, C2, C3, C4) ומרכיבים מאוחרים (C5, C6, C7, C8, C9), וחוסר בכל אחד מהם יכול להתבטא בצורה שונה. חוסר במרכיבי מערכת המשלים יכול להיגרם מסיבות גנטיות או עקב מחלה אוטואימונית (בה מערכת החיסון תוקפת את הגוף וצורכת את חלבוני מערכת המשלים כחלק מהתגובה הדלקתית). בבדיקה זו ניתן להעריך ולמדוד את פעילות מערכת המשלים[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
בדיקה זו נועדה לשמש ככלי באבחנת חוסר גנטי באחד או יותר ממרכיבי מערכת המשלים. בנוסף, בדיקה זו משמשת לצורכי ניטור של הפעילות הדלקתית ויעילות טיפולים שונים במטופלים.ות עם מחלות אוטואימוניות מסוימות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר גנטי של חלבוני מערכת המשלים – נגרם על ידי מוטציה בגן המקודד לאחד מחלבוני המערכת וגורם לייצור מופחת או לפעילות מופחתת של אותו מרכיב. דפוס ההורשה הנפוץ ביותר של חוסרים מסוג זה הוא אוטוזומלי רציסיבי, אך קיים גם דפוס בתאחיזה לכרומוזום X. בשל פעילות חיסונית מוחלשת, חוסר בחלבוני משלים מתאפיין בעיקר בסיכון מוגבר לזיהומים ובזיהומים חוזרים, בהתאם למרכיב החסר. למשל[3]:
חוסר בחלבונים C1, C2, C4 (השייכים למנגנון הקלאסי) מקושר לזיהום בחיידקים בעלי קפסולה כגון סטרפטוקוקוס פנאומוניה (S. pneumoniae) והמופילוס אינפלואנזה (H. influenzae).
חוסר בחלבון C3 מקושר לזיהומים פיוגניים (על ידי חיידקים המייצרים מוגלה) חמורים בשנים הראשונות לחיים.
חוסר במרכיבי משלים מאוחרים מקושר לזיהום בחיידקי ניסיריה (Neisseria).
חוסר במרכיבי משלים מוקדמים מקושר להתפתחות של מחלה אוטואימונית, ובעיקר מופיע במטופלים עם זאבת (לופוס – Systemic lupus erythematosus) ודלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid arthritis). רמות חלבוני מערכת המשלים מקושרות לחומרת המחלה[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה וכאשר קיים חשד לאחד מהמצבים המצוינים לעיל, במיוחד במקרים של זיהומים חוזרים ונשנים ובבעלי מחלה אוטואימונית[2].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית ותוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[2][4].
מעל לנורמה תוצאה הגבוהה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של מחלות כרוניות כגון קוליטיס כיבית וסרקואידוזיס, אוטם שריר הלב, סרטנים שונים ועוד, אך אינה אבחנתית לאף אחד מהמצבים הללו[2].
מתחת לנורמה תוצאה הנמוכה מטווח הנורמה יכולה להתקבל במקרים של תהליך דלקתי המתרחש בגוף כגון זיהומים פעילים, מחלות אוטואימוניות, מחלות כליות שונות, דלקת ושחמת הכבד, אלח-דם (ספסיס), תת-תזונה ועוד[2].
במטופלים.ות המאובחנים.ות בזאבת או בדלקת מפרקים שגרונית, פעילות נמוכה של מערכת המשלים יכולה להעיד על התלקחות המחלה[5].
רמות חלבוני משלים נמוכות ברמה שלא ניתן לזהותם בדם תומכות באבחנה של חוסר מולד במרכיבי מערכת המשלים (בהתאם לחוסר)[5].
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
"ד״ר קרופסקי, הרשים אותי מאד כמומחה בתחומו, עם ידע רפואי נרחב ביותר. במקביל ״ולמרות״ מומחיותו, הוא צנוע, אנושי, ואמפטי ביותר. שלא נזדקק לו ולדומיו, אך אם וכאשר נזדקק, הוא כתובת ראויה ומומלצת ביותר."
גרד הוא בעיה שכיחה, שיש לה סיבות אפשריות רבות. במבוגרים, הגורם העיקרי הוא יובש בעור, כך ששימון העור מביא להפסקת התופעה. סיבות נוספות כוללות הפרעות מערכתיות, כדוגמת אי-ספיקת כליות, אי-ספיקת כבד, זיהומים כרוניים ולעיתים אף ממאירות של תאי דם. הבדיקות הנעשות בדרך כלל הן ספירת דם, תפקודי כליות וכבד, אנטיגניים וירליים (כדוגמת HBV, HCV ועוד), צילום מערות הפנים והשיניים (לשלילת סינוסיטיס, או זיהום כרוני אחר). ניתן לבדוק גם אם ישנם טפילים, פטרת ועוד, לפי תוצאות הבדיקות הקודמות. ביצוע בירור לאטיולוגיה אוטואימונית (דברים הגורמים לגוף לתקוף את עצמו) נעשית בהתאם למציאות תסמינים נוספים מלבד הגרד, אם יש כאלה. הבירור יכול לכלול ANA, רמת C3, רמת antimicrosomal antibodies, אלקטרופורזיס של חלבונים ועוד. החלטה על המשך הבירור נתונה לשיקולו של הרופא המטפל, ותלויה במצב המטופל. חשוב לבדוק אם הגרד הופיע במקביל להתחלת שימוש בתכשירים קוסמטיים חדשים (קרם גוף, שמפו וכו'), שימוש באבקת כביסה חדשה או כל חשיפה דומה חדשה. משאלתך עולה כי עברת בירור, אך לא ברור לי עד כמה רחב הבירור המעבדתי שבוצע. הטיפולים העיקריים שמוצעים לגרד הם שימון העור לעיתים תכופות, אנטיהיסטמיניקה, והימנעות מגירוד, עד כמה שאפשר. גירוד מביא להחמרה בתחושת העקצוץ והגרד, כך שמדובר בתופעה המחמירה את עצמה. זיהוי הגורם לגרד יכול לעזור למציאת הטיפול המתאים, שיביא לשיפור המצב. מומלץ להמשיך את המעקב אצל רופא העור המטפל, וכן להמשיך את הבירור לפי הצורך. בברכה ד"ר תהילה חג'ג' - אינפומד
גבר בן 40, לאחר מס' חודשים של עצירויות ושלשולים לסירוגין. בעיקר עצירויות. היו מס' פעמים של צואה דקה. פניתי לגסטרואנטרולוג והוא שלח אותי לבדיקת דם. ה-ESR יצא בבדיקה 12. ראיתי שהוא די בתחום. הבדיקה השניה של ה-C REACTIVE PROTEIN יצאה לא ב"ב טוב. הערך הוא: 97. ראיתי שצריך להיות בין 0.11 עד 0.5 מה עושים ? מה המשמעות ? האם זו דלקת ? ואם כן, היכן היא ? באיזה איבר ? קבעו לי סיגמוסקופיה לעוד 3 שבועות, ללא קשר לבדיקת הדם. תודה על התשובה.
הוסף תגובה
פתח בחלון חדש
ALPHA FETOPROTEIN TM
קטי 10/05/2024 | 13:20
תוצאת הבדיקה שלי 2..22 אבל הGGT שלי 65 אני אישה בת 70 עוד חודש
הוסף תגובה
בדיקת דם C-REACTIVE PROTEIN
א.א22/12/2022 | 22:02
עשיתי בדיקת דם התוצאה 1.95MG/DL מה המשמעות התלוננתי על כאבי בטן ובחילות ויציאות מרובות
הוסף תגובה
סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:51
סליחה, אבל שכחתי לציין שמדי פעם ישנה הרגשה של אי התרוקנות מלאה בשירותים. וכן שלעיתים לאחר ישיבה בשירותים יש לי הרגשה שאני צריך לתת שתן וכשאני נכנס לשירותים השתן לא יוצא מיד אלא בטפטופים וזה לוקח יותר זמן מהרגיל. תודה רבה.
הוסף תגובה
בדיקת סיגמואידוסקופיה
חיים03/05/2013 | 09:45
שלום לרופאים הנכבדים, שמי חיים, בן 40 וכבר "שוחחנו" בפורום זה. השבוע בוצעה לי בדיקת סיגמואידוסקופיה. (בעבר ד"ר זיו המליץ שאעשה בדיקת רקטוסקופיה כי זה יותר זמין ולאחריה קולונוסקופיה). למיטב הבנתי, סיגמואידוסקופיה הוא שם מודרני לרקטוסקופיה. בקיצור, הבדיקה נעשתה, לפניה עשיתי 2 חוקנים בהפרש של חצי שעה לערך. הבדיקה בוצעה ללא טשטוש, ו-"הרגשתי" היטב את הצינור שהוחדר כולל הרגשה של רצון להתפנות במהלך הבדיקה. בסיכום הבדיקה הרופא כתב:"החולה נוטר בעזרת אוקסימטר. נבדק מעי גס עד גובה 40 ס"מ. ממצאי הבדיקה: מעי גס דיסקלי נבדק ונמצא תקין. ביקורת חוזרת במרפאה עם CRP חוזר. הרופא אמר שלא נמצאה סיבה לתלונותיי ולכן כדאי שאעשה שוב בדיקת דם. ואם גם הפעם ה-CRP יהיה גבוה אז הוא ימליץ על קולונוסקופיה מלאה. רציתי לשאול את הרופאים הנכבדים: עדיין יש לי כאבים מדי פעם באיזור המותניים ומעט בגב התחתון. תדירות היציאות הסתדרה פחות או יותר, לאחר שהתחלתי לעשות הליכה של כחצי שעה ביום. גם מבנה הצואה הפך להיות מוצק יותר (לעיתים רחוקות מופיעה צואה דקה). ייתכן שישנה דלקת בכל זאת ?? האם חובה קולונוסקופיה ?? אי אפשר לקבל מרופא המשפחה אנטיביוטיקה "כללית" שמצד אחד "תטפל" בדלקות קיימות אם ישנן ומצד שני לא תהיה מסוכנת ? והכי חשוב: אם כואב לי במותניים ולא התגלה דבר בסיגמואידוסקופיה (שבודקת עד לאזור זה) למה לעשות קולונוסקופיה שבודקת באיזור גבוה יותר ??? אודה על תשובתכם.
הוסף תגובה
CRP
דר זיו20/04/2013 | 21:05
הי לדעתי מגיעה לך בדיקת קולונו סקופיה מלאה ורק אח״כ להגיע למסקנה ולא להתעסק בהשערות
שלום חיים. CRP הוא אכן סמן לא ספציפי לדלקת. בכדי לקבוע מדוע הערך גבוה, צריך להכיר את כל הנתונים שלך, כולל מחלות רקע וקליניק עכשווית מלאה. המלצתי כבר בעבר על קולונוסקופיה מלאה בהקדם וזו עדיין ההמלצה. פרט לכך, כדאי שרופא פנימאי יהיה מעורב בבירור. בהצלחה.
שלום ד"ר ברנר, אני כבן 61 לפני כ-3 שנים אנמיה מחוסר ברזל, ע"מ לברר בוצע קולונסקפיה וגאסטרופיה, שני הבדיקות נמצאו תקינות. לפני כחודש בבדיקה שגרתית בגאסטרופיה נלקחו מדגמים ביופסיות אקראיות מגוף הקיבה ונמצאו הדברים הבאים (כפי שהמומחה המטולגיה רשם): דלקת כרונית עם מטפליזיה אינטסטינאלית, הסגנה של צאי T, כמו כן שני סגמנטים עם אגרגים לימפוציטארים של תאי CD20 B חיובי בלמינה פרופיה. באנגולוס הסננה של תאי B קטנים בלמיה פרופיה ואזורים של HP. lymphoepithelial lesion K167 10% שלילי. monoclonalily PCR for lgH. האבחנה תומכת באבחנה של מלטונה. בבדיקת הביופסה וכן בבדיקת נשיפה לא נמצא אדיקציה להליקובקטר. אני ב"כ בריא ללא בעיות או כאבים באזורים שונים בגוף. בוצאו בדיקות דם ןUS באזור בית השחי והבטן העליונה והתחתונה למצאית אברים מוגדלים או בלוטות חשודות: באזור הבטן העליונה תקין. באזור בית השחי מצד ימין הוגמה לימפה בקוטר של 1.5 ס"מ עם מראה סונגורפי שמור (?) נשקלה האפשרות לטיפול אנטיביוטי ולבצע שוב גאסטרוסקופיה. אשמח לקבל את חוות דעתך, באופן כללי ובפרט לגבי הטיפול האנטיביוטי - מאחר ולא נמצאו חידקי הליקובקטר בביופסה וכן בבדיקת הנשיפה, האם כדאי לבצע את הטיפול האניביוטי וא"כ גאסטרו (שזה יקח 6-8 שבועות עד שנקבל תשובה? האם לא כדאי לעבור ניתוח כבר עכשין ולטפל בגידול? נראה לי ששכל שחולף הזמן, הגידול עלול לעבור לאברים אחרים. הוסבר לי שלפי ההמצאים הגידול אמור ממש לא להיות הגרסיבי, אבל עדין הוא שם. אשמח לדעת מה אתה חושב/מציע?
היי אני בחור בן 42 לאחרונה ירדתי 50 קילו במשקל. ביצעתי בדיקות דם שיגרתיות שכל הבדיקות יצאו תקינות חוץ מ 2 בדיקות שהם - hemolobin - 13.4 קצת פחות מהנורמה. hypo - 14.7 שזה קצת יותר מהנורמה. הרופאה רוצה שאני יעשה בדיקות נוספות - complete blood , iron , ferritin ואולי אצטרך לעשות קולונוסקפיה. אני חושש שמדובר על משהו חמור? מה אומרות התוצאות והאם יש סיבה לדאגה?
שלום אבישי. יש משמעות גדולה לסיבה לירידה במשקל. האם יזומה או לא ואם יזומה באיזה אופן. תוצאות הבדיקות מעידות על אנמיה קלה שיש לבדוק את סיבותיה. הרופאה תבצע בירור אנמיה ובהתאם לתוצאות תחליט על בדיקות העזר הנוספות.