הרפס סימפלקס (HSV) הוא נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס הכוללת מספר נגיפים בעלי DNA דו-גדילי, ומהווה את אחד מגורמי הזיהום הנפוצים בבני אדם. נגיף ה-HSV כולל שני סוגים עיקריים – הרפס סימפלקס 1 ו-2. הדבקה ב-HSV 1 קורית בדרך כלל בשנים הראשונות לחיים על ידי הפרשות מזוהמות מהסביבה, בעוד ש-HSV 2 מועבר בעיקר במגע מיני. לאחר הדבקה ראשונית, הנגיף מוצא את דרכו לקצוות עצבים אזוריים ונע לאורך אקסון העצב עד לגוף העצב, שם הוא יכול להישאר חבוי במשך שנים לאחר ההדבקה. כתוצאה ממצבים בריאותיים שונים, בהם היחלשות מערכת החיסון, יכול נגיף ההרפס לפרוץ פעמים נוספות ולגרום לתסמינים. בבדיקה זו ניתן לזהות נוגדני IgM המיוצרים על ידי מערכת החיסון נגד הנגיף כעדות להידבקות[1].
צילום: shutterstock | Saiful52
מטרת הבדיקה
הבדיקה נועדה לשמש ככלי סרולוגי המסייע באבחנת זיהוםעל ידי הנגיף הרפס סימפלקס בשלבים המוקדמים, ובמיוחד בגילוי זיהום HSV בילודים[1].
מחלות ומצבים בריאותיים שהבדיקה יכולה לזהות
זיהום על ידי הרפס סימפלקס – זיהום בעל שלושה שלבים עיקריים: שלב מוקדם ברקמה אפיתליאלית כגון ריריות ועור, שלב רדום בתאי העצב שיכול להימשך שנים, ושלב הזיהום החוזר (רה-אקטיבציה) – התפרצות הנגיף שעלולה להופיע בתגובה לדיכוי חיסוני, גיל מתקדם ועוד. גורמי הסיכון להידבקות בהרפס סימפלקס כוללים[1]:
ריבוי פרטנרים מיניים.
גיל מתקדם.
מצב סוציואקונומי נמוך.
נשים.
הומוסקסואליים.
מטופלים.ות שאובחנו בHIV- או במחלה מינית אחרת בעבר.
יכול להיות א-סימפטומטי או להתבטא כתשישות, חוסר תיאבון, דלקת גרון, דלקת חניכיים וחלל הפה, שלפוחיות וכיבים בחלל הפה, חום, כאב בקשריות לימפה אזוריות.
זיהום על ידי HSV 2:
מתבטאת לרוב בהופעה של נגעים שלפוחיתיים בעלי בסיס אדמומי שמתכייבים באזור איברי המין ולעתים גם באזורים חוץ-גניטליים, לצד חום, קשריות לימפה רגישות וכאב אזורי.
אוכלוסיות בסיכון
מומלץ לבצע את הבדיקה בהוראת רופא.ה ובהופעת תסמינים המתאימים לזיהום של הרפס סימפלקס מסוג 1 או 2. כיום, קיימות בדיקות מדויקות יותר לאבחנת זיהום ב-HSV ומומלץ לבצען תחילה. אין איסורים מיוחדים על ביצוע הבדיקה אך מומלץ תמיד להיוועץ ברופא.ה המטפל.ת[3].
אופן ביצוע הבדיקה
לא נדרשת הכנה מוקדמת לבדיקה. הבדיקה מתבססת על לקיחת דם ורידי ככל בדיקת דם סטנדרטית. אין הנחיות מיוחדות לאחר הבדיקה. תוצאות יגיעו לרוב תוך שבועות בודדים[4].
היי, כבר תקופה ארוכה שמופיעים לי גושים פנימיים כואבים ועמוקים בקו המפשעה ובאזור האינטימי, שנראים כמו פצעוני ענק, וחוזרים כל הזמן באותו מקום או באזורים סמוכים. מה זה יכול להיות ואיך אפשר לאבחן ולטפל?
פצעים כואבים חוזרים ונשנים באזור המפשעות דורשים בדיקת רופא עור ומתן אבחנה .
ממליצה לך להגיע ולהבדק עי כל רופא עור מומחה.
ייתכן ומדובר בדלקת שטחית של זקיק השערה וזה טיפולים פשוטים ( פוליקוליטיס ), או מחלת עור כרונית עמוקה יותר של יחידת השיער - הידראדניטיס סופורטיבה.
בהצלחה
שלום ,
התכהות של אזורי המפשעות והגניטליה שכיחה וטבעית שכן אזורים אלו מכילים יותר תאי פיגמנט ( מלנוציטים) .
למרות זאת , דלקות עור , רגישות לחומרים , חיכוך של בגדים / סכיני גילוח , טיפולים או מצבים הורמונליים שמעלים רמות אסטרוגן יכולים להחמיר את אותו פיגמנט טבעי.
ממליצה להגיע לאבחון ובדיקה עי רופא עור בשאלה של צורך בטיפול ומניעה .
ישנם תכשירים ביתיים מבוססים חומצה גליקולית או סליצילית שניתן להבהיר איתם בזהירות .
כמו כן, ניתן לבצע במרפאות אסתטיקה פלינגים כימיים ייעודים לאזורים עדינים אלו או שימוש בליזרים ייעודים לפירוק הפיגמנט.
יש לי עור רגיש מאוד הנוטה לאדמומיות ודלקת לאחר גילוח או שעווה. איזו שיטת הסרת שיער, לייזר,אפילציה או ipl נחשבת לבטוחה ביותר ומפחיתה את הסיכון לגירוי ודלקת זקיקי השיער באיזור זה?
שלום נעמי
לגבי גילוח שיער
ממליצה לגלח עם סכין חדפ ייעודי לאזור ( צר יותר מאחרים ) עם כיוון צמיחת השיער ולא נגד להמנע מצמיחה של שיער מחוץ לזקיק.
ניתן להשתמש לחלופין בקרם להורדת שיער , גורם לצמיחה של שיער פחות נוקשה.
לייזר להסרה יעיל מאוד. כיום ניתן להוריד גם שיער בהיר עי לייזר ,מגוון המכשירים רחב .
שלום
פסוריאזיס באזור הגניטליה נחשב כאזור רגיש. למרות שלא מדובר בשטח גוף גדול , ניתן לטפל בו עי טיפולים סיסטמים ובהמשך ביולוגים במידה ואינו מגיב לטיפול מקומי ע"פ קווי טיפול מקובלים .
ממליצה להקפיד על מעקב וטיפול באופן מסודר לצורך שיפור וספיגה של הנגעים .
בהצלחה
שלום ,
סטרואידים פוטטנטים לזמן ממושך זהו טיפול הליבה בליכן סקלרוזוס מטפל בצלקות דקות קיימות מונע חדשות .
צלקות מעובות דורשות טיפול כירורגי. ממליצה להגיע לבדיקה ותמיד להשאר במעקב .