משפחת נגיפי האנטרווירוס היא חלק ממשפחת הפיקורנויורסים – וירוסים המתרבים במערכת העיכול ומכילים מספר תתי משפחות: נגיפי הפוליו, הקוקסאקי (המחולקת לתתי קבוצות A ו-B), האקווירוסים והאנטרויורוסים. לנגיפים אלה עמידות לחומצה ולכן הם מצליחים לעבור בהצלחה מהקיבה למעיים - שם הם מתרבים. הזיהום מגיע לרוב עקב חוסר בהיגיינה ואכילת מזון מזוהם. לצורך שליטה על הזיהום דרושה תגובה תקינה של מערכת העיכול, המפרישה את הנוגדניםIGM, IGG ,IGA. לנגיפים אלו תקופת דגירה בין 2-14 ימים, לרוב לא מעל שבוע. ישנו מספר רב של מחלות שיכולות להיגרם ע"י משפחת וירוסים זו ובהן פוליו - שיתוק ופגיעה במערכת העצבים המרכזית; מחלות במערכת הנשימה הנגרמות ע"י נגיף הקוקסאקי; דלקת קרום המוח הנגרמת ע"י נגיף האקו וירוס; פגיעה בשריר הלב ובקרום הלב; דלקות עיניים. העונות הנפוצות ביותר להתפשטות וירוסים ממשפחה זו הן הקיץ והסתיו. זיהומים אלו שכיחים בעיקר בתינוקות ובילדים קטנים. הווירוס יכול לעבור דרך הגרון, הצואה, עיכול מזון או שתייה מזוהמים בנגיף, באמצעות מגע ישיר, באוויר ובשליה[1].
צילום: shutterstock | Vitalii Vodolazskyi
מטרת הבדיקה
הבדיקה משמשת לאבחון הימצאות נגיפים ממשפחת האנטרווירוסים, אשר עלולים לגרום למגוון מחלות, כתלות בסוג הווירוס ובתת המשפחה אליה הוא משתייך.
[8]Siegel JD, Rhinehart E, Jackson M, Chiarello L, and the Healthcare Infection Control Practices Advisory Committee, 2007 Guideline for Isolation Precautions: Preventing Transmission of Infectious Agents in Healthcare Settings. https://www.cdc.gov/infectioncontrol/guidelines/isolation/ (Accessed on June 23, 2017).