עצירת הדימומים בגוף נעשית על ידי מערכת הקרישה – מנגנון המורכב מחלבונים המיוצרים בכבד הנקראים גורמי או פקטורי קרישה. מערכת הקרישה בנויה מהדרך האינטרינזית, הכוללת את פקטורי הקרישה VIII, IX, XI, ו-XII, והדרך האקסטרינזית הכוללת את תרומבופלסטין רקמתי ופקטור VII. בכל אחד מהמנגנונים שרשרת של פעולות אנזימטיות המביאה בסופו של דבר ליציאה של הפקטור הסופי המייצב את פקק טסיות הדם בדופן כלי הדם הפגוע. בדיקה זו מודדת את פעילות פקטור הקרישה 7 ומזהה הפרעות במערכת הקרישה[1].
צילום: shutterstock | Innovative Creation
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי עזר באבחנה של חוסר מולד או נרכש בגורם קרישה 7 (VII).
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
חוסר בגורם קרישה VII עלול לנבוע ממספר סיבות שונות[2]:
חוסר מולד – מוטציות בגן המקודד לגורם VII יכולות לגרום לחוסר, אם כי מדובר בהפרעה נדירה יחסית. לרוב נדרשים שני אללים פגומים (אחד מכל הורה, אוטוזומלי רציסיבי) על מנת להביא לירידה משמעותית בתפקוד. הפרעות קרישה במשפחה מהוות גורם סיכון.
חוסר בוויטמין K – ויטמין K משחק תפקיד מרכזי בתפקוד מערכת הקרישה, והכרחי על מנת לייצר גורמים תקינים ומתפקדים בכבד. חוסר בוויטמין K יכול להימצא בתינוקות שעוד לא פיתחו הרכב תקין של חיידקי מעי האחראים לייצור הוויטמין. סוגי אנטיביוטיקה שונים יכולים גם הם לגרום לחוסר, וכן פגיעה בספיגת שומן במעי (ויטמין K מסיס בשומן).
מחלת כבד – כל מחלת כבד הפוגעת בתפקודו, תפגע גם בייצור גורמי הקרישה ותגביר את הסיכון לדימום.
התסמינים העיקריים של חוסר זה הם הופעת חבורות והמטומות בעור לאחר חבלות קלות, דימום מריריות (בעיקר דימומי אף שאינם פוסקים), דימום למפרקים, דימום מאסיבי במחזור החודשי בנשים[3].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה כשיש חשד לפגיעה בתפקוד המנגנון האקסטרינזי של מערכת הקרישה – בחולי כבד, בעלי רקע משפחתי, ולאחר בדיקת PT שהעידה על זמן ארוך מהרגיל. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה, אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[4].
אופן ביצוע הבדיקה
לעתים תידרש הפסקה של נטילת תרופות מסוימות לפני הבדיקה. יש לקבל הוראות מפורטות מהרופא.ה המטפל.ת. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית, ואין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים2[5].
ילודים: בלידה תוצאות החל מ-20% הן תקינות, עם עלייה הדרגתית בשבוע שלאחר מכן (אם כי סביר שלא יגיעו לערכי התוצאות התקינות למבוגר).
מתחת לנורמה תוצאות הנמוכות מטווחי הנורמה מעידות על חוסר בתפקוד גורם הקרישה, ויכולות להתאים לאחת מהאבחנות המוזכרות לעיל. יש להתייחס לתמונה הקלינית על מנת לבצע קורלציה נכונה לביצוע האבחנה. תוצאות מתחת ל-50% מתאימות לחוסר מולד של גן אחד. תוצאות מתחת ל-20% מתאימות לחוסר מולד של שני הגנים.
מעל הנורמה תוצאות הגבוהות מטווחי הנורמה אינן חד משמעיות, אך קיימת קורלציה עם היפרליפידמיה (יתר שומנים בדם) ומחלות כלי דם במבוגרים[6].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
שטף דם (המטומה) 
איגור טסיות 
