ישנם מספר סוגי נוגדנים במערכת הדם אשר מסייעים להגנה מפני פולשים זרים. סוג הנוגדן אשר בא לידי ביטוי בסמוך לפלישת הגורמים הזרים הוא IgM, ואילו הנוגדן אשר רמתו עולה מאוחר יותר ומשאיר זיכרון חיסוני לטווח ארוך הוא IgG – נוגדן שאחראי על יכולת הזיהוי של גורם זהה במקרה של פלישה חוזרת, על ידי המערכת החיסונית, לצורך הגנה ומניעת הדבקה חוזרת. ישנם 4 תתי סוגים של הנוגדן IgG, הנבדלים ביניהם, כאשר רמות בלתי תקינות של כל אחד מהם יכולות להיקשר למחלות שונות[1].
צילום: shutterstock | Jarun Ontakrai
מטרת הבדיקה
בדיקת תקינות רמות תת הסוגים השונים של הנוגדן IgG על מנת למנוע זיהומים שונים שעלולים להגיע כתוצאה מחסר באחד או יותר מסוגי תת הנוגדן השונים[2].
הבדיקה היא בדיקת דם הנלקחת במבחנת כימיה, כאשר היא מועברת במהירות לבדיקה במעבדה, שם היא נבדקת עד לקבלת התוצאות. לאחר הבדיקה יש לפנות לרופא המטפל להמשך בירור במידת הצורך[5].
אזהרות
סיכון: מדובר בבדיקת דם רגילה. לא ידועים סיכונים מיוחדים.
פענוח תוצאות
ערכי הנורמה הבדיקה נמדדת בערכים של מיליגרם לדציליטר (mg/dl)[6]:
ערך תקין של IgG1- בין 270-1740.
ערך תקין של IgG2 - בין 30-630.
ערך תקין של IgG3- בין 13-320.
ערך תקין של IgG4 - בין 11-620.
מעל הנורמה לא מצוין בהקשר של מחלות מסוימות.
מתחת לנורמה IgG1- יכול להעיד על כשל חיסוני משתנה נפוץ (CVID), זיהומים בדרכי האוויר והריאות ואסתמה[7].
IgG2 - יכול להעיד על זיהומים בדרכי האוויר והריאות כגון אוטיטיס מדיה, דלקת בסינוסים, ברונכיטיס, דלקת ריאות, מנינגוקסמיה (זיהום חמור בדם ודלקת קרום המח), ציסטיק פיברוזיס (CF), חסר בהורמון גדילה, קוליטיס, אטקסיה טלנגיאקטזיה, מחלות אוטואימוניות-וסקוליטיס וציטופניה, זאבת ותסמונת שיוגרן[8].
IgG3 - יכול להעיד על זיהומים בדרכי האוויר והריאות כגון אוטיטיס מדיה, דלקת בסינוסים, ברונכיטיס, דלקת ריאות, אסטמה, זיהומים גסטרואינטסטינליים, דלקת קרום המוח, סכרת סוג 1, הנוך שונליין פורפורה, הרפס[9].
IgG4 - יכול להעיד על דלקות ריאות חוזרות וברונכיאקטזיות, אטקסיה טלנגיאקטזיה, פטרת קנדידה עורית, חסר בהורמון גדילה קוליטיס, תסמונת דאון[10].
חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
