בדיקת ספירת דם (Complete Blood Count, CBC)

תוכלי לקבל מידע רב על בדיקת ה-amylase, על הערכים התקינים ועל הסיבות לעלייה בערכי העמילאז כאן: http://www.infomed.co.il/medTest4.asp?tID=26

Papillary carcinoma הוא הגידול השני בשכיחותו בכליה. ברבים מן המקרים מופיעים מספר מוקדים של הגידול באחת הכליות או בשתיהן. שכיח לאבחן Papillary carcinoma בשלבים מוקדמים, כמו שאובחן אצל אביך - ולכן סיכויי ההחלמה (הפרוגנוזה) - מצויינים. לא קיימים מחקרים המוכיחים מהו המעקב האופטימלי לאחר ניתוח כזה, אולם בגידולים מוקדמים מקובל לבצע CT של הבטן 4-6 חודשים לאחר הניתוח, ומדי חצי שנה בדיקת רופא, בדיקות דם - כולל ספירה וכימיה של הדם וצילום חזה. ה- CT מדויק ויעיל יותר מן האולטרסאונד באבחון חזרה של המחלה.

ישנן בדיקות שנועדו לבדוק את מערכת החיסון. בשלב ראשון אני מציעה שתפני לקופת חולים ותעשי ספירת דם. בשלב שני עלייך לפנות לרופא אף אוזן וגרון על מנת לבדוק אם ישנה בעיה מקומית, למשל בניקוז האזור אשר גורם לדלקות חוזרות. אם נחוצות בבדיקות נוספות למערכת החיסון, רופא אף-אוזן-גרון יפנה אותך אליהן. אני מאמינה שלא יעשו לך במסגרת קופת חולים בדיקות מורכבות יותר מספירת דם פשוטה ללא הפניה של רופא מומחה. בהצלחה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

Mean Platlet Volume או MPV, זהו ערך המבטא את נפחן של הטסיות בדם. ערך גבוה יכול להעיד על הרס של טסיות והיווצרות טסיות צעירות וגדולות יותר במקומן. הערך בבדיקה שלך הוא סביב הנורמה, ולכן אין סיבה לדאגה. איני יכולה לתת תשובה מלאה לגבייך ללא התמונה המלאה של ספירת הדם שלך, ובמיוחד מספר הטסיות. אם הכל תקין, אין המלצה מיוחדת מלבד לעקוב אחר ספירת הדם כל כמה חודשים. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

לא ציינת אם לבתך ישנן בלוטות לימפה מוגדלות. זהו ממצא היכול לכוון לגורם לירידה בתאי דם לבנים, לויקופניה, וכן למצב יותר ספציפי - נויטרופניה. המספר האבסולוטי אשר מתחתיו אפשר לומר כי מדובר בנויטרופניה הוא מתחת ל-1000 ולכן בתך נמצאת בגבול התחתון. גם לגבי ערך הלויקוציטים בתך בגבול התחתון, מכיוון שערך נמוך מ-4.3 נחשב ללויקופניה. אצל תימנים יכולה להופיע לויקופניה והיא נחשבת לנורמלית ולא אינה מצריכה בירור, אך מכיוון שישנו שינוי מלפני מספר שנים, הבירור מתבקש. ישנן סיבות אפשריות רבות ללויקופניה, ביניהן מחלה ויראלית, טיפול אנטיביוטי, אנמיה ממאירה, אנמיה אפלסטית, מחלת גושה, מצבי איבוד דם לילי-התקפי, ובמקרים נדירים - סרטן הדם, לויקמיה. הבדיקה עליה המליצה ההמטולוגית מיועדת להסתכלות מקרוב על מוח העצם ועל תהליך היווצרותם והבשלתם של התאים השונים שם. הבדיקה עצמה נעשית עם הרדמה מקומית והתהליך עצמו נמשך רק דקות ואינו מסוכן. הבדיקה מאוד חשובה על מנת לברר את הגורם לירידה בתאי הדם הלבנים וכן על מנת לקבל טיפול מתאים אם יהיה בכך צורך. מידע נוסף לגבי תוצאות בדיקות דם נמצא כאן: http://www.infomed.co.il/medTestDir/bloodTests.asp

את מציינת מספר תסמינים בשאלתך. כאבי בטן, הקאות וחולשה. חשוב לדעת ממתי התחילו כאבי הבטן והיכן הם ממוקמים. כדאי לעשות ספירת דם על מנת לשלול אנמיה, שיכולה גם לגרום לחולשה עצמה וגם להצטרף למחלות מעי מסוימות. יש מספר דרכים לבדוק את נוכחותו של החיידק שאת מזכירה, שאני מניחה שכוונתך להליקובקטר פילורי. הדרך הפשוטה, והמקובלת כבדיקת סקירה, היא תבחין נשיפה. במקרים שהאבחנה לא ברורה, מגיעים גם לאנדוסקופיה, ואז אפשר לקחת ביופסיה ולבדוק בה את נוכחות החיידק. אם את סובלת מאי נוחות בבטן העליונה, ניתן לעשות ניסיון טיפולי של מספר שבועות בתרופה שנקראת לוסק ולראות אם היא עוזרת לך. בכל מקרה, בירור מסודר של הסיבות לכאבי בטן עדיף לעשות דרך גסטרואנטרולוג. בקשי הפניה מרופא המשפחה שלך. לא ציינת את מיקום הכאבים, את תדירותם ואת אופיים, אך מבחינת הגורמים לכאבי בטן, יש מגוון גדול של סיבות, כגון כיב קיבה, אבנים בכיס המרה, בעיות גינקולוגיות ועוד. עם זאת, עליך לדעת, כי בחלק גדול מהמקרים, בפרט בצעירים, לא מוצאים את הסיבה לכאבי הבטן. זו תסמונת המעי הרגיז. בקשי מרופא המשפחה שלך לשלוח אותך לבדיקות דם של ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, ולבדיקת שתן עם תרבית. לבירור מעמיק, פני עם התוצאות לגסטרואנטרולוג. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

אנא סייעו לי עם הפיענוח של הבדיקות הבאות. אני סובל מכאבי בטן, כאבי גב תחתון, בחילות ועייפות. ליד כל ערך שנמצא בבדיקה מצויין טווח הערכים התקין. WBC 11.4 (12-4.4) RBC 4.90 (6.0-4.4) HB 15.2 (18-12) HCT 43.1 (52-41) MCV 88.1 (99-77) MCH 31.0 (34-26) MCHC 35.2 (37-31) RDW 12.5 (16-11) PLT 338 (400-100) MPV 9.4 (15-7) MACRO 0.2 (2.5-0) MICRO 0.4 (6-0) HYPO 0.3 (6-0) NEUT 59.0 (70-40) LYM 28 (45-18) GOT AST 24 (45-5) GPT ALT 63 (50-5) אודה לעזרתכם. ספירת הדם שלך תקינה לחלוטין, למעט עליה קלה בלויקוציטים (התאים הלבנים), אלה הם ה- WBC (white blood cells). בדרך כלל הערך התקין הוא עד 10 (הכוונה ל- 10,000) אבל במעבדה בה ביצעת את הבדיקה אני רואה שהגדרת הערך התקין היא עד 12, ואז אתה בגבול הנורמה. האם אתה מעשן? עישון יכול לגרום לערך מעט גבוה של WBC. שאר ספירת הדם תקינה לחלוטין. בבדיקת אנזימי הכבד, ערך ה-ALT מעט מוגבר, אולם זה לא צריך להדאיג אותך, היות שזה הערך היחיד החורג, והחריגה מינימלית. הייתי חוזרת על הבדיקה בעוד מספר שבועות. תרופות מסוימות יכולות לגרום לעליה באנזימי הכבד. לא ציינת אם נוטל תרופות כלשהן. הנתונים שציינת אינם מראים סיבה לדאגה. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד [09/04/2008]

אימונואלקטרופורזה היא שיטת בדיקה בה מריצים את חלבוני הדם על שדה חשמלי, בו הם נעים בהתאם לגודלם ומשקלם, וכך ניתן להפריד בין מרכיבי הדם השונים. אני משערת כי בבדיקת כימיה של הדם קיבלת ערך חלבון גבוה, ועל מנת לזהות מהו המרכיב החלבוני שיש עודף ממנו ביצעו את הבדיקה. חלבוני הדם מורכבים מאלבומין ומגלובולין. הקבוצה הגדולה והעיקרית מתוך הגלובולינים הם האימונוגלובולינים, שהם הנוגדנים - החלק ממערכת החיסון שנועד להילחם בפולש זר שחדר לגוף. ישנם 4 סוגי נוגדנים: IgM, IgG, IgE, IgA. ה- IgM וה- IgG משמשים בעיקר לאבחון וניטור מחלות זיהומיות והמצב החיסוני של הגוף נגד מחלות. IgE משמש בעיקר לזיהוי ומעקב אחר אלרגיה לחומרים מסויימים. IgA משמש במבחני אלרגיה ובאבחון מחלת צליאק. ישנם מצבים בהם יש ייצור מוגבר ולא תקין של נוגדנים מסוג מסוים. מצבים אלה כוללים מחלות של מערכת החיסון (לדוגמה מחלות אוטואימוניות בהן הגוף מייצר נוגדנים נגד מרכיבים שלו עצמו, כדוגמת זאבת), ומחלות מערכת הדם כדוגמת מיאלומה. עליך לפנות לייעוץ המטולוג. לא מסרך מידע מלבד תוצאות הבדיקה, ולכן התשובה כללית בלבד. יהיה צורך בביצוע בדיקות נוספות, כמו בדיקת המוגלובין, בדיקת רמת סידן בדם, בדיקת חלבון בשתן, צילום רנטגן של השלד, בדיקת שקיעת דם, בדיקת CRP, בדיקת נוגדנים ספציפיים ועוד, לפי שיקול דעתו של הרופא. בברכת בריאות שלמה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

נתחיל מספירת הדם. הצגת נתונים חלקיים בלבד. בדרך כלל מסתכלים על שלושה נתונים עיקריים בספירת הדם שהם רמת ההמוגלובין (מסומן לעיתים קרובות כ HGB), רמת תאי הדם הלבנים (WBC) ורמת הטסיות (PLT). מעבר לכך יש מה שנקרא הדיפרנציאל: אילו תאים מכל סוג יש (בעיקר תאים לבנים), והדיפרנציאל שהבאת נראה לי בסך הכל תקין, אך שוב, צריך לראות שהספירה הכללית תקינה, מפני שהנתונים שהבאת (חוץ מההמטוקריט, שזה ריכוז התאים האדומים) הם רק אחוזים מתוך הספירה הלבנה. ניתן כמובן לחזור על בדיקת השתן, ללא צום, ולשלוח בהזדמנות זו, מעבר לבדיקת שתן כללית (שזו הבדיקה הקצרה) גם בדיקת שתן לתרבית. תאים לבנים בשתן עלולים להעיד על זיהום. לפי הבדיקות וגם לפי התסמינים, נראה שהבעיה העיקרית היא פעילות יתר של בלוטת התריס. הנוגדנים של הפראוקסידז, המכונים בקצרה גם ANTI-TPO הם סמן למחלה אוטואימונית של בלוטת התריס והם מופיעים גם במחלת גרייב וגם במחלת השימוטו. נכון שנהוג להמשיך את הבירור על ידי בדיקת אולטראסאונד של הבלוטה ומיפוי רדיואקטיבי, על מנת להבדיל בין הסיבות השונות להיפרתירואידיזם. הדבר הטוב ביותר, לדעתי, הוא לפנות כעת לאנדוקרינולוג להמשך הבירור ולשם קבלת טיפול. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד

השילוב של סרוקסאט, שהיא תרופה ממשפחת התרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין, או SSRI, יחד עם ריטלין, מעלה את רמת תרופת ה- SSRI בדם. לא מצאתי בספרות הרפואית שהתרופה סרוקסאט עצמה משרה עייפות, אך תופעת לוואי זו היא תופעה שעלולה לגרום דווקא התרופה ריטלין. יתכן שהעייפות מקורה גם במצבך הבסיסי. עליך לעבור גם בדיקות דם בסיסיות, כולל ספירת דם, ברזל, ויטמינים ותפקודי בלוטת התריס, על מנת לשלול סיבות אפשריות אחרות לעייפותך, שאינן התרופות שאת נוטלת. בברכה, ד"ר טלי צ’רנוביצקי - אינפומד