בדיקת אקו לב (Echocardiogram)

דפיקות לב מהסוג שאת מתארת, אינן מעידות בהכרח על בעיה בלב. ייתכן שהדבר נובע משינויים הורמונליים או מטאבוליים המתרחשים בגופך, בעיקר בסיטואציות שהזכרת. עם זאת, אני ממליצה להמשיך בבירור על מנת לשלול פתולוגיות בלב. תוכלי גם לפנות לאנדוקרינולוג לצורך הערכה הורמונלית או מטאבולית. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

לפי הידע ישנו בידינו, חצי שנה מעת ההדבקה בנגיף ה- CMV הוא די והותר על מנת להיכנס להריון ללא חשש לפגיעה בילד. רמה שיירית של IgM יכולה להישאר זמן רב לאחר ההדבקה. תוכלי לבצע בדיקת להיטות (avidity) על מנת להיווכח שאכן מדובר בזיהום ישן. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

פרוגריה היא מחלה נדירה ביותר, שבה מופיעים סימנים של זקנה אצל ילד. אין כיום טיפול מרפא לפרוגריה. בספרות הרפואית מדווחים על שני טיפולים - האחד על ידי הורמון גדילה והשני, ניסיוני על בעלי חיים. ידוע כיום מהו האיזור הגנומי הפגוע בפרוגריה, ונראה כי הטיפול יתפתח יותר בעתיד על בסיס זה. הטיפול הקיים כיום הוא בעיקרו תומך, שנועד למנוע סיבוכים וטיפול בהם אם יש כאלה. הוא כולל דברים כמו הפחתת כולסטרול בדם אם רמתו גבוהה, על מנת להוריד את הסיכון לאירועי לב טיפול מניעתי באספירין במינון נמוך; טיפול אורתופדי למפרקי הירכיים ריפוי בעיסוק עם דגש על הידרותרפיה על מנת לשמור על גמישות מפרקים וטווח תנועה תקין מחלה זו מצריכה מעקב הכולל אקג, אקו לב, סקירת עורקי צוואר לפחות פעם בשנה, פרופיל שומנים בדם, צילומי שיניים שנתיים, צילומים של מפרקי הירכיים. תוכלו למצוא מידע רב על הנושא באתר זה: http://www.genetests.org/query?dz=hgps

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

יכולות להיות סיבות רבות לכאבים שאתה מתאר, אך חייבים בראש ובראשונה לשלול בעיה בלב. לכן, אני מייעץ לך לפנות לרופא המשפחה שלך כדי שיוכל להתחיל במספר בדיקות פיזיקאליות, בדיקות דם ובדיקות דימות אחרות, כגון ארגומטריה, על מנת לקבל תמונה טובה יותר של מצבך. כמו כן חשוב לרופא להכיר את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הבריאותי על מנת להעריך את גורמי הסיכון שלך ללקות במחלה קרדיווסקולרית. ד"ר גיל טאובר - אינפומד

תחילה ישאל אתכם הרופא סדרת שאלות שמטרתם לעמוד על התסמינים ועל מה שמצית אותם. לאחר בדיקתכם, הרופא יזמין בדיקה אחת או יותר כדי לעמוד על הסיבה שמאחורי האנגינה ומידת מחלת הלב, אם קיימת כזו. בדיקות אלה כוללות:

• בדיקת מעמס
• א.ק.ג.
• בדיקות הדמיה גרעיניות. זוהי בדיקת הדמיה מיוחדת המסוגלת למקם באופן מדויק את החלק בלב הסובל מזרימת דם מופחתת. בדיקה זו מבוצעת לרב בצוותא עם א.ק.ג. או בדיקת מעמס.
• אקו לב
• צנתור לב

נוסחת האצבע לדופק מקסימלי באימון היא 220 פחות הגיל (במקרה שלך 163). הדופק הרצוי באימון הוא הכפלה של מספר זה ב 0.7 עד 0.9 לפי מידת הכושר שלך. כלומר אם הנך מתחיל, הדופק הרצוי הוא בערך 115 ואם הנך מאומן מאוד תוכל לעלות עד 146. אך חשוב מאוד בכל מקרה שמפאת גילך ובשל מחלת הסוכרת שלך, תבצע בדיקת רופא ומבחן אק"ג במאמץ ובמנוחה שיתנו אינדיקציה לגבי מידת יכולתך להתאמץ ויעזרו להעריך את הסיכון לאירוע לבבי אצלך. ראה גם מחשבון חישוב דופק מטרה באתר.

צר לי שנאלצת להתמודד עם סיום הריון כזה. למרות זאת, נראה שהחוויה כבר כמעט מאחורייך, ואת יכולה בהחלט להסתכל קדימה לעבר ההריון הבא. קרישי דם הם שיירים מתהליך ההריון. כל עוד הם נמצאים ברחם, והרחם אינו מרוקן, לא ניתן להיכנס להריון, ואם לא מטפלים בבעיה, יכולים להיווצר סיבוכים. נראה שאת נמצאת בידיים טובות ובמעקב הולם. יש לוודא שהרחם אכן מרוקן מכל תוכן, ואם כך, לרוב מומלץ להמתין לקבלת המחזור החודשי, ולאחר מכן, באישור הרופא המטפל, ניתן בהחלט להרות. לכל העניין הזה אין כל משמעות לגבי סיכוייך להרות בעתיד. מה שכן - נחוץ מעקב על מנת לוודא שהאירוע לא יישנה. בתקווה לבשורות טובות! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

את נוטלת אלטרוקסין עקב תת-פעילות של בלוטת התריס. דפיקות לב מואצות הן דווקא תופעת לוואי של יתר פעילות הבלוטה, או לחילופין, של מינון עודף של אלטרוקסין. אך כדי שזה יקרה, נדרשת מנה עודפת גדולה, וסביר כי מנה עודפת מקרית לא תגרום בעיות. לא ציינת מאילו מחלות נוספות את סובלת. בכל אופן, לא סביר כי מקור דפיקות הלב הן ממנת אלטרוקסין שנשכחה. אם שוב יקרה שתשכחי ליטול אלטרוקסין, קחי את התרופה מייד כשאת נזכרת. אם כבר כמעט הגיע הזמן לנטילת המנה הבאה, חכי עד אז, ודלגי על המנה שנשכחה. אין לקחת מינון כפול כדי לפצות על המנה שנשכחה. אם דפיקות הלב נמשכות, אנא גשי לבדיקת רופא. בברכה, ד"ר שירי אורי - אינפומד

לא ציינת בשאלתך כמה זמן עבר מאז הצנתור, וכן אם הוכנס סטנט. בנוסף, לא ציינת אם הכאבים הם במנוחה או במאמץ. יכולים להיות מספר גורמים שעדיין יגרמו לתעוקת חזה לאחר צנתור, ואחד מהם הוא היצרות חוזרת שמתרחשת בדרך כלל בין חודש לשישה חודשים לאחר הצנתור. היצרות חוזרת הוא תהליך הנגרם משגשוג תאים בדופן העורק הנודדים לכיוון חלל העורק וגורמים לחסימה מחודשת. התהליך הוא בעצם תהליך "ריפוי" של ה"פצע" הנגרם על ידי השתלת סטנט. תהליך "ריפוי" זה, כמובן, אינו רצוי בתוך עורקים כליליים שכל קוטרם נע בין 2 ל-4.5 מ"מ. תהליך של היצרות חוזרת מופיע בדרך כלל כחודש עד ששה חודשים לאחר השתלת התומך. היצרות חוזרת של למעלה מ-50% מחלל העורק מופיעה בממוצע ב-20% מהחולים. הטיפול שאתה לוקח, מרחיבי כלי דם, מתאים הן לבעיות שלך בלב והן לתסמונת ריינו. תוצאת שקיעת הדם תקינה. אמליץ על התייעצות קרדיולוג ומעקב. בהצלחה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד