בדיקת בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של מערכת ההולכה (Electrophysiological testing of the conducting system)
הפעילות המכנית של הלב תלויה בקיום פעילות חשמלית הגורמת לרקמת הלב להתכווץ באופן יעיל ומתואם. באופן תקין קיים קוצב טבעי ללב ה-SA Node, קשר הגת, הממוקם בפרוזדור הימני מתחת לווריד החלול העליון. קוצב זה מייצר גירוי חשמלי העובר דרך הפרוזדורים וגורם להתכווצותם.
מן הפרוזדורים עובר הגירוי החשמלי ומפעיל את ה-AV Node הנמצא בצומת בין הפרוזדורים והחדרים.
משם, דרך הצרור ע"ש היס (His), מתפצלת מערכת ההולכה לצרור סיבים ימני (Right Bundle) העובר ומפעיל את חדר ימין, ולצרור סיבים שמאלי (Left Bundle) המפעיל את חדר שמאל.
הצרורות, הימני והשמאלי, מתפצלים לסיבים ע"ש פורקינייה, (Purkinje). סיבים אלו הם למעשה רשת תקשורת מסועפת המפעילה באופן מהיר מתוזמן ואחיד את התכווצות החדרים.
אלקטרופיזיולוגיה של הלב היא הענף בקרדיולוגיה שיוחד לאבחון הפרעות בקצב הלב ובמערכת ההולכה, ולדרכי הטיפול בהפרעות אלו. על מנת לאבחן הפרעות בפעילות החשמלית בלב נעזרים ברישום האלקטרוקרדיוגרפי (אק"ג) החיצוני הרגיל, וניתן, בנוסף, לבצע בדיקות אלקטרופיזיולוגיות. בדיקה האלקטרופיזיולוגית היא צנתור חשמלי של הלב והיא מתבצעת בחדר צנתור ובצום, בדומה לצנתור רגיל. השיטות האלקטרופיזיולוגיות לרישום הפרעות בקצב בלב יושמו לראשונה בשלהי שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70.
במהלך הבדיקה ניתן לרשום את הפעילות החשמלית העצמונית של הלב, ובנוסף, כחלק מהבדיקה, לגרות את הלב, ולאבחן את המנגנון להפרעות קצב שבהן לוקה החולה.
הבדיקה יכולה להיעשות למטרות שונות. במקרים של התעלפות, הבדיה נעשית כדי לברר אם הסיבה היא אי-סדירות בפעילות החשמלית בלב; לאבחן הפרעות ביצירת פעימות הלב ובהולכה החשמלית בין חללי הלב, ולמקם את ההפרעה ואת הצורך בקוצב לב קבוע; לאבחן קיום מסלולים חשמליים עוקפים בלב ע"ש WPW (Wolff-Parkinson-White); לאבחן מנגנונים, מהלך ומוקדים של הפרעות קצב על-חדריות (SVT), והפרעות קצב חדריות (VT). אצל חולים הלוקים בהפרעה בתפקוד הלב ובאי-ספיקה בלב מסייעת הבדיקה לאבחון נטייה מוגברת להפרעות קצב מסכנות חיים, גם אם בפועל עד הבדיקה מעולם לא לקו בהפרעות כאלו. לגבי חולים אלו הבדיקה תנבא את הצורך בהשתלת קוצבי לב מיוחדים: דפיברילטורים (קוצבים נגד הפרעות קצב אשר יכולים גם לתת מכת חשמל אם יש צורך); באמצעות הבדיקה ניתן לבדוק ולנבא את יעילותן של תרופות לדיכוי הפרעות קצב ומניעתן.
אם החולה אכן לוקה בהפרעות קצב מהירות אפשר לצרוב את המוקדים או את מסלולי ההפרעה באמצעות הצנתרים ולרפא על ידי כך את המטופל. הצריבה מתבצעת באמצעות גלי רדיו בדרך כלל, אך ניתן גם לצרוב על ידי גלי מיקרו, זרם חשמלי ישיר בהקפאה.
מן הפרוזדורים עובר הגירוי החשמלי ומפעיל את ה-AV Node הנמצא בצומת בין הפרוזדורים והחדרים.
משם, דרך הצרור ע"ש היס (His), מתפצלת מערכת ההולכה לצרור סיבים ימני (Right Bundle) העובר ומפעיל את חדר ימין, ולצרור סיבים שמאלי (Left Bundle) המפעיל את חדר שמאל.
הצרורות, הימני והשמאלי, מתפצלים לסיבים ע"ש פורקינייה, (Purkinje). סיבים אלו הם למעשה רשת תקשורת מסועפת המפעילה באופן מהיר מתוזמן ואחיד את התכווצות החדרים.
אלקטרופיזיולוגיה של הלב היא הענף בקרדיולוגיה שיוחד לאבחון הפרעות בקצב הלב ובמערכת ההולכה, ולדרכי הטיפול בהפרעות אלו. על מנת לאבחן הפרעות בפעילות החשמלית בלב נעזרים ברישום האלקטרוקרדיוגרפי (אק"ג) החיצוני הרגיל, וניתן, בנוסף, לבצע בדיקות אלקטרופיזיולוגיות. בדיקה האלקטרופיזיולוגית היא צנתור חשמלי של הלב והיא מתבצעת בחדר צנתור ובצום, בדומה לצנתור רגיל. השיטות האלקטרופיזיולוגיות לרישום הפרעות בקצב בלב יושמו לראשונה בשלהי שנות ה-60 ובראשית שנות ה-70.
במהלך הבדיקה ניתן לרשום את הפעילות החשמלית העצמונית של הלב, ובנוסף, כחלק מהבדיקה, לגרות את הלב, ולאבחן את המנגנון להפרעות קצב שבהן לוקה החולה.
הבדיקה יכולה להיעשות למטרות שונות. במקרים של התעלפות, הבדיה נעשית כדי לברר אם הסיבה היא אי-סדירות בפעילות החשמלית בלב; לאבחן הפרעות ביצירת פעימות הלב ובהולכה החשמלית בין חללי הלב, ולמקם את ההפרעה ואת הצורך בקוצב לב קבוע; לאבחן קיום מסלולים חשמליים עוקפים בלב ע"ש WPW (Wolff-Parkinson-White); לאבחן מנגנונים, מהלך ומוקדים של הפרעות קצב על-חדריות (SVT), והפרעות קצב חדריות (VT). אצל חולים הלוקים בהפרעה בתפקוד הלב ובאי-ספיקה בלב מסייעת הבדיקה לאבחון נטייה מוגברת להפרעות קצב מסכנות חיים, גם אם בפועל עד הבדיקה מעולם לא לקו בהפרעות כאלו. לגבי חולים אלו הבדיקה תנבא את הצורך בהשתלת קוצבי לב מיוחדים: דפיברילטורים (קוצבים נגד הפרעות קצב אשר יכולים גם לתת מכת חשמל אם יש צורך); באמצעות הבדיקה ניתן לבדוק ולנבא את יעילותן של תרופות לדיכוי הפרעות קצב ומניעתן.
אם החולה אכן לוקה בהפרעות קצב מהירות אפשר לצרוב את המוקדים או את מסלולי ההפרעה באמצעות הצנתרים ולרפא על ידי כך את המטופל. הצריבה מתבצעת באמצעות גלי רדיו בדרך כלל, אך ניתן גם לצרוב על ידי גלי מיקרו, זרם חשמלי ישיר בהקפאה.
אופן ביצוע הבדיקה
במסגרת הבדיקה מחדירים מספר צנתרים ללב (4-3 בדרך כלל), מוורידי המפשעה, לעיתים גם מהוורידים התת-בריחים בבית החזה או מוורידי הצוואר. הצנתרים הם אלקטרודות, בניגוד לצנתרים בצנתור לב רגיל.צנתרים אלו אינם חלולים וברוב המקרים אין מזריקים חומר ניגוד במהלך הבדיקה. ממקמים את הצנתרים בפרוזדור הימני בחדר ימין ובאזור ה-AV-Node המחבר בין הפרוזדורים והחדרים, ומקבלים בדרך זו רישום הפעילות החשמלית מכל חללי הלב. כאשר יש לאבחן הפרעות שמקורן או מהלכן בצד השמאלי של הלב, מוחדר צנתר גם דרך ה-Coronary sinus, הווריד העובר בין הפרוזדורים והחדרים ומנקז את הלב לפרוזדור הימני.
החדרת הצנתרים נעשית בדרך כלל תוך כדי שיקוף באמצעות קרני רנטגן. לעיתים מוחדר צנתר גם מעורק המפשעה, העורק הפמורלי, לצורך גישה ישירה לחדר שמאל.
רמת סיכון:
אין נתוניםשאלות ותשובות
- לפני כמה חודשים הרגשתי שהצדדים החיצוניים של שתי בהונות הרגליים נרדמים באופן קבוע. עשיתי בדיקות דם ובדיקת EMG שהיו תקינות. לאחרונה הרגשתי שגם הברך והשפתיים נרדמות. ממה זה נובע? ולמי עלי לפנות?
- לאחר בדיקת EMG שנערכה לי בגפיים העליונות נכתב: "ראינרבציה ב- APB מימין משנית פגיעה אקסונלית בעצב המדיאן מימין". אשמח לקבל הסבר של הממצאים.
- ביומים האחרונים סובל אבי מכאבים בפנים ובלסת, בעיקר בלילה. ביום השלישי חלה החמרה, והשפה הימנית שלו ממש צנחה למטה, כאילו העצב נפגע. גם כשהוא מחייך השפה לא עולה, וזה מדאיג אותי ממש. אבי עבר לפני זמן מה השתלות ושינוי במבנה הלסת. אינני יודעת אם זה קשור. ל
- מה אומרת תוצאת בדיקת EMG הבאה: "הפרעה בגליי F בטיביאליס ובפרוניאל יחידות פוליפזיות בשרירים ברגל שמאל מתאים להפרעה שורשית L-5 S-1.
- אני עומדת לעבוד ניתוח שנקרא MVD. אם אני מבינה נכון, יש לי עורק ורטבראלי מפותל מצד שמאל שלוחץ על כמה עצבים, דבר שגורם לעיוות בפנים ובעין. הבנתי שיש צורך לישר את העורק ולהכניס חיץ כלשהו שימנע ממנו להתפתל שוב. הניתוח לא פשוט ויש סכנה לפגיעה בעצב הפנים
- כנראה לאחר שינה עם צוואר מכופף התחלתי להרגיש נימול וכאב בשתי האצבעות הקטנות ביד ורגל ימין. אורתופד שלח אותי לצילום רנטגן ולבדיקת EMG, ושניהם היו תקינים. נויורולוגית בדקה אותי ולא מצאה דבר, ושלחה אותי לבדיקת ויטמין B12 (עדיין אין תשובה). הסיפור נמשך כ
- בני בן השבע וחצי הופנה לבדיקת EEG בשל כאבי ראש. בתוצאות הבדיקה נכתב: "פעילות אפילפטית מוקדית מרכזית שמאלית וטמפורלית שמאלית". האם זהו סוג של אפילפסיה? אם כן, מהי מידת החומרה? צויינו גם "קומפלקסים זיז וגל".
- קראתי את האינפורמציה בנוגע לבדיקת EMG באתרכם, ולא הצלחתי להבין אם זו בדיקה פולשנית (כפי שעולה מהתיאור על החדרת המחט). האם יש סיכונים בבדיקה האמורה, או שזו בדיקה בטוחה יחסית? הופניתי לבדיקה בשל חסר אכילס דו-צדדי, שאובחן על רקע כאבי גב תחתון ללא הקרנו
- הבת שלי בת 4 חודשים שומעת מצויין, מגיבה לשירים מסויימים, לנביחות ולשמות, בקיצור - שומעת טוב! ביקשו ממני לעשות בדיקת ברה בגלל שנולדה עם סימן קטן בצד בקידמת כל אוזן, סימן קטן ומטושטש שנראה כמו חור של עגיל מלפני כמה שנים. הבנתי שהבדיקה לא הכי נעימה, והה
- כבר כמה ימים, בשעות הערב, אני מרגיש דקירות וזרמים בצד שמאל של הפנים, מן השפה ועד האוזן. הזרמים עזים וכואבים לכמה שניות. לחץ הדם שלי ובדיקת הדם שביצעתי תקינים. מה זה יכול להיות? הדבר מאוד מפחיד אותי. תלונתך על תחושת "זרם בפנים" נובעת, קרו
מאמרים בנושא בדיקות אלקטרופיזיולוגיות של מערכת ההולכה
צוחקים כשעצוב ובוכים כששמח – על תסמונת הבכי והצחוק הפתולוגי
מאת: מערכת אינפומד
02/07/2012
אנשים רבים שעברו אירוע מוחי או סובלים ממחלות נוירולוגיות, כגון טרשת נפוצה או ניוון שרירים, עלולים לסבול מתסמונת הגו... לכתבה המלאה