PSA (Prostate Specific Antigen) הוא חלבון המופרש מתאי בלוטת הערמונית באופן טבעי ונמצא בדם בריכוז נמוך מאוד. PSA נמצא בדם בשני אופנים: מחובר למולקולות שונות; חופשי. כאשר הערמונית מוגדלת או מתרחש בה תהליך פתולוגי, PSA יכול להיות מופרש בכמות מוגברת וכך לגרום לעליה בריכוזו בדם[1].
סרטן הערמונית, לצד מצבים נוספים, נוטה להתבטא ברמות PSA גבוהות, בייחוד ברמות PSA הקשורות לחלבונים. בבדיקת PSA חופשי בדם ניתן למדוד את ריכוז אחוז החלבון החופשי, לחשב את חלקו מתוך סך ריכוזו בדם וכך לזהות ולעקוב אחר סרטן הערמונית[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש כבדיקת סקר לזיהוי מוקדם של סרטן הערמונית, לאחר תוצאת בדיקת PSA כלליהמצביעה על רמות גבוליות[2].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
סרטן הערמונית – הגידול הסרטני הנפוץ ביותר אצל גברים, המהווה כחמישית ממקרי הסרטן המאובחנים בישראל בכל שנה.גידול זה מאופיין בקצב גדילה איטי יחסית, ולכן זיהוי מוקדם מהווה יתרון משמעותי בסיכויי ההחלמה[3].
ברוב המקרים, סרטן הערמונית הוא אסימפטומטי, כלומר אינו מופיע עם תסמינים כלל. לעיתים, בשל מיקומה של הבלוטה סביב צוואר שלפוחית השתן, עלול הגידול ליצור תסמינים הקשורים במערכת השתן, ובהם[4]:
בשלבים מתקדמים יותר של המחלה, הגידול עלול להתפשט לבלוטות לימפה אזוריות ובהמשך לשלוח גרורות למקומות שונים בגוף, במיוחד לחוליות עמוד השדרה ולעצמות נוספות. ביטוי זה עלול לגרום לתסמינים כגון כאבי גב[4].
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהמלצת רופא.ה בגברים הנכללים בקבוצת הסיכון העיקרית, בעיקר בני 50 ומעלה. בדיקה זו לרוב מתבצעת ביחד או לאחר בדיקת PSA total המודדת את ריכוז ה-PSA הכללי בדם. במידה ונמדדות רמות גבוליות (4-10 ng/mL), תתבצע בדיקת PSA free שתנחה את ההחלטה האם לבצע ביופסיה של הבלוטה[1].
אופן ביצוע הבדיקה
הכנות לבדיקה אין לקיים יחסי מין או לבצע שפיכה ב-48 שעות שלפני הבדיקה. יש להימנע מאימונים גופניים עצימים בפרק הזמן הזה ואין לבצע את הבדיקה בזמן זיהום פעיל בדרכי השתן או ב-6 שבועות שלאחר ביופסיה של הערמונית[5]. בנוסף, יש להתייעץ עם הרופא.ה המטפל.ת בנוגע לנטילת תרופות בתקופה שלפני הבדיקה, שכן תרופות מסוימות, ובעיקר תרופות שנועדו לטפל במצבים הקשורים לערמונית, יכולות להשפיע על רמות PSA בדם[6].
מהלך הבדיקה הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית[7].
לאחר הבדיקה אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך ימים בודדים[8].
תוצאות הבדיקה מעידות על הסיכוי להימצאות סרטן ממאיר של הערמונית. ככל שאחוזי PSA free מתוך PSA total גבוהים יותר (לעתים מוצג כיחס PSA free/PSA total), כך קטן הסיכוי לסרטן, בהתאם לגיל הנבדק[1]:
גיל 50-59:
>25% - סיכון של 9%
19-25% - סיכון של 18%
11-18% - סיכון של 27%
<10% - סיכון של 49%
גיל 60-69:
>25% - סיכון של 12%
19-25% - סיכון של 24%
11-18% - סיכון של 34%
<10% - סיכון של 58%
גיל >70:
>25% - סיכון של 16%
19-25% - סיכון של 30%
11-18% - סיכון של 41%
<10% - סיכון של 65%
ריכוז גבוה של PSA free יכול לרמז על מצב בריאותי אחר הקשור בבלוטת הערמונית (שאינו סרטני)[9].
חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים 
ערמונית מוגדלת 
אמוניה 
